חשוב שתכירו: כל הגורמים למצבי קרישיות יתר - והטיפול

נטילת גלולות למניעת הריון, טיסה ארוכה וריתוק ממושך למיטה וכמובן גנטיקה - כולם עלולים לגרום לקרישיות יתר, מצב שעלול לסכן את חייכם. כיצד תדעו אם אתם בסיכון ומה ניתן לעשות כדי למנוע אותו? מומחה מסביר
כתבה פרסומית כתבת חסות


קרישיות יתר (Thrombophilia) באה לידי ביטוי בנטייה גוברת להתפתחות קרישי דם שעלולים להתבטא כפקקת ורידים, תסחיף ריאתי, סיבוכי הריון ואף חסימות בעורקים. הסיבות לקרישיות יתר עלולות להיות מולדות-גנטיות או לנבוע ממחלות, מצבים נרכשים, נסיבות בעלות סיכון לקרישה או נטילת תרופות מסוימות. במקרה של נטייה מולדת-גנטית להיווצרות קרישי דם, היא עלולה לבוא לידי ביטוי אצל מספר בני משפחה. 


קראו עוד: פענוח בדיקות דם - קרישת דם


מה הסכנה במצב של קרישיות יתר?

קרישיות יתר עלולה לגרום למגוון של בעיות רפואיות עקב הפרעה לזרימת הדם לאיבר או לרקמה בה התפתח קריש דם, ואף למוות. קריש חוסם עורק מסכן את תפקוד האיבר המקבל אספקת דם באמצעות העורק החסום (לב, מוח, גפה וכ'), ויתבטא בתעוקת חזה (לב), הפרעות תחושה או תנועה (מוח) או צליעה וכאבי שרירים בעת פעילות גופנית. כך, למשל, פקקת ורידים בלתי מטופלת עלולה לגרום לתסמונת קשה של חסימת ורידי הגפה, הפרעת תפקוד ואף שינויים קשים בעור הגפה. הסיבוך העיקרי של פקקת ורידים הנו התסחיף הריאתי, קריש דם שהתנתק ממקומו בתוך הוריד ונדד עם זרם הדם לריאות, אשר במצבי קיצון אף מסכן חיים ממש.



מי עלול לסבול מקרישיות יתר?

בני משפחה של מי שסבלו מאירוע פקקת ורידית או חסימה עורקית נמצאים בסיכון גבוה יחסית לסבול מקרישיות יתר, ובעקבותיה גם מפקקת ורידית וחסימה עורקית. בנוסף ידועים שלל מצבים בהם הסיכון לקרישיות יתר גדל גם ללא קשר לנטיה גנטית, ביניהם הריון, נטילת גלולות למניעת הריון, ניתוחים נרחבים, טיסה ארוכה ואף ריתוק ממושך למיטה.


קרישיות יתר. עלולה להיגרם מנטילת גלולות למניעת הריון


כיצד מאבחנים את המחלה?

האבחנה מבוססת על ממצאי בדיקה גופנית, בדיקות הדמיה להדגמת כלי הדם החסום (אולטרה סאונד, CT וכדומה), על לימוד נסיבות האירוע (אם החולה עבר ניתוח, טיסה, הריון וכו'), ההיסטוריה המשפחתית של אירועים דומים וכן בדיקות דם לחיפוש גורמי הסיכון המולדים והנרכשים.


קראו עוד: המדריך המלא: כל מה שצריך לדעת על גלולות למניעת הריון


מהן אופציות הטיפול במחלה?

בין אם אתם בריאים בדרך כלל ובין אם יש לכם נטייה מולדת-גנטית לקרישיות יתר, הטיפול הטוב ביותר הוא פשוט על ידי מניעה של קרישיות יתר באמצעות שמירה על אורח חיים בריא, על תזונה נכונה (מומלצת דיאטה ים תיכונית - עשירה בירקות, שמן זית, דגים, אגוזים ואף מעט יין בארוחה), משקל תקין, הקפדה על פעילות גופנית וטיפול בגורמי הסיכון הידועים (יתר לחץ דם, עודף שומנים, סוכרת וכו').


באדם שאובחן כסובל מאירוע של חסימה עורקית או ורידית יש לטפל בהקדם האפשרי באמצעות תרופות נוגדות קרישה (אספירין, הפרין, קומדין ותכשירים חדשים), ובמצבים קיצוניים אף נעשה ניסיון לפרק את הקריש באמצעות צנתור. הטיפול בנוגדי הקרישה מחייב מעקב צמוד על ידי צוות רפואי מיומן, בין השאר כדי למנוע ככל האפשר סיבוכים של דימום בלתי רצוי. צוותים אלה פועלים במסגרת יחידות הקרישה בבתי החולים ואף במסגרת המרפאות השונות.



פרופ' דוד ורון, מנהל יחידת הקרישה במרכז הרפואי תל אביב

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' דוד ורון השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים ייעוץ תרופתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
קורונה שלמה פוטר 28/03/2020 14:49
  • האם שימוש ב-אצטילציסטאין (ראולין למשל) יכול לעזור בהפחתת ליחה והאם מותר לשימוש ע"י חולי קורונה?

  • + הוסף תגובה
אנפמיל לרפלוקס: דניאל 26/03/2020 12:16
  • בן ה3 חודשים אובחן עם רפלוקס וקיבל מרשם לאנפמיל. הבנתי שאחד היתרונות שלא צריך לחכות שיסמיך בבקבוק אלא שהוא כבר מסמיך בקיבה. אוכל לקבל הסבר? האם זה יקל עליו יותר גם מבחינת הרפלוקס? תודה.

  • + הוסף תגובה
פרדניזון אחד 05/03/2020 09:30
  • אני רוצה לדעת מה רמת הסיכון בשתיית אלכוהול במהלך טיפול עם פרדניזון? מה הבעיה בזה? מה תופעות הלוואי? ועוד מידע אשמח מאוד

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!