המדריך להורה המודאג: כך תדריכו את ילדכם לשימוש בטוח באינטרנט

בריונות רשת, פדופיליה ואובדן הפרטיות הם רק חלק מהסכנות הכרוכות בשימוש באינטרנט. כהורים, כיצד ניתן להדריך את הילד לשימוש בטוח? ואיפה עובר הגבול בין פיקוח לבין חדירה לפרטיות? מומחית מסבירה
כתבה פרסומית כתבת חסות


שבוע גלישה בטוחה ומניעת אלימות ברשת מצוין השבוע ברחבי הארץ. לפי המשרד לביטחון פנים, היום הלאומי לגלישה בטוחה ברשת מוקדש מידי שנה להעלאת המודעות בקרב הורים, אנשי מקצוע, ילדים ובני נוער, בארץ ובעולם, לשימוש נבון ואחראי באינטרנט, לצד העלאת המודעות לסכנות הכרוכות בכך, למניעת בריונות ואלימות, לחשיבות של הגנת הפרטיות של האחר ולשמירה על צנעת הפרט. יוזמה זו מבורכת שכן כהורים מדובר בנושא שמעסיק אותנו רבות ומדיר שינה מעינינו.  


קראו עוד: כיצד לזהות דיכאון אצל ילדים ובני נוער


האם כהורים אנו יכולים להגן על ילדינו מ"סכנות האינטרנט"?

בעבר הונחו הורים להוציא את המחשב הביתי מחדרו הפרטי של הילד ולמקמו במקום ציבורי, בו תהיה להם שליטה ונגישות לתכנים אליהם הוא נחשף. כיום, כשכל ילד מחזיק "מחשב אישי" בצורת סמארטפון בכיס, הנחיה זו כבר לא רלוונטית. מגיל צעיר ביותר ילדינו נחשפים לאפליקציות זדוניות ולתכנים לא ראויים, ועל אף קיומם של כלים מגוונים לסינון ומעקב, אין לנו יכולת ממשית למנוע מילדינו חשיפה לתכנים אלה לאורך זמן, ואין לנו את היכולת לפקח באופן מלא על השימוש בהם. מצד אחד, עלינו להיפרד מאשליית השליטה שיש לנו, ומצד שני, מוטלת עלינו האחריות להיות מעורבים ולהעניק לילדינו ביטחון והכוונה.


האם צריך למנוע מהילד גישה לאינטרנט?

גם ההורים בימינו מבלים שעות רבות מול מחשב, טאבלט וסמארטפון, בין אם ברשתות החברתיות ובין אם לצורכי עבודה, אך כאשר ילדיהם עושים כמותם, הם מצקצקים בלשונם ומתייחסים לאינטרנט כבעל אופי שלילי ומסוכן. האינטרנט בפני עצמו אינו שלילי או חיובי: הוא משאב אדיר שהנגיש מקורות ידע עבור הקהל הרחב, והוא בעל שימושים חיוביים רבים בהקשר של פיתוח ורכישת ידע. יחד עם זאת, כשאנו מריצים חיפוש פשוט באינטרנט אנו חווים באופן אוטומטי תחושה של "הצפה". כבוגרים, יש לנו את הכלים והיכולת להתמודד עם הצפה זו. יש לנו מיומנויות סינון מתקדמות שפיתחנו עם השנים ויכולת להבחין בין עיקר לטפל, ובמקרה הטוב יש לנו מודעות לסכנות השונות הכרוכות בשימוש בו.


כהורים, התפקיד שלנו הוא לתווך לילדינו את העושר שמביא עמו האינטרנט וללמדם שימוש נכון ובטוח בכלי חשוב זה. לא נשיג למידה זו באמצעות הגבלה בלבד, שכן הגבלת זמן החשיפה לאינטרנט אינו מבטיח כלל וכלל הגנה בפני חשיפה לתכנים לא ראויים, אלא רק מצמצם את משך החשיפה אליהם. הגבלת זמן השהות מול המסכים נועדה אך ורק לשם יצירת אורח חיים מאוזן המשלב באופן מידתי בין לימודים, חברים, חוגים, בילוי משפחתי, מנוחה, קריאה, ספורט, טלוויזיה, מחשב וכד'. 


גלישה באינטרנט: מגיל צעיר הילדים נחשפים לתכנים לא הולמים


אם כך, מה כן ניתן לעשות כדי להגן על ילדינו?


1. תקשורת ובניית אמון הדדי

בראש ובראשונה עלינו לבנות עם ילדינו מערכת יחסים פתוחה וטובה המאפשרת שיח אמיתי, פתוח וכנה. עליהם לבטוח בנו ולדעת שהם יכולים לספר לנו הכל מבלי שנגיב בשיפוטיות או בבהלה מוגזמת. לשם כך עלינו להימנע מלהיות צדקנים יתר על המידה, ולהבין שהסקרנות הבסיסית שלהם טבעית. אין לנו יכולת או צורך לשלוט בה, אלא לקבל אותה כהגיונית ולתת לה מענה הולם ומבוקר. אם, למשל, נקבל את זה שהם ככל הנראה ייחשפו לפורנו בגיל צעיר יותר מכפי שהיינו רוצים, נוכל להתמודד עם זה באופן אפקטיבי יותר. במקום לנסות למנוע משהו שהוא בלתי ניתן למניעה, נוכל לנהל שיח חינוכי שיספק מענה אמיתי לשאלות שצפות בעקבות הצפייה. כאן המקום שלנו כהורים להפיג חששות ולהסביר שהתוכן הנצפה אינו מציאותי ונוטה להגזמה פרועה. בכך ילדינו יחוו אותנו כהורים נגישים, שפויים, שאפשר לסמוך עליהם ולהיעזר בהם בעת הצורך (גם אם זה קצת מביך).


ככל שניצור שיח משמעותי זה עם ילדינו בגיל צעיר יותר, כך תהיה לכך השפעה רבה יותר. ילדים בגיל בית ספר יסודי עדיין פתוחים להקשיב וללמוד מהוריהם, בעוד שבגיל חטיבת ביניים ותיכון פתח ההזדמנויות צר במידה ניכרת. על כן, המלצתי החד משמעית היא להיות מודעים לחשיבות הרבה בהכוונה בגיל הצעיר, לפני שנהיה מאוחד מידי. בגיל חטיבת ביניים ותיכון עלינו לסמוך על כל מה שנתנו להם עד כה, לפקח מרחוק ולקוות לטוב. 


2. הדרכה לשימוש נכון בסמארטפון

אחת ההזדמנויות החשובות ביותר להדריך את ילדינו, היא ביום שבו אנו מעניקים להם סמארטפון אישי. חשוב ביותר להבין שלא מדובר בשיחה חד פעמית של "עשה ואל תעשה", אלא לימוד מתמשך שמתפתח עם הזמן והמיומנות של הילד/ה. עלינו להקפיד בחודשים הראשונים  ללוות אותם באופן צמוד יותר ולפקח על השימוש במכשיר, ממקום של הדרכה והכוונה. 


3. הקבלה לעולם האמיתי

כמו כן, נדריך את ילדינו שכל אותם קודים שתקפים "בעולם האמיתי" תקפים גם בעולם הווירטואלי. כלומר, בדיוק כפי שלא נקלל, נשפיל, ננהיג חרם או נחשוף איברים פרטיים בציבור - לא נעשה זאת באמצעות אפליקציות ורשתות חברתיות. בדיוק כפי שלא נדבר עם זרים ברחוב - לא נענה לשיחות או מסרים ממספר שאנחנו לא מזהים ולא נמסור פרטים אישיים. חשוב לציין שפרטים אישיים אינם רק שם, כתובת, טלפון וכד'. כשמדובר בילדים, פרטים אישיים הם: בית הספר בו הוא לומד, החוגים אליו הוא הולך, התחביבים שלו, מי החברים שלו, סדרות הטלוויזיה האהובות עליו, אם הוא לבד בבית בשעות הצהרים, אם הוא חוזר לבד מבית הספר או שאוספים אותו וכד'. ילדים בטוחים שכל עוד לא אמרו את שמם, נתונים אלה הם אנונימיים. חשוב להבהיר להם כיצד ניתן בקלות לבנות פרופיל שלם מנתונים "תמימים" אלה. 


4. פיתוח מודעות לפרופילים בדויים

נושא חשוב נוסף שיש להתעכב עליו הוא פרופילים בדויים. ילדים נוטים להאמין למראה עיניים. כלומר, אם יהיה פרופיל ובו תמונה של ילד/ה בני גילם, הם לא בהכרח יחשדו באמיתות הפרופיל. חשוב להסביר להם את החשיבות של אישור חברות ויצירת קשר אך ורק עם מי שהם מכירים באמת גם "בחיים האמיתיים". כשילדינו נחשפים לראשונה לאפליקציה חדשה עלינו ללוות אותם בחודשים הראשונים של השימוש בה, בדיוק כפי שאנחנו מלווים נהג חדש בתחילת דרכו.


איפה עובר הגבול בין כיבוד הפרטיות של הילד/ה לבין פיקוח? 

לכל ילד/ה יש זכות בסיסית לפרטיות. יחד עם זאת חלה עלינו אחריות הורית שאיננו יכולים להתנער ממנה. הדרך הטובה לנהל זאת, היא על ידי יצירת מערכת יחסים המאפשרת לנו הצצות לתוך עולמם. חשוב לא לפספס אף הזדמנות להצצה לגיטימית. כמו כן, עלינו להיות ערניים לנורות אזהרה כגון: אם הילד/ה נסוג מפעילויות שנהג/ה ליהנות מהם בעבר, אם הוא/היא מסתגרים ומתנתקים שעות רבות בחדרם, אם חל שינוי קיצוני ומתמשך במצב הרוח של הילד/ה או חל שינוי קיצוני בהרגלי אכילה. מצבים אלו מחייבים ברור מעמיק. 


לסיכום, אמנם אין לנו שליטה ממשית על התכנים אליהם ילדינו נחשפים ברשת, אך יש לנו את היכולת והאחריות לצייד אותם בכלים להתמודד עם הסכנות השונות. חשוב לזכור שההכוונה אינה בגדר שיחה חד פעמית, אלא תהליך מתמשך שמתפתח עם הזמן, ומבוסס על מערכת יחסים נגישה ופתוחה עם ילדינו. 


קראו עוד: כך אתם מלמדים את הילדים לאכול באופן רגשי


פורומים טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
טיפול זוגי יעזור? מיכל 17/07/2020 12:43
  • שלום, אני ובעלי נשואים 27 שנה, יש לנו 4 ילדים, לפני כחודשיים גילתי שבעלי ניהל רומן עם מישהי בעבודה, זה לא הגיע לעניין גופני רק מיילים והודעות ופגישות במקום העבודה, בהלטה מדותפת החלטנו להשאיר את זה מאחור ולנסות ולהמשיך בחיינו, בזמן הזה דיברנו והעלנו כל מה שמפריע והפריע לנו, הוא העלה משהו שהפריע לו בחיינו לפני כ 15 שנה אבל לא אמר אף פעם, ונכון לעכשיו הוא החליט שהוא רוצה לסיים את הקשר ביננו, מה שאני לא מוכנה לוותר כזה מהר, לאחר דברים נוספים הגענו להחלטה לתת נסיון נוסף בעזרת מגשר, מטפל, לא ממש יודעים למי לפנות ואיך והאם במצב שהגענו אליו יש עוד מה לעשות או שזה לא מראש

  • + הוסף תגובה
טיפול זוגי יכול מאד לעזור - להשתקם ולהחלים, כל אחד בזכות עצמו, בנוכחות השני עדית רונן סתר 19/07/2020 18:28
  • שלום לך, טיפול זוגי יכול מאד לסייע להם: להתמודד באופן בריא ונכון עם משקעי העבר, להבין מה מצית היום תחושות של פגיעות, להכיר זה את זו מחדש, ולבנות מערכת זוגית שתוכל להתאים למי שאתם כיום, לאחר כל השנים. מציעה לכם לפנות למטפל/ת זוגי/ת מוסמך/ת (!) דרך האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, ולעשות את התהליך יחד. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
טיפול זוגי מיכל 20/07/2020 10:14
  • אולי לא הצגתי את זה כמו שצריך בשאלה,בעלי מבחינתו לקום ולפרק את הכל עכשיו, אומר שמוכן לתת נסיון למישהו חיצוני לנסות ולגשר ביננו, האם במצב כזה שצד אחד רוצה את הקשר יותר, יש סיכוי עם מטפל זוגי להגיע לשיקום הקשר?

  • + הוסף תגובה
גם אם בן זוג אחד מגלה ספקות לגבי הקשר - עדיין כדאי ללכת לטיפול זוגי! עדית רונן סתר 01/08/2020 20:08
  • התשובה היא כן. גם אם בן זוגך מעוניין לסיים את הקשר, הסיבות לרצון הזה או לספקות, יכולות להיות רבות. עדיין כדאי לנסות טיפול זוגי. לברר את הקושי, התחושות, ואז ביחד עם המטפל/ת לבדוק מהי רמת המוטיבציה של כל אחד, ליצור שינויים ולחיות יחד כזוג או בנפרד. הבירור הזה עם איש מקצוע, בירור קוגניטיבי ורגשי, הוא משמעותי ויסייע לכם בכל מקרה, גם בשיקום היחסים שלכם וגם באפשרות של פרידה . בהצלחה בדרככם

  • + הוסף תגובה
מחלוקת כלכלית אחת 04/07/2020 10:59
  • אני ובן זוגי כחמש שנים יחד ויש לנו תינוקת מהממת. סך הכל היחסים שלנו ממש טובים. היו עליות ומורדות אבל תמיד מצליחים להמריא בחזרה ונראה שאנחנו רק מתחזקים עם הזמן. אני כרגע מטפלת בתינוקת בבית ובן זוגי מפרנס. בן זוגי הגיע מבית שהיו מחלוקות כלכליות קשות מאוד בין ההורים, קרעים וריבים. ההורים שלו מתנהלים כלכלית בנפרד. אני גדלתי בבית שהייתה התנהלות כלכלית משותפת ללא משקעים כלשהם. אז כמובן שגם היום, לבן זוגי יש אישיוז בנושא הנל. יש לנו חשבונות נפרדים וחשבון משותף אחד. שנים התנהלנו כלכלית בנפרד ממש כמו שותפים לדירה, למרות שלי זה היה מוזר. עשינו חתונה (אזרחית, אנחנו על תקן ידועים בציבור) וקיבלנו כספים רבים, החלק הארי הגיע מהצד שלי, אבל אני לא התחשבנתי והיה ברור לי שאנחנו עכשיו גוף כלכלי אחד והכנסנו הכל לחשבון המשותף. ובכלל, אני תמיד מסתכלת עלינו כגוף אחד, והוא מסתכל עלינו כנפרדים. עשינו על זה שיחות רבות, ניסיתי להבין את הלגיטימציה של הצד שלו גם אם לא הסכמתי עם זה וזה דיי עבד עד שהגיעה התינוקת. שנינו היינו באג'נדה שאהיה עם התינוקת לפחות שנה בבית, וגם נאלצתי להתפטר מעבודתי מכיוון שלא נתנו שעות ריאליות לאימהות. הסברתי לו שכעת המצב שונה, שאני מוותרת על הקריירה שלי ומשקיעה זמן עצום בטיפול בילדה שלנו,וגם כשאמצא עבודה במשרת אם, פוטנציאל ההשתכרות שלי צנח מאוד ושהדבר ההוגן לעשות שהרווחים הכלכליים יהפכו למשותפים. הרי החסכונות שלי נפגעים, הפנסיה נפגעת וכו כדי שאוכל לטפל בתינוקת שלנו ולאפשר לו להמשיך לעבוד, הדבר ההוגן לעשות הוא להכניס את כל המשכורת שלו (ושלי כשאחזור לעבוד) לחיסכון משותף, בו נתחלק במקרה וחלילה ניפרד בעתיד.. הוא הסכים איתי בגדול אבל עדיין אני רואה שהוא לא מעביר את כל המשכורת שלו וממשיך להעביר את רוב הסכום ולהשאיר לו קצת בצד. אני מודה שאני מתחילה לאבד סבלנות להתנהלות הזו. לא אמרתי לו כלום כי נמאס לי להתווכח על זה, אבל זה מפריע לי ונראה לי לא הוגן. היינו בעבר הרחוק בטיפול זוגי שעזר מאוד אבל בעלי מאוד לא מעוניין לחזור לזה ואין לשכנע אותו אחרת. אני גם מרגישה שאנחנו מצליחים לתקשר על הכל ולפתור הכל חוץ מהסוגיה הזו.

  • + הוסף תגובה
הקושי אולי רגשי ומההעבר אבל חשוב למצוא פתרון בהווה עדית רונן סתר 04/07/2020 12:53
  • שלום לך, בטוחה שהסיטואציה מורכבת עבורך. את אכן מזהה בעיה משמעותית, שכפי שאת כותבת, עלולה להחריף. גם החוק במדינה מצביע על חשיבות השיוויון בנטל הכלכלי. גם החוק מצביע על כך שבן/בת זוג הנשארים בבית לטפל בילדים, הם חלק מהמפעל הכלכלי המשותף שהם יוצרים. לראיה, בתהליכי פרידה (לא מדובר במצבכם, אך זה יכול לסייע להבין), שני בני הזוג חולקים את כל הנכסים שברשותם (כסף, רכב, נכסים וכדומה) באופן שיוויוני, ללא קשר לרמת ההכנסה של כל אחד ולשאלה לגבי הימצאות בבית או תרומה להכנסה. ישנם זוגות המתנהלים עם חשבון משותף וחשבונות אישיים, אך יש להגדיר מה נכנס לחשבון המשותף ומה יוצא ממנו. אם בן זוגך לא מוכן לעבור תהליך של טיפול זוגי, יהיה צורך לקבל החלטות מושכלות שיקחו בחשבון את העתיד. ייתכן וכדאי לכם להתייעץ עם מגשר, שניכם יחד, ולהבין אילו פתרונות ושיקולים צריכים להיכנס. בנוסף, ישנו היבט רגשי הקשור בסוגיה זו. מה המסר שבן זוגך מעביר לך, בנושאים: אמון ביניכם, דאגה זה לזה, בטחון בקשר. אלה תחומים שיכולים לנקר באופן מכאיב ולהפריע להמשך קשר טוב ותומך. נושאים אלה הם לא לטיפול המגשר ומקומם יותר בטיפול זוגי. אם טיפול זוגי אינו מתאפשר, תוכלי לפנות לטיפול אינדיוידואלי ולהמשיך לחקור בינך לבין עצמך את מה שאת חווה ואת האופן שתרצי להתמודד עם זה בעתיד. כל טוב ובהצלחה

  • + הוסף תגובה
מחלוקות לא קלות חסויים 22/06/2020 22:40
  • שלום, אנחנו בזוגיות 5 שנים ולפני הקורונה אף התחלנו לחפש דירה משותפת. בזמן הסגר שמרנו על כל ההנחיות. למרות שההקלות היו אמורות להביא להקלה ולחזרה לחיפוש דירה, זה הכניס אותנו בין הפטיש לסדן. נסביר בקצרה כל צד: בן הזוג: עם ההקלות, חזרתי לשגרה ואיני משתמש במסכות כלל בפגישות ביתיות עם חברים ומשפחה. איני רואה בזה משהו הגיוני. לא מסכים לשים מסיכות למרות שבת הזוג ביקשה ממני כי אני לא רואה בזה הגיון ומוצא רק סיכון מזערי במצב. מרגיש שהמסכה מונעת ממני לעשות דברים. מוכן לבוא לקראת בת הזוג באכילה במרחק בעבודה ובישיבות עבודה לשבת עם מסכה, אך לא בפגישות עם חברים ומשפחה בבית ולא במסעדות. בת הזוג: גרה עם אוכלוסיית סיכון (הורים) וממשיכה לדאוג להם לפי כל הנהלים. פוגשת משפחה וחברים (וגם את הבן זוג) רק עם מסכות ולא הולכת למקומות בילוי. יש לציין הפרעת חרדה שנמצאת בטיפול. אני יודעת שעם מידת הזהירות שלי, הסיכוי שאדביק את ההורים שלי הוא אפסי. מבחינתי בן הזוג הוא גורם סיכון. איני מפחדת להידבק אלא שההורים שלי ידבקו. אני יודעת שלעולם לא אסלח לבן הזוג אם הדבקה תגיע בגללו.למרות שאני נזהרת בהמון אמצעים, הדבר היחיד שביקשתי מבן הזוג זה לשים מסכה כשהוא פוגש חברים ומשפחה. לא הצלחתי אפילו למצוא דבר שלא אעשה למענו אם היה מבקש (על אחת כמה וכמה כשמדובר בבריאות) ואני מרגישה שזה לא הדדי ומי יודע אילו קונפליקטים כאלו יכולים לצוץ בעתיד. מרגישה ללא תמיכה מבן הזוג שלא מוכן לבוא לקראתי למרות הקושי האיום שלי כעת. אנחנו לא מצליחים להתקדם ולא מצליחים להבין איך הצד השני מרגיש. מה אפשר לעשות ואיך אפשר לשפר את המצב? תודה מראש.

  • + הוסף תגובה
התבוננות אמפתית זה על זו, וזו על זה עדית רונן סתר 28/06/2020 18:00
  • הקושי בשמירת על אמצעי זהירות בתקופת הקורונה מכיל בתוכו קושי טכני בחבישת מסיכות, תחושת אי נוחות וקושי לחוש את הנחיצות כאשר ההנחיות אינן אחידות ונתונות לשינויים. עם זאת, אתם מתארים כיצד כל נושא ההתמודדות עם הקורונה פוגש אתכם בתוך היחסים פנימה, פוגש את החששות שלכם, הרצונות שלכם, ומקרין על הזוגיות: האם מנסים לכפות עלי התנהגויות שלא מתאימות לי, ומה אומרת תחושת הכפייה? האם מתחשבים בחששות שלי וכיצד ארגיש שרואים אותי, ועוד. ממליצה לפנות לטיפול זוגי. אמנם, הקשיים והפתרונות יכולים להיות נקודתיים ולהצריך טיפול זוגי קצר מועד, אך הם גם יכולים לשקף את הצורך בעבודה על תקשורת ביניכם, על אמפתיה לצרכים זה של זו וההיפך, ביכולת להתחבר רגשית לעצמי ולשני. רצוי לפנות למטפלים זוגיים מוסמכים, דרך האתר של האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. המון הצלחה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!