ניתוח חדש-ישן: "הייפק" לטיפול בסרטן המעי הגס והחלחולת

ניתוח "הייפק" נחשב במשך כשלושה עשורים כטיפול יעיל בסרטן התוספתן וכן במזותליומה בטנית, אולם בשנים האחרונות מתגלה יעילותו גם במקרי סרטן גרורתי של המעי הגס והחלחולת, שנחשבו כסופניים. באילו מקרים יכול ניתוח זה להאריך חיים ומי מתאים לעבור את ההליך?
כתבה פרסומית כתבת חסות


ניתוח "הייפק" נחשב במשך כשלושה עשורים כטיפול יעיל בסרטן התוספתן וכן במזותליומה בטנית, אולם בשנים האחרונות מתגלה יעילותו גם במקרי סרטן גרורתי של המעי הגס והחלחולת, שנחשבו כסופניים. באילו מקרים יכול ניתוח זה להאריך חיים ומי מתאים לעבור את ההליך?


סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בישראל לאחר סרטן שד בנשים וסרטן הערמונית בגברים. יותר מ-3,000 מקרים חדשים של סרטן המעי הגס והחלחולת מאובחנים בישראל מדי שנה. הנדבך העיקרי בטיפול הוא כריתתו, וכן לעתים נדרש טיפול כימותרפי משלים. למרות זאת, בקרב חלק מהמטופלים המחלה נשנית, אם בצורה מוגבלת וממוקמת, ואם כמחלה מפושטת השולחת גרורות לאיברים מרוחקים.


מהן גרורות בחלל הבטן?


הציפוי הפנימי של חלל הבטן (צפק) הוא אתר שכיח להיווצרות גרורות מגידולים שמקורם במערכת העיכול. עיקר הטיפול בחולים במחלה גרורתית כזו הוא כימותרפיה. אלא שכימותרפיה הניתנת דרך הווריד מוגבלת ביותר ביכולת למגר גרורות על פני הצפק, שכן גרורות אלו אינן מוזנות על ידי אספקת דם עשירה כמו גרורות בכבד או בריאות. לפיכך, רק במקרים מועטים יחול שיפור של ממש במחלה. עד לא מזמן חולים בסרטן מעי גס גרורתי לחלל הצפק (שלב 4) נחשבו סופניים.


מהו "הייפק", וכיצד הוא משמש לטיפול בסרטן המעי הגס הגרורותי לחלל הבטן?


לפני כעשור הוחל ביישומה של גישה טיפולית "ישנה-חדשה" המיועדת לטיפול בסרטן המעי הגס הגרורתי לחלל הבטן. הגישה –Cytoreductive Surgery and (HIPEC) Hyperthermic Intraperitoneal Chemotherapy, המכונה בקיצור "הייפק" – נחשבת "ישנה", מאחר שהיא מוכרת כבר כ-30 שנה כטיפול מוצלח בשתי מחלות נדירות יחסית: סרטן התוספתן ומזותליומה בטנית. אך היא גם "חדשה", מאחר שרק במשך כעשור היא מיושמת לטיפול בסרטן גרורתי בחלל הבטן שמקורו במעי הגס ובחלחולת.  


הפרוצדורה הניתוחית ש"הושאלה" לטיפול בסרטן זה בעשור האחרון מספקת תקווה לחולים רבים המצויים בדרך ייסורים חסרת מוצא. כריתת איברים המעורבים בגידול לצד מתן כימותרפיה מחוממת תוך-בטנית במהלך הפרוצדורה הניתוחית נראים עד כה כשילוב מנצח. הספרות העולמית מציגה תוצאות העולות לאין שיעור על תוצאותיו של טיפול כימותרפי קונבנציונלי לבדו.


במהלך ניתוח "הייפק" מבוצעת כריתה של כל הגרורות מחלל הבטן. מדובר בתהליך ארוך ומורכב, הכרוך לעתים בכריתת אברי בטן המעורבים בגידול. לאחר שלב זה, נשטף חלל הבטן בכימותרפיה למשך כשעה עד שעה וחצי בטמפרטורה של 42 מעלות צלסיוס, פרוצדורה שמטרתה להשמיד את תאי הסרטן המצויים בחלל הבטן אך אינם נראים לעין. לאחר מכן, מתבצעת סגירת הבטן, וכעבור זמן מה המטופל מתעורר ומועבר להתאוששות. 


הדמייה של תא סרטני

הדמייה של תא סרטני


בהשוואה לטיפול הכימותרפי התוך-ורידי, מינון הכימותרפיה הניתנת ישירות לחלל הבטן בניתוח זה גבוה עד פי 20 מהמינון הוורידי, ונראה כי השילוב של כריתת הגידול מחלל הבטן ומיד לאחריו, תוך כדי הניתוח, מתן כימותרפיה מחוממת, הוא הדרך המוצלחת ביותר כיום להתמודדות עם המחלה. אם בעבר הלא-רחוק נחשבו חולים בסרטן מעי גס גרורתי לחלל הצפק (שלב 4 של המחלה) חשוכי מרפא, הרי שכיום – לאור ניתוח מיוחד זה – יש תקווה להעניק להם תוחלת חיים ארוכה יותר.


לאילו חולים מתאים ניתוח "הייפק"?


תוצאות הניתוח, כפי שמתפרסמים בספרות העולמית במספר רב של סדרות, עולות לאין שיעור על תוצאותיו של טיפול כימותרפי קונבנציונלי לבדו. במאמר עמדה של האגודה האמריקנית לממאירויות חלל הצפק משנת 2006 הומלץ שכל חולה שאובחן כלוקה בסרטן המעי הגס או החלחולת בשלב 4 יעבור הערכה על ידי כירורג-אונקולוג המתמחה בניתוחים מסוג זה כדי לבדוק את התאמתו לביצוע המהלך הניתוחי.


הערכת החולה לקראת ניתוח הייפק מתבססת על כמה קריטריונים:


•חולה שאובחן כלוקה בסרטן המעי הגס או החלחולת השולח גרורות המוגבלות לחלל הצפק בלבד (העדר גרורות בריאות, במוח עצמות וכדומה). הערכה זו מבוצעת בעזרת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של החזה והבטן או ב-PET-CT. 


•מצב תפקודי טוב והעדר מחלות של ממש, כלומר תפקוד לבבי, כלייתי וכבדי תקין.


לאחר הניתוח החולה ממשיך במעקב אצל הכירורג והאונקולוג, ולעתים אין צורך בטיפול כימותרפי נוסף.


עם זאת, ולצד התועלת הפוטנציאלית של הניתוח והשיפור באיכות החיים ובתוחלת החיים של המטופל בעקבותיו, יש לזכור כי בשל מורכבות הניתוח והיקפו – עלולים להיגרם סיבוכים. כדי לצמצם זאת, יש לוודא כי ההערכה הטרום-ניתוחית והניתוח עצמו מתבצעים בידי צוות מיומן ובקיא בפרוצדורה הייחודית. 


פורומים סרטן המעי הגס

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
תפקודי כבד אלרן 27/10/2020 10:24
  • שלום רב לפני כ 7 שנים נתגלה אצלי גידול במעי הגס. הוחלט לתת לי 6 טיפולים לפני הסרת הגידול בניתוח ולאחר הניתוח להמשיך ב 6 טיפולים נוספים. טיפול : /campto/5-fu/lcv פעם בשבועיים. 5 טיפולים ראשונים לפני ניתוח כללו גם AVASTIN. כעיקרון הכל הלך לפי הפרוטוקול וכיום אני נקי כ 6.5שנים. לאחר הטיפולים רמת GGT הייתה גבוה אך ירדה ל 80-100. ב שנתיים האחרונות GGT עולה ברציפות 132 . 144 . 177. ואחרון לפני כ חודש 206. לאחר כל בדיקות מעבדה ו וUS בקרתי במרפאת כבד. באופן כללי נאמר לי שהכל תקין. ו"אין לשלול קשר לטיפול כימי בעבר". או מדובר בכבד שומני. CHOLESTEROL 222 mg/dL TRIGLYCERIDES 237 mg/dL CHOLESTEROL- HDL 46 mg/dL CHOLESTEROL-LDL calc 129 mg/dL NON-HDL_CHOLESTEROL 176 mg/dL ALK. PHOSPHATASE 84 U/L AST (GOT) 20 U/L ALT (GPT) 33 U/L שאלתי: האם ידוע קשר בין טיפולים כימו' לתפקודי כבד גם אחר מספר שנים? תודה :

  • + הוסף תגובה
תפקודי כבד אלרן 28/10/2020 16:37
קולונוסקופיה והתפתחות סרטן במעי טל 27/10/2020 00:56
  • אני מאוד מוטרדת מיעילות הקולונוסקופיה בהיבט של מניעת סרטן. קראתי שתהליך הפיכת פוליפים במעי הגס לממאירים אורך שנים רבות, כ 10 שנים או יותר. ומצד שני שומעים על חולי סרטן שמבצעים קולונוסקופיה בזמן, שהבדיקה תקינה או שמורידים להם פוליפים שטרם הגיעו לממאירות, וועדיין נפטרים מסרטן מעי גס. כיצד ייתכן שחולים עוברים קולונוסקופיה והכל בסדר ולאחר 5 שנים מתגלה גידול גדול במעי? אני מכירה אישית שניים שזה המקרה שלהם, וכמו כן קראתי פניות בפורומים עם תיאורי מקרים כאלה. האם מדובר בהתרשלות? האם מדובר בחוסר יעילות של הבדיקה עצמה כי יש לה פוטנציאל גדול לפספס פוליפים? האם בעצם צריך להיבדק בתדירות גבוהה יותר מאשר כל 5 שנים ?

  • + הוסף תגובה
מה זה? נורית 04/10/2020 12:24

הצטרפו לאינדקס הרופאים!