אחרי המלחמה: להתמודד עם הטראומה ביום הזיכרון

המלחמה בקיץ הופכת את יום הזיכרון למוחשי וקשה יותר עבור כולנו, ובעיקר עבור החיילים שנלחמו ונפצעו במהלכה. כיצד ניתן להקל עליהם - ועלינו
כתבה פרסומית כתבת חסות


המלחמה בקיץ הופכת את יום הזיכרון למוחשי וקשה יותר עבור כולנו, ובעיקר עבור החיילים שנלחמו ונפצעו במהלכה. כיצד ניתן להקל עליהם - ועלינו


יום הזיכרון הוא יום קשה תמיד. כמעט לכל אחד מאתנו יש אדם קרוב שנפל או שהוא חלק ממשפחת השכול. אך המלחמה בקיץ, שגבתה 67 הרוגים ופצועים רבים, הופכת את ההתמודדות השנה לקשה עוד יותר, ומעלה גם טראומות שניסינו להדחיק. 


קראו עוד: יום הזיכרון: כיצד להסביר לילדים על מוות


"כשמדברים על המלחמה, גם האחרונה, אנחנו זוכרים את ההרוגים, אבל לא זוכרים את מאות הנפגעים שממשיכים לחיות עם לקות המלחמה, שלפעמים הרבה יותר קשה לחיות איתה מאשר עם הצלקות הפיזיות, כי היא ממשיכה 'לדמם'", אומר ד"ר אורן טנא, אחראי היחידה לטיפול בנכי צה"ל במערך הפסיכיאטרי באיכילוב. "במובן הזה יום הזיכרון הוא סוג של 'לגרד' בצלקות הנפשיות, ולכן יש בו קושי מאוד עמוק". 


טנא מציין כי המבנה של יום הזיכרון, שלא מאפשר לאף אחד "לברוח" ממנו, יכול להציף גם את החרדות של אזרחי המדינה, שכלל לא היו קשורים ללחימה אך מתמודדים עם טראומה שלעתים מודחקת. "האזרחים במדינת ישראל חיים בסוג של הדחקה", הוא מסביר. "מדינת ישראל ניצבת מול סכנות גדולות, אבל החיים פה עבור רוב האנשים הם טובים. הם אמנם מודעים באיזושהי רמה לסכנה, אך מדחיקים את זה". 


זו הסיבה שהשנה, לאחר המלחמה, אולי יהיה לאנשים קשה עוד יותר ביום הזיכרון?

"בהחלט ייתכן. המלחמה למעשה הוציאה אותנו מכללי ההדחקה שאנחנו יודעים לעבוד איתם. היא נגררה למשך שבועות ארוכים, כך שהיא לא אפשרה למנגנוני ההגנה שבנינו לעצמנו לפעול. אבל מיד אחריה, בצורה מאוד מהירה, חזרנו להדחיק. ואז מגיע יום הזיכרון ולמעשה מחייב אותנו לחזור ולעסוק באותה טראומה שעברה עלינו בקיץ. הוא לא מאפשר לנו להמשיך ולהדחיק". 


יום הזיכרון. טבעי להגיב על אירועים טראומתיים

יום הזיכרון. "לגרד" בצלקות הנפשיות


מה צריך לעשות מי שחש שהכאב והטראומה מציפים אותו?

"הדבר הראשון שחשוב לדעת לגבי אירועים טראומתיים הוא שמאוד טבעי להגיב עליהם", מרגיע טנא. "אם אדם נחשף לטראומה במהלך המלחמה ופתאום עכשיו עולים אצלו סימפטומים שונים, כמו פחד או חרדה קלה, זה מאוד טבעי וזה לא משהו שצריך לרוץ איתו לרופא. הידיעה הזו, שאתה לא משתגע, שזה לא מדרון חלקלק - כבר עוזרת להתמודד. יום הזיכרון הוא יום מאוד הגיוני שיצופו בו תחושות כאלו.


"מתי כן צריך לשים לב? אם הסימפטומים נמשכים, אם יש חרדות, הפרעות שינה, קשיים לצאת מהבית, הימנעות מהליכה למקומות מסוימים, אם תחושת הדריכות עולה, קשיים בריכוז, עצבנות גדולה, רגישות לרעשים. אם הסימפטומים נמשכים, מגבילים בתפקוד, גורמים למצוקה ניכרת ומפריעים לחיים - זה בהחלט הזמן לפנות לטיפול. חשוב רק להדגיש כי האדם עצמו הוא זה שצריך להחליט ללכת לטיפול".


האם יש דרך לגונן על עצמנו מפני הפתיחה של אותם פצעים, אותה טראומה?

"כאשר אנחנו מדברים על נכי צה"ל, למשל, אז הרוב הגדול נוקטים בשיטה של הימנעויות. הם מנסים לצמצם חשיפה לעיתונות, לטלוויזיה ומאוד מתקשים עם הצפירות. זה פרדוקס מובנה, כיוון שהטיפול בטראומה אמון כולו על חשיפה מבוקרת.


"מדוע, אם כן, אני לא אומר להם לא לעשות זאת? כי העיקרון החשוב ביותר של הטיפול החשיפתי הוא הדרגתיות. אנחנו רוצים להשיג חשיפה שמאפשרת התמודדות מוצלחת. וכיוון שיום הזיכרון הוא עבור רוב הנכים חשיפה מציפה, אין להם ברירה אלא להתמודד על ידי התנתקות. לכן אני ממליץ להם לא לשבת מול הטלוויזיה ולא להיחשף לכל הסיפורים. אני אפילו אומר להם שמותר להם להיות במקום אחר, כי עבורם כל יום זה יום הזיכרון. את אותו הדבר אפשר, כמובן, גם להעביר לאנשים שחשים שיש להם טראומה מהמלחמה ושיום הזיכרון קשה להם מדי.


"בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר שיש לדעת הוא שפוסט-טראומה היא הפרעה שיש לה טיפולים ודרכים להתמודד, ואם אנשים חשים שהם חיים את פצעי העבר כדאי שהם יפנו לקבל טיפול. גם היום, כשעבר זמן מאז המלחמה, ייתכן ואנשים יחושו שהם לא מסוגלים להתמודד, וחשוב שהם ידעו שניתן לטפל בהם ולעזור להם". 



פורומים דיכאון וחרדה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
ציפרלקס ואישפוז א.א 02/12/2019 09:57
  • שלום.אני בת 32 ובשנה האחרונה אני חווה לחץ קשה מאוד בכול תחומי החיים.אני מציינת שאני סובלת מהפרעות בקצב הלב ומטופלת במקרה הצורך בתרופה.החלטתי ליטול ציפרלקס ואכן הרופא אישר.ביום השלישי לנטילת הציפרלקס הרגשתי בעבודה תחושה קשה מאוד של חום גוף ושריפה פנימית קשה שמלווה שטעם מר בפה ובקוצר נשימה ואושפזתי עם דופק 150(שזה קורה לי הרבה הדופק המהיר)לא היה לי מוזר הדופק המהיר אלא התחושה הקשה שעברתי.בבית חולים טוענים שאין קשר בין ציפרלקס לריטמיקס שאני נוטלת וכשירד הדופק שיחררו אותי.אין להם סיבה רפואית למה שהיה לי ואני מציינת שגלי החום והסחרחורות נמשכו עד הערב ויום למחרת הרגשתי חולשה וגם כול היום היה מלווה בדחף חזק כול הזמן להתפנות.למה זה קרה?אולי אני רגישה לציפרלקס?אולי חוויתי התקף לחץ???

  • + הוסף תגובה
מקרה דומה אביעד 11/01/2020 20:13
  • היי, קרה לי משהו דומה מאוד לפני מספר חודשים יומיים לאחר שהתחלתי לקחת ציפרלקס. תחושת שריפה שהגיעה בצורה פתאומית והתפשטה באיזור האגן, כפות הידיים והרגליים ונמשכה כמה דקות ברציפות. התחושות המשיכו לסירוגין בהמשך היום וביום שלאחר מכן (בנוסף לחולשה כללית) ודווקא אצלי זה גרם לקושי ביציאות בכמה ימים שאחרי. השאירו אותי באשפוז להשגחה ושחררו אחרי כמה ימים. לא מצאו סיבה רפואית ואמרו שאי אפשר להתעלם מהסמיכות של האירוע לתחילת נטילת הציפרלקס ולכן לא ניתן לפסול קשר בין הדברים. מאז הפסקתי לקחת את הכדור ועברו 4 חודשים ללא אירוע דומה. כמו-כן, מקריאה על החומר הפעיל בציפרלקס ראיתי שאחת מתופעות הלוואי שלו היא burning sensation אז זה מגביר את החשד שיש קשר.

  • + הוסף תגובה
בהמשך א.א 14/01/2020 12:17
  • היי דווקא לי זה המשיך ועד היום חודש אחרי זה קורה אבל בתדירות נמוכה מאוד. לדעתי ההתקפי חרדה נבעו מהציפרלקס ופשוט המשיכו כי הגוף והנפש כבר בתוך זה. לצערי ההתקפים ממשיכים כשאני נמצאת במצבים לחוצים או ליד אנשים לחוצים. הבנתי שיכול להיות זה קרה כי לא שתיתי את הכדור בהדרגה.. נקווה שהזמן ירפא..

  • + הוסף תגובה
אלכוהול אבי 07/01/2020 01:28
  • שלום. אני נוטל סימבאלטה 60 מ"ג ליום, ולוריוון 1 מ"ג לפי צורך ? האם מותר לי לשתות אלכוהול ? או שאסור בכלל ?

  • + הוסף תגובה
דופק מהיר ורעד פנימי ביקיצה קלודה 31/12/2019 23:30
  • גם אם ישנתי 5 דקות אני מתעוררת עם מהומה בגוף רעד פנימי דופק מהיר בצוואר בראש בגב ברגליים כל ערב אני רוצה לרוץ למיון אני כל כך מיואשת

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!