באמת לא צריך אנטיביוטיקה? כל הדרכים לטיפול בדלקת אוזניים

כ-95% מהילדים עד גיל שש יחלו בדלקת אוזניים. חלקם יסבלו ממנה שלוש-ארבע פעמים בשנה. מתי בכל זאת צריך טיפול באנטיביוטיקה, באיזה שלב תופנו לניתוח כפתורים ומהם הטיפולים האלטרנטיביים שיכולים לסייע? המדריך המלא
כתבה פרסומית כתבת חסות


כ-95% מהילדים עד גיל שש ו-50% מהילדים עד גיל שנה יחוו לפחות אירוע אחד של דלקת אוזן חריפה, מה שהופך אותה לסיבה השכיחה ביותר בגינה פונים הורים עם ילדיהם לרופא. דלקת אוזניים היא גם הגורם השכיח ביותר בקרב ילדים המצריך טיפול אנטיביוטי. 


קראו עוד: דלקת גרון ועד שפעת: המדריך המלא למחלות ילדים בחורף


"במצב נורמלי, האוזן צריכה להיות מאווררת", מסבירה ד"ר נטע גת, מומחית ברפואת אף אוזן גרון, בקופת החולים "מאוחדת" ובבית החולים "שערי צדק". "האוויר נכנס לאוזן מהאף, דרך צינור המכונה חצוצרה. כשמדובר בתינוקות וילדים אותו צינור המחבר בין האף לאוזן  צר יותר, קצר יותר ובמנח אופקי יותר וגם מתפקד פחות טוב, לכן בקלות יחסית יכולות לעבור הפרשות מהאף לאוזניים, במיוחד אם התינוק נמצא רוב הזמן במצב של שכיבה ומרבה לבכות".


-מהם הגורמים הנוספים שעלולים לגרום לדלקת אוזניים?

ד"ר גת מציינת כי ישנן שלל סיבות שעלולות לגרום לדלקת אוזניים


-עישון בקרבת התינוק


-האכלה בשכיבה: תינוקות המוזנים במצב שכיבה מועדים יותר ללקות בדלקות אוזניים


-גנטיקה ונטייה לדלקות אוזניים במשפחה


-מעונות יום: פעמים רבות קיימת בעיה של צפיפות, הגורמת לחשיפה גדולה יותר לזיהומים ולהצטננות, וכתוצאה מכך להפרשות מהאף העלולות להגיע לאוזן.


-העדר הנקה: מבחינה עובדתית, תינוקות יונקים מוגנים יותר מפני דלקות אוזניים.


-מחלות רקע שונות: כגון חך שסוע, פוגעות בתפקוד החצוצרה ועלולות להגביר נטייה להופעת הדלקת.


דלקת אוזניים. הצפיפות במעונות היום היא אחד הגורמים למחלה



כך תזהו אם הילד סובל מדלקת אוזניים

לדברי ד"ר גת, קיימים מספר תסמינים המעלים את החשד לדלקת אוזניים, ביניהם:


-כאשר התינוק מרבה לצרוח ומחזיק באזנו.


-הפרשות מאזור האוזן.


-חום ונזלת.


ד"ר גת מדגישה כי כאשר מדובר בילד גדול יותר, שיכול לבטא במילים את מיקום הכאב ומציין שכואבת לו האוזן, הדבר לא בהכרח מעיד על נוכחות של דלקת במקום. "לעתים כאב מהאזור עשוי להעיד על בקיעת שיניים או לחילופין על חור בשן, על דלקת שקדים או על בעיה במפרק הלסת", היא מסבירה ומוסיפה שמסיבה זו מומלץ שלא למהר ולהסיק מסקנות ואם יש חשש - לפנות לרופא.



מה עושים במקרה של חשד לדלקת אוזניים?

"כיום נהוג לנקוט בשיטת 'השהיית טיפול'", מסבירה ד"ר גת. "הרעיון בבסיס השיטה הוא שחלק מהילדים יוכלו להתגבר על התופעה ללא צורך בטיפול אנטיביוטי, ולכן הנטייה היא לנסות לתת לגוף הילד לרפא את עצמו בהתאם לגיל".


קראו עוד: זהירות, שפעת: 10 דרכים שיעזרו לכם בחיזוק המערכת החיסונית


אצל ילדים בני שנתיים ומעלה נהוג לחכות שלושה ימים לפני מתן אנטיביוטיקה. כשמדובר בתינוק מתחת לגיל שנתיים, מומלץ לחכות יממה אחת בלבד. כמובן שההנחיה המתאימה צריכה לבוא מהרופא המטפל.


"האנטיביוטיקה נועדה להקל על הסבל ולקצר את משך זמן המצוקה. לכן, במקרה שהילד סובל מאוד ומעלה חום גבוה ההמלצה היא להתחיל מיד בטיפול אנטיביוטי", קובעת ד"ר גת.



ומה עושים כשהדלקת חוזרת?

חלק מהילדים יחוו דלקות אוזניים חוזרות. ההגדרה של דלקת חוזרת היא דלקת אוזניים שמופיעה שלוש פעמים בחצי שנה או ארבע-חמש פעמים בשנה. לדברי ד"ר גת, במקרים כאלה מוצעות מספר אופציות לטיפול.


"אופציה אחת היא לטפל בכל פעם שהדלקת מופיעה באנטיביוטיקה או להשתמש באנטיביוטיקה כטיפול מונע", היא מפרטת. "אופציה נוספת היא לעבור מה שמוכר בשם 'ניתוח כפתורים'. מדובר בהליך ניתוחי להחדרת 'כפתורים', שהם למעשה אותן צינוריות קטנות המוחדרות לעור התוף ומכניסות אוויר לאוזן מבחוץ. 


"מצב זה מחליף את החצוצרה הטבעית, ומאפשר מצד אחד אוורור של האוזן ומצד שני ניקוז של נוזלים או הפרשות ממנה. ההליך כרוך בהרדמה מלאה ואורך מספר דקות, הוא נחשב ליעיל במניעת דלקות אוזניים חוזרות ומונע את הסבל הכרוך בהן במאה אחוזים. לרוב יומלץ הטיפול לילדים שאורח חייהם נפגע באופן ניכר עקב הישנות הדלקות".



מרפלקסולוגיה ועד תזונה: כל הדרכים האלטרנטיביות לטיפול בתופעה


1. רפלקסולוגיה

"בכף הרגל קיימות נקודות המקבילות לאיברים שונים בגוף", מסבירה ליאורה אמיתי, פיזיותרפיסטית, מטפלת ומלמדת רפלקסולוגיה ודמיון מודרך. "הודות לקשר המובהק בין אזורים אלה לכף הרגל, הורים רבים מתאמצים ורצים לחפש את אזור הטיפול הרלוונטי המוגדר לפי מפת כף הרגל, על מנת לנסות לטפל בדלקת בעצמם".


לדבריה, מדובר בגישה פשטנית שעלולה להחמיץ את המטרה. "חשוב לשלב בין הידע האנטומי להבנת התהליך של התהוות הדלקת. דלקת אוזניים נגרמת בעקר בגלל הפרעות לניקוז הנוזלים המצטברים באוזן, ולכן חשוב לעסות את האזור המייצג את האוזן התיכונה, וגם את צינור הניקוז של האוזן לכוון הלוע. זאת על מנת לשפר את ניקוז הנוזלים שהצטברו באוזן, ולהקל על הכאב ועל תהליך הדלקת.


"טיפול מתמשך יכול למנוע היווצרות נוזלים ולעתים קרובות מונע גם הצורך באנטיביוטיקה ובניתוח כפתורים. ניתן ללמד את ההורים לבצע בעצמם את העיסוי ולמנוע את התלות במטפל חיצוני".



2. תזונה

"לתזונה יש משקל רב בבריאות הילד", מסביר ד"ר מוטי לוי, מומחה לרפואה משלימה והרופא הראשי ב"כללית רפואה משלימה". "צריכה רבה של סוכר תעשייתי, כמו עוגות, ממתקים, גלידות, משקאות ממותקים וכו', גורמת לירידה בתגובת התאים הלבנים ומקטינה את יעילות מערכת החיסון. כשהתזונה אינה מאוזנת ובריאה, הדרך לדלקות אוזניים חוזרות ולזיהומים אחרים קצרה". 


לדבר ד"ר לוי, קיימת חשיבות רבה לצריכת ירקות ופירות העשירים בוויטמינים ובעיקר באנטי-אוקסידנטים, המשפרים את יכולת הגוף להתמודד עם זיהומים.



3. הומיאופתיה

"ההומיאופתיה נחשבת כטיפול היעיל ביותר לדלקות אוזניים חוזרות במסגרת הרפואה המשלימה", קובע ד"ר לוי. "היא מקלה על הכאבים ועל התופעות הנלוות לדלקת בזמן המחלה ויכולה לשפר את פעילות מערכת החיסון, כך שהמחלה תעלם או שתהיה ירידה משמעותית בתדירות הופעתה.


"טיפול הומיאופתי, בניגוד לאנטיביוטיקה, למשל, יכול לסייע גם במקרים של דלקות אוזניים על רקע ויראלי. היתרון בתרופה ההומיאופתית הוא בריכוז הנמוך של החומרים, ההופך תרופות אלה לבלתי מזיקות גם עבור תינוקות בני מספר חודשים. יתרון נוסף הוא בחוסר יכולתם של חיידקים לפתח עמידות לטיפול".



4. כירופרקטיקה ואוסטיאופתיה

כירופרקטיקה ואוסטיאופתיה מסייעות לניקוז הנוזלים מהאוזן התיכונה ועשויות למנוע את הנטייה לזיהומים או את הירידה בשמיעה כתוצאה מהנוזלים. כירופרקטיקה היא שיטת אבחון וטיפול ללא שימוש בתרופות או בטכניקות פולשניות, המיועדת לשיפור האיזון ביחס שבין חוליות עמוד השדרה ותפקודן הביומכני. 


האוסטיאופתיה מאפשרת לאבחן ולטפל במבנים אנטומיים של הגוף, כמו האוזן למשל, באמצעות בלחיצות עדינות ועיסוי ממוקד באזור, לצורך שחרור השרירים סביבה והנעת הנוזלים במחזור הדם, המסייעים לניקוז הנוזלים מהאוזן התיכונה.



פורומים אף אוזן גרון

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
רגישות לרעשים H 26/01/2020 22:47
  • שלום ד"ר, לאחרונה כשאני נמצאת ברכב וטורקים את הדלתות אני מרגישה כאב חזק באוזניים וקצת בראש. גם כשלא טורקים חזק. אשמח לדעת ממה זה נובע. נ.ב. אני די סובלת מהאוזניים במהלך חיי. תודה רבה:)

  • + הוסף תגובה
נפוח וכואב שוקי 26/01/2020 16:03
  • מתחת לאוזן השמאלית יש לי כמו כדור שהתנפח וכואב ויש איזשוהי נפיחות מסביב וכאב בכל האזור מה זה יכול להיות? דרך אגב* אני על אנטיביוטיקה אחרי דלקת ריאות ואחרי שהיה לי חום שם האנטיביוטיקה "רוקסו-רוליד" אני כבר ביום ה7 של נטילת האנטיביוטיקה אולי זה קשור ? ווירוס וכו' תודה רבה

  • + הוסף תגובה
ליחה צמיגית אחורית שלא מתנתקזת יונת 28/12/2019 02:56
  • בינואר עברתי ניתוח FESS רינוסינוסיטיס (שמאל) לאחר הניתוח היתה תחושה צמיגית אחורית נתנו לי סטרונאז לאחר זמן מסויים תחושת הצמיגיות עברה והפסקתי להשתמש בסטרונאז. באפריל עברתי הרמת סינוס ושתל והוזמנתי לעוד שני שתלים באוגוסט. ביולי היתה לי תחושת התקררות, גרגרתי מי מלח וקל גרון, הבעיה החמירה והתחילו קשיי נשימה, נמנעתי מאנטיביוטיקה בגלל שלאחר השתלת שתלים הרופא נותן לי אוגמנטין חיכיתי לאוגוסט 15 לשתלים -בזמן ההשתלה כל רגע קמתי כדי לנשום. לאחר ההשתלה לקחתי שבועיים אוגמנטין, קשיי הנשימה פחתו, אבל התחיל שיעול קשה. השתמשתי במכייחים כמעט ולא יצא ליחה תחושת אי נוחות נמוך יותר מהגרון נשמתי ונשפתי כדי להוציא ליחה שלא יצאה, מדי פעם יצא מעט כיח ירוק גם זה בקושי. שיעול נמשך. נשלחתי לרופא אף אוזן גרון בדק עם מראה בגרון שלח אותי לרופא ריאות. בצילום ריאות לא היו ממצאים פתלוגיים רופאת ריאות ביקשה שאשלח כיח למעבדה. טיפת כיח שהצליח לצאת נשלח למעבדה והתוצאה היתה חיידק הידרופילה עם רשימת אנטיביוטקיות ופטריית קנדידה. עבור החיידק הידרופילה לקחתי שבועיים ציפרודקס, היתה הפחתה מסויימת בשיעול אבל עדיין נמשך. רופאת ריאות שלחה אותי שוב לא.א.ג סיפרתי לו שלאחר שימוש בסטרונאז יוצאת לי ג'ל רק מנחיר ימין ומנחיר שמאל הכל נתקע למטה. בדק עם סיב אופטי אמר סתימה קלה, נתן רינולסט ואוטרימר ושלח אותי חזרה לריאות. רינולסט ואוטרימר לא עזרו יוצאת הפרשה רק מנחיר ימין ותחושה אחורית מעיקה משמאל. ביקשתי מרופאת משפחת סי.טי סינוסים וריאות. פענוח סינוסים שמאל: הצללה בסינוס ספנאודילי ורירית תחתונה שמאל מעובה בינונית פענוח ריאות סימנים לברונכיאקסטזיס. רופאת ריאות בטלפון המליצה על אינהלציות מלח, ובמקביל שלחה בפקס הזמנה לברונכוסקופיה ושטיפות. אינהלציות מלח מקלות מעט, ברונכוסקופיה הקלה ליום אחד, עדיין משתעלת (פחות) תחושה שיש משהו מפריע, מדגדג, מגרד, צמיגי בצד שמאל גם באחורי הנחיר השמאלי וגם בתחתית הגרון מצד שמאל, לפעמים נדמה לי שזה באיזשהו חלק נמוך מתחת למיתרי הקול בגרון בצד שמאל, ולפעמים נדמה לי שאולי זה מהריאה השמאלית. לא מצליחה להירדם בלילות, סובלת ומתענה כבר חצי שנה, הליחה הצמיגית תקועה בצד שמאל ולא משתחררת, לפעמים יוצאים רק טיפות קטנות בעזרת שיעול, לפעמים יש תחושת הקלה לזמן קצר ושוב הצמיגיות חוזרת להציק בצד השמאלי בין הריאה/גרון עמוק/וסינוס. האם הבעיה בעיבוי הרירית שמאלית תחתונה? האם משם הריאות מתמלאות? אשמח אם תוכל לכוון אותי איפה מוקד אולי מוקדי הבעיה ואיזה פתרון רפואי יש לזה? תודה

  • + הוסף תגובה
שכחתי להוסיף מחיצה סוטה מעט שמאלה יונת 28/12/2019 03:12
  • בניתוח FESS לא יישרו את המחיצה לבקשתי, אלא אם זה יפריע לניתוח/ניקוי האלרגיה שהצטברה בסינוסים. האם מוקד הבעיה של הצמיגיות בצד שמאל תחתון שלא משתחררת כבר חצי שנה קשור לעיבוי הרירית ולסטיית המחיצה וזאת למרות אינהלציות מלח, למרות ברונכוסקופיה ושטיפות ומכייחים, למרות כל מיני תמציות, שמנים ואבקות טבעיות והאם משם נובעת סימני הברונכואקסטזיה בריאות? עד לפני חצי שנה לא היתה שום בעיה משמעותית בריאות. אשמח לעצה, הכוונה ועזרה. תודה

  • + הוסף תגובה
היי אני 25/01/2020 17:12
ציניות לשמה יונת 26/01/2020 05:33
הפורום לא פעיל. מני 26/01/2020 11:53

הצטרפו לאינדקס הרופאים!