כך תתגברו על חרדה מבדיקות רפואיות

הבנה של מה שהולך להתרחש, תקשורת טובה עם הצוות הרפואי, שימוש בשיטות הרגעה מסוימות וידע כיצד להתמודד אפילו עם כאב קל: כולם יכולים לסייע לחולה הסובל ממצב של חרדה מבדיקות רפואיות לעבור אותן בקלות

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 31/01/2016

אף אחד מאיתנו לא נהנה במיוחד מביצוע בדיקות, גם אם מדובר בבדיקת דם או שתן שגרתית. אך כל בדיקה כזו עשויה לספק מידע חשוב לאבחון מחלה או המשך טיפול בה ולפעמים אף להציל חיים. למרות שרובנו עוברים בדיקות אחת לשנה-שנתיים, אנחנו עדיין חוששים וחשים מבוכה וחוסר נוחות. לעתים אנחנו מרגישים במתח ואפילו פחד כשאנחנו נאלצים לעבור בדיקה או הליך רפואי לא מוכר, מה שמוגדר כחרדה מבדיקות רפואיות


אבל עם מעט הכנה, הבדיקה הרפואית תהיה מהירה, כואבת פחות ומדויקת ככל האפשר. הכנה טובה לקראת הבדיקה תסייע לרוב האנשים להרגיש נינוחים ושולטים יותר במצב. לכן, אם אתם או יקיריכם מרגישים חרדה או אי נעימות עד כדי אובדן עשתונות, הטיפים הבאים יסייעו להפחית את הלחץ מהבדיקות: 



השלב הראשון: להבין מה אתם עומדים לעבור

קיימת סבירות שאדם יחוש מצוקה רגשית רבה יותר אם חווית הבדיקה אינה תואמת את הציפיות שלו ממנה. לכן, אם יודעים מראש מה הולך לקרות - קל יותר לשמור על השלווה וקור רוח. בדיקות דם ובדיקות רפואיות אחרות משמשות לסריקה ואבחון מחלות או מצבים שעלולים לפגוע בבריאותכם ואת צפי התקדמותם ולקבוע טיפול ומעקב. למרות שלפעמים נדמה שבדיקות רפואיות הן טרחה וכאב ראש, חשוב לברר מדוע יש לבצע אותן, כיצד עושים אותן ומה הרופא מצפה ללמוד מתוצאותיהן. 


כדאי לשאול את הרופא מה צריך לדעת או לעשות לפני הבדיקה, אילו גורמים עלולים להשפיע עליה, מה קורה במהלכה ולאחריה. בררו עם הרופא גם כמה זמן נמשכת הבדיקה, מתי עדיף לערוך אותה והאם היא עלולה לגרום לכאב או לאי-נוחות ובאיזו מידה. בנוסף, רצוי שתוודאו מתי אפשר יהיה לקבל את התוצאות, כדי לא להיות במתח.


הגורם המתאים ביותר לענות על השאלות בנוגע לבדיקות דם ושתן או בדיקות אחרות הם כמובן הרופא המטפל או האחות במרפאה. אם תרצו להעמיק, תוכלו לחפש מידע נוסף בספרי רפואה או אתרי אינטרנט מקצועיים.


חרדה מבדיקות. חשוב שתדעו מראש מה עומד לקרות


גם טכנאי מעבדה או האחות שלוקחת את בדיקות הדם יכולים לענות על השאלות שיכולות להתעורר אודות מהלך איסוף הדגימה. עם זאת, לא תמיד הם יוכלו לפרט את כל המטרות של הבדיקה וכיצד מפרשים את תוצאותיהן. אל תהססו לשאול לגבי מקורות מידע שזמינים עבור המטופלים במרפאות או במרכז הרפואי בו נערכת הבדיקות.


כיום, רוב הבדיקות הרפואיות נוחות יותר, בהשוואה לאלה שהיה בעבר. לדוגמה, ברוב המקרים של סריקת סרטן הערמונית, בדיקת דם עדיפה על בדיקה רקטלית ידנית. מטופלים רבים שנוטלים קומדין (תרופה לדילול הדם) וצריכים לנטר את רמתה בדם יכולים להסתפק בבדיקות קרישת הדם, שנעשות מהאצבע, במקום להזדקק לדקירות חוזרות בוורידים. גם ספירת דם מלאה או ספירת טסיות ניתן לעשות בימינו באמצעות דקירת האצבע בלבד. מטופלים רבים שוורידיהם קטנים, מצולקים או קשים לגישה חווים פחות חוסר נוחות כשמשתמשים במחט "פרפר". בנוסף לכך, גם הציוד שנועד לאיסוף מגוון רחב של דגימות, שמיוצר בימינו, לוקח בחשבון כיצד אפשר להקל על המטופל שצריך לעבור את הבדיקה.



עדיין חוששים? 5 שיטות להרפיה והרגעה

רוב אנשי הצוות הרפואי המבצעים את בדיקות הדם ובדיקות רפואיות שונות מיומנים בניהול שיחות קלילות שיסיחו את הדעת מהמתח המתלווה לבדיקות ויעזרו להירגע. כמה שיטות הרפיה ומיקוד פשוטות, שהמטופל יכול לתרגל בעצמו, עשויות להפחית חרדה או למנוע כיווצי שרירים ואפילו התעלפות במהלך ההליך הרפואי. אם אתם מרגישים חרדים לפני הבדיקות, כדאי להתאמן מראש בבית כדי שתוכלו לשלוט טוב יותר בשיטות אלה כשתצטרכו ליישמן.



1. נשימות

קחו שלוש נשימות איטיות וספרו עד שלוש בכל פעם שאתם שואפים את האוויר דרך האף. הוציאו את האוויר דרך הפה לספירה של שש. דחפו את הבטן החוצה בזמן שאתם מכניסים אוויר (כך הנשימה עמוקה יותר). הפסיקו אם אתם מרגישים סחרחורת.



2. הרפיית שרירים

הרפו את השרירים באופן מודע ותנו להם להישאר רפויים. עשו זאת בכל פעם עם קבוצת שרירים אחרת לפי סדר שתקבעו, למשל מלמעלה למטה.



3. מיקוד

מצאו נקודה שתוכלו להתמקד בה ולהסתכל או לדמיין משהו נעים.



4. ספרו עד עשר

ספרו לאט ובשקט עד עשר. עדיף לספור בסדר הפוך, כיוון שזה מצריך יותר ריכוז ומסיח טוב יותר את הדעת מהליך הבדיקה.



5. שיחה

שוחחו עם מישהו שנמצא בחדר. הסחת הדעת עשויה להרגיע.



פתרונות נוספים

אם אתם סובלים מחרדה משמעותית בנוגע לבדיקות הדם או בדיקות רפואיות אחרות, כדאי שתשתפו את הרופא המטפל בבעיה. בהחלט ניתן לצפות מאנשי המקצוע שאחראים על לקיחת בדיקת הדם או איסוף הדגימות שיהיו רגישים וקשובים למטופלים שמפגינים סימני חרדה או שיש להם צרכים מיוחדים. אל תהססו לבקש ממי שעורך לכם את הבדיקה לבצע שינויים או לנסות גישה אחרת שיתאימו טוב יותר לצרכיכם. 


אם החרדה מפריעה לעבור את הבדיקה, הרופא עשוי להמליץ תרופה שתסייע להרגעה. תרופות רבות נגד בחילה מפחיתות גם חרדה כחלק בלתי נפרד מהשפעתן המקורית. 



פורום חרדה

ד"ר יששכר הרמן

ד"ר יששכר הרמן
ד"ר יששכר הרמן הינו פסיכיאטר, אחראי על הבקרה בכל בריאות הנפש בישראל (עד ינואר 2016).כמו כן ד"ר הרמן כיהן כמנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים ביפו, כיהן כחבר מועצה ברשות למלחמה בסמים וחבר בועדות של עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • אוסידי
  • מורי
  • 23/05/2019 23:20
  • שלום וברכה,אנסה לתת קצת רקע על מצבי אני סובלת מאז היותי בת 17 מocd מחשבות טורדניות קשות .בהיותי בת 17 נבהלתי מתוך שינה והסביבה מוות של בן דודי הופיע הocd בהתחלה לא הבנתי בכלל מזה המחשבות הללו אם הזמן התחלתי לטפל והבנתי שיש לי הפרעה שנקראת ocd והתחלתי לקחת טיפול תרופתי אז אני לא זוכרת מה היה כיום אני מטופלת כבר המון שנים הפאקסט בהתחלה התחלתי ב20 מג אח''כ העלו לי ל40 הייתה לי תקופה ממש טובה של 5 שנים שאומנם היו מחשבות אבל למדתי להתמודד איתם ועם הכדור והייתי מאוזנת פחות או יותר התחתנתי עברתי שני הריונות שני לידות וחשבתי שנפטרתי קצת מocd אבל לפני חודשים הוא החליט לבוא לבקר שוב באופן קשה אני אומנם עובדת במשרד והכל ומטפלת בילדים אבל סובלת ממחשבות קשות ובוכה המון הפסיכיאטרית הציעה לי לעלות את המינון של הפאקסט ל50 מג נכנסתי לאינטרנט וקראתי שאנשים שנטלו תרופות מסוג ssri במינון גבוה יכולים לקבל התקף פסיכוטי מאותו רגע אני מפחדת לעלות את המינון מפחדת להחליף תרופה בקיצור מפחדת מהכל. לפני 10 שנים בערך שגם הייתה לי תקופה קשה הפסיכאטרית ניסתה לשלב לי אנטי פסיכוטים עם ssri כדי שהמחשבות יפחתו אך אחרי 3 ימים בגלל פרפנאן 4 מג הגעתי לבית חולים כי הפה שלי התעקם והפסיקו לי את הכדור המיידית. שאלתי היא כך האם אכן זה נכון שהמינון גבוה אפשר לקבל התקף פסיכוטי והאם עם אני מעלה ל50 יכול להיגרם לי איזה התקף פסיכוטי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אז לדעתך אפשרי לעלות מינון
  • מורי
  • 26/05/2019 16:52
  • לדעתך אפשר לעלות מינון מרוב מה שקראתי כל היום יש לי פחדים לקבל התקף פסיכוטי ואז נכנסות לי מחשבות אולי אני בהתקף פסיכוטי ואני לא מודעת לזה ואולי יאשפזו אותי כל היום מחשבות שאני משתגעת

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הבדל בין ויפאקס לסימבלטה?
  • אסף
  • 18/05/2019 15:35
  • שתי התרופות משתייכות לקבות SNRI, לשתיהן זמן מחצית חיים קצר (הן מתפנות מהר מהגוף), ולכן הפסקה פתאומית שלהן ממינון גבוה יכולה לגרום לאי נוחות משמעותית. ההבדל ביניהן הוא בצורת הפעילות כאשר ויאפקס במינון נמוך פועל יותרכ- SSRI (ההשפעה על נור-אדרנלין חלשה מאד), וככל שעולים במינון ההשפעה הנור-אדרנרגית מתחזקת, כך שבמינון גבוה היא הופכת דומיננטית. בסימבלטה התופעה הזו לא מתקיימת, והיא SNRI בכל מינון, אבל ההשפעה על מערכת הסרוטונין חזרה יותר מההשפעה הנור-אדרנגית. במחקרים שהשוו יעילות בין נוגדי דיכאון נמצא סימבלטה מעט יותר יעילה מויאפקס בסופו של דבר לכל השונות הזו יש השפעה על יעילות הטיפול, אבל זה משתנה מאד ממטופל למטופל, כך שלתכונות התיאורתיות הללו יש משמעות לא רבה לגבי המטופל האינדיבידואלי.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • קודם כל תודה על התשובה המפורטת
  • אסף
  • 26/05/2019 16:52
  • רציתי לשאול בנוסף אני לוקח סרוקוואל 200xr כשאני מוריד ל100xr חוזר לי הדקירות בצד העליון של החזה כמו מתיחה כזאת רוצה לומר שזה לא סימפטום של חרדה אחא יותר פיזי.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • חרדה ופוסט טראןמה
  • ענת
  • 25/05/2019 12:28
  • שלום.לפני שנתיים וחצי הובחנתי בהפרעת חרדה ו-ocd.חוויתי את התקף החרדה הראשון עקב מגורים של חודשיים בבית של קרוב משפחה וראיתי מהצד את התנהגות ביתו בת ה12 שהתנהגה באופן אלים מילולי ואף השליכה כסא על הרגל של אימה וגרמה לה לצלוע מספר ימים ובנוסף ראיתי את הילדה רודפת אחרי אחותה הקטנה עם מבט מפחיד בעיניים ורצונה להכותה שלא להזכיר שעל בסיס יומי נחשפתי לצרחות שלה ברמה שאני ומשפחתי התחלנו לחשוש מפניה.בשבועיים האחרונים של שהותי בביתם הילדה הפנתה את התנהגותה הבעייתית אליי ושינתה מילה שאמרתי וטענה שקיללתי אותה בפני אמה.דבר שלא קרה במציאות.מכאן המצב הדרדר והילדה ואמא שלה הפסיקו לדבר איתי וביום האחרון שהייתי לבד בביתם ביחד עם האמא והבת חששתי שהילדה תיכנסי לחדרי ותרביץ לי ולצערי קיבלתי את התקף החרדה הראשון שלי.אני נוטלת כרגע ציפרלקס 15 מיליגרם וויפאקס 150 מיליגרם ובמקרים קיצוניים נוטלת קלונקס.לצערי אני עדיין סובלת מתסמיני חרדה על בסיס יום יומי.עברתי מעל 30 טיפולים של סיביטי אך אלו לא עזרו לי .בחודשים האחרונים אני נמצאת במצב של דריכות:הלסת שלי ננעלת חזק והשריר ברגל שלי נמתח כל הזמן.בנוסף אני מאוד רגישה לרעשים יחסית קצת גבוהים מהמקובל ,קשה לי שמישהו מניח את היד שלו עלי,אני נבהלת אם בטעות הראש שלי נוגע בחפץ כלשהו וגם מרגישה שמי שנמצא קרוב אליי פיזית שהתנועתיות שלו מהירה מדיי.האם הפרעת חרדה יכולה להתפתח להפרעת פוסט טראומה?הפסיכיאטר שלי אמר לי בפגישה האחרונה שאני מתחילה לחוות סימנים שאנשים שיש להם פוסט טראומה מרגישים.הגיוני שמסיפור כזה אפתח פוסט טראומה או שמדובר בתסמיני חרדה רגילים?(דריכות יתר,בהלה,רגישות לרעשים חזקים...)

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר אמיל בירמן ד"ר אמיל בירמן
רופא בכיר מרפאת משרד הביטחון בי"ח רמב"ם קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ