רק עניין של זמן: כך תשרדו אירוע רב נפגעים

מומחים מנבאים כי בשנים הקרובות עלולה להתרחש בישראל רעידת אדמה חזקה, כזו שתגרום לאלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים. כיצד ניתן להתכונן לאירוע שכזה, ומהן הפעולות מצילות החיים שאתם חייבים להכיר?

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 21/09/2015

מלחמות, מחלות ותאונות - אלו, מתברר, אינם תחומים שמעסיקים את המומחים בישראל ובעולם כיום. הם מוטרדים דווקא מאירוע פתאומי שעלול לעלות באלפים רבים של חיי אדם, למחוק ערים שלמות ולנתק אזורים גדולים מאספקה חיונית. 


אירוע רב נפגעים, או בקיצור אר"ן, הוא אירוע שבו מספר הנפגעים עולה על יכולת הטיפול המיידית בזירה. כשמדברים על אירוע בסדר גודל לאומי, "מגה-אר"ן", הכוונה היא לאירוע שדורש ניצול מקסימלי של כל התשתיות הרפואיות באזור: מטפלים, רכבי פינוי, כוחות חילוץ ובתי חולים. דוגמה לאירוע שכזה היא אסון טבע, טרור לא קונבנציונלי או תאונות בסדר גודל לאומי, כמו זו שהתרחשה בסין לאחרונה או רעידת האדמה בצ'ילה. 


אז כיצד מדינת ישראל נערכת לאסון לאומי שכזה ומה יכול האזרח הפשוט לעשות כדי להגן על עצמו?



רעידת אדמה גדולה בישראל: עניין של זמן

נכון שבאזורנו לא ניתן להתעלם מהאפשרות של אירועי טרור ותאונות, אך יש דבר אחד שיקרה בודאות בתקופתנו והשפעתו תורגש גם שנים לאחר האירוע: רעידת אדמה גדולה. מדינת ישראל נמצאת באזור השבר הסורי-אפריקאי, מקום חיבורם של כמה לוחות טקטוניים שתזוזה או חיכוך שלהם יוצרת רעידה. האזור ידוע בכך שלאורך ההיסטוריה הוא סבל מרעידות אדמה קשות, כאשר הממוצע ההיסטורי הוא רעידת אדמה אחת ל-80 שנה בעוצמה של 6 בסולם ריכטר - כוח השווה לזה של פצצת אטום. הרעידה הקשה האחרונה באזור, שהתרחשה לפני 88 שנים בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר, גבתה כ-300 קורבנות, אך היתה יכולה להיות הרסנית הרבה יותר אם הייתה מתרחשת כיום, בשל צפיפות האוכלוסייה וקיומם של מבנים גבוהים ולא ממוגנים.


אירוע רב נפגעים

רעידת אדמה. האזור שלנו ידוע בכך שלאורך ההיסטוריה הוא סבל מרעידות אדמה קשות


רק בשנה האחרונה הורגשו חמש רעידות אדמה בישראל, החזקה שבהן בעוצמה של 5.2 בסולם ריכטר. תרחיש הייחוס שלפיו מדינת ישראל מתכוננת היא רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר, כשהמוקד הוא בעמק בית שאן, שכתוצאה ממנה יהיו בין שבעה ל-16 אלף הרוגים, 45 אלף פצועים, כעשרת אלפים לכודים וכ-400 אלף איש ללא קורת גג, לאחר שעשרות אלפי מבנים יקרסו. הנזק הכלכלי מוערך בכ-300-500 מיליארד שקלים, וההתאוששות מאירוע כזה צפויה להיארך שנים, כשחילוץ הנפגעים לבדו יארך שבועות. 


האגף לשעת חירום ופיקוד העורף פרסמו מספר משתנים שמשפיעים על היקף הנזק הצפוי בעקבות רעידת אדמה, ביניהם משך הרעידה ועוצמתה, סוג הקרקע (רעידת אדמה בקרקע רכה מסוכנת יותר), המרחק מהמוקד, צפיפות האוכלוסיה והמבנים בשטח וכן התשתיות - טיב הבניה והאם קיים בו מיגון אנטי-ססמי. גורם נוסף הוא התנהגות האוכלוסיה בשטח הפגוע והאם הגישה לאזור נחסמה, בדומה לרעידת האדמה בהאיטי בשנת 2010 - שם נחסמה לגמרי הגישה לאזורים מרוחקים, מה שהצריך הצנחת ציוד ממטוסים וחילוץ במסוקים. בסופו של דבר, גם כשאסון מתחיל במכת טבע, עוצמת החורבן נקבעת במידה רבה על ידי פעולות שבוצעו על ידי האדם לפני, אחרי ובזמן האירוע.



בבית, בחוץ או ברכב: כך תתגוננו בזמן רעידת אדמה

למיקום ולהתנהגות האוכלוסייה יש השפעה מכרעת על סיכויי ההישרדות של התושבים. המקום הבטוח ביותר בזמן רעידת אדמה הוא שדה פתוח, אך הסיכוי להמצא באזור כזה, במיוחד בערים הגדולות, הוא אפסי. לכן גיבשנו עבורכם המלצות שיכולות להגן עליכם ועל בני משפחותיכם:



1. ברכב 

יש לעצור במהירות במקום בטוח. המקום הטוב ביותר הוא אזור פתוח ללא מבנים, ובכל מקרה להימנע מעצירה ליד עצים גדולים, עמודי חשמל או גשרים. מכיוון שהרכב מהווה הגנה טובה בדרך כלל, יש להישאר בתוך הרכב כשכולם חגורים עד גמר הרעידה. 


במידה ונמצאים בחניון קומות ישנה סכנה לקריסה של חתיכות בטון גדולות, ובמקרה זה חובה לצאת מהרכב ולשכב בין שתי מכוניות חונות. בגמר הרעידה יש להימנע מנסיעה על גשרים או כניסה למבנים בשל חשש מרעידות משנה (aftershocks).


     

2. בתוך מבנה 

כשנמצאים בתוך מבנה ישנן שתי סכנות, בהתאם לקומה בה אתם נמצאים: בקומות העליונות יש סכנה לקריסה ובקומות התחתונות הסכנה העיקרית היא להיקבר תחת ההריסות. במידה ולא הספקתם להכנס לממ"ד או לצאת לחדר המדרגות - יש להימנע מעמידה ליד קירות חיצוניים, חלונות או מדפים. 


הרשויות בארצות הברית קוראות לתושבים לבצע שלוש פעולות פשוטות: לשכב על הרצפה, למצוא מחסה ולהמתין. במידה ומוצאים רהיט גדול שניתן להתחבא מתחתיו (כמו שולחן כבד או שיש מטבח) - הוא יכול להציל חיים על ידי כך שיצור "כיס אויר" במידה וכל השאר קורס. יש לכסות את הראש והצוואר בעזרת הידיים, ובמידה ואפשר לכסות את הפה והאף בחתיכת בד, שתמנע שאיפה של אבק וחומרי פסולת אחרים. 


אירוע רב נפגעים

אירוע רב נפגעים. לכוחות ההצלה עלול לקחת זמן עד שיגיעו


בסיום הרעידה חובה להמתין עוד שתיים-שלוש דקות כדי לוודא שהרעידה אכן הסתיימה ואין רעשי משנה. לאחר מכן ניתן לצאת בזהירות ולחפש נזקים בבית שיכולים לגרום לנזק משני: חוטי חשמל חשופים, ריח של גז או דלק וזכוכיות שבורות שעלולות ליפול. בנוסף, חסימה של פתחי ניקוז (בכיורים או ברצפה) היא צעד חשוב למניעה של הצפת ביוב ומניעת מחלות בימים הראשונים שלאחר רעידה קשה.



3. בחוף הים 

למרות שהים התיכון הוא "סגור" מכל הכיוונים - הסכנה לצונאמי עדיין קיימת. חוף הים עצמו אינו מסוכן בזמן רעידה, אך בסיומה יש לעזוב אותו מיד מחשש שיגיע גל צונאמי שיציף אותו. התרחקו מהחוף קילומטר אחד לפחות, או לחילופין טפסו לגג בניין קרוב, או לפחות לקומה הרביעית. למרות שקשה לחזות אותו - שפל חזק (נסיגה) של הים היא סימן לצונאמי מתקרב.



4. לכודים מתחת להריסות 

זהו מצב חירום אמיתי, שכן המשאבים של האדם הלכוד, ביניהם אוכל, מים וחמצן, הם מוגבלים, וסיכויי ההישרדות שלו נמצאים ביחס ישר למהירות שבה יחולץ. פציעות כמו שברים, מחיצה של גפיים, פגיעות ראש ודימומים מורידים עוד יותר את סיכויי השרידות. ההתנהגות הטובה ביותר הוא למצוא תנוחה נוחה שתמנע כאבים ולהימנע מלבעוט ולהשתולל - זה עלול להחמיר את הקריסה וכן להעלות אבק שיקשה על הנשימה. אם יש בקרבתכם צינורות מתכת או קירות ניתן לדפוק עליהם כדי להקל את איתורכם על ידי צוותי החילוץ. 



הפעולות הפשוטות שמצילות חיים

מודעות ומוכנות הן ההבדל בין חיים למוות, ולכן ההמלצה של מד"א ופיקוד העורף היא לבצע "מיני תרגיל" בהשתתפות כל בני הבית (בדומה לתרגילים שנערכים במוסדות חינוך), שיכלול הסבר לגבי מיקום ודרך ההפעלה של המפסקים הראשיים של חשמל, גז ומים, להראות את יציאות החירום ולקבוע מקום מפגש מוכר שבו יפגשו כל בני המשפחה במידה והם נפרדים. 


בנוסף, חשוב לוודא שהבית מצויד במטף כיבוי ולהכין "תיק הישרדות" שיכלול את המוצרים הבאים: ציוד ע"ר בסיסי (תחבושות, חסמי-עורקים, סד לקיבוע, חומרי חיטוי ומספריים), פנס עם סוללות רזרביות, שמיכות, רשימת מספרי טלפון חשובים, צילומים של המסמכים האישיים של כל בני הבית, כסף מזומן, פנקס, עט וטוש לא מחיק. רצוי להחזיק במזווה מזון משומר, מים, טבליות לחיטוי מים ואם צריך - מזון לתינוקות וחיתולים. 


דרך נוספת להגביר את המוכנות ואת תחושת המסוגלות היא השתתפות בקורס עזרה ראשונה. הקורסים הללו הם דרך מצוינת ללמוד או לרענן חומר שנלמד לפני שנים, ואם מתארגנים כמה משפחות יחד - ניתן לחסוך בעלויות וגם ליצור ערב היכרות וגיבוש שיעזרו במידה ואחת המשפחות תזדקק לסיוע. הקורסים הללו כוללים הרצאות עיוניות, סקירה של מכשירים בסיסיים לשמירה על נתיב אויר ועצירת דימומים ותרגול מעשי בהם. יש לשים לב שתוקף הקורס הוא לשנתיים וכי מומלץ לבצע רענון לאחר מכן. בנוסף, יש לשים לב שההנחיות לביצוע מתעדכנות בכל חמש שנים על ידי איגוד הלב האמריקאי (AHA), כשהעדכון הקרוב יפורסם באוקטובר השנה (ויהיה תקף לחמש השנים הקרובות). 


הפעולות הבאות הן פשוטות לביצוע ואינן דורשות ציוד מיוחד, אך הכרה ותרגול שלהם יכול לסייע לטיפול בנפגע במצבי חירום:



1. עצירת דימום 

אחת הסיבות העיקריות למוות בכל מקרה טראומה היא דימום, על אחת כמה וכמה בפצועים שהגישה אליהם היא בעייתית, כמו פצועים לכודים. עצירת דימום מהירה, גם לא על ידי מכשירים יעודיים, יכולה להציל חיים. הדרך הטובה ביותר לעצירת דימום נראה לעין ("דימום חיצוני") היא הפעלת לחץ ישיר על הפצע המדמם, בעזרת הידיים, ועדיף בעזרת בד או מגבת. בגפיים ניתן לבצע חסם עורקים (ח.ע.) אך יש לכך כמה כללים: הנחת החסם צריכה להתבצע כ-5 ס"מ מעל מקום הפצע, ואם אפשר - מתחת למפרק (ברך או מרפק). שימו לב! בסוף הפעולה חשוב לרשום את השעה שבה הונח החסם על גבי הפצוע במקום בולט (בית החזה או המצח) בארבע ספרות, ואם מגיע חילוץ - לחלץ את הפצוע הזה ראשון.



2. קיבוע יד/רגל 

זוהי פרוצדורה פשוטה שלא נועדה לרפא שבר, אך בהחלט יעילה במניעת כאב ובמניעה של נזק משני. השיטה הטובה ביותר לקיבוע בשטח היא להשתמש בגוף ארוך וקשיח, כמו סד, קרש או מקל. במקרה של פגיעה ברגל - ניתן לבצע קיבוע לרגל הבריאה, ואם יש סד או חפץ קשיח אחר -  יש להניח אותו במקביל לגפה הפגועה, ובעזרת כמה רצועות של בד להצמיד את השניים זה לזו. במידה ומדובר ביד - יש לקבע את היד בתנוחה שאינה גורמת כאב (לרוב זה יהיה בכיפוף של 90 מעלות במרפק). גם כאן נשתמש בכמה רצועות בד מאולתרות, כשפרק כף היד יקובע ברצועה מאחורי הצוואר ליצירת "מתלה". שימו לב! לאחר הקיבוע יש לבדוק את הגפה אחת לשעה. סימנים כמו נפיחות, כיחלון ושינוי בתחושה בגפה הפגועה יכולים להעיד על פגיעה באספקת הדם לגפה, ובמקרה כזה יש לפנות את הפצוע מוקדם ככל האפשר למתקן רפואי כדי למנוע נכות.



3. טיפול בכוויות 

העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף, ופגיעה בו עלולה לגרום למגוון תופעות, החל מהתייבשות, דרך זיהום ועד קריסת מערכות. בעוד שכוויות בדרגה א' (אודם כתוצאה מהשמש) הן לא מסכנות חיים, כוויות מדרגה ב' ומעלה (הופעת שלפוחיות והתפחמות של העור) הן מסכנות חיים, במיוחד אם הן קיימות באזור בית החזה, נתיב האוויר או שהן היקפיות מסביב לאחת הגפיים. במקרה כזה יש להוריד מהפצוע כל תכשיט (טבעות, שעון, שרשרת) מתוך הבנה שהרקמה תתנפח. לאחר מכן ניתן להשתמש בבד רטוב ולעטוף את אזור הכוויה, מה שימנע נזק משני וזיהום של הפצע.


שימו לב! פצוע ששאף עשן וכעת הוא צרוד, מחרחר או מתקשה בנשימה - זה סימן לכך שנתיב האוויר שלו עומד להיחסם. יש להביא נפגע זה במהירות למתקן רפואי, ולדאוג לקבל ממנו את המידע על ההיסטוריה הרפואית שלו בהקדם (שכן אם נתיב האויר יחסם - הוא לא יוכל לדבר).



4. ביצוע החייאה בסיסית 

כאשר מזהים נפגע מחוסר הכרה, ואין זה משנה על איזה רקע, יש להתחיל בפעולות החייאה. לאחר שוידאנו שהזירה בטוחה ודאגנו להזעיק עזרה – יש לבצע בדיקת הכרה על ידי קריאה בשם וטלטול קל בכתפיים. אם אין תגובה - יש להניח שהנפגע אינו נושם ואין לו דופק, ועל כן להתחיל בביצוע החייאה בסיסית: הנחת שתי הידיים במרכז בית החזה, על עצם החזה, נעילת מרפקים וביצוע לחיצות חזה ("עיסויי חזה") בקצב מהיר וחזק. במידה והנפגע מתחיל לזוז או להשתעל - יש להפסיק את העיסויים ולבדוק האם חזר להכרה. בכל מקרה, את העיסויים אסור להפסיק עד להגעת צוות רפואי, ובמידת הצורך יש להחליף מעסה כל שתי דקות לשמירה על הרצף.



לומדים מאחרים: מה למדנו מרעידות אדמה בעולם

לשמחתנו, היו למדינת ישראל כמה הזדמנויות להעניק סיוע רפואי ו"להתאמן" בניהול אסון בקנה מידה לאומי. המטרה המוצהרת של משלחות הסיוע שהוטסו בשנים האחרונות למדינות ברחבי העולם היתה להעניק סיוע רפואי ולוגיסטי לרשויות, אך מטרת המשנה הייתה לשפר את תדמיתה של ישראל בעולם ולאסוף נתונים שמהם ניתן יהיה להסיק איך לנהל אירוע כזה בארץ. מהנתונים שנאספו ניתן ללמוד ש-90% מהלכודים ששרדו חולצו תוך 24 שעות, בעוד שבקרב אלה שחולצו תוך 48 שעות - שרדו פחות מחצי. לאחר ארבעה ימים כבר כמעט ולא ניתן היה למצוא ניצולים. הרופאים העמוסים ביותר היו האורטופדים, שטיפלו בכ-20% מהפצועים, כאשר 70% מהפציעות היו פציעות גפיים. בקריסה של רבי קומות - 40% מהדיירים לא ישרדו מעבר ל-24 שעות.


יש לקחת בחשבון שהמדינות שבהן נאספו הנתונים הן מדינות מתפתחות, בעוד שלישראל יש תקנים מחמירים לבניה, כוח רפואה מיומן וצבא עם יחידות חילוץ מוכנות להקפצה. אך גם אם המספרים הללו יהיו קטנים יותר - רעידת אדמה חזקה בישראל "תסתום" את מערכת הבריאות, הרווחה, ביטחון הפנים וחלק גדול מהצבא. יש לקוות שהאזרחים יפנימו את חשיבות המוכנות לאסון כזה, יבצעו פעולות מנע וכך יגבירו את סיכויהם לעבור את רעידת האדמה הבאה בשלום. ורעידה כזו, כאמור, היא רק עניין של זמן.


פורום חרדה

ד"ר יששכר הרמן

ד"ר יששכר הרמן
ד"ר יששכר הרמן הינו פסיכיאטר, אחראי על הבקרה בכל בריאות הנפש בישראל (עד ינואר 2016).כמו כן ד"ר הרמן כיהן כמנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים ביפו, כיהן כחבר מועצה ברשות למלחמה בסמים וחבר בועדות של עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • חרדה
  • אלכסנדרה
  • 20/05/2019 20:42
  • אני בת 24 אחרי לידה שנייה יש לי התקפי חרדה באופן יום יומי רשמו לי טיפות הרגעה ריווטריל בדיקות דם תקינות הייתי אצל רופא אף אוזן גרון גם רופא עיניים והכל תקין יש לי נימול בפנים מתחת עין בלחי באף לפעמים לפעמים צד שמאל לפעמים צד ימין רופאת משפחה שלי אמרה יעבור אבל זה מלחיץ אותי עוד יותר מי מה זה יכול לנבוע אגב אני לא שותה תטיפות כי אני מניקה?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • חרדה וירידה בחשקים
  • בני
  • 19/05/2019 13:12
  • שלום , לאחרונה אני חווה חרדה וירידה בחשק המיני , קושי בשינה ודפיקות לב מואצות וסטרס לגוף . עד לפני חודשיים הכל היה נפלא , זה התחיל כשהתחלתי לצאת עם הבת זוג הנוכחית שלי . אני בן 35. איך אני יכול לחזור לתפקוד נורמלי הן בחשק המיני והן לשלווה שהייתי בה ?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר אבינועם גורדין ד"ר אבינועם גורדין
חוות דעת משפטית בתחום האורתופדיה קרא עוד
ד"ר אבינעם גורדין ד"ר אבינעם גורדין
חוות דעת משפטית בתחום האורתופדיה קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ