"המחלה לימדה אותי לדאוג לעצמי"

כשחלתה מירי חרד בסרטן השד היא החליטה לנסות ולצמוח מהמחלה. לרגל חודש המודעות היא משתפת, בטור אישי מרגש, את סיפורה ומבקשת להעביר מסר: חיו את הרגע - ולא את הפחד

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 07/10/2015

"אמא את כזאת חזקה". זהו משפט שבתי הבכורה רוני ציינה בפניי לאחר הגילוי על הגוש בשד. את הרגע הזה לא אשכח לעולם. את היותי חולה בסרטן השד הייתי מעדיפה לשכוח. 


בשנת 2009 הסרטן ממנו נפטרה אמי התדפק גם על דלתי. באופן סימבולי שכזה, בגיל 43, הגיל בו אמי נפטרה, אני התבשרתי על הג'ולה הממאירה בשד. 


קראו עוד: סרטן השד: כיצד יודעים שהמחלה חזרה?


אומרים שהסרטן תופס אותך תמיד בזמנים הכי לא מתאימים. אותי הוא תפס במהלך יומו האחרון של ההכשרה בקורס הקואוצ'ינג, אז הכל השתנה. גלי חום, כאבי ראש, מצבי רוח משתנים, ירידה בחשק המיני ומחסור בשינה הפכו חלק משגרת חיי. שמחת ההצלחה הייתה מהולה בעצב, בדאגה ובחוסר בהירות באשר לעתיד שלי. 


הראש נמס, הגוף בוער ונחלש מהטיפול הרפואי אך ליבי הכריח אותי להמשיך ולהיאבק. התמדתי ללכת לקבוצות התמיכה של עמותת אחת מתשע, התומכת נפשית, פיזית ובירוקרטית בנשים החולות בסרטן השד, בהן פגשתי נשים נוספות שחלו. רק אנחנו הבנו אחת את השנייה - את הקושי בהתמודדות עם המחלה והפחד מפני הלא נודע. 



"דווקא כשהסתכלתי קדימה - נחתה עליי המכה השנייה"

כל זמן ההתמודדות לא התייאשתי, תמיד נתליתי במחשבותיי על היום שאחרי הטיפולים. החלטתי ללכת ללמוד עבור הנפש, למלא את הזמן ולשמור על השגרה. החלטתי שהגיע הזמן לשינוי דרסטי בחיי. 


סרטן השד

מירי חרד. "בגיל 43, הגיל בו אמי נפטרה, אני התבשרתי על הג'ולה הממאירה בשד"


הסתכלתי קדימה וחיפשתי את דרכי חזרה אל העולם. חיובית ואופטימית יותר מאי פעם התחלתי לקחת חלק בפרויקט מיוחד, פרויקט 'שיקום מרחוק" - שיקום שפה ותנועה לאנשים בעלי פגיעה מוחית באמצעות המחשב הביתי והאינטרנט בהנחיה מרחוק של מומחים בשיקום. עבודה מרגשת שעבורי היא חלום. 


ואז נחתה המכה השנייה. הרופאים בישרו לי על גידול בירך. לא ממאיר, אבל מצריך ניתוח אורתופדי מסובך ותקופת שיקום ארוכה. בניגוד לסרטן השד, שלא הפתיע אותי, הגידול בירך הגיע כרעם ביום בהיר. שוב מצאתי את עצמי מול הצורך לעמוד איתנה, אך הפעם נאלצתי להתמודד עם המצב ללא קבוצת תמיכה. רק אז הבנתי כמה משמעותי היה החיזוק שקיבלתי במסגרת קבוצות התמיכה בעמותה. כל כך רציתי לדבר עם מישהי שמבינה מה המשמעות של להפוך תלותית ולהזדקק לעזרה בכל פעולה יומיומית, כגון מקלחת או יציאה לטיול קצר. הבנתי שאני צריכה להרים את עצמי. 



"הפחד לא משפיע עלי, הוא פשוט עובר לידי"

ניסיוני העשיר והתמודדויות בחיים שינו אותי - אני כבר לא אותה מירי. היום אני משתדלת לדאוג לעצמי יותר. 


אנו נוטים לחשוב בתור אמהות, בנות זוג וקולגות כי דאגה והשבעת רצון האחר צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. אבל חשוב שנזכור שאם אנחנו לא מספיק חזקות עבור עצמנו - לעולם לא נוכל באמת לעזור לאחר. 


כיום, אני משתדלת לא להיות "קונטרול פריק" - לתת לדברים להסתדר בעצמם. היום אני מבינה כי ישנם דברים שלא נמצאים בשליטתי. אני חיה את הרגע ולא את הפחד. למרות שכבר עמדתי בפני המוות בעבר, הפחד לא משפיע עלי, הוא פשוט עובר לידי. למדתי לראות את נקודות האור ולהיאחז בהן. אני מגשימה את החלומות שלי ולא מתפשרת על פחות. 


אני אוהבת את עצמי הרבה יותר היום. החוסן הנפשי וההבנה כי עליי להשקיע ולאהוב את עצמי התחזקו באופן משמעותי. בתי רוני לא טעתה. אולי בעבר נראיתי כמו מישהי חזקה. היום, לאחר כל האתגרים עליהם התגברתי, אני באמת חזקה יותר. היום אני מספיק חזקה גם בכדי לעזור לחולות חדשות,  דרך תוכנית "לצידך" של עמותת "אחת מתשע". 


הטיפ של מירי ליום שאחרי: אם את אמא לבת וחלית בסרטן השד, העבירי לביתך מסר אמיץ ומחזק. הסבירי לה שגם אם היא חלק מהסטטיסטיקה, אסור לה לחיות בפחד מפני הסרטן, אלא לעבור את הבדיקות בזמן ולהתמקד בכאן ועכשיו. גישה אופטימית כזו תרגיע את שתיכן. 


למידע נוסף על פעילות עמותת "אחת מתשע" ניתן לפנות לטל. 03-6021717, 1-800-363-400 לאתר העמותה www.onein9.org.il ולעמוד הפייסבוק  




פורומים, סרטן השד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
שאלה 😊 12/12/2019 21:53
  • שלום אני בת 29. לפני כ3 שנים הבחנתי בגוש בשד ימין . תוצאת אולטרסאונד: גוש בשעה 10, גדלו3.5 סמ. בירד 2. עשיתי ביופסיה הוכח כשפיר, מאז אני במעקב כל כמה זמן עושה אולטראונד. האחרון היה בספטמבר 2019, ממצאיו היו דומים לקודמים, גדל במעט ל3.8. בימים האחרונים אני חשה כאב עמום בשתי בתי השחי.בשד השני לא אובחן משהו. 1. האם יש מקום לדאגה? 2. יכול להיות מצב שמסטמבר חל שינוי לרעה חלילה? חשוב לציין לימפות לא היו מוגדלות. 3. האם גוש שפירי עלול להפוך לסרטני? לידיעה אם זה חשוב, אני 8 חודשים לאחר לידה 2. הנקתי כחודש. תודה רבה

  • + הוסף תגובה
גוש שפיר ד"ר נעה אפרת בן ברוך 12/12/2019 22:06
  • אין לי כל אפשרות לענות בלי לבדוק אותך פני ליעוץ אצל כירורג שד

  • + הוסף תגובה
איך מזהים את המחלה על ידי כאב?איפה מרגישים כאב? אסתי 10/12/2019 20:06
  • האם הרגשת כאב בשד למעלה לפעמים או קצת מעל השד גם מהוי סימן למחלה

  • + הוסף תגובה
כאב ד"ר נעה אפרת בן ברוך 12/12/2019 22:04
  • כאב לכשעצמו לא מהווה סימן לסרטן שד. פני לבדיקת כירורג שד אם את מודאגת

  • + הוסף תגובה
סרטן השד אפרת 09/12/2019 13:07
  • שלום רב לאחר מסטקטומיה ו slnb מספר מוקדים של סרטן חודרני בקוטר 1 סמ הגדול ביופר er חיובי 2 her שלילי בלוטות זקיף שתי בלןטות זקיף בהסתכלות ראשונית ללא עדות לגרורות אך יבוצעו חתכים נוספים. אודה מאד באם תסבירו לי מה פשר התוצא ה. תודה רבה

  • + הוסף תגובה
משמעות ד"ר נעה אפרת בן ברוך 12/12/2019 22:01
  • הסבר כזה צריך להנתן על ידי אונקולוג פנים אל פנים בעיקרון זה סרטן שד מוקדם יש מקום לטיפול הורמונלי. , אין צורך בקרינה, אלא אם כן יש גרורות בבלוטות ואז יש מקום לדיון. קרוב לודאי אין מקום לטיפול כימי אך זה נושא לדיון

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!