מחלות לב וכלי דם: האם באמת התזונה משפיעה?

מצד אחד, ישנם מי שטוענים כי לתזונה השפעה מכרעת על מחלות לב וכלי דם. מן הצד השני יש מי שטוענים כי ההשפעה שלה מינורית. אז מה נכון?
כתבה פרסומית כתבת חסות


מחלות לב הן אחד הגורמים המרכזיים לתמותה בעולם המערבי. גורמי הסיכון למחלות אלו הם תזונה לקויה, סוכרת, רמת כולסטרול גבוהה בדם, רמת טריגליצרידים גבוהה בדם, לחץ דם גבוה, מתח נפשי כרוני, חוסר פעילות גופנית, עודף משקל, עישון, וכן היסטוריה משפחתית של מחלות לב בגיל צעיר. 


קראו עוד: פרפור פרוזדורים: למי מתאימות התרופות החדשות


ישנם רופאים הטוענים כי מהרגע שמחלת הלב קיימת, הרי זה קשה ביותר, אפילו בלתי אפשרי, להתגבר עליה באמצעות תזונה. לעומתם ישנם אחרים הטוענים כי שינוי באורח החיים ובתזונה מסייעים באופן משמעותי במניעה ואף בטיפול במחלות לב. מה נכון?


מחקרים רבים בדקו לאורך השנים את השפעת התזונה על מחלות הלב וכלי הדם. בשנות ה-60 נערך מחקר שכונה "מחקר שבע הארצות" שזכה להדים רבים. המחקר השווה את הרכב התזונה ושיעור התמותה ממחלות לב וכלי דם בקרב גברים בגילאים 40-59, במספר ארצות שונות.  מהממצאים עלה כי בפינלנד נמצא אחוז התמותה הגבוה ביותר, ואילו באי כרתים נמצא אחוז התמותה הנמוך ביותר. התוצאות הפתיעו כיוון שבשתי הארצות אחוזי צריכת השומן היו זהים. 


הדיאטה הים תיכונית: זה באמת עובד?

בבחינה מעמיקה יותר של סוגי השמנים התברר שבפינלנד מקור השומן הוא שומן רווי מן החי, בעוד שבכרתים המקור העיקרי לשומן הוא שומן חד בלתי רווי - שמן הזית. ממצאים אלה העלו לראשונה את המושג דיאטה ים-תיכונית. דיאטה ים תיכונית מאפיינת את תושבי הארצות השוכנות לחופי הים התיכון, בעיקר כרתים, איטליה ויוון. היא כוללת צריכה גבוהה של מזון מן הצומח, כגון ירקות, פירות, קטניות, דגנים, אגוזים, גרעינים ושמן זית וכן צריכה מתונה של דגים ועוף וצריכה מועטה של מוצרי חלב, בשר אדום, בשר מעובד ומזונות ממותקים. בנוסף היא כוללת צריכה מתונה של יין עם הארוחות. 


מחלות לב וכלי דם

מחלות לב וכלי דם. התזונה עוזרת?


בעקבות הממצאים בוצעו מחקרים נוספים כדי לבדוק את הדיאטה הים תיכונית ואת השפעתה על חולי לב בארצות המערב, כשהמרכזי שבהם נקרא "The Lyon Diet Heart Study". במסגרת המחקר נבדקו מאפייני הדיאטה הים התיכונית והשפעתה על חולים שעברו התקף לב. החולים בקבוצת המחקר התבקשו לאכול יותר ירקות, פירות, לחם, דגים, עוף, ולהפחית בבשר אדום. 


החמאה בתזונתם הוחלפה במרגרינה מיוחדת שיוצרה משמן קנולה, ודמתה במִרקם שלה לשמן זית, אך הכילה רמות גבוהות יותר של חומצה אלפא-לינולֶנית, המקור הצמחי של חומצת שומן חיונית מקבוצת אומגה 3. לעומתם, החולים בקבוצת הביקורת, לא קיבלו הנחיה לגבי מזונם. נאמר להם להקפיד על דיאטה שקולה. כעבור ארבע שנים דווח כי מספר האירועים הלבביים הקטלנים והלא קטלניים בקרב החולים שהתמידו בדיאטה הים-תיכונית היה קטן במחצית, לעומת קבוצת הביקורת.


קראו עוד: מהי תעוקת חזה? 11 מונחים שאתם חייבים להכיר


בכתב העת הרפואי The Lancet פורסם מחקר נוסף שעקב במשך 27 חודשים אחר אנשים המחלימים מהתקף לב. גם מחקר זה בדק השפעת דיאטה ים תיכונית על אנשים הנמצאים בסיכון ללקות במחלת לב. במסגרת המחקר לקבוצה אחת ניתנה דיאטה ים תיכונית, ואילו לקבוצה שניה ניתנה דיאטה מערבית מסורתית רגילה, הכוללת פחות סוכרים. במחקר זה נמצאה ירידה של יותר מ-70% בהישנות התקפי לב, בהתרחשות אירוע לבבי אחר או בתמותה כללית אצל נבדקים שאימצו את עקרונות התזונה הים תיכונית. 


מחקרים אלה ודומיהם מראים כי הדיאטה הים תיכונית מוכיחה שוב ושוב את יעילותה כמו גם מחקר המחקר שבדק את השפעתה של תזונה מן הצומח על בריאות הלב, ופורסם אף הוא בכתב העת The Lancet. המחקר בדק שתי קבוצות חולים שסבלו מטרשת עורקים. כל אחת מהקבוצות קיבלה טיפול שונה. קבוצה אחת קיבלה תזונה המבוסס על מזונות מלאים מן הצומח ואילו הקבוצה השנייה קיבלה טיפול תרופתי מקובל לטרשת עורקים. בסופו של דבר, נמצא שבקבוצה הראשונה לא זו בלבד שלא חלה החמרה, אלא אף נצפה שיפור במצב העורקים החסומים. 


הן הדיאטה הים התיכונית והן הדיאטה הצמחונית נמצאו כיעילות בהתמודדות עם מחלות הלב וכלי הדם. נראה כי הסיבה טמונה במרכיביהן, המכילים רמה גבוהה של חומצות שומן חד בלתי רוויות, חומצות שומן מסוג אומגה 3, נוגדי חמצון, חומצה פולית, סיבים תזונתיים. כל מרכיבי תזונה אלה חיוניים ביותר להפחתת גורמי הסיכון למחלות לב, ביניהם הפחתת כולסטרול, הפחתת שומנים וטריגליצרידים בדם, הורדת לחץ דם, עיכוב דלקות והורדת משקל. כל אלה מביאים בתורם להפחתת טרשת העורקים.


לסיכום, ניתן לראות כי שינויים בהרגלי אכילה ואורח חיים עשויים בהחלט להיות בעלי השפעה גדולה בטיפול ומניעה של מחלות הלב. לכן, הרי זה חשוב לעודד ולהטמיע זאת בקרב החולים והציבור בכלל.



פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הפרעות קצב דנידין 10/11/2020 20:04
  • להלן תוצאות הולטר: 23.24 שעות של בדיקה קצב בסיסי: סינוס מהירות מינימלית: 47 מהירות מקסימלית: 131 מהירות ממוצעת: 72 הפרעות קצב חדריות VPC'S: נצפו סה"כ 13 VPC'S במשך הבדיקה. הפרעות קצב על חדריות : לא הפרעות הולכה: לא שינויי st-לא אני צריך להילחץ??? רק בן 47 ללא שום רקע חש בדופק מהיר לעיתים

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 04/12/2020 21:56
Vpbs apb אדם 04/12/2020 20:21
  • שלום עשיתי הולטר למשך 24 שעות וגילו שיש לי vpbs apb הרופא אמר שזה לא מסוכן ואין צורך בטיפול רציתי לדעת מה זה והאם באמת זה לא מסוכן ולא יגרום להתקף לב בעתיד? (יש מקרה במשפחה) האיקו והמאמץ תקינים רק יש לי דופק לב מהיר ומורגש ולפעמים מרגיש כמו דפיקת חזקה למשתחררת ממש לאט (לרב בזמן האורגזמה)

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 04/12/2020 21:55
  • אכן פעימות מוקדמות אינן מסוכנות ברוב המוחלט של מקרים באנשים עם לב תקין מבחינה מבנית, אלא אם הכמויות עצומות (20000 פעימות ויותר).

  • + הוסף תגובה
הפרעת קצב גבי 03/12/2020 12:55
  • שלום ד"ר לפני כחושיים עברתי אבלציה עקב פרפור פרוזדורים af לפני כיומיים התחלתי להרגיש במישוש שמשהו אינו כשורה עשיתי akg קצב סינוס תקין ופעימות מוקדמות עליתיות הרופא אמר לי לקחת קרדילוק 2.5 פעם ביום האם זה אומר שהאבלציה לא הצליחה האם יש טיפול אבלציה גם לפעימות מוקדמות? האם מומלץ? יש לציין שאני בן 60 פעיל והכושר סביר תודה גבי

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 04/12/2020 21:53
  • פעימות מוקדמות יכולות להיות לא קשורות לצריבה ומגיעות ממקומות אחרים בלב, לא אלו שבודדו בצריבה. מאידך אנחנו יודעים שריבוי פעימות מוקדמות מעלה סיכוי להישנות פרפור. הייתי ממליץ על הולטר כדי להבין מה תדירות הפעימות. לכולנו יש מעט פעימות, זה תקין. בכל מקרה, הדבר לא מעיד בהכרח על כשלון הפעולה. ממליץ להתייעץ באופן מסודר עם מי שעשה את הצריבה...

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!