5 בעיות חברתיות של ילדים - וכיצד ניתן לפתור אותן

למה לילד שלי אין יותר חברים? למה מנצלים אותו בכיתה? ומדוע הוא בוכה בכל פעם שהוא נתקל בקושי חברתי? 5 בעיות חברתיות נפוצות שילדים נתקלים בהן - והפתרונות
כתבה פרסומית כתבת חסות
תאריך עדכון: 04/08/2019


1. למה לילד שלי אין יותר חברים?

רחל היא אדם חברותי והיא מוקפת בחברות רבות. היא מודאגת מכך שלילדתה יש "רק" שתי חברות טובות בגן ומכך שהיא אינה מעוניינת לקבוע מפגשים חברתיים בשעות אחר הצהריים ומעדיפה לשחק עם עצמה או עם אחיותיה בבית. רחל שמה לב שככל שהיא מנסה לתאם לבתה מפגשים אחר הצהריים - כך היא יותר מתנגדת ומסתגרת 


לכל ילד יש טמפרמנט ועוצמת צורך חברתי משלו. יש ילדים שזקוקים לחברת ילדים רק בשעות הבוקר, במסגרת החינוכית, ואינם זקוקים לחברה גם בשעות אחר הצהריים ואילו אחרים תמיד רוצים להיפגש עם חברים וזה אף פעם לא מספיק להם. יש ילדים שזקוקים לחבר אחד או שניים עם תחומי עניין דומים לשלהם ומסופקים מכך, ויש ילדים אחרים שנהנים להיות מוקפים במספר רב של חברים.


קראו עוד:

המדריך להורה המודאג: כך תדריכו את ילדכם לשימוש נכון באינטרנט


חשוב לכבד ולקבל את עוצמת הצורך החברתי של הילד. הפעלת לחץ הורי בתחום החברתי ("תתקשר, תיזום, תצא")  עלולה לגרום לילד לפתח דווקא מאבק כוחות, התנגדות והסתגרות. כל עוד הילד עם מצב רוח טוב, שמח ומתפקד היטב - אין צורך להיבהל וחשוב לאפשר לו לקבוע מתי ואם ברצונו להיפגש אחר הצהריים. אולם אם הילד דחוי, מדוכדך, מביע סבל ותסכול מהמצב - אז כדאי להתערב ולעזור לו. 



2. למה כולם מנצלים את הילד שלי? 

רוני וגלית הם הורים לילד בן עשר. הם מוטרדים מכך שהוא "חסר עמוד שידרה", תמיד מוותר לאחרים ולעתים אף מנוצל על ידי בני כיתתו. הם מספרים כי גם הם אנשים המתקשים לעמוד על שלהם ולהיות אסרטיביים ולא פעם גם הם חשים שבני משפחתם מנצלים את טוב ליבם.


ילדים לומדים מהתבוננות בהוריהם, שמהווים פעמים רבות מודל עבורם. הם לומדים כיצד לחוש ולהגיב בסיטואציות שונות, הם רואים מהו הסגנון החברתי של הוריהם, האם הם מתבודדים או חברותיים, אסרטיביים או מרצים, תוקפניים או סבלניים, שתלטניים או מכבדים.


בעיות חברתיות אצל ילדים. פעמים רבות מדובר בהתנהגויות שנלמדות מההורים


קשה לילד להיות סבלני כלפי אחרים אם הוא רואה את הוריו חסרי סבלנות. קשה לו גם שלא להיות חשדן אם אלו המסרים שהוא סופג מהוריו ("אי אפשר לסמוך על אנשים, בסוף אתה תפגע"). וקשה להפסיק תופעת אלימות אצל הילד אם ההורים נוקטים בגישה אלימה וכוחנית בבית. 


לכן, הורה המעוניין לראות שינוי אצל ילדו כדאי שקודם כל יעשה שינוי אצל עצמו, ישים לב כיצד הוא מתנהל בבית ובחברה, ויבדוק האם הוא מעביר מסרים גלויים וסמויים חינוכיים התורמים להשתלבותו החברתית התקינה של ילדו.



3. למה הילד שלי בוכה מכל קושי חברתי?

מיכל ויוני הם הורים לילד בן שבע. הם הגיעו להדרכת הורים וסיפרו שהוא מתקשה להיפרד מהם בבוקר ובוכה מכל תסכול. בהדרכה ההורים האשימו זה את זה בפינוק יתר של הילד, בעשיית פעולות שהוא מסוגל לעשות בכוחות עצמו (הלבשה, נעילת נעליים) ובקושי של שניהם לראות אותו בוכה או מתוסכל. 


הורים רבים מתקשים לראות את ילדם סובל או מתקשה. הם רוצים לעטוף אותו ולמנוע ממנו לחוש פגיעה או כאב, הם חוששים שלא יסתדר בלעדיהם או לא שיעמוד נפשית ופיזית באתגרים שונים שהחיים מזמנים לו. לכן הם פותרים או מרככים עבורו מצבים והתנסויות שחשוב שיתנסה בהם בכוחות עצמו. 


גם בעיות חברתיות נורמטיביות הם רוצים לפתור עבורו, ולכן ופונים למורה או לגננת בכל קושי שהילד נתקל בו. אולם בכך ההורים מעבירים לילד מסר שהם לא מספיק סומכים עליו שיוכל להתמודד בכוחות עצמו, הם משדרים לו את חוסר הביטחון שלהם ומפתחים גם אצלו חוסר ביטחון ביכולותיו החברתיות. 


תפקיד ההורים אינו להגן על הילד ולסדר עבורו את החיים, אלא ללמד אותו כיצד להתמודד עם אתגרי המציאות. לכן הגנת יתר רק מחלישה את הילד.


כל עוד המצב אינו מסוכן או קיצוני (חרם, אלימות וכדומה) כדאי לראות באתגרים חברתיים ורגשיים הזדמנות להתנסות ולמידה.



4. למה הילד שלי כל כך אומלל וסובל בחברה?

רונן, אב לילד בן 10, חווה חרם בילדותו, דבר שהשאיר בו צלקת רגשית. בעקבות זאת כיום הוא מגיב בכאב, חרדה ועוצמה רגשית לכל מקרה חברתי נורמטיבי שהילד שלו נתקל בו. למעשה, הוא כל כך מתמלא בכאב של עצמו וחרד שילדו יחווה ויסבול כפי שהוא סבל עד שהוא מתקשה להכיל את הקושי של הילד. 


בעיות חברתיות אצל ילדים גורמות להוריהם לחזור לחוויות הילדות שלהם ולהזדהות יתר. דרך הקשיים של הילד הם חווים מחדש קשיים חברתיים של עצמם, מעברם. בגלל הזדהותם הגדולה עם ילדם הם רואים בכישלון החברתי שלו כישלון שלהם, מתקשים להכיל את סבלו ופועלים בצורה לא יעילה ולא שקולה. הם לוחצים ומתערבים מדי, מעצימים או מכחישים את הקשיים ומגיבים בעוצמה לא מתאימה. 


במצב זה הילד חווה את קשייו כאיומים וקטסטרופליים באמת, את עצמו כנכשל בכך שלא עמד בציפיות ההורה ואת ההורה כחלש וכמי שלא ניתן להיעזר ולהיתמך בו במצבים דומים. הילד יעדיף שלא לספר להורה בעתיד על קשיים חברתיים כדי לא להדאיג ולהחליש אותו. 


חשוב שההורה יפתח מודעות לכך, שיבין שתגובתו משקפת את קשייו ולא תמיד את קשיי הילד ומכאן שכדאי שהתגובה שלו תהיה יותר שקולה ופחות רגשית, אימפולסיבית וחרדתית. 



5. למה הילדים שלי רבים כל כך הרבה?

יוסי ומאיה הם הורים לילדים בני שבע ותשע. הם מספרים שהם מרבים לריב, להציק, להלשין ולהתלונן זה על זה. בשל הקושי של ההורים לשמוע זאת הם נחלצים מיד לעזרתם, מתערבים ופותרים את הקונפליקט. בבית הספר הילדים בכיתתם מתרחקים מהם היות שהם מרבים לגשת למורה להתלונן ולהלשין על ילדים אחרים. 


הורים יכולים לעזור לילדם לרכוש מיומנויות חברתיות במסגרת מערכת היחסים בין האחים, אולם לשם כך כדאי להתייחס למריבות שלהם לא כבעיה שצריך לפתור מיד, אלא כאל הזדמנויות ללמידה והקניית כלים חשובים ופרקטיים לחיים. מריבות אחים הן סיטואציות שתורמות להתפתחות הילדים בכך שהן מאמנות ומכינות אותם לחיים החברתיים מחוץ לבית. 


אחים המתנסים במריבות, קונפליקטים, קנאה ושאר רגשות משפחתיים לומדים ומפתחים יכולות חברתיות חשובות שיעזרו להם בהתמודדויות שונות בחיים כגון: פשרה, שיתוף פעולה, מציאת דרכים לפתרון בעיות וחילוקי דעות ועוד. 


חשוב לסייג ולומר שיש להפסיק באופן מוחלט מריבות בין אחים המסכנות את בריאותו של מי מהם.


פורומים טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אכזבה מטיפול אני 13/09/2020 23:41
  • אני ובעלי בטיפול זוגי אך לחוד אצל אותה המטפלת שנינו מאוד התחברנו ואהבנו אותה. זו המטפלת הראשונה שאי פעם סמכתי והתחברתי אליה יחד עם זאת אני מאוד רשמית ושומרת על גבול לעומת בעלי בקשר חברי איתה פתוח יותר...יש להם שפה אחרת כי הוא כזה .כמובן הכל בגבול הדוק וטיפולי . מעבר לשעת טיפול היא מעניקה גם שיחות טלפוניות כשאנו זקוקים לכך . זה הרקע... הערב אני ובעלי רבנו התקשרתי כדי להתייעץ איתה ושאלתי אם אוכל לחזור אליה כעבור כמה דקות . אמרה שתהיה פנויה . חזרתי אליה כמתוכנן אך היא לא ענתה וגם לא חזרה הרגשתי אכזבה כי בכל זאת להתקשר אליה זה מאמץ עבורי הנחתי שכנראה עסוקה כעבור שעתיים התקשרה לבעלי ואלי עדין לא חזרה. ממש נפגעתי מזה , מרגישה נבגדת מצד אחד היא לא חייבת לי מצד שני אם היא התקשרה אליו מבלי שהתקשר אליה ולא חזרה אלי . אני מרגישה שאין לי ברירות היא האדם היחיד שיודעת את בעלי , היא האדם היחיד שאני יכולה לפנות אליה אבל מצד שני היא פגעה בי ומצד אחד שוב היא לא חייבת לי . מה דעתך בנושא?? בא לי לא ללכת לשיחות איתה אבל אני צריכה את השיחות האלו ורואה בכך שהיא גם של בעלי יתרון

  • + הוסף תגובה
המטפל הזוגי כמי שמחזיק את הסיפור הזוגי, בשירות שני בני הזוג עדית רונן סתר 20/09/2020 12:09
  • שלום לך וחג שמח, אחד האתגרים של המטפל הזוגי הוא להיות אוזן קשבת וטיפולית, ללא יצירת תחושה של נטייה לאדם אחד בקשר, להיות בעמדה שמחזיקה את הקשר הזוגי, לטובת שני בני הזוג, ולסייע לבני הזוג לפתח הקשבה והכלה לשני. ייתכן שהמטפלת מצליחה לחוות את שניכם באופן אמפתי, ייתכן שהיא מצליחה לראות את נקודות הפגיעות של שניכם ולהעריך את החוזק והיכולות של כל אחד מכם. ולצד זאת, עדיין יכולה להיווצר אצלך תחושה של אפליה, של נטייה לבן זוגך ופחות אליך. התחושה יכולה לנבוע מפעולות שקורות בשטח (כמו אלה שתיארת) ויכולה גם לנבוע או להתעצם על ידי חוויות קודמות שלך עם אנשים אחרים. הדבר הנכון שיוכל לפתוח את הקשר שלכם למקום יותר פתוח, ועל כן יותר בטוח, הוא להביא את הקושי והחוויה שלך, אל הטיפול. לפתוח איתה באומץ ובפתיחות את מה שאת חווה וחווית, להסביר מה נוצר אצלך ומה זה מעורר בך. אז האחריות תעבור אל המטפלת הזוגית, להכיל את הקושי והכאב שלך, לקחת אחריות על חלקה, להבין כיצד ניתן לתקן, על מנת לחזוק לטיפול אפקטיבי הטוב עבור שניכם. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
משבר בזוגיות נועה 13/09/2020 13:37
  • הי אני בזוגיות כבר 3 שנים.. הכרנו והחלטנו מפאת גילי להביא ילד לעולם - שהיא היום בת שנתיים. תחילת ההיכרות היתה מדהימה ועם הזמן התחילו הקשיים במהלך ההריון ובמיוחד אחרי הלידה שהובילו לכך שבחודשים הראשונים לחייה של בתנו המשותפת, לא גרנו יחד. היינו בייעץ והחלטנו לתת לזה הזדמנות שנייה ולגור יחד. מאז עברה שנה ויש דברים שצפים כל הזמן. דיברנו תמיד שנביא עוד ילד בסמיכות שלא תגדל לבד בעולם והוא אומר שלילד צריך כסף ולחשב עם אקסלים וכו', הכל נאמר בצורה מאד קרה. שנינו עובדים, שוכרים דירה, משתכרים יפה. אני מכירה אנשים עם הרבה פחות שמביאים עוד ילדים. מה גם אמא שלי טיפלה בה שנה וחצי ללא עלות וחסכה לנו עלויות גן.. בכלל הוריי מאד עוזרים לנו בניגוד להוריו. בנוסף, הוא נמנע ממגע ... הוא אף פעם לא היה בנאדם חם אבל עכשיו בכלל, אין בינינו כלום. אני מרגישה שאנחנו נטו שותפים לדירה. כל העלויות חצי חצי רק במה שקשור אליו... טיפולי פוריות ובדיקת רופא מומחית לילדה למשהו אני שילמתי (כי הוא קמצן) וזהו. בהתחלה בטיפולים אמר שישלם חצי וכמובן שלא עשה זאת ועלק אמר שהבעיה היתה שלי ושנכנס לתהליך שכבר החלטתי אצל מי מטפלת וכו.. אני אומרת לו שהיה עדיף אם היה אומר את זה אז ולא עכשיו אחרי שזה כבר נעשה. אולי אז הייתי שוקלת אם להיות עם בנאדם כזה בכלל. לא חיבוק.. מילה טובה.. נשיקה.. כלום. כשניסיתי פעם להעלות את הנושא אמר שקשה לו להיות אינטימי עם מישהי שנגעלת ממני. עכשיו הוא מגזים ואני אסביר.. יש לו מדי פעם הרפס בשפה ואני שומרת על עצמי כשיש לו התפרצות כי הוא לא שומר - מכרסם ציפורניים, כל הזמן נוגע בפה ובעוד דברים גם בזמן ההתפרצות. ואני צריכה לשמור שהילדה ואני לא נידבק. אם באמת הייתי נגעלת, כנראה שלא הייתי גרה איתו.. אוכלת ממה שמכין וכו.. לדעתי, הוא לא מתקרב אינטימית כי הוא חושש שאכנס בטעות להריון או שהוא מושך זמן שיהיה לו שותף להוצאות וכשהקורונה תירגע ויתייצב בעבודה, יתקדם הלאה.. אני לא חייבת אותו.. כרגע גם לא בא לי עליו בכלל כי הוא רק מוריד לי כל הזמן. אבל כן חיפשתי להתקרב שיהיה יותר נעים בינינו ושזה יקרב והקשר יהיה כמו בעבר. אני רוצה לעשות את המאמץ בשביל הילדה. השאלה איך להעלות את זה מולו. אני רוצה לדעת מה הסיבה האמיתית שהוא לא מנסה להתקרב.. אם הוא רוצה עוד ילד או לא. אני לא רוצה שיצא שיש לו יד על העליונה (שהוא יקבע ילד כן/לא) אבל כן רוצה לדעת איפה אני עומדת ולהחליט למשל אם חותכת ומביאה לבד. כל התחושות שלי אומרת לי להעיף אותו אבל שוב הילדה היא בראש העדיפויות שלי. ואני גם לא מסוגלת לחשוב שלא תהיה איתי חלק מהזמן. אני מרגישה שלפני שעושה צעד קיצוני, שאני חייבת ליזום שיחה כי הוא לא יעשה את זה. לא טוב לי לחיות באוויר מצד שני גם אני דוחה את זה מחשש של מה שזה יוליד אבל זה לא חיים.. זו לא זוגיות. אני חייבת למצוא דרך להעלות את זה בצורה חכמה. תודה

  • + הוסף תגובה
תחושות בלבול ואי-בהירות בזוגיות עדית רונן סתר 13/09/2020 15:52
  • שלום לך, את מתארת תחושות בלבול ועמימות, חוסר בהירות שלך עם עצמך, לגבי רצונך להיות איתו. נשמע ששניכם נמצאים בהתלבטויות לגבי קירבה ומרחק. במקרה כזה, ועל מנת שלכל אחד מכם יהיה ברור יותר מה אתם רוצים וצריכים, רצוי לפנות לטיפול זוגי. בטיפול זוגי, תוכלו לייצר מרחב בטוח יותר, מרחב שיאפשר לכם לחוות רגעים של חיבור ושל "ביחד"ת להתמודד עם הדברים שמפריעים ולייצר שינויים. רצוי לפנות למטפל זוגי ומשפחתי מוסמך (או מטפל הנמצא בהכשרה הרשמית) של האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. בברכה, עדית.

  • + הוסף תגובה
ובכל זאת... נועה 13/09/2020 20:46
  • הוא קמצן וספק אם יוציא בתקופה כזו ייעוץ (והיינו בייעוץ אחרי הלידה וזה לא ממש עזר כי כל מה שנאמר שם לא הופנם מבחינתו) אני חייבת לפתוח את הנושא איכשהו.אני בת 41 ומטיפולי הפוריות ידוע לשנינו שהשעון שלי טס, לא רץ. טס... ובכלל לדעת איפה אני עומדת בקשר הזה. יש לך רעיון הכל זאת איך לגשת לנושא מולו?

  • + הוסף תגובה
נשואים במשבר זהבה 07/09/2020 22:30
  • שלום אני ובעלי הפכים שונים הוא חברותי אוהב אנשים לצאת לבלות לחגוג ואני פחות אני יותר ביישנית צנועה אוהבת את הלבד וזה קשה לו ויצא לו לא פעם לומר לי שהוא לא יישאר איתי אם זה יימשך ככה זה יגמר בגירושים , את האמת לומר שזה גם לא מזיז לי כל כך כזאת אני וכבר קיבלתי את עצמי ככה , זה האופי שלי ויש לנו 2 ילדים קטנים צמודים ואנחנו לקראת מעבר לדירה חדשה אוטוטו ואין לי מושג מה לעשות התרגלתי להיות איתו ולא באלי להיפרד פשוט הוא צריך לקבל אותי ככה וזהו אשמח לייעוץ

  • + הוסף תגובה
לייצר קירבה רגשית ולאסוף רגעים של חיבור עדית רונן סתר 07/09/2020 22:40
  • שלום לך, פעמים רבות, בני זוג שואלים את עצמם האם הם נמצאים בקשר המתאים להם. פעמים רבות שאלות כאלה עולות דווקא כשהשוני או הקושי בולט לעין, ומתקשים לחוש את נקודות החיבור והקירבה. רצוי לפנות לטיפול זוגי. בטיפול זוגי, תוכלו כל אחד לשמור על מהות אופיו, ובכל זאת לייצר קירבה מחודשת. שם, תוכלו למצוא דרכים יצירתיות להתמודד עם פערים ביניכם, ולהצליח לראות זה את זה באור רך, בהיר ואופטימי יותר, כמו גם להכיר זה את זה ולהעריך זה את זה בצורה עמוקה יותר. על מנת למצוא מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך, רצוי לפנות לאתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. תוכלו לבחור מטפל על פי אזור מגוריכם. בהצלחה! בברכה צוות האתר

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!