ט"ו בשבט הגיע: חג התעודות

כשילד מביא תעודה הביתה, לא מספיק עיון זריז, אלא נחוצה התייחסות מפורטת לציונים שעולים ממנה, על מנת לקבל מידע לגבי קשיים בלימודים, בעיות חברתיות או אפילו מוטיבציה ירודה
כתבה פרסומית כתבת חסות


כשילד מביא תעודה הביתה, לא מספיק עיון זריז, אלא נחוצה התייחסות מפורטת לציונים שעולים ממנה, על מנת לקבל מידע לגבי קשיים בלימודים, בעיות חברתיות או אפילו מוטיבציה ירודה


ילדים והורים לעתים מגיעים לשלב קבלת התעודות ברגשות מעורבים: יש כאלה שפשוט מסתקרנים לגבי הציונים או המכתבים האישיים מהמחנכים, יש כאלה שחרדים לתוכן שימצאו בתעודה ויש שמכחישים את עצם משמעותה.  אך ישנה חשיבות לתעודה הניתנת, בכל גיל. התעלמות ממנה, ללא קשר למה שרשום בה, דינה בחזקת התעלמות גם ממה שעבר עלינו השנה.


כאשר ילד מביא תעודה הביתה, לא מספיק שנתבונן בכריכה החיצונית ונאמר לו "כל הכבוד". נחוצה התייחסות מפורטת לתכנים העולים בתעודה, התעכבות על נקודות החוזק (מחמאות, תשבחות, ציונים מחמיאים) וגם על נקודות הקושי. רצוי לעבור על התעודה, ראשית, ללא תגובה, ואז לעבור שוב עם הילד. בשלב ראשון, לעבור עמו יחדיו על נקודות החוזק. גם עליהן כדאי להתעכב, ולא לקחת את ההצלחות כמובן מאליו. לבדוק: כיצד הצליח שם, מה זה דרש ממנו, מה קל לו לעשות.


לאחר מכן, כדאי להתייחס להערכות או הערות המציינות בעיה. בשלב זה, רצוי לשאול את הילד ולבקש ממנו שהוא ייקח חלק בחשיבה, לגבי הימצאותו במקום בו הוא נמצא, זאת כמובן בהתאם לגילו. באופן כללי, חשוב שלא נמצא את עצמנו במקום של הטפת מוסר אלא במקום של שאילת שאלות כמו: איך אתה מסביר את מה שקרה לך עם המקצוע הזה? מה הקושי שלך שם? האם היית רוצה לשנות את המצב הזה? מה היית רוצה לראות בתעודה שלך, במקצוע הזה? כיצד לדעתך נוכל לעשות שינוי? מה אתה צריך כדי ליצור שינוי? איזה נקודות חוזק שלך יסייעו לך במקום שקשה? ועוד. 


לגרום לילד לקחת אחריות


באמצעות שאלות אלה, נגרום לילדים לבצע תהליכי חשיבה ולקחת אחריות; נוכל לקבל מושג האם מדובר בקושי לימודי, בהשפעה חברתית, בשעמום, ברתיעה מהמורה; נוכל לקבל מידע לגבי מידת המוטיבציה של הילד שלנו ליצור שינוי; נוכל לתכנן אתו כיצד מתגברים על הקושי או משפרים במידה את המצב. באופן כללי, גישה זו תאפשר לילד להתמקד בעיקר, במקום להתמקד בכעס או באכזבה שלנו. עיסוק כזה יעביר את המסר שאנו לא חוששים מהתכנים הקיימים בתעודה, הציונים הם של הילד שלנו ולא שלנו - על כן, שיפור מצב לימודי תלוי ברצון שלו ליצור שינוי, ואנו נמצאים שם, ברקע, על מנת לתמוך ולסייע בפתרון בעיות.


לעתים אף נגלה שההתייחסות של הילד לציונים שונה משלנו ונוכל ללמוד על עצמנו או עליו. במקרים רבים, הילדים לוקחים ציונים בפרופורציות וההורים הם הלוחצים והנלחצים (האם הציון "טוב" יוכל לספק אותנו, ההורים?...) ולעתים, ההיפך - נגלה נטייה ללחץ ופרפקציוניזם אצל הילד שלנו. האם ההתייחסות של הילד ושלכם היא נורמטיבית ומצמיחה - זו שאלה חשובה שניתן להיוועץ בה עם חברים וקרובים (או איש חינוך לדוגמה), בכדי לבדוק את עצמנו.


הזדמנות לבילוי משפחתי


ובנוסף - לא נשכח את שאר בני הבית, אחים בוגרים או צעירים יותר. סביר והגיוני שגם ילדי הגן יחזרו בט"ו בשבט עם עציצים, יצירות, מטעמים למיניהם ואמרות חוכמה. בכדי לתת מקום לכולם, ניתן ליצור איזו מסורת שקשורה במעמד זה, שיש בו טעם חגיגי. ארוחה משפחתית, בילוי משפחתי או כל דרך אחרת, שתסמל חגיגיות, יכולה להתאים. הנאה מרובה לכולכם, מהרגע ומהמעמד!


פורומים טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
התייעצות לגבי חמותי ובעלי חני 03/04/2017 14:00
  • שלום רב, אני נשואה כבר 26 שנה. בעלי הוא בן יחיד שהוריו התגרשו כשהיה ילד קטן ומי שגידל אותו זה בעצם הסבא כאשר אימו רק היתה בתמונה לא יותר מזה. היא כעת מתגוררת בחו"ל והודיעה שהיא מגיעה לביקור בארץ לחודש.בין חמותי לביני אין חיבה. לאחרונה היה גם אירוע שבו היא אמרה דברים פוגעים שלא היו צריכים להיאמר על ידה והיא אף הודתה שטעתה . בעלי מתעקש איתי שנארח אותה בביתנו. אני מרגישה שהוא דוחק אותי לפינה. יש לציין שאני חולת סרטן וכעת נמצאת לפני תחילת טיפול חדש. כמו כן אני לומדת ויוצא שבזמן שהיא אמורה להגיע יהיו לי מבחנים. עוד דבר שמפריע לי זה שהיא אישה שמעשנת הרבה וקשה להתעלם מהריח שמופץ סביבה. אני מרגישה שאני יכולה לקרוס אם אכן היא תתארח אצלנו. לא מתאים לי בשום צורה . במיוחד לא בעת הזו . אני אובדת עצות. בעלי חושב שאני יכולה להקריב מעצמי כמה ימים ושאעשה זאת בשבילו. אניחא יודעת מה לעשות זה מפריע לי מאד. מה דעתך בנושא?

  • + הוסף תגובה
חמותי ובעלי - היכן המרחב האישי שלי עדית רונן סתר 03/04/2017 22:43
  • שלום לך, את באמת מתארת מציאות מאתגרת מאד, בה רווחתך נמצאת בספק, הן מבחינה בריאותית והן רגשית. אפשר להניח, שבעלך מצוי בין הפטיש לסדן, מנסה לרצות גם את אמו, עמה הקשר היה רופף בשנים מסוימות (ובשנים קריטיות בגידולו). שניכם מצויים בבעיה סביב הנושא, הרי אם אמו מצפה להתארח אצלכם, כיצד ניתן להציע לה פתרון אחר, שיאפשר אוירה נעימה ולא יחולל סערה... הסבך תלוי, אם כן, בכמה גורמים: האם בעלך מסוגל, לדעתך, לראות את הקשיים שאת חווה סביב הביקור הזה, ואת כל השיקולים שהעלית פה? האם הוא מסוגל לתת לך את המקום לבטא את החששות שלך ולהיות קשוב אליך, מהיכרותך עמו? האם אמו של בעלך באמת מצפה להתארח בביתכם ומודיעה על כך, או שזו יוזמה של בעלך? האם היא תהיה מסוגלת להבין את הקושי שלך ולכבד זאת, וללון במקום אחר? האם את מרגישה שיש לך את הכוחות לבטא את דברייך ואת רצונותיך, בשיחה עם בעלך? היבטים אלה משמעותיים ודרכם ניתן אולי, למצוא דלת, דרכה ניתן יהיה לפתוח בדיאלוג. אולי תרצי לפרט לגבי שאלות אלה, וננסה להתקדם. בהצלחה, עדית.

  • + הוסף תגובה
תשובה חני 04/04/2017 09:56
  • תודה רבה על התשובה המהירה. שוחחתי עם בעלי על כל הנקודות שהעליתי כאן שהדבר יגרום לי למתח נפשי, שזה לא יהיה קל עבורי לאור המצב ושזה גם ממש לא העיתוי הנכון .הוא לא מקבל זאת וחושב שניתן לתת לזה צ'אנס. יש מצב גם שזה בא מיוזמתו כך לפחות הבנתי מדבריו.הוא מציע לי להסכים לכמה ימים ואז נראה איך זה מסתדר ושאולי יהיה נחמד. וכן, יש לה אופציה נוספת להתארח אצל קרובת משפחה שגם היא הבנתי לא מרוצה מהענין . אני ממש אובדת עצות.

  • + הוסף תגובה
הקשר עם בעלך עדית רונן סתר 07/04/2017 15:30
  • שלום לך, נשמע שבעלך מעוניין ללכת עם המהלך הזה, להלין את אמו אצלכם, ואולי כך גם מקווה לייצר איזו קירבה משפחתית. אפשר לראות בבירור, מהם הצרכים שלך ומהם שלו. התחושה שלך לגבי יכוללתך להיות בקירבתה, היא חשובה, ומצד שני, נשמע שקשה לעשות צעד בכיוון אחר, (כמו סירוב) שיכול לגרור למתח רב מאד, במערכת כולה וביניכם כזוג. אם היית בוחרת לסרב להלין אותה, כיצד את מדמיינת זאת? כיצד תאמרי לבעלך ומהן ההשלכות לכך בעתיד הרחוק יותר? אם תחליטי להסכים לניסיון הזה, כיצד תשמרי על עצמך ותייצרי לעצמך מספיק מרחב עבור עצמך? אילו שני כיווני מחשבה שאולי יסייעו בידך להחליט. כל טוב עדית.

  • + הוסף תגובה
חושבת שאת יכולה לפנות לייעוץ זוגי דניאל מלי 20/01/2020 15:48
  • אני מכירה יועצת זוגית ומשפחתית מומלצת שאפשר לפנות אליה והיא מצויינת ממש. אני בטוחה שהיא תוכל לעזור

  • + הוסף תגובה
הפנייה למטפלים זוגיים ומשפחתיים. עדית רונן סתר 20/01/2020 17:34
  • פורום זה נועד לייעוץ ותמיכה ולא לשיווק ישיר של עסקים. לכן אנו נאלצים להוריד את הפרטים האישיים שנכתבו בהודעה הקודמת. ניתן לפנות אל אתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, שם מצוייה רשימה של מטפלים מוסמכים על ידי האגודה. בברכה, צוות האתר.

  • + הוסף תגובה
פרישה מוקדמת חיים 13/01/2020 15:30
  • שלום, אשתי פורשת מוקדם, ואני התנגדתי בכל תוקף, דואג לזיקנה.. איך לגשר על נושא כל כך טעון ועקרוני? נכנס הרבה מתח לחיים שלנו. אשמח לעצתך

  • + הוסף תגובה
שינויים בחיים בעקבות פרישה עדית רונן סתר 13/01/2020 23:25
  • שלום לך, דאגתך מובנת וטבעית. אכן, מחקרים רבים העוסקים בגיל הפרישה, מראים על הצורך בהתכוננות ובמציאת עיסוקים בחיים על מנת לצמצם הדרדרות קוגניטיבית, נפשית וחברתית של הפורש/ת. ובאמת, מקומות עבודה רבים מסייעים לעובדיהם להיערך לפרישה באופן המיטבי ביותר: למצוא תחומי עיסוק חדשים, לאתר ולהגדיר תחביבים מבעוד מועד, ליצור מעגלים חברתיים ועוד. על אף שמדובר בנושא רגיש, דאגתך מחממת את הלב ומרגשת, ושיח על זה ממקום של היערכות לפרישה ותכנון סדר יום מובנה, הוא לגיטימי לחלוטין. האם אשתך עוזבת מקום עבודה מסודר? האם סופקו לה פגישות ייעוץ כחלק מההכנה לפרישה? אם לא, ניתן למצוא יועצי פרישה, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים, אשר מספקים ייעוץ פרטני בנושא והרצאות, הן הרצאות בנוכחות והן הרצאות און-ליין באינטרנט. בת כמה אשתך? והאם אתה עובד, וכשכיר או כעצמאי? אלה שאלות חשובות הנותנות תמונה לגבי אורח החיים שלכם. באופן טבעי, בעת פרישה, בני הזוג נמצאים שעות רבות יותר יחד, מאשר בעבר, וסביר שיצופו מתחים, הן על רקע העובדה שאתם יותר זמן יחד ולא מורגלים בכך, והן בעקבות המתח האישי של כל אחד משינוי סדר היום. התחילו משיח פתוח בנושא, והמשיכו בהגדרת ציפיות: 1. ציפיות לגבי ההתמודדות עם תקופת ההסתגלות לפרישה: כיצד התקופה הזו הולכת להיראות. מה כל אחד מכם צריך בתקופה הזו. 2. בידקו כיצד תוכלו לעזור זה לזה כדי להחזיר את הרגיעה. 3. בידקו אאפשרויות לייעוץ לתקופת פרישה. המון הצלחה צוות אינפומד

  • + הוסף תגובה
קושי ב"להתחיל" נ 24/12/2019 13:21
  • הבן שלי בן עשרים פלוס, מתקשה להגיע לקשר זוגי. אין סיבה נראית לעין (פרידה קשה או טראומה...), נראה מעולה, מוצלח. האם נכון לשלב טיפול בשלב כזה?

  • + הוסף תגובה
קשר זוגי כאינדיקציה לבריאות עדית רונן סתר 25/12/2019 12:00
  • שלום לך, שאלתך מעלה תשובות וגם שאלות נוספות... ייתכנו סיבות רבות לכך שבנך אינו נמצא בקשר זוגי. האם שוחחתם על זה? האם כוונתך שמעולם לא היה בקשר זוגי כלשהוא (אפילו לא קצר)? באופן כללי, ייתכן שהיעדר קשר זוגי יצביע על קושי כלשהוא. ייתכן אך לא בהכרח, במיוחד לאור גילו הצעיר והנטייה החברתית של צעירים בימנו, להתחיל קשרים זוגיים רציניים בגיל מאוחר יותר, מבעבר. כך שאיני יודעת, מהפרטים שכתבת, אם ישנה סיבה לדאגה לגביו. ולגבי שאלתך האם לפנות לטיפול: טיפול פרטני או כל מסגרת שתספק לו נגישות לתהליכים פנימיים העוברים עליו, אלה יכולים לסייע ולתרום לו. שאלה חשובה הקשורה בהתחלת עבודה תהליכית פנימית, היא מידת הרצון, המוטיבציה שלו לתהליך שכזה. האם התשובה הזו מסייעת? אם תוסיפי פרטים נוספים, ניתן יהיה להתבונן יותר מקרוב. בהצלחה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!