זוגיות במבחן: כך תשרדו את משבר הילד הראשון

לידת התינוק הראשון מציבה את הזוגיות במבחן. מדוע עלול להיווצר קרע בין בני הזוג? איך מתמודדים? ומה הסבירות שזה יקרה לכם? מטפלת זוגית מוסמכת מסבירה
כתבה פרסומית כתבת חסות


תינוק ראשון מביא עמו הרבה שמחה לבית, אבל הוא גם משנה את התא המשפחתי, מפר את האיזון בין בני הזוג ומצריך הסתגלות והיערכות מחודשת. מסיבה זו, התקופה שלאחר הלידה עלולה להפוך למאתגרת ומרובת התמודדויות עבור הקשר הזוגי. בדומה לכל משבר, גם במקרים אלו אפשר להישבר ואף לשבור את הכלים, אך ניתן גם לצמוח ולצאת מחוזקים.  



קראו עוד: המדריך המלא: כיצד מזהים ומטפלים בדיכאון אחרי לידה



באיזה אופן התינוק החדש משפיע על היחסים בין בני הזוג? 

עם כניסת התינוק הראשון לתא המשפחתי, בני הזוג נדרשים להסתגל לתפקידם החדש כהורים ולוותר, לפחות באופן חלקי, על החופש האישי ועל העיסוק בזוגיות שלהם. התינוק הוא גורם חדש ותובעני אשר מערער את האיזון בין בני הזוג, שהתרגלו לחיות בשניים, והם נאלצים להסתגל למערכת המשפחתית החדשה והמורחבת. כמו כן, כצרכן תשומת לב די משמעותי, התינוק מקבל את רוב תשומת הלב, שעד כה הופנתה אחד כלפיי השני, ורוב המשאבים של בני הזוג מושקעים בו. מסיבה זו האיזון בין בני הזוג מופר באופן אוטומטי ונוצר מצב שבו היחסים ש"בינו לבינה" יורדים בסדר העדיפויות ואף סובלים מ"הזנחה".  


במקביל, לאור היחסים החדשים והאינטימיים הנבנים בין האם לתינוק, האב עלול להרגיש כי הוא "נשאר בחוץ", מוזנח ואף מקנא בתינוק על היחס ה"מועדף". מצב נפוץ זה מוביל לנתק וריחוק בין בני הזוג, במסגרתו האב ינסה לתפוס מרחק תוך שימוש בשלל תרגילי התחמקות, כמו "מריחת" הזמן בעבודה והמצאת תירוצים המונעים ממנו לקחת חלק בטיפול השוטף, דבר אשר מייצר חלוקת נטל לא שוויונית. במידה ובן הזוג צובר משקעים רגשיים מימים עברו, כגון חרדת נטישה, הוא עלול לחוות את חווית הילד הראשון בצורה שלילית מאוד, שתבוא לידי ביטוי בהתנהגויות קיצוניות יותר, כמו ניסיונות לזכות בתשומת הלב של בת הזוג על חשבון התינוק ואף לפתח אדישות כלפיו. 


תרחיש נפוץ נוסף הינו מתח על רקע חופשת הלידה: השהות הממושכת של בת הזוג בבית עלולה להיתפס באופן שלילי בעיני הבעל ולעורר ביקורת מצדו בנוגע לניצול הזמן שלה, ההספק שלה במטלות הבית וכן הלאה. 


במקרים אחרים נראה אבות שחשים בחוסר ביטחון בכל הנוגע לטיפול בילד, ואף נמנעים מלגשת אליו, להרים או לחתל אותו בחודשים הראשונים לחייו מפני שהם חשים חסרי אונים או שאין להם את המיומנות הנדרשת. זאת בשונה מנשים ש"הורגלו" לשחק ולטפל בבובות ועברו "הכנה" על ידי החברה במידה מסוימת. על הרקע הזה נוצרת קרקע פורייה לריבים ומתחים בין בני הזוג. 



קרקע פורייה לריבים ומתחים בין בני הזוג

כניסת התינוק הראשון לתא המשפחתי: קרקע פורייה לריבים ומתחים בין בני הזוג


האם גם מי שנמצאים במערכת יחסים תקינה יכולים להיקלע למשבר?

בשלב שאחרי החתונה, כשאין ילדים, הכול נראה ורוד. אך במבחן המציאות תינוק חדש טורף את הקלפים, גם עבור אלה אשר מנהלים מערכת זוגית יציבה ובריאה: בני הזוג מצפים ליותר מעצמם, מצפים ליותר אחד מהשני וכן הם מושפעים מציפיות החברה מהם. וכידוע, כגדול הציפייה כך גודל האכזבה. 


אם מוסיפים לכך את הפגיעה בניהול הבית, השינויים בסדר היום והיעדר בזמן פנוי, כל אלה תורמים להתנפצות הפנטזיה, ולכן משבר בזוגיות לאחר לידה ראשונה יכול לקרות לכל אחד. במידה ובני הזוג בשלים נפשית להורות ובוחרים להיכנס להריון תוך הפעלת שיקול דעת, ולא משיקולים חברתיים, פיזיים או נפשיים, ייתכן כי זה יקל עליהם במעט בהתמודדות עם הסיטואציה המורכבת.



איך מתמודדים עם השינויים ומצליחים לשמור על זוגיות בריאה?

אין תרופת פלא שעוזרת להורים צעירים לעבור את מבחן הילד הראשון בקלות וללא מתחים וריבים בכלל. כדי לנסות בכל זאת למזער את הנזק לזוגיות עד כמה שניתן נדרשים שני תנאים מקדימים: ראשית כל, להביא ילד לעולם מתוך בחירה ורצון, תוך הבנת גודל האחריות הנדרשת ולא מתוך ברירת מחדל. שנית, ביצוע שיחה כנה ופתוחה בין בני הזוג, הכוללת תיאום ציפיות, תוך התייחסות לכל ההיבטים הכלולים בתהליך ההורות, כגון חלוקת תפקידים, חלוקת זמן וגישות חינוכיות. 


המפתח ליחסים טובים בין בני זוג הוא גמישות. אף אחד לא יקבל תמיד בדיוק את מה שהוא רוצה ולכן צריך למצוא את דרך האמצע ולגלות גמישות, הבנה והיעדר שיפוטיות כלפיי הצד השני. הכי קל "להיות צודקים" כל הזמן, "לחפש" את הצד השני ולהעמיד אותו על טעותו - אך זה לא באמת מוביל למקום טוב. 



באיזה מקרים מומלץ לפנות לייעוץ זוגי?

אם בני הזוג רואים רמזים לכך שיהיו מוקשים בדרך, עדיף להקדים תרופה למכה ולגשת לטיפול זוגי. במקרים רבים זוגות מגיעים לייעוץ לאחר שיחסיהם כבר עלו על שרטון, הריבים מגיעים לדציבלים גבוהים, וכבר אין את מה להציל. לא צריך להמתין לפיצוץ כדי לבקש עזרה או לחילופין לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח ולקוות שהכול יעבור מעצמו. הבעיות לא נפתרות או נעלמות אם מתעלמים מהן, ואם לא מתמודדים איתן הן פשוט עולות וצפות כל פעם מחדש לאורך כל החיים הזוגיים. אם אתם חשים שהמתחים ביניכם עולים מדרגה ואתם לא מצליחים לפתור זאת בשיחה בארבע עיניים, פנו לייעוץ - ויפה שעה אחת קודם. 



קראו עוד: 4 דרכים שיעזרו לכם להעלות את החשק המיני



פורומים טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
התייעצות לגבי חמותי ובעלי חני 03/04/2017 14:00
  • שלום רב, אני נשואה כבר 26 שנה. בעלי הוא בן יחיד שהוריו התגרשו כשהיה ילד קטן ומי שגידל אותו זה בעצם הסבא כאשר אימו רק היתה בתמונה לא יותר מזה. היא כעת מתגוררת בחו"ל והודיעה שהיא מגיעה לביקור בארץ לחודש.בין חמותי לביני אין חיבה. לאחרונה היה גם אירוע שבו היא אמרה דברים פוגעים שלא היו צריכים להיאמר על ידה והיא אף הודתה שטעתה . בעלי מתעקש איתי שנארח אותה בביתנו. אני מרגישה שהוא דוחק אותי לפינה. יש לציין שאני חולת סרטן וכעת נמצאת לפני תחילת טיפול חדש. כמו כן אני לומדת ויוצא שבזמן שהיא אמורה להגיע יהיו לי מבחנים. עוד דבר שמפריע לי זה שהיא אישה שמעשנת הרבה וקשה להתעלם מהריח שמופץ סביבה. אני מרגישה שאני יכולה לקרוס אם אכן היא תתארח אצלנו. לא מתאים לי בשום צורה . במיוחד לא בעת הזו . אני אובדת עצות. בעלי חושב שאני יכולה להקריב מעצמי כמה ימים ושאעשה זאת בשבילו. אניחא יודעת מה לעשות זה מפריע לי מאד. מה דעתך בנושא?

  • + הוסף תגובה
חמותי ובעלי - היכן המרחב האישי שלי עדית רונן סתר 03/04/2017 22:43
  • שלום לך, את באמת מתארת מציאות מאתגרת מאד, בה רווחתך נמצאת בספק, הן מבחינה בריאותית והן רגשית. אפשר להניח, שבעלך מצוי בין הפטיש לסדן, מנסה לרצות גם את אמו, עמה הקשר היה רופף בשנים מסוימות (ובשנים קריטיות בגידולו). שניכם מצויים בבעיה סביב הנושא, הרי אם אמו מצפה להתארח אצלכם, כיצד ניתן להציע לה פתרון אחר, שיאפשר אוירה נעימה ולא יחולל סערה... הסבך תלוי, אם כן, בכמה גורמים: האם בעלך מסוגל, לדעתך, לראות את הקשיים שאת חווה סביב הביקור הזה, ואת כל השיקולים שהעלית פה? האם הוא מסוגל לתת לך את המקום לבטא את החששות שלך ולהיות קשוב אליך, מהיכרותך עמו? האם אמו של בעלך באמת מצפה להתארח בביתכם ומודיעה על כך, או שזו יוזמה של בעלך? האם היא תהיה מסוגלת להבין את הקושי שלך ולכבד זאת, וללון במקום אחר? האם את מרגישה שיש לך את הכוחות לבטא את דברייך ואת רצונותיך, בשיחה עם בעלך? היבטים אלה משמעותיים ודרכם ניתן אולי, למצוא דלת, דרכה ניתן יהיה לפתוח בדיאלוג. אולי תרצי לפרט לגבי שאלות אלה, וננסה להתקדם. בהצלחה, עדית.

  • + הוסף תגובה
תשובה חני 04/04/2017 09:56
  • תודה רבה על התשובה המהירה. שוחחתי עם בעלי על כל הנקודות שהעליתי כאן שהדבר יגרום לי למתח נפשי, שזה לא יהיה קל עבורי לאור המצב ושזה גם ממש לא העיתוי הנכון .הוא לא מקבל זאת וחושב שניתן לתת לזה צ'אנס. יש מצב גם שזה בא מיוזמתו כך לפחות הבנתי מדבריו.הוא מציע לי להסכים לכמה ימים ואז נראה איך זה מסתדר ושאולי יהיה נחמד. וכן, יש לה אופציה נוספת להתארח אצל קרובת משפחה שגם היא הבנתי לא מרוצה מהענין . אני ממש אובדת עצות.

  • + הוסף תגובה
הקשר עם בעלך עדית רונן סתר 07/04/2017 15:30
  • שלום לך, נשמע שבעלך מעוניין ללכת עם המהלך הזה, להלין את אמו אצלכם, ואולי כך גם מקווה לייצר איזו קירבה משפחתית. אפשר לראות בבירור, מהם הצרכים שלך ומהם שלו. התחושה שלך לגבי יכוללתך להיות בקירבתה, היא חשובה, ומצד שני, נשמע שקשה לעשות צעד בכיוון אחר, (כמו סירוב) שיכול לגרור למתח רב מאד, במערכת כולה וביניכם כזוג. אם היית בוחרת לסרב להלין אותה, כיצד את מדמיינת זאת? כיצד תאמרי לבעלך ומהן ההשלכות לכך בעתיד הרחוק יותר? אם תחליטי להסכים לניסיון הזה, כיצד תשמרי על עצמך ותייצרי לעצמך מספיק מרחב עבור עצמך? אילו שני כיווני מחשבה שאולי יסייעו בידך להחליט. כל טוב עדית.

  • + הוסף תגובה
חושבת שאת יכולה לפנות לייעוץ זוגי דניאל מלי 20/01/2020 15:48
  • אני מכירה יועצת זוגית ומשפחתית מומלצת שאפשר לפנות אליה והיא מצויינת ממש. אני בטוחה שהיא תוכל לעזור

  • + הוסף תגובה
הפנייה למטפלים זוגיים ומשפחתיים. עדית רונן סתר 20/01/2020 17:34
  • פורום זה נועד לייעוץ ותמיכה ולא לשיווק ישיר של עסקים. לכן אנו נאלצים להוריד את הפרטים האישיים שנכתבו בהודעה הקודמת. ניתן לפנות אל אתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, שם מצוייה רשימה של מטפלים מוסמכים על ידי האגודה. בברכה, צוות האתר.

  • + הוסף תגובה
פרישה מוקדמת חיים 13/01/2020 15:30
  • שלום, אשתי פורשת מוקדם, ואני התנגדתי בכל תוקף, דואג לזיקנה.. איך לגשר על נושא כל כך טעון ועקרוני? נכנס הרבה מתח לחיים שלנו. אשמח לעצתך

  • + הוסף תגובה
שינויים בחיים בעקבות פרישה עדית רונן סתר 13/01/2020 23:25
  • שלום לך, דאגתך מובנת וטבעית. אכן, מחקרים רבים העוסקים בגיל הפרישה, מראים על הצורך בהתכוננות ובמציאת עיסוקים בחיים על מנת לצמצם הדרדרות קוגניטיבית, נפשית וחברתית של הפורש/ת. ובאמת, מקומות עבודה רבים מסייעים לעובדיהם להיערך לפרישה באופן המיטבי ביותר: למצוא תחומי עיסוק חדשים, לאתר ולהגדיר תחביבים מבעוד מועד, ליצור מעגלים חברתיים ועוד. על אף שמדובר בנושא רגיש, דאגתך מחממת את הלב ומרגשת, ושיח על זה ממקום של היערכות לפרישה ותכנון סדר יום מובנה, הוא לגיטימי לחלוטין. האם אשתך עוזבת מקום עבודה מסודר? האם סופקו לה פגישות ייעוץ כחלק מההכנה לפרישה? אם לא, ניתן למצוא יועצי פרישה, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים, אשר מספקים ייעוץ פרטני בנושא והרצאות, הן הרצאות בנוכחות והן הרצאות און-ליין באינטרנט. בת כמה אשתך? והאם אתה עובד, וכשכיר או כעצמאי? אלה שאלות חשובות הנותנות תמונה לגבי אורח החיים שלכם. באופן טבעי, בעת פרישה, בני הזוג נמצאים שעות רבות יותר יחד, מאשר בעבר, וסביר שיצופו מתחים, הן על רקע העובדה שאתם יותר זמן יחד ולא מורגלים בכך, והן בעקבות המתח האישי של כל אחד משינוי סדר היום. התחילו משיח פתוח בנושא, והמשיכו בהגדרת ציפיות: 1. ציפיות לגבי ההתמודדות עם תקופת ההסתגלות לפרישה: כיצד התקופה הזו הולכת להיראות. מה כל אחד מכם צריך בתקופה הזו. 2. בידקו כיצד תוכלו לעזור זה לזה כדי להחזיר את הרגיעה. 3. בידקו אאפשרויות לייעוץ לתקופת פרישה. המון הצלחה צוות אינפומד

  • + הוסף תגובה
קושי ב"להתחיל" נ 24/12/2019 13:21
  • הבן שלי בן עשרים פלוס, מתקשה להגיע לקשר זוגי. אין סיבה נראית לעין (פרידה קשה או טראומה...), נראה מעולה, מוצלח. האם נכון לשלב טיפול בשלב כזה?

  • + הוסף תגובה
קשר זוגי כאינדיקציה לבריאות עדית רונן סתר 25/12/2019 12:00
  • שלום לך, שאלתך מעלה תשובות וגם שאלות נוספות... ייתכנו סיבות רבות לכך שבנך אינו נמצא בקשר זוגי. האם שוחחתם על זה? האם כוונתך שמעולם לא היה בקשר זוגי כלשהוא (אפילו לא קצר)? באופן כללי, ייתכן שהיעדר קשר זוגי יצביע על קושי כלשהוא. ייתכן אך לא בהכרח, במיוחד לאור גילו הצעיר והנטייה החברתית של צעירים בימנו, להתחיל קשרים זוגיים רציניים בגיל מאוחר יותר, מבעבר. כך שאיני יודעת, מהפרטים שכתבת, אם ישנה סיבה לדאגה לגביו. ולגבי שאלתך האם לפנות לטיפול: טיפול פרטני או כל מסגרת שתספק לו נגישות לתהליכים פנימיים העוברים עליו, אלה יכולים לסייע ולתרום לו. שאלה חשובה הקשורה בהתחלת עבודה תהליכית פנימית, היא מידת הרצון, המוטיבציה שלו לתהליך שכזה. האם התשובה הזו מסייעת? אם תוסיפי פרטים נוספים, ניתן יהיה להתבונן יותר מקרוב. בהצלחה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!