קרוהן וקוליטיס: האם השתלת צואה באמת עוזרת?

בתקופה האחרונה נעשים יותר ויותר מחקרים הבודקים את השפעתה של השתלת צואה על מחלות מעי שונות. האם זה באמת עובד, ומה ההשפעה של ההליך על חולי קרוהן וקוליטיס?

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 20/05/2015

חשיבותם של חיידקי המעי לבריאות האדם ידועה זה מכבר. במערכת העיכול קיימים פי 10 חיידקים מאשר תאים בגוף. לחיידקים תפקידים רבים: שמירה מפני התיישבות חיידקים מחוללי מחלות, שמירה על שלמות המעי ו-ויסות של מערכת החיסון. מהבנה זו נבעה המחשבה על טיפול במחלות בעזרת העברת צואה מאדם בריא למעי של אדם חולה, טיפול שדווח כבר בסין העתיקה במאה ה-16. 


קראו עוד: חולשה ועייפות: 6 טיפים שייתנו לכם אנרגיה מיידית


ברפואה המודרנית החלו ניסיונות בהשתלת צואה למצבי מחלה שונים מאמצע המאה ה-20. הטיפול בוצע לטיפול בחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה (Clostridium dificille), להשמנה, סוכרת, מחלות מעי דלקתיות, כבד שומני ועוד. היעילות של השתלות צואה בחולים עם זיהום חוזר ובחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה הוכחה במחקרים מבוקרים רבים. לגבי יתר ההתוויות תוצאות המחקרים פחות ברורות.


מהן קרוהן וקוליטיס?

מחלת קרוהן היא מחלת מעי דלקתית כרונית הפוגעת בכל מערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת. התהליך הדלקתי החד והכרוני, המערב את כל שכבות דופן המעי, אינו המשכי אלא מתאפיין באזורים בריאים המתחלפים באזורים חולים.


התסמינים העיקריים של קוליטיס, דלקת המעי הגס, הם שלשול, לעיתים דמי ורירי, וכאב בבטן התחתונה. האבחון נעשה באמצעות קולונוסקופיה או צילום רנטגן עם חוקן בריום. הדלקת יכולה להיגרם גם על ידי אנטאמבה או על ידי חיידק ועשויה להופיע גם במחלת קרוהן. 


בדלקת כיבית של המעי הגס מעורבת בדרך כלל גם החלחולת, וכאשר הדלקת קשה ומתמשכת היא מצריכה לעתים ניתוח. 


כיצד מתבצעת השתלת צואה?

השתלת צואה מתבצעת מתורם בריא אשר עבר סקירה של בדיקות דם וצואה על מנת לוודא כי הוא אינו נושא מחלות זיהומיות. הצואה נמהלת, מסוננת ומועברת ישירות למטופל, או מוקפאת במינוס של 80 מעלות צלזיוס  עד להשתלה. 


קרוהן וקוליטיס

קרוהן וקוליטיס. הטיפול בהשתלת צואה עדיין נבדק


ניתן להעביר את הצואה למטופל במספר דרכים: דרך זונדה לקיבה או לתריסריון, בעזרת חוקן או בזמן קולונוסקופיה. תופעות הלוואי שתוארו כוללות אי נוחות בטנית, גזים ועצירות. בהשתלת צואה דרך זונדה לקיבה ייתכן חום הנמשך עד 48 שעות. 


האם התהליך אכן יעיל?

במחלות מעי דלקתיות בוצעו מספר מחקרים בהשתלת צואה, הן בקרוהן והן בקוליטיס כיבית, במבוגרים ובילדים. רוב המחקרים אינם מבוקרים וכוללים תיאור של התוצאות בסדרות של חולים. במחקר שהתפרסם ב-2013 טופלו שבעה ילדים בגילאי שבע עד 21, עם קוליטיס כיבית בדרגת חומרה קלה-בינונית, בחוקני צואה יומיומיים במשך חמישה ימים ובוצע מעקב למשך ארבעה שבועות. לשבעה מתוכם הייתה תגובה קלינית ללא נסיגה ושישה התמידו בתגובה למשך חודש. נסיגה קלינית הושגה בשלושה חולים מתוך השישה. 


קראו עוד: העתיד כבר כאן: הכל על רפואה מותאמת אישית


במחקר נוסף מאותה שנה טופלו שישה חולים עם קוליטיס כיבית פעילה, שלא הגיבה לטיפול סטנדרטי, בהשתלת צואה דרך קולונוסקופיה, תוך בדיקת השינוי שחל בחיידקי המעי בנוסף לתוצאה הקלינית. כל החולים הגיבו לטיפול במשך שבועיים, אך באף אחד מהם לא הושגה נסיגה, למרות שחל שינוי בהרכב חיידקי המעי לאחר ההשתלה. 


מחקר נוסף, שפורסם בסוף השנה שעברה ב-Journal of Crohn's and Colitis, נסקרו 18 מחקרים, מתוכם רק מחקר אקראי מבוקר אחד, בהם תוארו 122 חולים בדרגות חומרה שונות של מחלה: 79 עם קוליטיס כיבית, 39 עם מחלת קרוהן וארבעה עם דלקת המעי הגס מסיבה לא ידועה. סך הכל 45% מהחולים הגיבו לטיפול במהלך המעקב, אך כאשר משקללים את כל ההטיות המחקריות - מדובר ב-36% נסיגה לטווח קצר. 


במחקר מבוקר שהוצג השנה בכנס ECCO נעשתה השתלת צואה בחולים עם קוליטיס כיבית, כאשר קבוצה אחת קבלה צואה מתורם וקבוצה שניה השתלה של צואה עצמית, כבקורת. לא נמצא הבדל ביעילות בין שתי הקבוצות, כלומר לא הוכחה יעילות לטיפול. בכל המחקרים נמצא כי השתלת הצואה היא פרוצדורה בטוחה, עם מיעוט תופעות לוואי, אך כאמור יעילותה משתנה בין מחקר למחקר ומשך המעקב שבוצע קצר. 


לסיכום, אין עדיין עדות מספקת ליעילות של השתלת צואה במחלות מעי דלקתיות, וטיפול זה ניתן כיום במסגרת מחקרים קליניים בארץ ובעולם. קיימות שאלות פתוחות רבות, ביניהן דרך המתן הרצויה, התדירות הדרושה לביצוע הטיפול והאם ניתן לבודד מהצואה חיידקים ספציפיים, אשר יתנו תוצאה מיטבית. דרושים מחקרים מבוקרים גדולים יותר הן בקרוהן והן בקוליטיס, כדי לבחון את יעילות הטיפול לאורך זמן. 


בעתיד הקרוב נראה ודאי התקדמות בתשובות לשאלות אלה וכן בדרך הטיפול, כאשר קפסולות המכילות צואה מוקפאת יחליפו את השתלת הצואה בדרך פולשנית. 


הכותבת היא מנהלת היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, תל השומר



פורומים, גסטרואנטרולוגיה מבוגרים וילדים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
חוסר ביציאות לאחר בדיקת קולונוסקופיה דנה 05/12/2019 11:35
  • היי, ביצעתי בדיקת קולונוסקופיה+גסטרו ביום ראשון האחרון 1/12 ועברו מאז כבר ימים ועדיין לא היו לי יציאות ? מלבד רק שתן.. גם האמת ללא כאבים בבטן ולא גזים שבדרך כלל אני סובלת הרבה מזה.. אנחנו כבר ב5/12 ועברו 5 ימים האם יש סיבה לדאוג? לבדוק? לטפל? הבנתי שיש צורך לקחת כדורים משלשלים שוב פעם? יכול להיות ? אודה לתשובתכם בהקדם תודה דיאנה

  • + הוסף תגובה
דיספפסיה רחל 05/12/2019 10:45
  • בבדיקת גסטרו נקבע "ושט ומעבר ושט קיבה בגובה 31 קו z "'בקע סרעפתי גולש 31-40 ס'מ וניתן לשקול לניתוח פונדופליקציה, שאלתי;האם קיים סיכון עתידי ,באם לא אסכים לניתוח ואמשיך להשתמש בתרופות

  • + הוסף תגובה
חומציות וטעם רע בפה כרוני הגר 04/12/2019 09:24
  • שלום רב, מזה מספר שנים אני סובלת מחומציות וטעם רע בפה (טעם חמוץ-מלוח) כרוני שמתגבר מאוד לאחר ארוחה גם אם קטנה (ללא צרבות). הדבר גורם לי לבחילות, חוסר תיאבון וכתוצאה מכך ירידה מאוד משמעותית במשקל. בדיקות דם יצאו תקינות, בדיקת גסטרו יצאה תקינה, בדיקת רופא שיניים תקינה, בבדיקת א.א.ג נצפה מעט אודם בגרון ואילו בבדיקת סיטי נצפה בקע היטאלי קטן. האם זה מקור הבעיה ומהן אפשרויות הטיפול בבעיה מסוג זה? תודה מראש

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!