מהי האונה המסתורית במוח שמקשה עליכם להפסיק לעשן?

עוברים שוב ושוב גמילה מעישון אבל נכשלים? כדאי שתבדקו מה מצב האינסולה שלכם, האונה במוח שאחראית, בין היתר, על התמכרויות. וגם: איך כסף יכול לעזור לכם להפסיק עם הסיגריות

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 26/06/2017

עישון הוא אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על תחלואה בבני אדם. 55 אלף מחקרים שבוצעו משנות ה-60 ועד היום הוכיחו שמעבר למחלות הקשות, כמו טרשת עורקים, סרטן ומחלות ריאה - עישון גורם לשינויים כרוניים "קלים" בגוף: דלקות כרוניות, רמות נמוכות של ויטמינים A ו-C ועלייה ברמות הלויקוציטים (כדוריות דם לבנות). רוב המעשנים מודעים לסכנות וסובלים מהן, ועדיין חמישית מהאוכלוסייה מעשנים. כיצד, אם כן, ניתן לסייע להם להפסיק לעשן ומה הקשר לאונה מסתורית במוח?


קראו עוד: האם תמיד עולים במשקל כשמפסיקים לעשן?


בדקו: מהן "שנות החפיסה" שלכם?

את "נפח העישון" נהוג למדוד ב"שנות חפיסה", מושג שכולל את מספר החפיסות שאדם מעשן ביום כפול מספר השנים שהוא מעשן. לדוגמה: לאישה המעשנת כחצי קופסה ביום למשך 10 שנים יש חמש שנות חפיסה בהיסטוריה הרפואית שלה. כך ניתן להעריך את כמות הנזק המצטבר כתוצאה מעישון, וככל שאדם צובר יותר "שנות חפיסה" כך עולה הסיכון שלו לחלות.


ארגוני בריאות ומדינות רבות בעולם מבקשים להוריד את כמות המעשנים בתחומם, והם עושים זאת על ידי פגיעה בכיס של מעשנים (העלאת מחירי הסיגריות ומוצרי טבק), פגיעה במוטיבציה שלהם (הגדרת "מתחמי עישון" סגורים), ניסיון לחינוך והפחדה (הצגת תמונות קשות ומשפטים על גבי חפיסות הסיגריות) והפרדה בין עישון ובין "מעמד" (מחיקת הלוגו מחפיסת הסיגריות כך שכל החפיסות יהיו לבנות עם שם המותג בלבד). ועדיין, למרות הצלחות נקודתיות, כמות המעשנים יורדת רק במעט וגילם הממוצע הולך ויורד. 


שלא כמו גורמים אחרים, כגון מין וגנטיקה - עישון הוא גורם התנהגותי הניתן לשינוי, ועדיין רק כ-50% מהמעשנים הביעו רצון לעבור גמילה מעישון, על אף שכמעט כולם היו מודעים לסכנות שבעישון. הם בחרו להתעלם מהסכנות בשלל תירוצים, ביניהם "אני צעיר", "אני נהנה מזה", ו"זה לא קורה לכולם, אז לי זה לא יקרה". 


בהנחה שכמחצית מהמעשנים היו מעוניינים לעבור גמילה מעישון - מדוע מעטים כל כך מצליחים בזה? נכון להיום רוב המחקרים בנושא מוגבלים למספר חודשים (לרוב עד חצי שנה), מתוך אמונה שמי שנגמל ולא עישן למשך שישה חודשים - כבר לא יחזור לעשן. אבל זה לא תמיד נכון: אצל מעשנים (ואצל אנשים הסובלים מהתמכרויות אחרות) ההתמכרות נקשרת לאירועים חיוביים, כמו אירועים חברתיים, ארוחה טובה או מין, ויש סיכוי לא רע שחשיפה חוזרת לאחד מאלה בעתיד, גם מעבר לשישה חודשים, יגרום לפיתוי חזק ורצון לעשן שוב. 


האינסולה: האונה במוח שמשפיעה על גמילה מעישון

מחקר חדש שהתפרסם בירחון המדעי neuropsychopharmacology (מקבוצת nature) שופך אור על הקשר שבין התמכרות לעישון למבנה מסויים במוח בשם אינסולה (Insula). זוהי אונה במוח, הנחבאת מתחת לרשת של כלי דם ואונות אחרות, והגישה המסובכת אליה הופכת אותה לאונה הכי פחות ידועה, אך לאחרונה נתגלה הקשר בינה ובין היכולת להתנגד להתמכרות. 


גמילה מעישון

גמילה מעישון. למרות הניסיונות הרבים - כמות המעשנים יורדת רק במעט


תפקידה של האינסולה הוא בעיבוד רגשות, טעמים, תחושת כאב, לימוד פרוצדורות חדשות והפעלה של תחושת גועל. בנוסף, נראה שהאינסולה אחראית על "ריסון" התנהגויות מסוכנות (אנשים עם פגיעה באינסולה נטו יותר לקחת סיכונים). על פי המחקר, תפקיד מרכזי של האינסולה הוא בוויסות התשוקה והדחף להתנהגויות ממכרות: מספיק לראות אדם אחר מעשן או להריח את ריח הטבק כדי לגרום לאדם מכור לרצות להצית סיגריה גם לעצמו. 


במחקר, שבוצע במכון לחקר המוח במסצ'וסטס, בשיתוף עם בית הספר לרפואה בהארוורד, בדקו את המוח של מעשנים על ידי שימוש בטכנולוגיית הדמיה: 17 הנבדקים הוכנסו לתוך f-MRI (שיכול לאתר שינוי בפעילות המוחית בזמן אמת) והוצגו להם תמונות הקשורות לעישון. תוצאות המחקר הראו שלכל הנבדקים הייתה פעילות מוחית מוגברת באזורים הקשורים לפעולת העישון (מרכז הראיה, מרכז המוטוריקה והאינסולה) לאחר חשיפה לגירויים הקשורים בעישון. 


קראו עוד: 6 מזונות שיהפכו אתכם לשמחים יותר


מחקר אחר בדק 85 מעשנים שקיבלו הוראה להפסיק לעשן ולעבור לתחליפי ניקוטין למשך 10 שבועות. אצל אלו שחזרו לעשן נמצאה פעילות מוחית נמוכה יותר (כולל באזור האינסולה) מאשר אצל אלו שהצליחו בגמילה מעישון, ללא קשר לכמות הסיגריות שהנבדק עישן טרם הניסוי. 


לדבריו של ד"ר פרנסיס מקלרן, פסיכיאטר וחוקר בתחום מדעי המוח באוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה, "התוצאות מצביעות על כך שאפשר יהיה לזהות אנשים עם קושי פוטנציאלי בגמילה מעישון על ידי סריקת MRI מהירה של המוח שלהם, שתגלה עד כמה האינסולה שלהם פעילה - ולספק להם יותר תמיכה בניסיונותיהם להיגמל. מעשנים מסוימים עשויים ליהנות מטיפול יותר אינטנסיבי, יותר ארוך או אפילו סוג אחר של התערבות להפסקת עישון".


אין לכם "מוח מתאים לגמילה"? הכסף יעשה את העבודה

ומה קורה אם למעשן אין את ה"מוח המתאים" כדי להיגמל? לא הכול אבוד: במחקר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine ניסו החוקרים להשתמש במנגנוני "פיצוי ועונש", או "תגמול חיובי ושלילי", בשיטה העתיקה ביותר: שוחד כספי. 


במחקר חולקו 2,538 נבדקים לחמש קבוצות: בקבוצה הראשונה והשנייה הנבדקים קיבלו תגמול כספי (800 דולרים) עבור גמילה מעישון, ובקבוצה השלישית והרביעית הנבדקים היו צריכים לשלם 150 דולרים מכיסם הפרטי, כפיקדון שאותו יקבלו חזרה במידה ויגמלו. הקבוצה החמישית שימשה כקבוצת ביקורת. 


כל הנבדקים יכלו להסכים או לסרב להשתתף בתוכנית, והתוצאות היו חד משמעיות: 90% מהנבדקים בקבוצה הראשונה והשנייה הסכימו להשתתף בתוכנית ("תוכנית מבוססת תגמול") לעומת 14% בלבד בקבוצות האחרות ("תוכנית מבוססת פיקדון"). בכל מקרה, מבין אלו שנגמלו (ולא משנה באיזו תוכנית) היו הרבה פחות שחזרו לעשן מאשר בקבוצה החמישית, שכללה רק טיפול שמרני כגון קבוצות תמיכה או תחליפי ניקוטין. 


מחקר דומה שנערך בקרב כ-870 נבדקים מחברת ג'נרל אלקטריק בארצות הברית הוביל לגמילה בשיעור של פי שלושה מאשר תוכניות אחרות, מה שגרם לחברת ג'נרל אלקטריק לאמץ את תוכנית ה"תגמול" עבור כלל עובדי החברה בארצות הברית. למרות שבמבט ראשון זה נראה יקר ומיותר לשלם כסף לעובד על מנת שיפסיק לעשן, ראיה רחבה יותר, תוך הבנה שהפסקת עישון יכולה לקדם את הבריאות של העובד וכך גם את התפוקה שלו, תומכת בהשקעה כספית קטנה עכשיו כדי לחסוך יותר מזה אחר כך. בנוסף, אם מכריזים על התוכנית כ"תחרות" בין קבוצות עובדים, ניתן להעלות את המוטיבציה של כלל העובדים להפסיק לעשן ולתרום לגיבוש ולתחושת "שותפות גורל" ושייכות.


בישראל: מעשנים מגיל בית הספר ועד אחרי הצבא 

בשנת 2013 צרכו אזרחי ישראל כ-380 מיליון חפיסות סיגריות, שעלותן 7.5 מיליארד שקלים. כשכמעט כל אזרח חמישי מעשן, והגיל הממוצע להתחלת עישון עומד על 16, 40% מהלא-מעשנים מדווחים כי היו חשופים לעישון פסיבי. 


לא רק משרד הבריאות אמון על הניסיון לגמול את הישראלים מסיגריות, ובין הגופים שפועלים נמצאים גם משרד החינוך, קופות החולים, האגודה למלחמה בסרטן, "רשת ערים בריאות" והחברה הרפואית למניעה וגמילה מעישון. בשנת 2011 החלה לפעול תוכנית לאומית למניעת עישון בישראל, אך עוד לפני כן, בשנת 2010, הוכנסו לסל הבריאות סדנאות גמילה ותרופות מרשם. עד כה פנו כ-100 אלף ישראלים לקופות החולים בבקשה להשתתף בסדנאות גמילה, והמגמה הולכת וגדלה עד כדי כך שיש קושי לעמוד בביקוש הגובר. 


דרך מניעה נוספת היא חקיקה: הגדלת המכס על מוצרי טבק, הגבלת הפרסום של מוצרי טבק ואיסור עישון במקומות ציבוריים - כל אלה נועדו להגביל את היכולת לעשן ולמנוע חשיפה של אוכלוסייה לא מעשנת לעישון פסיבי. לצורך השוואה - כשליש מהמעשנים בארץ דיווחו שהם מעשנים פחות מאז נחקק החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.


הצבא הוא גוף עם מאפיינים ייחודיים שיכולים להשפיע על היכולת להיגמל: שליש מהמתגייסים לצה"ל מעשנים, ומספר דומה של משתחררים מעשנים. זה מצביע על כך שרוב המעשנים, גם אם הם רוצים, אינם מצליחים להיגמל בזמן השירות הצבאי. 


על פי נתוני חיל הרפואה רוב המעשנים בצה"ל החלו לעשן טרם הגיוס, כך שתוכניות התערבות אפשריות צריכות להתמקד בגמילה, יותר מאשר במניעה. החל משנת 2008 פועלות בצה"ל סדנאות לגמילה מעישון עבור חיילים בחובה ואנשי קבע, אך עדיין הנגישות אליהן לחיילים המשרתים ביחידות שדה היא בעייתית. הסדנאות כוללות שישה עד שמונה מפגשים ובמקביל משולב גם טיפול תרופתי, המיועד למנוע את תסמיני הגמילה. הסדנאות קצרו עד כה, מנתונים של צה"ל, כ- 95% הצלחה.




הצטרפו לאינדקס הרופאים!