סויה זה בריא? כך עובדות עליכם חברות המזון

שמעתם שסויה זה בריא? אל תמהרו להאמין. תחום מחקרי הבריאות, בארץ ובעולם, נשלט בחלקו על ידי חברות המזון. התוצאה: תוצאות המחקרים מוטות - מבלי שנדע בכלל

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 17/05/2015

האם צריכת משקאות ממותקים מזיקה לבריאות? כל איש מקצוע שתשאלו, החל מרופאים ועד דיאטנים ומאמני כושר יקבעו חד משמעית שכן. הסוכר שבאותם משקאות, הם יגידו, גורם להשמנה, לנזק לשיניים ועוד. אז איך זה ייתכן שבשני מחקרים שבדקו את השפעת צריכת המשקאות המתוקים על הבריאות לא נמצא כי הם גורמים לנזק כלשהו? הסיבה היא שהמחקרים הללו מומנו על ידי חברת "קוקה קולה" וארגון המשקאות האמריקאי (ABA), טוענת מריון נסטלה, מחברת הספר "הפוליטיקה של המזון", שיצא בחודש שעבר במהדורה מחודשת ובה שלל ממצאים חדשים.


קראו עוד: 6 ויטמינים שחסרים לכם - ואתם בכלל לא יודעים


"90% מהמחקרים שנעשו בתחום המשקאות הממותקים, והיו בלתי תלויים, כלומר לא מומנו על ידי חברות המזון, הגיעו למסקנה הפוכה לחלוטין", אומרת נסטלה. "אותם מחקרים  הוכיחו באופן ברור כי קיים קשר הדוק בין צריכת משקאות קלים לבין השמנה, סוכרת, מחלות לב וכו'. מכאן ברור שההשפעה של חברת המזון על אותם שני מחקרים הייתה קריטית".


לדברי נסטלה, פרופ' במחלקה לתזונה, מזון ובריאות הציבור באוניברסיטת ניו יורק, ומי שחקרה וכתבה ספרים רבים בתחום אותו היא מגדירה "הפוליטיקה של המזון", אותו מחקר של חברת קוקה-קולה הוא רק דוגמה אחת מיני רבות למחקרים הנתפסים על ידי הציבור כאובייקטיביים, אך מטרתם ברורה: לקדם את האג'נדה של חברת המזון המממנת את המחקר.


"אני מודאגת יותר ויותר מריבוי המחקרים המתפרסמים בחסות ובמימון חברות מזון ומשקאות", היא אומרת בשיחת טלפון מארצות הברית. "מחקרים הממומנים על ידי חברות אלה מציגים כמעט באופן קבוע תוצאות מחמיאות לספונסר, אשר יכולות לשמש למטרותיו השיווקיות. כמובן שלא כך הדבר כאשר מדובר במחקרים עצמאיים".


מריון נסטלה. "אני מודאגת מריבוי המחקרים המתפרסמים בחסות ובמימון חברות מזון ומשקאות"


יהיו מי שיגידו שלמרות שהמימון נעשה על ידי חברות המזון, מדובר בחוקרים בעלי שם שלא "יכופפו" את המחקר ואת שמם הטוב לטובת קידום שיווקי של חברות המזון

"לצערי הדבר אינו כך", קובעת נסטלה. "המעורבות של חברות המזון משפיעה על התוצאות, אבל באופן מתוחכם. זה לא שהחוקרים 'נקנים', כמו שהם נוטים להתעלם מביקורת חיונית".


הם עושים זאת במודע?

"אם זה במודע או לא קשה לומר, אך אני נוטה להאמין שזה לא במודע. אם תשאלו את החוקרים הם יגידו שהם לא רואים שום דבר רע במימון לטובת מחקר של תעשיית המזון וכי אין לכך כל השפעה על עבודתם. אבל המציאות מוכיחה אחרת ומראה שכמעט כל המחקרים הממומנים נוטים לצד האינטרסים של המממן".


קראו עוד: 10 מזונות שעושים אתכם רעבים יותר


נסטלה נותנת דוגמה נוספת להשפעה של חברות המזון על מחקרי הבריאות, הפעם על משהו שנחשב מאוד בריא: הסויה. "ישנה כמות עצומה של מחקרים שנעשו על הסויה, חלקם מצאו יתרונות באכילתה, אחרים מצאו שאין יתרונות כלל ויש כאלו שמצאו כי היא דווקא עלולה לגרום לנזקים בריאותיים. הסיבה להבדלים בתוצאות המחקרים היא שרבים מהם מומנו על ידי חברות מזון שיכולות להרוויח מהפיכתה של הסויה למזון בריאות אולטימטיבי".


אז מה אנחנו אמורים לעשות, לאכול אותה או לא?

"אני מודה שבגלל שהמחקר כל כך לא חד משמעי, קשה לי לגבש עמדה בנושא. התחושה שלי בשלב זה היא שסויה היא מזון, אבל הוא לא חיוני לתזונה שלנו. כמו כל מזון אחר, אפשר לאכול אותו אם רוצים, אבל זה ממש לא חובה".


ישראל 2015: מועצת החלב מממנת מחקרים למשרד הבריאות

בישראל, לצערנו, המצב בעייתי אף יותר מזה שמתרחש בארצות הברית ובאירופה. לא רק שאין גוף שחייב להיות בלתי מוטה ולא לקבל מימון מחברות המזון לגבי המחקרים השונים שנעשים, אלא שאפילו משרד הבריאות יוצא למחקרים שממומנים על ידי חברות בעלות אינטרסים בתחום המזון. 


"המצב בישראל הוא שכל גוף מסחרי יכול לערוך מחקר לפי ראות עיניו וצרכיו השיווקיים. אין חוק או תקנה המונעים זאת ממנו", קובעת עו"ד תמר גמליאל, שותפה וראש תחום דיני בריאות במשרד ר.א גמליאל ושות', מ"מ יו"ר ועדת הבריאות בלשכת עורכי הדין בישראל ומי שמובילה שינויי חקיקה והלכות בתחום. "לצערי אותם גופים בעלי אינטרסים עושים זאת לעתים אף בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, כדוגמת שיתוף הפעולה שמתרחש ממש בימים אלו עם מועצת החלב, שמבקשת לממן מחקרים בנושא השפעת החלב על הבריאות. במילים אחרות, בישראל 'נותנים לחתול לשמור על השמנת'". 


מחקרים ממומנים. בישראל אין גוף שחייב להיות בלתי תלוי


גמליאל מוסיפה כי מקור הבעיה נעוץ במקרים בהם לא מפורסם מי הגורם שהזמין את המחקר, במקרים בהם מתפרסמות תוצאות שקריות או כאשר מצויין מידע שכביכול אושר על ידי משרד הבריאות, כאשר בפועל הוא אינו מעורב בכלל. "במקרה כזה, מדובר ממש בהטעיית הציבור, ויש כאן פתח לתביעה משפטית או אפילו לתביעה ייצוגית בהתאם לנסיבות".


"גם המחקרים הכי מקצועיים המבוצעים בבתי חולים ובעולם האקדמי מושפעים וממומנים ברובם על ידי תעשיית המזון, ולצערי היד על ההדק קלה מנוצה", מוסיף רונן רגב-כביר, מנכ"ל ארגון "אמון הציבור". "באירופה השכילו להקים גוף ניטרלי בשם EFSA , הרשות האירופית לבטיחות המזון. מדובר בסמכות מקצועית נטולת כל אג'נדה ולחצים ציבוריים המפקחת על המתנהל בכל תחום המזון ויכולה לקבוע מה מותר לגורמים בתעשיית המזון לפרסם על בסיס מחקרים ואילו מסקנות ניתן לציין בהם. 


קראו עוד: הטריק שיחתוך ב-50% את הקלוריות באורז


"אני סבור כי הקמת גוף דומה בישראל היא צעד בלתי נמנע שחייב להתרחש בקרוב כחלק ממהלך כולל של הקמת רשות מזון מרכזית. מי שאמור לטפל בנושאים מעין אלה כיום היא 'מחלקת בריאות הציבור' במשרד הבריאות. לצערי, לפי התוצאות הנוכחיות הנראות בשטח, אין מענה אמיתי לנושא".


גמליאל סבורה גם היא שיש לערוך שינוי עמוק ברגולציה על המחקרים בישראל. "יש לחייב את עורכי המחקרים לפרסם גילוי נאות מפורש אודות המחקר: על ידי מי הוא בוצע, מי הגורם שהזמין או מימן אותו והאם הוא אושר על ידי משרד הבריאות, כאשר הימנעות מפרסום תגרור חיוב בסנקציות כספיות. אני סבורה כי גוף או חברה אשר יידרשו לעמוד מאחורי המילה הכתובה יגלו יותר אחריות ציבורית וזהירות בפרסום, אשר עלול להטעות את הציבור".


במצב שקיים כיום, איך נוכל לדעת האם המחקר ממומן על ידי חברת מזון ומוטה או לא?

"לצערי קשה מאוד לצאת כיום במסקנות חד משמעיות כשמדובר במחקרי מזון", קובע רגב-כביר. "על כל מחקר שנעשה קם מחקר אחר שסותר אותו. לכן כשקוראים תוצאות של מחקר חשוב לבדוק מה קורה בסביבה המחקרית המקבילה לו וכן לבחון האם רוב המחקרים האחרים שנעשו בנושא תומכים בתוצאותיו.


"בנוסף חשוב לבחון האם מדובר במחקר קליני/רפואי, האם יש קבוצת ביקורת עליה נבדק המחקר והאם מתקיימת 'ביקורת עמיתים', כלומר נעשתה פנייה לכתב עת יוקרתי במטרה לבחון את נכונותו לפרסום המחקר, מה שעוזר לנו להסיק מסקנות לגבי מקצועיותו ואמינותו. ובכל מקרה, אני מציע להיזהר בממצאים, במסקנות ובעוצמתן".


ממשרד הבריאות נמסר: "כספי המחקרים  בנושא המזון והתזונה וכן מחקרים בנושא חלב ומוצריו אינם נכללים בתקציב משרד הבריאות. תהליך מימון המחקרים הינו כדלקמן: פרסום קולות קוראים, קבלת הצעות מחקר, הקמת ועדת שיפוט מקצועית אוטונומית אשר בוחנת את הצעות המחקר על בסיס מדעי, המלצות הועדה מאושרות על ידי לשכת המדען הראשי. לבסוף נחתמים חוזים עם המוסד בו מתקיים המחקר הממומן. 


"בכל התקופה המפורטת בחוזה החוקר ו/או המוסד מחויבים בדוחות מדעיים וכספיים. ללא דוחות אלו ו/או ללא עמידה באבני דרך המתוארים בהצעת המחקר וללא התקדמות מדעית מספקת, לא מאושר המשך מימון המחקר. המחקרים מבוקרים מדעית בשתי רמות - במהלך תהליך שיפוט הצעות מחקר וכן במעקב אחר התקדמות המחקר.


"בנוסף, ישנה דרישה להבהרה אם ישנו קשר לחברה מסחרית. השאלה מופיעה בטופס הגשה של הצעות המחקר. כמו כן, לשכת המדען הראשי אינה מממנת חברות אלא מחקר המתקיים במוסדות מחקר כגון בתי חולים ואוניברסיטאות.


"הצעות המחקר מוגשות למשרד הבריאות באמצעות רשויות המחקר של האוניברסיטאות, בתי החולים ומוסדות המחקר. הרשויות בודקות שמגישי ההצעה זכאים להגיש מטעמם כגופים אקדמיים ושלא מדובר בחברות מסחריות. בנוסף, אנו סומכים על האינטגריטי של מגישי ההצעה וכן על ועדת השיפוט. ועדת השיפוט מורכבת ממומחים בתחום המכירים את תחום המחקר הגופים והחוקרים הפועלים בתחום. כל ועדת שיפוט ממונה על ידי קרן המחקר של המדען הראשי במשרד הבריאות, עד הוק, על פי הרכב הצעות המחקר המוגשות במענה לקול הקורא בכדי שתהיה התאמה מיטבית בין ההצעות למומחים השופטים אותם. לשכת המדען הראשי עומדת על כך שלא יהיה ניגוד עניינים בין השופטים למגישי ההצעות, ומבקשת הצהרה על כך לפני תהליך השיפוט".



פורומים, תזונה ותוספי תזונה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הפרעות שינה חמורות אצל גבר צעיר אורלי 12/10/2019 07:47
  • שלום רב, בני בן 32 סובלמהפרעות שינה חמורות לא על רקע רגשי. יש תקופות שגם כדור שינה שלם שלוקח קבוע, לא משפיע.הבנתי שחסרים במינרלים וויטמינים מסוימים יכולים להשפיע ולגרום להפרעות שינה,רציתי לברר מה הם.תודה מראש.

  • + הוסף תגובה
טיפים וייעוץ בנוגע לאימון ותוספי תזונה ??? מתייעץ 07/10/2019 11:47
  • 1. בביצוע של סט תרגילים (דוגמה זה של 7 הדקות https://tinyurl.com/y49h45l9) כדי לשפר את היעלות והתועלת האם כדאי א. זמן ההפסקה בין תרגיל לתרגיל יהיה קצר יותר? ב. זמן התרגיל יהיה גדול יותר? ג. לבצע יותר סטים? ד. שילוב של הדברים למעלה? השאלה שלי היא למה לתת עדיפות לשיפור היעילות? 2. האם כדאי לצרוך תוספי תזונה כגון אבקת חלבון, חומצת אמינו ואחרים? אם כן אשמח לפירוט מתי צריך לצרוך והאופן וגם המלצה לסוגי תוספים מומלצים וחברות? 3. אם יש טיפים ועצות נוספים בנוגע לכושר, אימון ותזונה אשמח לקבל..

  • + הוסף תגובה
חומצה אלפא ליפואית שלומיתי 04/10/2019 16:59
  • אין לי סכרת הרופא המליץ לקחת תוסף זה האם זה יכול להזיק? בת 72 לוקחת פלוויקס.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!