סויה זה בריא? כך עובדות עליכם חברות המזון

שמעתם שסויה זה בריא? אל תמהרו להאמין. תחום מחקרי הבריאות, בארץ ובעולם, נשלט בחלקו על ידי חברות המזון. התוצאה: תוצאות המחקרים מוטות - מבלי שנדע בכלל
כתבה פרסומית כתבת חסות


האם צריכת משקאות ממותקים מזיקה לבריאות? כל איש מקצוע שתשאלו, החל מרופאים ועד דיאטנים ומאמני כושר יקבעו חד משמעית שכן. הסוכר שבאותם משקאות, הם יגידו, גורם להשמנה, לנזק לשיניים ועוד. אז איך זה ייתכן שבשני מחקרים שבדקו את השפעת צריכת המשקאות המתוקים על הבריאות לא נמצא כי הם גורמים לנזק כלשהו? הסיבה היא שהמחקרים הללו מומנו על ידי חברת "קוקה קולה" וארגון המשקאות האמריקאי (ABA), טוענת מריון נסטלה, מחברת הספר "הפוליטיקה של המזון", שיצא בחודש שעבר במהדורה מחודשת ובה שלל ממצאים חדשים.


קראו עוד: 6 ויטמינים שחסרים לכם - ואתם בכלל לא יודעים


"90% מהמחקרים שנעשו בתחום המשקאות הממותקים, והיו בלתי תלויים, כלומר לא מומנו על ידי חברות המזון, הגיעו למסקנה הפוכה לחלוטין", אומרת נסטלה. "אותם מחקרים  הוכיחו באופן ברור כי קיים קשר הדוק בין צריכת משקאות קלים לבין השמנה, סוכרת, מחלות לב וכו'. מכאן ברור שההשפעה של חברת המזון על אותם שני מחקרים הייתה קריטית".


לדברי נסטלה, פרופ' במחלקה לתזונה, מזון ובריאות הציבור באוניברסיטת ניו יורק, ומי שחקרה וכתבה ספרים רבים בתחום אותו היא מגדירה "הפוליטיקה של המזון", אותו מחקר של חברת קוקה-קולה הוא רק דוגמה אחת מיני רבות למחקרים הנתפסים על ידי הציבור כאובייקטיביים, אך מטרתם ברורה: לקדם את האג'נדה של חברת המזון המממנת את המחקר.


"אני מודאגת יותר ויותר מריבוי המחקרים המתפרסמים בחסות ובמימון חברות מזון ומשקאות", היא אומרת בשיחת טלפון מארצות הברית. "מחקרים הממומנים על ידי חברות אלה מציגים כמעט באופן קבוע תוצאות מחמיאות לספונסר, אשר יכולות לשמש למטרותיו השיווקיות. כמובן שלא כך הדבר כאשר מדובר במחקרים עצמאיים".


מריון נסטלה. "אני מודאגת מריבוי המחקרים המתפרסמים בחסות ובמימון חברות מזון ומשקאות"


יהיו מי שיגידו שלמרות שהמימון נעשה על ידי חברות המזון, מדובר בחוקרים בעלי שם שלא "יכופפו" את המחקר ואת שמם הטוב לטובת קידום שיווקי של חברות המזון

"לצערי הדבר אינו כך", קובעת נסטלה. "המעורבות של חברות המזון משפיעה על התוצאות, אבל באופן מתוחכם. זה לא שהחוקרים 'נקנים', כמו שהם נוטים להתעלם מביקורת חיונית".


הם עושים זאת במודע?

"אם זה במודע או לא קשה לומר, אך אני נוטה להאמין שזה לא במודע. אם תשאלו את החוקרים הם יגידו שהם לא רואים שום דבר רע במימון לטובת מחקר של תעשיית המזון וכי אין לכך כל השפעה על עבודתם. אבל המציאות מוכיחה אחרת ומראה שכמעט כל המחקרים הממומנים נוטים לצד האינטרסים של המממן".


קראו עוד: 10 מזונות שעושים אתכם רעבים יותר


נסטלה נותנת דוגמה נוספת להשפעה של חברות המזון על מחקרי הבריאות, הפעם על משהו שנחשב מאוד בריא: הסויה. "ישנה כמות עצומה של מחקרים שנעשו על הסויה, חלקם מצאו יתרונות באכילתה, אחרים מצאו שאין יתרונות כלל ויש כאלו שמצאו כי היא דווקא עלולה לגרום לנזקים בריאותיים. הסיבה להבדלים בתוצאות המחקרים היא שרבים מהם מומנו על ידי חברות מזון שיכולות להרוויח מהפיכתה של הסויה למזון בריאות אולטימטיבי".


אז מה אנחנו אמורים לעשות, לאכול אותה או לא?

"אני מודה שבגלל שהמחקר כל כך לא חד משמעי, קשה לי לגבש עמדה בנושא. התחושה שלי בשלב זה היא שסויה היא מזון, אבל הוא לא חיוני לתזונה שלנו. כמו כל מזון אחר, אפשר לאכול אותו אם רוצים, אבל זה ממש לא חובה".


ישראל 2015: מועצת החלב מממנת מחקרים למשרד הבריאות

בישראל, לצערנו, המצב בעייתי אף יותר מזה שמתרחש בארצות הברית ובאירופה. לא רק שאין גוף שחייב להיות בלתי מוטה ולא לקבל מימון מחברות המזון לגבי המחקרים השונים שנעשים, אלא שאפילו משרד הבריאות יוצא למחקרים שממומנים על ידי חברות בעלות אינטרסים בתחום המזון. 


"המצב בישראל הוא שכל גוף מסחרי יכול לערוך מחקר לפי ראות עיניו וצרכיו השיווקיים. אין חוק או תקנה המונעים זאת ממנו", קובעת עו"ד תמר גמליאל, שותפה וראש תחום דיני בריאות במשרד ר.א גמליאל ושות', מ"מ יו"ר ועדת הבריאות בלשכת עורכי הדין בישראל ומי שמובילה שינויי חקיקה והלכות בתחום. "לצערי אותם גופים בעלי אינטרסים עושים זאת לעתים אף בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, כדוגמת שיתוף הפעולה שמתרחש ממש בימים אלו עם מועצת החלב, שמבקשת לממן מחקרים בנושא השפעת החלב על הבריאות. במילים אחרות, בישראל 'נותנים לחתול לשמור על השמנת'". 


מחקרים ממומנים. בישראל אין גוף שחייב להיות בלתי תלוי


גמליאל מוסיפה כי מקור הבעיה נעוץ במקרים בהם לא מפורסם מי הגורם שהזמין את המחקר, במקרים בהם מתפרסמות תוצאות שקריות או כאשר מצויין מידע שכביכול אושר על ידי משרד הבריאות, כאשר בפועל הוא אינו מעורב בכלל. "במקרה כזה, מדובר ממש בהטעיית הציבור, ויש כאן פתח לתביעה משפטית או אפילו לתביעה ייצוגית בהתאם לנסיבות".


"גם המחקרים הכי מקצועיים המבוצעים בבתי חולים ובעולם האקדמי מושפעים וממומנים ברובם על ידי תעשיית המזון, ולצערי היד על ההדק קלה מנוצה", מוסיף רונן רגב-כביר, מנכ"ל ארגון "אמון הציבור". "באירופה השכילו להקים גוף ניטרלי בשם EFSA , הרשות האירופית לבטיחות המזון. מדובר בסמכות מקצועית נטולת כל אג'נדה ולחצים ציבוריים המפקחת על המתנהל בכל תחום המזון ויכולה לקבוע מה מותר לגורמים בתעשיית המזון לפרסם על בסיס מחקרים ואילו מסקנות ניתן לציין בהם. 


קראו עוד: הטריק שיחתוך ב-50% את הקלוריות באורז


"אני סבור כי הקמת גוף דומה בישראל היא צעד בלתי נמנע שחייב להתרחש בקרוב כחלק ממהלך כולל של הקמת רשות מזון מרכזית. מי שאמור לטפל בנושאים מעין אלה כיום היא 'מחלקת בריאות הציבור' במשרד הבריאות. לצערי, לפי התוצאות הנוכחיות הנראות בשטח, אין מענה אמיתי לנושא".


גמליאל סבורה גם היא שיש לערוך שינוי עמוק ברגולציה על המחקרים בישראל. "יש לחייב את עורכי המחקרים לפרסם גילוי נאות מפורש אודות המחקר: על ידי מי הוא בוצע, מי הגורם שהזמין או מימן אותו והאם הוא אושר על ידי משרד הבריאות, כאשר הימנעות מפרסום תגרור חיוב בסנקציות כספיות. אני סבורה כי גוף או חברה אשר יידרשו לעמוד מאחורי המילה הכתובה יגלו יותר אחריות ציבורית וזהירות בפרסום, אשר עלול להטעות את הציבור".


במצב שקיים כיום, איך נוכל לדעת האם המחקר ממומן על ידי חברת מזון ומוטה או לא?

"לצערי קשה מאוד לצאת כיום במסקנות חד משמעיות כשמדובר במחקרי מזון", קובע רגב-כביר. "על כל מחקר שנעשה קם מחקר אחר שסותר אותו. לכן כשקוראים תוצאות של מחקר חשוב לבדוק מה קורה בסביבה המחקרית המקבילה לו וכן לבחון האם רוב המחקרים האחרים שנעשו בנושא תומכים בתוצאותיו.


"בנוסף חשוב לבחון האם מדובר במחקר קליני/רפואי, האם יש קבוצת ביקורת עליה נבדק המחקר והאם מתקיימת 'ביקורת עמיתים', כלומר נעשתה פנייה לכתב עת יוקרתי במטרה לבחון את נכונותו לפרסום המחקר, מה שעוזר לנו להסיק מסקנות לגבי מקצועיותו ואמינותו. ובכל מקרה, אני מציע להיזהר בממצאים, במסקנות ובעוצמתן".


ממשרד הבריאות נמסר: "כספי המחקרים  בנושא המזון והתזונה וכן מחקרים בנושא חלב ומוצריו אינם נכללים בתקציב משרד הבריאות. תהליך מימון המחקרים הינו כדלקמן: פרסום קולות קוראים, קבלת הצעות מחקר, הקמת ועדת שיפוט מקצועית אוטונומית אשר בוחנת את הצעות המחקר על בסיס מדעי, המלצות הועדה מאושרות על ידי לשכת המדען הראשי. לבסוף נחתמים חוזים עם המוסד בו מתקיים המחקר הממומן. 


"בכל התקופה המפורטת בחוזה החוקר ו/או המוסד מחויבים בדוחות מדעיים וכספיים. ללא דוחות אלו ו/או ללא עמידה באבני דרך המתוארים בהצעת המחקר וללא התקדמות מדעית מספקת, לא מאושר המשך מימון המחקר. המחקרים מבוקרים מדעית בשתי רמות - במהלך תהליך שיפוט הצעות מחקר וכן במעקב אחר התקדמות המחקר.


"בנוסף, ישנה דרישה להבהרה אם ישנו קשר לחברה מסחרית. השאלה מופיעה בטופס הגשה של הצעות המחקר. כמו כן, לשכת המדען הראשי אינה מממנת חברות אלא מחקר המתקיים במוסדות מחקר כגון בתי חולים ואוניברסיטאות.


"הצעות המחקר מוגשות למשרד הבריאות באמצעות רשויות המחקר של האוניברסיטאות, בתי החולים ומוסדות המחקר. הרשויות בודקות שמגישי ההצעה זכאים להגיש מטעמם כגופים אקדמיים ושלא מדובר בחברות מסחריות. בנוסף, אנו סומכים על האינטגריטי של מגישי ההצעה וכן על ועדת השיפוט. ועדת השיפוט מורכבת ממומחים בתחום המכירים את תחום המחקר הגופים והחוקרים הפועלים בתחום. כל ועדת שיפוט ממונה על ידי קרן המחקר של המדען הראשי במשרד הבריאות, עד הוק, על פי הרכב הצעות המחקר המוגשות במענה לקול הקורא בכדי שתהיה התאמה מיטבית בין ההצעות למומחים השופטים אותם. לשכת המדען הראשי עומדת על כך שלא יהיה ניגוד עניינים בין השופטים למגישי ההצעות, ומבקשת הצהרה על כך לפני תהליך השיפוט".



פורומים תזונה ותוספי תזונה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
טיטניום דיאוקסיד E-171 מעורר התקף IBS אצלי טיטניום 09/07/2017 17:19
  • Titanium dioxide nanoparticle ingestion alters nutrient absorption in an in vitro model of the small intestine- this paper was published recently – GUO et al., 2017 NanoImpact 5 (2017) 70–82 I discovered that when I digest E-171 I develop severe gut irritation and it initiates severe IBS symptoms (IBS attack) which include severe cramps, bloating and trouble in coordinate peristaltic movements. How I discovered it? I suffer from IBS mixed symptoms (mostly C) for more many years, tried to discover what is the trigger- I was negative for lactose/fructose intolerance, negative for serology of celiac disease, no SIBO; no intestinal parasites. FODMAP diet that help me manage the symptoms but was limited in effects. Tried a lot of elimination diets- the only thing that was consistent is that I cannot consume red hot chili peppers I recently used a medication and supplement for my hair and nails that caused me (both)severe tummy ache and triggered symptoms. When I tried a generic medication which has the same active ingredient but different inactive substances - that did not contain E-171 I did not experienced this symptoms. I than started to look at supplements and medications which triggered my IBS in the past – for some I even did re-challenge to be sure that it is indeed the medication/supplement, guess what? All contain E-171 while alternative medication/supplements which have the same active ingredient without E-171 did not trigger IBS. As I said - I was negative for lactose/fructose intolerance, negative for serology of celiac disease, no SIBO; I had skin rash - reaction in the past for hand watch that was made out of metal and I did not remember which kind since it was more than twenty years ago. E-171 - White in color, Titanium dioxide is extracted from the naturally occurring mineral Ilmenite, (named after the Ilmen Mountains in Russia), an iron-black, heavy, metallic oxide mineral, composed of iron and titanium oxide. Thought not to be easily absorbed, although detectable amounts can be found in the blood, brain and glands with the highest concentrations being in the lymph nodes and lungs, it is excreted from the body with urine. Can be found in tablets and capsules, cottage and Mozzarella cheeses, horseradish cream and sauces, lemon curd, toothpaste, and white paint, also in sweets where it is often used to provide a barrier between different colors. Used to increase opacity in some sauces.

  • + הוסף תגובה
ועכשיו בעברית טיטניום 09/07/2017 17:20
  • הי חברים, אני מפיצה את התגלית האחרונה שלי בעניין גם בדפים באנגלית- בקיצור החומר טיטניום דיאוקסיד הידוע בשם- E171 שמשמש בתעשיית המזון והתרופות להלבנה מגרה אצלי התקף חמור של המעי - כל המהלך של איך גיליתי זאת מתואר בקטע באנגלית עמכם הסליחה, רק אומר שניסיתי הכל כולל דיאטת פודמאפ, הימנעות מגלוטן בדיקות לרגישויות, בעיית עיכול לקטוז פרוקטוז, סרולוגיה לצליאק, SIBO גסטרוסקופיות שליליות בקיצור הסיוט הרגיל הכל יצא תקין, כולל נוגדנים עצמיים- תקין. בדקו אם זה גם הטריגר או אחת מהסיבות לטריגר אצלכם. אם אתם לוקחים באופן קבוע תוסף תזונה או תרופה המכילה את החומר הזה שהוא לא חומר פעיל בתרופה אפשר לנסות לעבור לגנריקה שלא מכילה אותו ולראות אם יש שיפור כפי שהיה אצלי. בהשכלתי דוקטור לפרמקולוגיה, אם זה יביא מזור אפילו לנפש אחת זה מאוד ישמח אותי. לאחרונה ממש גם התפרסם מאמר שבמודל שאינו בחיה של מעי דק זה גרם להשטחת פני השטח באופן שידוע שגורם לבעיות ספיגה וקורה כתוצאה מדלקת

  • + הוסף תגובה
טיטניום דיאוקסיד רינה אבידור 12/10/2018 10:23
  • גם אני קבלתי כאבי בטן עם התכווצויות חזקות אחרי לקיחת כדור של מולטי ויטמין B ופרוביוטיקה שהכילו טיטניום דיאוקסיד.

  • + הוסף תגובה
דחוף יוסי 13/07/2020 18:40
  • אני שבועיים עם שלשולים ויעשו שם לב שיש במשחת שיניים את החומר הזה

  • + הוסף תגובה
סידן קרבונאט וציטראט אלי 26/07/2019 13:17
  • שלום, האם יש יסוד לטענה לפיה מחקרים שונים הוכיחו שסידן פחממתי נספג בקושי רב, לא מגיע לאן שצריך, מגיע לאן שלא צריך, שוקע שם וגורם נזקים. בברכה, אלי

  • + הוסף תגובה
כן משה 18/11/2019 00:38
  • כן. כנס לקבוצה שלי בפייסבוק "תוספי תזונה אמיתיים"

  • + הוסף תגובה
ציטראט וקרבונאט אלי 18/11/2019 18:36
  • אפשר, בבקשה, לקבל הפניה לשניים-שלושה מאמרים המוכיחים את יתרון הציטראט וחסרון הקרבונאט? נא לא להפנותני לפייסבוק - אינני יודע להשתמש בו. אני יודע לקרוא מאמרים שפורסמו בכתבי עת. כמו כן, אבקש לדעת מהו תחום המומחיות של משה. תודה. אלי

  • + הוסף תגובה
אני לא באמת מומחה כנס.. משה 18/11/2019 22:16
  • הדברים שציינתי הם דברים שד"ר ריי סטרנד כתב במאמר שלו. הוא טוען שהקבורנט נהיה קשה לספיגה ככל שאנו מתבגרים, ושזה בעצם המצב באוסטופורזיס. אני לא באמת מומחה אבל אני חוקר תוספי תזונה שנים.

  • + הוסף תגובה
סוג תוספי סידן אלי 19/11/2019 00:57
  • באיזה כתב עת ובאיזה תאריך פורסם מאמרו של החוקר שציינת? והאם דבר דומה פורסם ע"י חוקרים אחרים כלשהם? כמו כן, מאחר שאתה מומחה לתוספי תזונה, על איזה מידע (פרט למאמר הבודד הנ"ל) מבוססת טענתך שציטראט עדיף? אלי

  • + הוסף תגובה
תוסף התזונה היחידי שבאמת חובה לספיגת סידן דודו 09/07/2020 17:40
  • תוסף התזונה היחידי שבאמת חובה https://inulin.tevalife.com/l71/

  • + הוסף תגובה
חשוב לצרוך ציטרט ומלאט mdachman1@gmail.com 18/11/2019 00:40
זה דברים שקראתי במאמר שלו כנס.. משה 20/11/2019 19:52
  • המאמר של ד"ר ריי סטרנד נמצא באתר שלו. אני מנוי לאתר שלו. הוא רופא אמריקאי ולכן האתר שלו באנגלית. אני לא בטוח שתוכל לראות את המאמר שלו בלי לרכוש מנוי. בכל מקרה זה לינק לאתר שלו http://www.raystrand.com/

  • + הוסף תגובה
אכזבה ענקית אלי 20/11/2019 22:35
  • התשובה לא רצינית ולא מכובדת - זוהי לא תשובה בכלל, ולא תשובה עניינית בפרט. הפניה לגורם אחר במקום תשובה עניינית, אינה מתאימה לפורום נכבד זה. מי שכותב דברים כאלה מבלי להיות מסוגל לענות תשובה עניינית לשאלה שהוצגה משטה בקוראים. אפשר וצריך, לפחות, להפנות לגורם הנותן תשובה, כמובן ללא תשלום. כדי לשלם אינני זקוק לאתר זה. אני מאוכזב ביותר. אלי

  • + הוסף תגובה
ערבוב תוספי תזונה עומר 26/03/2020 20:27
  • שלום, האם אני יכולה לקחת תלתן אדום, חילבה וסו פלרמטו ביחד? האם הם יכולים לגום לתופעות לוואי למרות שאף אחד לבדו לא? תודה מראש

  • + הוסף תגובה
תוסף התזונה היחידי שבאמת חובה דודו 09/07/2020 17:39
  • תוסף התזונה היחידי שבאמת חובה https://inulin.tevalife.com/l71/

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!