מחלות לב וכלי דם: האם באמת התזונה משפיעה?

מצד אחד, ישנם מי שטוענים כי לתזונה השפעה מכרעת על מחלות לב וכלי דם. מן הצד השני יש מי שטוענים כי ההשפעה שלה מינורית. אז מה נכון?
כתבה פרסומית כתבת חסות


מחלות לב הן אחד הגורמים המרכזיים לתמותה בעולם המערבי. גורמי הסיכון למחלות אלו הם תזונה לקויה, סוכרת, רמת כולסטרול גבוהה בדם, רמת טריגליצרידים גבוהה בדם, לחץ דם גבוה, מתח נפשי כרוני, חוסר פעילות גופנית, עודף משקל, עישון, וכן היסטוריה משפחתית של מחלות לב בגיל צעיר. 


קראו עוד: פרפור פרוזדורים: למי מתאימות התרופות החדשות


ישנם רופאים הטוענים כי מהרגע שמחלת הלב קיימת, הרי זה קשה ביותר, אפילו בלתי אפשרי, להתגבר עליה באמצעות תזונה. לעומתם ישנם אחרים הטוענים כי שינוי באורח החיים ובתזונה מסייעים באופן משמעותי במניעה ואף בטיפול במחלות לב. מה נכון?


מחקרים רבים בדקו לאורך השנים את השפעת התזונה על מחלות הלב וכלי הדם. בשנות ה-60 נערך מחקר שכונה "מחקר שבע הארצות" שזכה להדים רבים. המחקר השווה את הרכב התזונה ושיעור התמותה ממחלות לב וכלי דם בקרב גברים בגילאים 40-59, במספר ארצות שונות.  מהממצאים עלה כי בפינלנד נמצא אחוז התמותה הגבוה ביותר, ואילו באי כרתים נמצא אחוז התמותה הנמוך ביותר. התוצאות הפתיעו כיוון שבשתי הארצות אחוזי צריכת השומן היו זהים. 


הדיאטה הים תיכונית: זה באמת עובד?

בבחינה מעמיקה יותר של סוגי השמנים התברר שבפינלנד מקור השומן הוא שומן רווי מן החי, בעוד שבכרתים המקור העיקרי לשומן הוא שומן חד בלתי רווי - שמן הזית. ממצאים אלה העלו לראשונה את המושג דיאטה ים-תיכונית. דיאטה ים תיכונית מאפיינת את תושבי הארצות השוכנות לחופי הים התיכון, בעיקר כרתים, איטליה ויוון. היא כוללת צריכה גבוהה של מזון מן הצומח, כגון ירקות, פירות, קטניות, דגנים, אגוזים, גרעינים ושמן זית וכן צריכה מתונה של דגים ועוף וצריכה מועטה של מוצרי חלב, בשר אדום, בשר מעובד ומזונות ממותקים. בנוסף היא כוללת צריכה מתונה של יין עם הארוחות. 


מחלות לב וכלי דם

מחלות לב וכלי דם. התזונה עוזרת?


בעקבות הממצאים בוצעו מחקרים נוספים כדי לבדוק את הדיאטה הים תיכונית ואת השפעתה על חולי לב בארצות המערב, כשהמרכזי שבהם נקרא "The Lyon Diet Heart Study". במסגרת המחקר נבדקו מאפייני הדיאטה הים התיכונית והשפעתה על חולים שעברו התקף לב. החולים בקבוצת המחקר התבקשו לאכול יותר ירקות, פירות, לחם, דגים, עוף, ולהפחית בבשר אדום. 


החמאה בתזונתם הוחלפה במרגרינה מיוחדת שיוצרה משמן קנולה, ודמתה במִרקם שלה לשמן זית, אך הכילה רמות גבוהות יותר של חומצה אלפא-לינולֶנית, המקור הצמחי של חומצת שומן חיונית מקבוצת אומגה 3. לעומתם, החולים בקבוצת הביקורת, לא קיבלו הנחיה לגבי מזונם. נאמר להם להקפיד על דיאטה שקולה. כעבור ארבע שנים דווח כי מספר האירועים הלבביים הקטלנים והלא קטלניים בקרב החולים שהתמידו בדיאטה הים-תיכונית היה קטן במחצית, לעומת קבוצת הביקורת.


קראו עוד: מהי תעוקת חזה? 11 מונחים שאתם חייבים להכיר


בכתב העת הרפואי The Lancet פורסם מחקר נוסף שעקב במשך 27 חודשים אחר אנשים המחלימים מהתקף לב. גם מחקר זה בדק השפעת דיאטה ים תיכונית על אנשים הנמצאים בסיכון ללקות במחלת לב. במסגרת המחקר לקבוצה אחת ניתנה דיאטה ים תיכונית, ואילו לקבוצה שניה ניתנה דיאטה מערבית מסורתית רגילה, הכוללת פחות סוכרים. במחקר זה נמצאה ירידה של יותר מ-70% בהישנות התקפי לב, בהתרחשות אירוע לבבי אחר או בתמותה כללית אצל נבדקים שאימצו את עקרונות התזונה הים תיכונית. 


מחקרים אלה ודומיהם מראים כי הדיאטה הים תיכונית מוכיחה שוב ושוב את יעילותה כמו גם מחקר המחקר שבדק את השפעתה של תזונה מן הצומח על בריאות הלב, ופורסם אף הוא בכתב העת The Lancet. המחקר בדק שתי קבוצות חולים שסבלו מטרשת עורקים. כל אחת מהקבוצות קיבלה טיפול שונה. קבוצה אחת קיבלה תזונה המבוסס על מזונות מלאים מן הצומח ואילו הקבוצה השנייה קיבלה טיפול תרופתי מקובל לטרשת עורקים. בסופו של דבר, נמצא שבקבוצה הראשונה לא זו בלבד שלא חלה החמרה, אלא אף נצפה שיפור במצב העורקים החסומים. 


הן הדיאטה הים התיכונית והן הדיאטה הצמחונית נמצאו כיעילות בהתמודדות עם מחלות הלב וכלי הדם. נראה כי הסיבה טמונה במרכיביהן, המכילים רמה גבוהה של חומצות שומן חד בלתי רוויות, חומצות שומן מסוג אומגה 3, נוגדי חמצון, חומצה פולית, סיבים תזונתיים. כל מרכיבי תזונה אלה חיוניים ביותר להפחתת גורמי הסיכון למחלות לב, ביניהם הפחתת כולסטרול, הפחתת שומנים וטריגליצרידים בדם, הורדת לחץ דם, עיכוב דלקות והורדת משקל. כל אלה מביאים בתורם להפחתת טרשת העורקים.


לסיכום, ניתן לראות כי שינויים בהרגלי אכילה ואורח חיים עשויים בהחלט להיות בעלי השפעה גדולה בטיפול ומניעה של מחלות הלב. לכן, הרי זה חשוב לעודד ולהטמיע זאת בקרב החולים והציבור בכלל.



פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פעימה מוקדמת מיטל 25/05/2020 22:55
  • היי, בחצי שנה האחרונה אני חוו פעימות מוקדמות רבות. הדופק לא עולה להפך הוא בדרך כלל נמוך בין 56 ל 75. עשיתי אקו לב ואקו מאמץ שניהם תקינים, ביצעתי גם הולטר שאני ממתינה לתוצאותיו. אך הפעימה המוקדמת לא נותנת לי מנוח אני בן אדם חרדתי וזה רק מגביר לי את החרדה. במהלך היום לא תמיד אני מרגישה את זה אך שאני במנוחה זה כבר בלתי נסבל, זה מגיע בצרורות ולא נותן מנוח. אני חולת אסטמה ומשתמשת במשאף סימביקורט, שהבנתי שלא ניתן לתת חוסמי בטא כי יכול לגרום להחרפת האסטמה. בנוסף הקרדיאולוג טוען שבגלל שהדופק שלי יחסית נמוך הכדורים יורידו אותו עוד יותר. אני ממש בלחץ וכבר חושבת על דברים גרועים. אבא שלי עבר התקף לב בגיל 55 עקב כורסטרול גבוהה שלא היה מאוזן. איך ניתן לטפל בפעימה מוקדמת, אם אני לא יכולה לקחת כדורים? האם חרדה מגבירה פעימה מוקדמת? אודה לתשובתך.

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 01/06/2020 00:30
  • היי מיטל, ראשית חשוב להדגיש שפעימות מוקדמות במישהי עם לב תקין מבחינה מבנית (אקו לב תקין) ברוב המוחלט של המקרים חסרות כל משמעות מבחינת הסיכון הרפואי שבהם. גם אם לא תעשי איתן כלום, את תחיי עד 120 (או כמה שזה לא יהיה בתלוי במצבך הרפואי הכללי), והן לא מעלות סיכון להתקפי לב, דום לב וכו׳. מאידך, יש אנשים מאוד תסמיניים עם הפעימות המוקדמות ולהם אנחנו כן מציעים טיפול. זה לא נכון להגיד באופן גורף שאסוף השתמש בחוסמי בטא באנשים עם אסטמה. יש לא מעט אסטמטים שנוטלים חוסמי בטא ״סלקטיביים״ כאלה שמשפיעים יותר על הלב מאשר הריאות, ואין להם החמרה של האסטמה. כמובן שכדי לרשום לך חוסמי בטא אני חייב להתרשם מהכל כולל מידת החומרה של האסטמה וכו׳. בכל מקרה, יש עוד אפשרויות לטיפול בפעימות המוקדמות כולל פעולת צריבה שבה מוצאים את המוקד המדוייק של הפעימות וצורבים אותו עם אחוזי הצלחה גבוהים מאוד להיפתר מהן אחת ולתמיד בלי צורך שבום תרופות לאחר מכן. ממליץ לפנות לייעוץ אצלי או מומחה אחר להפרעות קצב לב שתמצאי לנכון כדי לקבל ייעוץ מסודר והמלצות להמשך.

  • + הוסף תגובה
פעימה מוקדמת מיטל 02/06/2020 17:18
  • תודה רבה על תשובתך, קיבלתי את התוצאות של ההולטר הקצב הבסיסי:סינוס מהירות מינימלית: 47 לדקה מקסימלית: 127 לדקה ממוצע 70 הפרעות חדריות pvc's בכמות לא משמעותית, 798 בהקלטה הפרעות קצב על חדריות בכמות של 2 בהקלטה. אשמח להסבר מה זה אומר?

  • + הוסף תגובה
פעימות מוקדמות עופר 13/05/2020 22:59
  • שלום,עקב ריבוי פעימות מוקדמות שנמשכות לעיתים יום שלם עשיתי אקו לב בבדיקה נרשם בן היתר ef 60%. אני בן 52 מה זה אומר?

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 19/05/2020 11:20
  • EF-60% זה מדד למידת ההתכווצות של שריר הלב ומדובר בנתון תקין לחלוטין. ריבוי פעימות מוקדמות יכול להיות מאוד תסמיני לעיתים גם ללא פגיעה בתפקוד הלב. ממליץ לעשות הולטר קצב לב (שיבדוק את כמות הפעימות באופן מדוייק, ב-24 שעות) ואז להתייעץ איתי או מומחה אחר להפרעות קצב לב שתבחר כדי לקבל המלצות לגבי המשך טיפול.

  • + הוסף תגובה
פעימות מוקדמות ופרפור פרוזדורים עופר 21/05/2020 15:21
  • תודה על תשובתך. עשיתי הולטר 24 ונמצאו פעימות מוקדמות רבות וכן ופרפור פרוזדורים בלילה שנמשך כשעה. הוחלט לתת לי נוגדי קרישה מהסוג החדש . השאלה שלי האם ריבוי פעימות מוקדמות עלול להוביל לפרפור פרוזדורים ? והאם היד לא קלה ההדק במתן נוגדי קרישה אם אין לי מחלות רקע כמו סכרת ולחץ דם רק שיש לציין שיש חשד בעבר ל tia ?

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 01/06/2020 00:34
  • כדי לתת לך תשובה רצינית אני חייב לעבור על כל הנתונים במסגרת ייעוץ מסודר. בגדול, פעימות מוקדמות חדריות לא גורמות לפרפור פרוזדורים. לגבי הטיפול בנוגדי קרישה אני צריך להעריך את הדברים בצורה מסודרת כדי לתת תשובה.

  • + הוסף תגובה
פרפור פרוזדורים עופר 02/06/2020 00:21
norvasc יחיאל 31/05/2020 12:54
  • לקחתי את התרופה הנ"ל נגד לחץ דם התנפחו לי הרגליים וקיבלתי בצקת. האם לקחת במקום טריטס 2.5? בכל מקרה זה מה שרופא המשפחה המליץ. כרגע הפסקתי עם נורוסק ולא היה לי לחץ דם מעל 135 על 75 במשך כשבוע. כרגע לחץ הדם הוא מעל 140 על 80

  • + הוסף תגובה
עניתי דר' גיא רוזן 01/06/2020 00:32

הצטרפו לאינדקס הרופאים!