דלג לתוכן

להיות בריאה בכל גיל: הבדיקות שאתן חייבות לעבור

ידוע שחשוב לשמור על הבריאות, אולם מי לא הולכת לאיבוד בשלל הבדיקות והמושגים שמציפים אותנו? לכן החלטנו לעשות עבורכן סדר: משנות ה-20, ה-30, ה-40 ועד גילאי 65 פלוס - אילו בדיקות חשוב לבצע בכל גיל וגיל?

מאת: מירי קליין, מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 22/01/2015
3 דקות קריאה

ידוע שחשוב לשמור על הבריאות, אולם מי לא הולכת לאיבוד בשלל הבדיקות והמושגים שמציפים אותנו? לכן החלטנו לעשות עבורכן סדר: משנות ה-20, ה-30, ה-40 ועד גילאי 65 פלוס - אילו בדיקות חשוב לבצע בכל גיל וגיל?


זה לא סוד שתזונה בריאה ופעילות גופנית הן אבני היסוד של בריאות טובה. אך גם עריכה של בדיקות תקופתיות באופן סדיר, הינה חלק בלתי נפרד משגרת השמירה על הבריאות שלכן, על מנת לגלות מראש סימני אזהרה, שעלולים להתפתח למחלות או בעיות רפואיות. מאיפה מתחילים, מה חשוב לדעת, כל כמה זמן צריך לעשות את הבדיקה, מתי להתעקש ועל מה אפשר לוותר?


אמנם, הרפואה המודרנית מאפשרת לנו להתמודד עם מחלות שבעבר היו סופניות והיום נחשבות לכרוניות, שניתן לחיות עמן, אך גילוי מוקדם באמצעות בדיקות תקופתיות - הוא המפתח לתפוס אותן בזמן.

יש לזכור במהלך השנים משתנים גם הצרכים הבריאותיים והרפואיים שלנו, ולכן סדרת בדיקות תקופתיות שנהגנו לעבור בגילאי ה-30, לא מספקות בהכרח בגיל מבוגר יותר. אז כדי לעשות סדר בבלגן, ריכזנו עבורכן את כל הבדיקות והחיסונים המומלצים, לפי קבוצות הגיל השונות. במקרים מיוחדים, רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל.

גילאי 20-35


אין גיל מוקדם מכדי לנקוט יוזמה ולהתחיל לדאוג לבריאות. אמנם בגיל זה הסיכון להתפתחות מחלות כרוניות נמוך יחסית, אך מצד שני הגילוי המוקדם עשוי פשוטו כמשמעו להציל חיים.

בדיקות שגרתיות:

·  בדיקות דם ושתן מקיפות למעקב בריאות כללי, גילוי חוסר בברזל או בוויטמינים מסוימים והערכת סיכון להתפתחות של טרשת עורקים, מחלות לב או סוכרת. תדירות: לפי הצורך, לפחות אחת לשנתיים-שלוש.


·  בדיקת שיניים אצל רופא שיניים וטיפול להסרת אבן אחת לחצי שנה.

·  בדיקת משקל וגובה וחישוב BMI כדי לאתר משקל יתר, שמהווה גורם סיכון לשורה של מחלות כרוניות בתדירות של אחת לשנתיים-שלוש.

·  בדיקת לחץ דם וא.ק.ג. אחת לשנתיים-שלוש לאיתור מוקדם של סיכון למחלות לב.

·  בדיקת דם סמוי בצואה אחת לחמש שנים, כדי לאתר כיבים, פצעים או גידולים שפירים או ממאירים במערכת העיכול.

·  בדיקת עיניים וראיה בתדירות של אחת לשלוש-חמש שנים.

·  בדיקת שומות לאיתור גידולים בעור ולמניעת סרטן העור מדי כל חמש שנים.

·  בדיקת שד ידנית אצל כירורג מומחה, לצורך גילוי מוקדם גידולים בשד אחת לשלוש-חמש שנים.

·  בדיקת פאפ לגילוי סיכון לסרטן צוואר הרחם אחת לשלוש שנים.

על בדיקות השגרה רצוי להוסיף גם:

·  בדיקת מצב החיסון לאדמת ולאבעבועות רוח. מחלות אלה מסוכנות לנשים בגיל הפוריות, כי הן עלולות לגרום למומים מולדים אם האישה נדבקת בהן במהלך הריון. תדירות: אחת לחמש שנים.

·  בדיקות גנטיות לזיהוי סיכון גבוה לסוגי סרטן מסוימים.

כמו כן, מומלץ להתחסן נגד שפעת ונגד דלקת ריאות פנאומוקוקית אחת לשנה. רצוי גם לחדש את החיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B וחיסון נגד דיפטריה-טטנוס (פלצת-קרמת) כל עשר שנים.


בדיקות תקופתיות באופן סדיר- חלק בלתי נפרד משגרת השמירה על הבריאות 


גילאי 35-45


קריירה, בית, ילדים, משפחה. דווקא עכשיו חשוב לכל אישה להמשיך את המעקב הבריאותי ולנקוט באמצעים שהרפואה מציעה כדי למנוע מחלות או לגלות אותן בשלב המוקדם.

מומלץ לבצע את הבדיקות השגרתיות כמו בקבוצת הגיל הקודמת, אך בתדירות גבוהה יותר:

·  בדיקות הדם והשתן, גובה ומשקל, לחץ דם וא.ק.ג. מומלץ לעשות אחת לשנה.

·  בדיקת שיניים אצל רופא שיניים וטיפול להסרת אבן אחת לחצי שנה.

·  בדיקת דם סמוי בצואה בדיקת שד ידנית אחת לשלוש שנים.

·  בדיקת עיניים וראיה בתדירות של אחת לשנתיים-שלוש.

·  בדיקת פאפ - אחת לשלוש שנים. בדיקת שומות - מדי כל חמש שנים.

כמו כן, חשוב להקפיד על בדיקות שגרה נוספות:

·  קולונוסקופיה, שנועדה לבדוק ביסודיות הימצאות גידולים שפירים או ממאירים במעי הגס, כל חמש שנים.

·  אולטרה-סאונד נרתיקי וסמן CA-125 לגילוי תהליכים סרטניים מדי חמש שנים.

·  ממוגרפיה אחת לשנתיים-שלוש.

·  בדיקת תפקודי ריאה, אחת לחמש שנים.

בנוסף, רצוי להתחסן נגד שפעת ונגד דלקת ריאות פנאומוקוקית אחת לשנה. כדאי גם לחדש את החיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B וחיסון נגד דיפטריה-טטנוס (פלצת-קרמת) כל עשר שנים.

גילאי 45-60


בתקופה זו חשוב במיוחד לבצע בדיקות תקופתיות, כי זה הגיל שבו חלה עלייה משמעותית בסיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וסרטן. גילוי מוקדם וטיפול מתאים עשויים להציל חיים.

מומלץ לבצע את הבדיקות השגרתיות והחיסונים באותה התדירות כמו בקבוצת הגיל הקודמת, אך כבר אין צורך בבדיקות פאפ.

גילאי 60-65


מומלץ לבצע את הבדיקות השגרתיות ולהתחסן באותה התדירות כמו בקבוצת הגיל הקודמת. עם זאת, רצוי לעשות בדיקת דם סמוי בצואה מדי שנה. בנוסף, רצוי לבדוק את צפיפות העצם כל שנתיים-שלוש.

גילאי 65+


הגיל עושה את שלו, לכן עדיף להיערך לשינויים שהוא גורם מבעוד מועד. היערכות נכונה בהתאם לתוצאות הבדיקות השונות תסייע לשמור על הבריאות ואיכות החיים. מומלץ לבצע את הבדיקות השגרתיות ולהתחסן באותה התדירות כמו בקבוצת הגיל הקודמת, לרבות בדיקת צפיפות העצם כל שנתיים-שלוש.

בנוסף, מומלץ לעבור בדיקת עיניים וראייה מדי שנה ולעשות בדיקת קולונוסקופיה כל שנתיים-שלוש. בדיקות נוספות שמומלצות לבנות הזהב כוללות:

·  הערכת תפקוד יומי באמצעות שאלון ADL אחת לחמש שנים.

·  אבחון קוגניטיבי במרפאת זיכרון אחת לחמש שנים.

·  מומלץ בחום לבצע סקירת תרופות מדי שנה על מנת להתאים מינונים, למנוע כפילויות ולהפחית סיכון לתופעות לוואי.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' אריאל פינקלשטיין
פרופ' אריאל פינקלשטיין קרדיולוגיה
רופא מומחה בקרדיולוגיה התערבותית ( צינתורים) המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי ת"א
פרופ' עמירם ניר
פרופ' עמירם ניר קרדיולוגיה
מנהל היחידה לקרדיולוגית ילדים ומומי לב במבוגר, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים
ד"ר אוריאל כ"ץ
ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה
5.0
( 13 חוות דעת )
"מקצועי ומסביר הכל במקצעיות כל הכבוד"
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום גניקולוגיה

בניהולו של ד"ר מירב שגב
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו