השריפות המשתוללות: איך להתמודד עם חרדה של הילדים

אפשרו להם לשאול שאלות, הרגיעו באופן שקול ונסו לשמור עד כמה שניתן על שגרת החיים בבית: בעקבות השריפות המשתוללות - מומחים מסבירים כיצד להקל על החרדה בקרב הילדים

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 24/11/2016

כולנו היינו רוצים להסתיר מהילדים את החששות והפחדים בעקבות השריפות המשתוללות והמצב הבטחוני, אבל המציאות ממש לא מאפשרת לנו. ההאזנה התכופה לחדשות, השיחות שמתנהלות ואנחנו חושבים שהם לא שומעים וכמובן השיחות שלהם עם בני גילם - כולם חושפים בפניהם את המציאות הלא פשוטה.


אצל ילדים רבים, וכמובן גם אצל מבוגרים, עלולה להתעורר חרדה בעקבות החשיפה לאירועים. יחד עם דני לוטן, מנהל מרפאת חרדה במחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת הכללית, בדקנו כיצד ניתן להקל עליהם את ההתמודדות.


"ראשית, חשוב להדגיש כי תחושות הלחץ הן נורמליות למצב, וכאשר הורים משדרים בטחון ושליטה לצד המתח והדריכות, רוב הילדים יקבלו זאת בהבנה", מרגיע לוטן. "למרות זאת, ישנם מספר דברים שניתן לעשות כדי להוריד את רמות החרדה והלחץ".



1. אפשרו לילדים לשאול שאלות על המצב 

תנו להם לשאול שאלות ולהעלות חששות לגבי המצב. שדרו להם שהשאלות והפחדים שהם חווים הם לגיטימיים בימים אלה והראו להם שאתם לא נלחצים מעצם השאלה. זכרו שילדים קולטים יותר את הטון שבו אנחנו, המבוגרים, משיבים להם על שאלות, ופחות את המסר המילולי. 


חרדה

שדרו לילדים שהשאלות והפחדים שלהם לגיטימיים


2. הימנעו מהצפה של דיווחי חדשות 

מכיוון שאנחנו מוצפים בדיווחים באינטרנט, בטלפון הנייד, בטלוויזיה וברדיו, חשוב לא להציף את הילדים בחדשות, תמונות ופרשנויות באופן בלתי פוסק. כמובן שאין צורך להסתיר מהם את המצב, אך חשוב להימנע מחשיפה מתמשכת ובלתי פוסקת של ידיעות מדאיגות ומראות קשים בכלי התקשורת.



3. הרגיעו באופן שקול 

במסגרת מתן המידע לא מומלץ לומר שאין שום סכנה או שבטוח במאה אחוזים שהכל יהיה בסדר, אלא לשדר שכל הפעולות האחראיות והנדרשות מהמצב הנוכחי נעשו, שגורמי הביטחון מטפלים ומחליטים בצורה שקולה. אם הילד חרד במיוחד - חשוב לא להיבהל ולא לנסות להרגיע בלי הרף,  כיוון שזה עלול לגרום ללחץ נוסף. יש להסביר שכרגע כולם נמצאים במתח מסויים ושהמצב נבדק כל הזמן על ידי ההורים והגורמים המתאימים.



4. שמרו על שגרת החיים עד כמה שניתן 

חשוב מאוד לאפשר לשגרת החיים להימשך כסדרה, בעיקר אם אתם לא מתגוררים במקומות הנמצאים בסכנה. אם הילד מבקש לצמצם פעילות, כמו למשל לא ללכת לחוג מסויים, חשוב לנסות לא לאפשר זאת. אפשר לומר לילד שזה בסדר שהוא מרגיש חשש, אך אנחנו לא מבטלים פעילויות בגלל המצב ולא נותנים לחרדה לנהל את חיינו. ניתן להבטיח שנהיה זמינים בטלפון הנייד או שנבוא ונלווה בדרך לחוג וממנו, אך להשתדל לקיים שגרה ולשמור על אורח חיים סדיר. כמובן שיש להישמע להוראות כוחות הביטחון וההצלה, ואם נראה כי עלולה להיות סכנה כלשהי בשל היציאה מהבית - יש להימנע ממנה.


פורום חרדה

ד"ר יששכר הרמן

ד"ר יששכר הרמן
ד"ר יששכר הרמן הינו פסיכיאטר, אחראי על הבקרה בכל בריאות הנפש בישראל (עד ינואר 2016).כמו כן ד"ר הרמן כיהן כמנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים ביפו, כיהן כחבר מועצה ברשות למלחמה בסמים וחבר בועדות של עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • חרדה ופוסט טראןמה
  • ענת
  • 25/05/2019 12:28
  • שלום.לפני שנתיים וחצי הובחנתי בהפרעת חרדה ו-ocd.חוויתי את התקף החרדה הראשון עקב מגורים של חודשיים בבית של קרוב משפחה וראיתי מהצד את התנהגות ביתו בת ה12 שהתנהגה באופן אלים מילולי ואף השליכה כסא על הרגל של אימה וגרמה לה לצלוע מספר ימים ובנוסף ראיתי את הילדה רודפת אחרי אחותה הקטנה עם מבט מפחיד בעיניים ורצונה להכותה שלא להזכיר שעל בסיס יומי נחשפתי לצרחות שלה ברמה שאני ומשפחתי התחלנו לחשוש מפניה.בשבועיים האחרונים של שהותי בביתם הילדה הפנתה את התנהגותה הבעייתית אליי ושינתה מילה שאמרתי וטענה שקיללתי אותה בפני אמה.דבר שלא קרה במציאות.מכאן המצב הדרדר והילדה ואמא שלה הפסיקו לדבר איתי וביום האחרון שהייתי לבד בביתם ביחד עם האמא והבת חששתי שהילדה תיכנסי לחדרי ותרביץ לי ולצערי קיבלתי את התקף החרדה הראשון שלי.אני נוטלת כרגע ציפרלקס 15 מיליגרם וויפאקס 150 מיליגרם ובמקרים קיצוניים נוטלת קלונקס.לצערי אני עדיין סובלת מתסמיני חרדה על בסיס יום יומי.עברתי מעל 30 טיפולים של סיביטי אך אלו לא עזרו לי .בחודשים האחרונים אני נמצאת במצב של דריכות:הלסת שלי ננעלת חזק והשריר ברגל שלי נמתח כל הזמן.בנוסף אני מאוד רגישה לרעשים יחסית קצת גבוהים מהמקובל ,קשה לי שמישהו מניח את היד שלו עלי,אני נבהלת אם בטעות הראש שלי נוגע בחפץ כלשהו וגם מרגישה שמי שנמצא קרוב אליי פיזית שהתנועתיות שלו מהירה מדיי.האם הפרעת חרדה יכולה להתפתח להפרעת פוסט טראומה?הפסיכיאטר שלי אמר לי בפגישה האחרונה שאני מתחילה לחוות סימנים שאנשים שיש להם פוסט טראומה מרגישים.הגיוני שמסיפור כזה אפתח פוסט טראומה או שמדובר בתסמיני חרדה רגילים?(דריכות יתר,בהלה,רגישות לרעשים חזקים...)

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אוסידי
  • מורי
  • 23/05/2019 23:20
  • שלום וברכה,אנסה לתת קצת רקע על מצבי אני סובלת מאז היותי בת 17 מocd מחשבות טורדניות קשות .בהיותי בת 17 נבהלתי מתוך שינה והסביבה מוות של בן דודי הופיע הocd בהתחלה לא הבנתי בכלל מזה המחשבות הללו אם הזמן התחלתי לטפל והבנתי שיש לי הפרעה שנקראת ocd והתחלתי לקחת טיפול תרופתי אז אני לא זוכרת מה היה כיום אני מטופלת כבר המון שנים הפאקסט בהתחלה התחלתי ב20 מג אח''כ העלו לי ל40 הייתה לי תקופה ממש טובה של 5 שנים שאומנם היו מחשבות אבל למדתי להתמודד איתם ועם הכדור והייתי מאוזנת פחות או יותר התחתנתי עברתי שני הריונות שני לידות וחשבתי שנפטרתי קצת מocd אבל לפני חודשים הוא החליט לבוא לבקר שוב באופן קשה אני אומנם עובדת במשרד והכל ומטפלת בילדים אבל סובלת ממחשבות קשות ובוכה המון הפסיכיאטרית הציעה לי לעלות את המינון של הפאקסט ל50 מג נכנסתי לאינטרנט וקראתי שאנשים שנטלו תרופות מסוג ssri במינון גבוה יכולים לקבל התקף פסיכוטי מאותו רגע אני מפחדת לעלות את המינון מפחדת להחליף תרופה בקיצור מפחדת מהכל. לפני 10 שנים בערך שגם הייתה לי תקופה קשה הפסיכאטרית ניסתה לשלב לי אנטי פסיכוטים עם ssri כדי שהמחשבות יפחתו אך אחרי 3 ימים בגלל פרפנאן 4 מג הגעתי לבית חולים כי הפה שלי התעקם והפסיקו לי את הכדור המיידית. שאלתי היא כך האם אכן זה נכון שהמינון גבוה אפשר לקבל התקף פסיכוטי והאם עם אני מעלה ל50 יכול להיגרם לי איזה התקף פסיכוטי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בעיות שינה - הפסקת טיפול ssri עקב החמרה בבעיות שינה
  • יונתן
  • 23/05/2019 14:48
  • שלום ד"ר , נתנו לי לוסטרל בבוקר לבעיות שינה ובונדורמין בלילה , אני כבר חודש במינון של 25-50 מ"ג . האבחנה היא אינסומניה פסיכופיזיולוגית וחרדה משינה . הממה הבונדורמין כלל לא משפיע כאילו אני אוכל אותו והבעיות שינה החריפו , גם יש לי דחף לקום מהמיטה ואני לא שולט על זה (כאילו משהו מחכה לי בחוץ , כמו שקמים שמתרגשים ממשהו ) יש הסבל הוא רב , הפסקתי את הלוסטרל והשינה הקלילה של הכמה דקות ביום חזרה ושוב פיתחתי לחץ משינה . אני לא מבין ? למה נותנים כדור מעורר למישהו שסובל מחוסר שינה , כמו לוסטרל , ועוד לתת בונדורמין\סטילנוקס שאני כבר נרקומן מהכדורים האלה שלא עוזרים (בהתחלה עזרו יופי). הרגשתי שאני עומד למות , אמנם הייתי רגוע מאוד שבמחינה סוביקטיבית זה מיותר , כל עוד אני לא ישן , מה זה שווה ? אין לי מושג עכשיו מה לעשות הרופא יצא לחופשה . כרגע אני בלי כלום . אין לי שקט בראש מחשבות על מחשבות . אני רוצה שקט בראש זה הכל ואז אני נרדם בקלות הבעיה היא היקיצות .

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
גב' אריאלה בר דויד גב' אריאלה בר דויד
MA , פסיכולוגית מומחית להפרעות אכילה, מרפאה... קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ