לחץ דם – האם סוכר גרוע יותר ממלח?

לצריכת נתרן יצא שם רע מאוד בטיפול ובמניעת מחלות לב, אך כעת טוענים חוקרים כי דווקא סוכר הוא האויב הגדול ומעלה את הסיכונים למחלות במערכת דם והלב

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 08/01/2015

לצריכת נתרן יצא שם רע מאוד בטיפול ובמניעת מחלות לב, אך כעת טוענים חוקרים כי דווקא סוכר הוא האויב הגדול ומעלה את הסיכונים למחלות במערכת דם והלב


דיאטות שמטרתן שליטה על רמות לחץ דם מתמקדות ברמות הנתרן (מלח) במזון, אך שני חוקרים שחקרו את השפעת המזונות אותם אנו אוכלים על מחלות כלי הדם והלב טוענים כי הסוכר אותו מוסיפים למזונות מעובדים עלול להיות תורם חשוב לרמות לחץ דם גבוהות אף יותר ממלח.


במחקר שפורסם במגזין Open Heart טענו חוקר מערכת כלי הדם והלב ד"ר ג'יימס דיניקולאנטוניו ורופא המשפחה המתמחה בתזונה ד"ר שון לוקאן, כי הדגש המושם על הורדת רמות הנתרן במטרה להוריד לחץ דם גבוה הינו מוטעה ולא נתמך כלל בהוכחות מחקריות.


"תוספי סוכר משפיעים הרבה יותר על לחץ הדם מאשר נתרן, בייחוד פרוקטוז שמעודד ליקויים תפקודיים במערכת חילוף החומרים, גורם לשינויים בלחץ הדם, לשוני בצריכת החמצן בשריר הלב, בקצב הלב וגורם לדלקות", טוענים החוקרים.


ד"ר דיניקולאנטוניו אף מוסיף כי האיסור לאכול נתרן הוא לא פחות מאשר "הרמאות הגדולה ביותר בהיסטוריית התזונה של האדם".


"המחקרים מראים כי צריכה של 3-4 גרם נתרן ביום מקושרת עם רמות הסיכון הנמוכות ביותר למחלות כלי דם ולב ותמותה, מדוע אם כך הכמות המומלצת לצריכת נתרן עומדת על 2.4 גרם נתרן ליום?" שואל ד"ר דיניקולאנטוניו.


הנחיות תזונתיות על פי ארגוני הלב האמריקנים


הנחיות ה-AHA (איגוד הלב האמריקני) וה-ACC (American College of Cardiology Lifestyle), שפורסמו בחודש יולי האחרון, מנחים מבוגרים, הסובלים מלחץ דם גבוה, להוריד את צריכת הנתרן ללא יותר מ-2.3 גרם ליום, ואף להוריד את צריכת הנתרן ל-1.5 גרם כדי להשיג ירידה גדולה יותר בלחץ הדם.


כמו כן מנחים ארגוני הבריאות לעבור לדיאטה ים תיכונית דלת-שומן הכוללת ירקות ופירות טריים, דגנים מלאים, קטניות, דגים, עופות, אגוזים ושמן צמחי מסוג מסויים ולהגביל מאוד את צריכת הסוכרים והבשר האדום.


לטענת ד"ר רוברט אקל, פרופסור לרפואה מאוניברסיטת קולורדו דנבר, אחד מכותבי ההנחיות ודובר ארגון הלב האמריקאי, הנחיות אלה מבוססות מחקרית. "במחקרים קפדניים נמצא כי כאשר כמות הנתרן בארוחות ירדה מ- 3.5-4 גרם נתרן ל-2.4 גרם ירד גם לחץ הדם."


ד"ר דיניקולאנטוניו וד"ר לוקאן טוענים שבעוד שההמלצה להוריד בכמויות המזון המעובד בהחלט הגיונית, הסיבה לעשות זאת אינה רמות הנתרן אלא רמות הפחמימות הגבוהות. ד"ר דיניקולאנטוניו טוען כי במחקר אחד בלבד נראתה ירידה בלחץ הדם, הירידה הייתה משנית וכלל לא ברור אם הקטנה בצריכת הנתרן היא שהביאה לירידה. יחד עם זאת ישנם מחקרים שהראו כי קיימת סכנה של ממש בירידה בצריכת נתרן, עד כדי סכנת חיים.



תוספי סוכר משפיעים הרבה יותר על לחץ הדם מאשר נתרן, טוענים החוקרים.


רמות הנתרן באוכלוסייה יציבות


במנהל המזון והתרופות האמריקני עומלים כיום על הנחיות המבקשות מתעשיית המזון להוריד את רמות הנתרן במוצרים. לטענת שני החוקרים, הייתה צריכת הנתרן בקרב האוכלוסייה האמריקאים בחמשת העשורים האחרונים יציבה (3.5-4 גרם ליום) וזאת למרות העלייה הדרמטית בצריכת מזון מעובד. לדעתם דבר זה מלמד על איזון ביולוגי של הגוף והם חוששים כי הורדה ברמות הנתרן במזון יגרמו דווקא לעליית רמות הנתרן בגוף בשל מנגנון פיצוי שייכנס לפעולה.


החוקרים כתבו כי קיימות ראיות ממדע בסיסי, ממחקרי אוכלוסייה ומניסויים קליניים שקושרים סוכר, ובייחוד פרוקטוז, להתפתחות יתר לחץ דם. יותר מכך, קיימות הוכחות כי סוכר באופן כללי ופרוקטוז בייחוד מעלים את הסיכונים למערכת דם והלב דרך שלל מנגנונים.


במחקרים שמטרתם הייתה לבדוק את המערכת הסימפתטית נמצא כי בקרב עכברים שאכלו סוכרוז נוצרו שלל תופעות הקשורות בקצב הלב, בכלי הדם ובכליות שהביאו לעלייה בלחץ הדם של העכברים. ד"ר דיניקולאנטוניו אומר כי "לפני כמאתיים שנים יתר לחץ דם לא היה קיים בכלל, אך ברגע שהחלה צריכת סוכר לעלות, עלה גם לחץ הדם, השמנת היתר והסוכרת".


הקשר בין סוכר ולחץ דם גבוה


החוקרים ציטטו מחקר שהראה שככל שצריכת הסוכר עולה, הסיכון למוות ממחלות לב וכלי דם עולה. על פי המחקר אנשים הצורכים 10%-24.9% מהקלוריות שלהם מסוכר הינם בעלי 30% סיכוי למות ממחלות לב וכלי דם, בקרב אלה הצורכים יותר מ-25% מהקלוריות שלהם מסוכרים הסיכון עולה בכמעט פי שלושה.


מידע ממכון הסקרים הלאומי לבריאות ותזונה בארה"ב הראה כי אדם אמריקני ממוצע צורך 83.1 גרם פרוקטוז ליום. בנוסף, מחקרים שנערכו על פני שמונה שבועות ויותר הראו כי צריכת סוכר גבוהה מעלה את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי.


החוקרים טוענים כי ייתכן שפרוקטוז מזיק בצורה יוצאת דופן למערכת הדם והלב. מחקרים שנערכו בקרב צעירים בני 21-33 הראו כי בעת שצרכו הנחקרים תמיסת פרוקטוז נצפתה עלייה בלחץ הדם ובעת שצרכו גלוקוז באותה הכמות לא נראתה עלייה בלחץ הדם. יחד עם זאת, גם הפרוקטוז וגם הגלוקוז הביאו לעלייה בקצב הלב. מחקר אחר שבדק 74 אנשים מבוגרים שבמשך כשבועיים אכלו רמות גבוהות של פרוקטוז הראה כי לחץ הדם שלהם עלה, קצב פעימות הלב עלה וכן נרשמה עלייה בטריגליצרידים.


הנחיות האיגודים האמריקאים אינן מוטעות


ד"ר דיניקולאנטוניו וד"ר לוקאן טוענים שהנחיות ה-AHA והנחיות ה-ACC אינן מוטעות, גם הם, כמו ד"ר אקל מסכימים כי יש בהחלט לצרוך פחות מזון מעובד, אך הסיבות לכך הן הורדת כמות הסוכרים. גם הדיאטה הים תיכונית עליה ממליץ ד"ר אקל נראית כדיאטה הנכונה בעיניהם היות וכמעט אינה מכילה סוכר, אך הם מדגישים את הצורך לשים לב לכמות הסוכר, הוא האויב האמיתי לטענתם למחלות לב וכלי הדם ולא המלח.


פורום קרדיולוגיה

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • פיענוח א.ק.ג
  • פרפר
  • 11/03/2015 06:55
  • קבלתי פיענוח של EKG האומר: BASAL LV HYPERTROPHY TALL R IN L1, AVL / DEEP S IN L3 גילי 64, נקבה. האם עלי לערוך ברור נוסף? עוסקת בספורט ברמה יומית, יכולה להמשיך? תודה

  • הדפס
  • שאלה
  • רונית
  • 28/02/2015 20:17
  • שלום, בת 60, עברתי ביום חמישי צינתור לב אבחנתי (ללא החדרת סטנט). כמו כן, אני סוכרתית, ונוטלת את התרופה ג'נואט פעמיים ביום (תרופה שמכילה שילוב של מטאפורמין וג'נוביה). בבדיקת דם שביצעתי כשבועיים לפני הצינתור נמצא שתפקודי הכליות תקינים. הבנתי שבמהלך הצינתור נחשפים ליוד, והשילוב של יוד והתרופה מטאפורמין עלול להזיק לכליות. ברצוני לשאול: 1. כמה זמן לאחר הצינתור כדאי לעשות בדיקת דם לתפקודי כליות? האם עליי להיות בצום 12 שעות לפני בדיקת הדם לתפקודי כליות? 2. כמה זמן לאחר הצינתור מומלץ לחזור וליטול ג'נואט (מטאפורמין)? האם כדאי לחכות קודם לתוצאות תפקודי הכליות לפני שחוזרים ליטול ג'נואט? בתודה, רונית

  • הדפס
רופאים בתחום
דר' רז הגואל דר' רז הגואל
מומחה העוסק ברפואה אסתטית והשמנת יתר קרא עוד
גב' עדינה בכר גב' עדינה בכר
דיאטנית קלינית, מומחית בטיפול בחולי סוכרת קרא עוד
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ