//

"המחלה לימדה אותי לדאוג לעצמי"

כשחלתה מירי חרד בסרטן השד היא החליטה לנסות ולצמוח מהמחלה. לרגל חודש המודעות היא משתפת, בטור אישי מרגש, את סיפורה ומבקשת להעביר מסר: חיו את הרגע - ולא את הפחד
כתבה פרסומית כתבת חסות


"אמא את כזאת חזקה". זהו משפט שבתי הבכורה רוני ציינה בפניי לאחר הגילוי על הגוש בשד. את הרגע הזה לא אשכח לעולם. את היותי חולה בסרטן השד הייתי מעדיפה לשכוח. 


בשנת 2009 הסרטן ממנו נפטרה אמי התדפק גם על דלתי. באופן סימבולי שכזה, בגיל 43, הגיל בו אמי נפטרה, אני התבשרתי על הג'ולה הממאירה בשד. 


קראו עוד: סרטן השד: כיצד יודעים שהמחלה חזרה?


אומרים שהסרטן תופס אותך תמיד בזמנים הכי לא מתאימים. אותי הוא תפס במהלך יומו האחרון של ההכשרה בקורס הקואוצ'ינג, אז הכל השתנה. גלי חום, כאבי ראש, מצבי רוח משתנים, ירידה בחשק המיני ומחסור בשינה הפכו חלק משגרת חיי. שמחת ההצלחה הייתה מהולה בעצב, בדאגה ובחוסר בהירות באשר לעתיד שלי. 


הראש נמס, הגוף בוער ונחלש מהטיפול הרפואי אך ליבי הכריח אותי להמשיך ולהיאבק. התמדתי ללכת לקבוצות התמיכה של עמותת אחת מתשע, התומכת נפשית, פיזית ובירוקרטית בנשים החולות בסרטן השד, בהן פגשתי נשים נוספות שחלו. רק אנחנו הבנו אחת את השנייה - את הקושי בהתמודדות עם המחלה והפחד מפני הלא נודע. 



"דווקא כשהסתכלתי קדימה - נחתה עליי המכה השנייה"

כל זמן ההתמודדות לא התייאשתי, תמיד נתליתי במחשבותיי על היום שאחרי הטיפולים. החלטתי ללכת ללמוד עבור הנפש, למלא את הזמן ולשמור על השגרה. החלטתי שהגיע הזמן לשינוי דרסטי בחיי. 


סרטן השד

מירי חרד. "בגיל 43, הגיל בו אמי נפטרה, אני התבשרתי על הג'ולה הממאירה בשד"


הסתכלתי קדימה וחיפשתי את דרכי חזרה אל העולם. חיובית ואופטימית יותר מאי פעם התחלתי לקחת חלק בפרויקט מיוחד, פרויקט 'שיקום מרחוק" - שיקום שפה ותנועה לאנשים בעלי פגיעה מוחית באמצעות המחשב הביתי והאינטרנט בהנחיה מרחוק של מומחים בשיקום. עבודה מרגשת שעבורי היא חלום. 


ואז נחתה המכה השנייה. הרופאים בישרו לי על גידול בירך. לא ממאיר, אבל מצריך ניתוח אורתופדי מסובך ותקופת שיקום ארוכה. בניגוד לסרטן השד, שלא הפתיע אותי, הגידול בירך הגיע כרעם ביום בהיר. שוב מצאתי את עצמי מול הצורך לעמוד איתנה, אך הפעם נאלצתי להתמודד עם המצב ללא קבוצת תמיכה. רק אז הבנתי כמה משמעותי היה החיזוק שקיבלתי במסגרת קבוצות התמיכה בעמותה. כל כך רציתי לדבר עם מישהי שמבינה מה המשמעות של להפוך תלותית ולהזדקק לעזרה בכל פעולה יומיומית, כגון מקלחת או יציאה לטיול קצר. הבנתי שאני צריכה להרים את עצמי. 



"הפחד לא משפיע עלי, הוא פשוט עובר לידי"

ניסיוני העשיר והתמודדויות בחיים שינו אותי - אני כבר לא אותה מירי. היום אני משתדלת לדאוג לעצמי יותר. 


אנו נוטים לחשוב בתור אמהות, בנות זוג וקולגות כי דאגה והשבעת רצון האחר צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. אבל חשוב שנזכור שאם אנחנו לא מספיק חזקות עבור עצמנו - לעולם לא נוכל באמת לעזור לאחר. 


כיום, אני משתדלת לא להיות "קונטרול פריק" - לתת לדברים להסתדר בעצמם. היום אני מבינה כי ישנם דברים שלא נמצאים בשליטתי. אני חיה את הרגע ולא את הפחד. למרות שכבר עמדתי בפני המוות בעבר, הפחד לא משפיע עלי, הוא פשוט עובר לידי. למדתי לראות את נקודות האור ולהיאחז בהן. אני מגשימה את החלומות שלי ולא מתפשרת על פחות. 


אני אוהבת את עצמי הרבה יותר היום. החוסן הנפשי וההבנה כי עליי להשקיע ולאהוב את עצמי התחזקו באופן משמעותי. בתי רוני לא טעתה. אולי בעבר נראיתי כמו מישהי חזקה. היום, לאחר כל האתגרים עליהם התגברתי, אני באמת חזקה יותר. היום אני מספיק חזקה גם בכדי לעזור לחולות חדשות,  דרך תוכנית "לצידך" של עמותת "אחת מתשע". 


הטיפ של מירי ליום שאחרי: אם את אמא לבת וחלית בסרטן השד, העבירי לביתך מסר אמיץ ומחזק. הסבירי לה שגם אם היא חלק מהסטטיסטיקה, אסור לה לחיות בפחד מפני הסרטן, אלא לעבור את הבדיקות בזמן ולהתמקד בכאן ועכשיו. גישה אופטימית כזו תרגיע את שתיכן. 


למידע נוסף על פעילות עמותת "אחת מתשע" ניתן לפנות לטל. 03-6021717, 1-800-363-400 לאתר העמותה www.onein9.org.il ולעמוד הפייסבוק  




פורומים סרטן השד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
טיפול ב לטרוזול ריקי 08/08/2020 14:11
  • שלום, בתי (בת 49) עברה כריתה חלקית לפני 3 וחצי שנים, מאז היא מטופלת בטומקסיפן. הגידול היה מסוג לובלרי. היות ובתי כבר לא מקבלת מחזור מזה שנה, הרופאה הציעה שכדאי לעבור לטיפול בתרופה לטרוזול. זו תרופה עם הרבה מאד תופעות לוואי, ואת הטומקסיפן, בתי כבר לוקחת זמן רב, וחוץ מהשמנה (שהיא בהחלט בעיה) אין יותר מידי תופעות נוספות. השאלה היא האם הטיפול בלטרוזול עדיפה? או מה ידוע לגבי יעילותה? כמה שנים צריך לקחת אותה? תודה על כל מענה. אמא דואגת

  • + הוסף תגובה
שד שמאלי תחושה מוזרה אני 07/08/2020 04:55
  • שלום. יש לי דקירות בשד השמאלי ברציפות כבר זמן מה, הוא נפוח יותר מהשני וקשה יש בו גושים וכואב לי בו האם זה אומר משהו?

  • + הוסף תגובה
שד ד"ר נעה אפרת בן ברוך 07/08/2020 09:47
  • אני מאד ממליצה לך לגשת בהקדם לבדיקה על ידי כירורג שד. או רופא משפחה

  • + הוסף תגובה
שינויים בשד פה 29/07/2020 20:20
  • שלום רב, בת 34 מטופלת פוריות מזה 4 שנים ( מקבלת הורמונים במינונים הכי גבוהים) ברקע כשל שחלתי על רקע לא מוסבר ומספר אירועי תרומבופלביטיס כתוצאה מהאסטרוגנים ככל הנראה אי לזאת נוטלת קלקסן 60. בריאות כללית תקינה.( בירור המטולוגי מלא תקין) בחודשים האחרונים כ4/5 שמתי לב לשינויים קלים בשד הופעת נמשים באזור בתחתית השדאם מותחים את השד זה נראה כמו סטיפלינג..ובאחד השדיים ממצא חדש יחסית - מורם קטנטן להערכתי כ2 מ"מ בעל מראה מעט ארוזיבי כמו קילופי עור זה לא נעלם וגם לא שמתי לב שגדל מזה כ4 חודשים. לאור הטיפולים אני במעקבים אצל כירורג שד כל חצי שנה ( תור עוד 3 שבועות) בדיקה אחרונה כולל us תקינה . אחת הכיררוגיות ציינה שיש לי שד פיברוציסטי השנייה חלקה לדעתי יש לעיתים מרגישה כמו גושים תת עורים ניידים וכואבים משתנים לאורך המחזור החודשי. בירור של brca שלילי לשמחתי. בקרע משפחתי סרטן שד ושחלה. האם לדעתך יש מקום לדאגה? צריך לבקש משהו בבדיקה הקרובה, להשב את תדומת לבה של הרופאה למשהו?

  • + הוסף תגובה
שינויים בשד פה 31/07/2020 18:11
שינויים בשד ד"ר נעה אפרת בן ברוך 31/07/2020 19:10
  • לא נשמע לי מדאיג ספרי לרופאה את כל מה שכתבת לי כאן

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!