פענוח בדיקות דם - קרישת דם

כתבה פרסומית כתבת חסות


בדיקות הקשורות להיבטים של תפקודי קרישת הדם מסייעות במעקב אחר גורמי סיכון לדימומים או להיווצרות קרישי דם ובעיות בריאותיות שונות שעלולות להתפתח בעקבות חסימת כלי דם על ידי קרישי דם. בדיקת קרישת הדם חשובה גם כחלק ממעקב אחר מחלות כגון נטייה תורשתית לקרישת יתר של הדם או טיפול בתרופות מדללות דם כדוגמת קומדין.

בין יתר התפקידים, הכבד אחראי גם על תהליך קרישת הדם, מאחר שהוא מייצר מספר פקטורי קרישה (חלבונים) שונים. מחלות כבד שונות עלולות לפגוע בייצור תקין של אותם החלבונים ולגרום להפרעות בקרישת הדם. במצב כזה, קיים סיכון לדימום מוגבר עקב פציעה או לדימום פנימי בלתי נשלט. 


פענוח בדיקות דם קרישת דם

בדיקות תפקודי קרישת הדם מסייעות למניעת סיבוכים מסכני חיים


קראו עוד: המדריך המלא לפענוח בדיקות דם


זמן פרותרומבין PT) Prothrombin time)

זמן פרותרומבין הוא מדד המאפשר הערכה של יכולת קרישת הדם. באופן כללי, נוהגים להשתמש גם ב-INR (ראו הסבר בהמשך) כמדד אחיד להערכה של קרישה, מאחר ויש הבדל בין החומרים השונים במעבדות.

ערכים תקינים:

על פי הספרות: 11-13.5 שניות

ערכים גבוהים מהנורמה:

ערכים גבוהים של זמן פרותרומבין עלולים להצביע על מחלות כבד, השפעה של תרופות לדילול הדם, חוסר בוויטמין K (החיוני לשפעול פקטורי הקרישה).



זמן תרומבופלסטין חלקי PTT/APTT 

Activated Partial Thromboplastin Time 

גם מדד זה, של זמן תרומבופלסטין חלקי,  מאפשר הערכה של יכולת קרישת הדם. באופן כללי, נוהגים להשתמש ב-INR כמדד אחיד להערכה של קרישה בשל הבדל בין החומרים השונים במעבדות.

ערכים תקינים:

על פי הספרות: 25-35 שניות

ערכים גבוהים מהנורמה: 

עלולים להצביע על מחסור בפקטורי קרישה, מחלת קרישה כמו DIC, דימום או שחמת.



INR – International Ratio Normalized

ערכי INR מהווים אמת מידה אחידה לכל בדיקות הקרישה, שכן אין שוני בין חומרי המעבדה הבודקים את מערכת הקרישה. בעזרת מדד זה, ניתן לעקוב אחר רמות הקרישה, במיוחד בחולים הנוטלים מדללי דם.

ערכים תקינים (על פי הספרות):

אדם בריא - 0.9-1.4,

חולים עם פרפור פרוזודרים AF - בין 2-3.

מושתלי מסתמים - בין 2.5-3.5

ערכים גבוהים מהנורמה: 

עלולים להצביע על סיכון לדימום.

עלולים להצביע על סיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם.


מידע נוסף: בדיקת תבחין קרישה ( Coagulation test )


פענוח בדיקות דם: כימיה של הדם ; תפקודי כליה ; תפקודי כבד ; שומנים (כולסטרול וטריגליצרידים) בדם ; קרישת דם ;  ספירת דם


פורומים סרטן המעי הגס

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בדיקת ביופסיה לאחר קולונוסקופיה אבן-סלע 29/03/2020 19:04
  • שלום, אני בת 72 עם family history of colon cancer.בבדיקת קולונוסקופיה התגלה פוליפ ללא גבעול בממדים של 0.5*0.7*1.5 ס"מ , הוא נחתך ל3 חלקים ונשלח לבדיקת ביופסיה. להלן התשובה של ביופסיה: v-304105:ascending colon tubulovillous adenoma with low- grade dysplasia appears to be completely excised אבקשך לקבל פיענוח של ביופסיה בתודה מראש אבן-סלע

  • + הוסף תגובה
סרטן המעי הגס ששלח גרורה אנונימי 14/08/2019 10:41
  • הי בת 78. לפני 5 שנים גילו לי סרטן מעי הגס. עשו לי ניתוח לכריתת הנגע. ומאז לא טופלתי בשום דבר עד לפני 3 חודשים שגילו לי גרורה וגידול קריאה. הוציאו לי את כל האונה. כשהוציאו את האונה הוציאו את בלוטות הלימפה באיזור כאשר חצי מהם היו עם גרורות כרגע הומלץ לי לקחת כדורים FOLFOX למניעה אפשר בבקשה לדעת איך יכול להיות שעברו 5 שנים עד שהגרורה התפשטה? וגם מה הסיכוי ששוב תופיע לי גרורה במקום אחר? אחרי הגידול הראשוני במעי עבר 5 שנים? גם עכשיו יכול להיות שרק אחרי 5 שנים תופיע עוד גרורה? או זה שמצאו בלימפה בריאה גרורה מה זה אומר? שיש יותר סיכוי שיתפשט מהר עכשיו? תודה

  • + הוסף תגובה
אחרי 5 שנים ד"ר רונן ברנר 13/03/2020 23:30
  • שלום לך. הופעת פיזור גרורתי של סרטן מעי גס אחרי 5 שנים, נדירה אבל אפשרית. יש לקוות שהטיפול הכימי המשלים שאתה מקבל יקטין את הסיכוי להופעת גרורות נוספות.

  • + הוסף תגובה
קבוצת סיכון אסף 13/10/2019 11:01
  • שלום אני בן 30 בריא בד"כ אחות של אמי נפטרה לפני כמה שנים מסרטן מעי הגס האם אני בקבוצת סיכון? מאיזה גיל מומלץ שאתחיל להיבדק? (קולנו') תודה

  • + הוסף תגובה
סיכון ד"ר רונן ברנר 13/03/2020 23:25

הצטרפו לאינדקס הרופאים!