5 בעיות חברתיות של ילדים - וכיצד ניתן לפתור אותן

למה לילד שלי אין יותר חברים? למה מנצלים אותו בכיתה? ומדוע הוא בוכה בכל פעם שהוא נתקל בקושי חברתי? 5 בעיות חברתיות נפוצות שילדים נתקלים בהן - והפתרונות
כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 04/08/2019

1. למה לילד שלי אין יותר חברים?

רחל היא אדם חברותי והיא מוקפת בחברות רבות. היא מודאגת מכך שלילדתה יש "רק" שתי חברות טובות בגן ומכך שהיא אינה מעוניינת לקבוע מפגשים חברתיים בשעות אחר הצהריים ומעדיפה לשחק עם עצמה או עם אחיותיה בבית. רחל שמה לב שככל שהיא מנסה לתאם לבתה מפגשים אחר הצהריים - כך היא יותר מתנגדת ומסתגרת 


לכל ילד יש טמפרמנט ועוצמת צורך חברתי משלו. יש ילדים שזקוקים לחברת ילדים רק בשעות הבוקר, במסגרת החינוכית, ואינם זקוקים לחברה גם בשעות אחר הצהריים ואילו אחרים תמיד רוצים להיפגש עם חברים וזה אף פעם לא מספיק להם. יש ילדים שזקוקים לחבר אחד או שניים עם תחומי עניין דומים לשלהם ומסופקים מכך, ויש ילדים אחרים שנהנים להיות מוקפים במספר רב של חברים.


קראו עוד:

המדריך להורה המודאג: כך תדריכו את ילדכם לשימוש נכון באינטרנט


חשוב לכבד ולקבל את עוצמת הצורך החברתי של הילד. הפעלת לחץ הורי בתחום החברתי ("תתקשר, תיזום, תצא")  עלולה לגרום לילד לפתח דווקא מאבק כוחות, התנגדות והסתגרות. כל עוד הילד עם מצב רוח טוב, שמח ומתפקד היטב - אין צורך להיבהל וחשוב לאפשר לו לקבוע מתי ואם ברצונו להיפגש אחר הצהריים. אולם אם הילד דחוי, מדוכדך, מביע סבל ותסכול מהמצב - אז כדאי להתערב ולעזור לו. 



2. למה כולם מנצלים את הילד שלי? 

רוני וגלית הם הורים לילד בן עשר. הם מוטרדים מכך שהוא "חסר עמוד שידרה", תמיד מוותר לאחרים ולעתים אף מנוצל על ידי בני כיתתו. הם מספרים כי גם הם אנשים המתקשים לעמוד על שלהם ולהיות אסרטיביים ולא פעם גם הם חשים שבני משפחתם מנצלים את טוב ליבם.


ילדים לומדים מהתבוננות בהוריהם, שמהווים פעמים רבות מודל עבורם. הם לומדים כיצד לחוש ולהגיב בסיטואציות שונות, הם רואים מהו הסגנון החברתי של הוריהם, האם הם מתבודדים או חברותיים, אסרטיביים או מרצים, תוקפניים או סבלניים, שתלטניים או מכבדים.


בעיות חברתיות אצל ילדים. פעמים רבות מדובר בהתנהגויות שנלמדות מההורים


קשה לילד להיות סבלני כלפי אחרים אם הוא רואה את הוריו חסרי סבלנות. קשה לו גם שלא להיות חשדן אם אלו המסרים שהוא סופג מהוריו ("אי אפשר לסמוך על אנשים, בסוף אתה תפגע"). וקשה להפסיק תופעת אלימות אצל הילד אם ההורים נוקטים בגישה אלימה וכוחנית בבית. 


לכן, הורה המעוניין לראות שינוי אצל ילדו כדאי שקודם כל יעשה שינוי אצל עצמו, ישים לב כיצד הוא מתנהל בבית ובחברה, ויבדוק האם הוא מעביר מסרים גלויים וסמויים חינוכיים התורמים להשתלבותו החברתית התקינה של ילדו.



3. למה הילד שלי בוכה מכל קושי חברתי?

מיכל ויוני הם הורים לילד בן שבע. הם הגיעו להדרכת הורים וסיפרו שהוא מתקשה להיפרד מהם בבוקר ובוכה מכל תסכול. בהדרכה ההורים האשימו זה את זה בפינוק יתר של הילד, בעשיית פעולות שהוא מסוגל לעשות בכוחות עצמו (הלבשה, נעילת נעליים) ובקושי של שניהם לראות אותו בוכה או מתוסכל. 


הורים רבים מתקשים לראות את ילדם סובל או מתקשה. הם רוצים לעטוף אותו ולמנוע ממנו לחוש פגיעה או כאב, הם חוששים שלא יסתדר בלעדיהם או לא שיעמוד נפשית ופיזית באתגרים שונים שהחיים מזמנים לו. לכן הם פותרים או מרככים עבורו מצבים והתנסויות שחשוב שיתנסה בהם בכוחות עצמו. 


גם בעיות חברתיות נורמטיביות הם רוצים לפתור עבורו, ולכן ופונים למורה או לגננת בכל קושי שהילד נתקל בו. אולם בכך ההורים מעבירים לילד מסר שהם לא מספיק סומכים עליו שיוכל להתמודד בכוחות עצמו, הם משדרים לו את חוסר הביטחון שלהם ומפתחים גם אצלו חוסר ביטחון ביכולותיו החברתיות. 


תפקיד ההורים אינו להגן על הילד ולסדר עבורו את החיים, אלא ללמד אותו כיצד להתמודד עם אתגרי המציאות. לכן הגנת יתר רק מחלישה את הילד.


כל עוד המצב אינו מסוכן או קיצוני (חרם, אלימות וכדומה) כדאי לראות באתגרים חברתיים ורגשיים הזדמנות להתנסות ולמידה.



4. למה הילד שלי כל כך אומלל וסובל בחברה?

רונן, אב לילד בן 10, חווה חרם בילדותו, דבר שהשאיר בו צלקת רגשית. בעקבות זאת כיום הוא מגיב בכאב, חרדה ועוצמה רגשית לכל מקרה חברתי נורמטיבי שהילד שלו נתקל בו. למעשה, הוא כל כך מתמלא בכאב של עצמו וחרד שילדו יחווה ויסבול כפי שהוא סבל עד שהוא מתקשה להכיל את הקושי של הילד. 


בעיות חברתיות אצל ילדים גורמות להוריהם לחזור לחוויות הילדות שלהם ולהזדהות יתר. דרך הקשיים של הילד הם חווים מחדש קשיים חברתיים של עצמם, מעברם. בגלל הזדהותם הגדולה עם ילדם הם רואים בכישלון החברתי שלו כישלון שלהם, מתקשים להכיל את סבלו ופועלים בצורה לא יעילה ולא שקולה. הם לוחצים ומתערבים מדי, מעצימים או מכחישים את הקשיים ומגיבים בעוצמה לא מתאימה. 


במצב זה הילד חווה את קשייו כאיומים וקטסטרופליים באמת, את עצמו כנכשל בכך שלא עמד בציפיות ההורה ואת ההורה כחלש וכמי שלא ניתן להיעזר ולהיתמך בו במצבים דומים. הילד יעדיף שלא לספר להורה בעתיד על קשיים חברתיים כדי לא להדאיג ולהחליש אותו. 


חשוב שההורה יפתח מודעות לכך, שיבין שתגובתו משקפת את קשייו ולא תמיד את קשיי הילד ומכאן שכדאי שהתגובה שלו תהיה יותר שקולה ופחות רגשית, אימפולסיבית וחרדתית. 



5. למה הילדים שלי רבים כל כך הרבה?

יוסי ומאיה הם הורים לילדים בני שבע ותשע. הם מספרים שהם מרבים לריב, להציק, להלשין ולהתלונן זה על זה. בשל הקושי של ההורים לשמוע זאת הם נחלצים מיד לעזרתם, מתערבים ופותרים את הקונפליקט. בבית הספר הילדים בכיתתם מתרחקים מהם היות שהם מרבים לגשת למורה להתלונן ולהלשין על ילדים אחרים. 


הורים יכולים לעזור לילדם לרכוש מיומנויות חברתיות במסגרת מערכת היחסים בין האחים, אולם לשם כך כדאי להתייחס למריבות שלהם לא כבעיה שצריך לפתור מיד, אלא כאל הזדמנויות ללמידה והקניית כלים חשובים ופרקטיים לחיים. מריבות אחים הן סיטואציות שתורמות להתפתחות הילדים בכך שהן מאמנות ומכינות אותם לחיים החברתיים מחוץ לבית. 


אחים המתנסים במריבות, קונפליקטים, קנאה ושאר רגשות משפחתיים לומדים ומפתחים יכולות חברתיות חשובות שיעזרו להם בהתמודדויות שונות בחיים כגון: פשרה, שיתוף פעולה, מציאת דרכים לפתרון בעיות וחילוקי דעות ועוד. 


חשוב לסייג ולומר שיש להפסיק באופן מוחלט מריבות בין אחים המסכנות את בריאותו של מי מהם.


פורומים טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
קורונה וסיר לחץ משפחתי משפחה בבידוד 12/03/2020 12:14
  • אנחנו בבידוד, מטפסים על קירות, רבים כל היום. עזרה.. עצה טובה... משהו..

  • + הוסף תגובה
לייצר מבנה יומי ומבנה משפחתי ברור עדית רונן סתר 12/03/2020 13:10
  • שלום לך, תודה על השאלה הרלוונטית כל כך בימים אלה. לא ברור משאלתך מי נמצא בבית, האם אתם זוג, משפחה, האם ישנם ילדים, סבים וסבתות. אתייחס למצב בו משפחה עם ילדים נמצאת בבית יחד. לצד הוראות משרד הבריאות ועדכוני החדשות, מומלצים מספר צעדים, שיכולים לסייע למשפחה להעביר את הזמן יחד: להמעיט בשידורי החדשות ולהוריד את תכיפות הצפייה בהם, לייצר סדר יום ברור - בו עדיין נשמרת תחושת בוקר / צהריים / ערב, על ידי משימות ברורות וארוחות מסודרות. על אף שקשה להציב גבולות לדרישות, רצוי להציב ציפיות מוגדרות מראש, אשר יגבילו את השימוש במסכים, יציבו אתגר אינטלקטואלי כלשהו (קריאה, שימוש באתרים לימודיים וכו). רצוי להיות פעילים גם בבית - כחלק מזמן עשייה, הילדים יכולים לקחת חלק במשימות ביתיות (כמו כביסה, שטיפת כלים, טאטוא וכדומה). לשמור על שעות שינה והשכמה סבירות. ליזום משחקים משותפים יחד (משחקים פעלתניים או משחקי קופסה, שיכללו את בני הבית) בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
התייעצות לגבי חמותי ובעלי חני 03/04/2017 14:00
  • שלום רב, אני נשואה כבר 26 שנה. בעלי הוא בן יחיד שהוריו התגרשו כשהיה ילד קטן ומי שגידל אותו זה בעצם הסבא כאשר אימו רק היתה בתמונה לא יותר מזה. היא כעת מתגוררת בחו"ל והודיעה שהיא מגיעה לביקור בארץ לחודש.בין חמותי לביני אין חיבה. לאחרונה היה גם אירוע שבו היא אמרה דברים פוגעים שלא היו צריכים להיאמר על ידה והיא אף הודתה שטעתה . בעלי מתעקש איתי שנארח אותה בביתנו. אני מרגישה שהוא דוחק אותי לפינה. יש לציין שאני חולת סרטן וכעת נמצאת לפני תחילת טיפול חדש. כמו כן אני לומדת ויוצא שבזמן שהיא אמורה להגיע יהיו לי מבחנים. עוד דבר שמפריע לי זה שהיא אישה שמעשנת הרבה וקשה להתעלם מהריח שמופץ סביבה. אני מרגישה שאני יכולה לקרוס אם אכן היא תתארח אצלנו. לא מתאים לי בשום צורה . במיוחד לא בעת הזו . אני אובדת עצות. בעלי חושב שאני יכולה להקריב מעצמי כמה ימים ושאעשה זאת בשבילו. אניחא יודעת מה לעשות זה מפריע לי מאד. מה דעתך בנושא?

  • + הוסף תגובה
חמותי ובעלי - היכן המרחב האישי שלי עדית רונן סתר 03/04/2017 22:43
  • שלום לך, את באמת מתארת מציאות מאתגרת מאד, בה רווחתך נמצאת בספק, הן מבחינה בריאותית והן רגשית. אפשר להניח, שבעלך מצוי בין הפטיש לסדן, מנסה לרצות גם את אמו, עמה הקשר היה רופף בשנים מסוימות (ובשנים קריטיות בגידולו). שניכם מצויים בבעיה סביב הנושא, הרי אם אמו מצפה להתארח אצלכם, כיצד ניתן להציע לה פתרון אחר, שיאפשר אוירה נעימה ולא יחולל סערה... הסבך תלוי, אם כן, בכמה גורמים: האם בעלך מסוגל, לדעתך, לראות את הקשיים שאת חווה סביב הביקור הזה, ואת כל השיקולים שהעלית פה? האם הוא מסוגל לתת לך את המקום לבטא את החששות שלך ולהיות קשוב אליך, מהיכרותך עמו? האם אמו של בעלך באמת מצפה להתארח בביתכם ומודיעה על כך, או שזו יוזמה של בעלך? האם היא תהיה מסוגלת להבין את הקושי שלך ולכבד זאת, וללון במקום אחר? האם את מרגישה שיש לך את הכוחות לבטא את דברייך ואת רצונותיך, בשיחה עם בעלך? היבטים אלה משמעותיים ודרכם ניתן אולי, למצוא דלת, דרכה ניתן יהיה לפתוח בדיאלוג. אולי תרצי לפרט לגבי שאלות אלה, וננסה להתקדם. בהצלחה, עדית.

  • + הוסף תגובה
תשובה חני 04/04/2017 09:56
  • תודה רבה על התשובה המהירה. שוחחתי עם בעלי על כל הנקודות שהעליתי כאן שהדבר יגרום לי למתח נפשי, שזה לא יהיה קל עבורי לאור המצב ושזה גם ממש לא העיתוי הנכון .הוא לא מקבל זאת וחושב שניתן לתת לזה צ'אנס. יש מצב גם שזה בא מיוזמתו כך לפחות הבנתי מדבריו.הוא מציע לי להסכים לכמה ימים ואז נראה איך זה מסתדר ושאולי יהיה נחמד. וכן, יש לה אופציה נוספת להתארח אצל קרובת משפחה שגם היא הבנתי לא מרוצה מהענין . אני ממש אובדת עצות.

  • + הוסף תגובה
הקשר עם בעלך עדית רונן סתר 07/04/2017 15:30
  • שלום לך, נשמע שבעלך מעוניין ללכת עם המהלך הזה, להלין את אמו אצלכם, ואולי כך גם מקווה לייצר איזו קירבה משפחתית. אפשר לראות בבירור, מהם הצרכים שלך ומהם שלו. התחושה שלך לגבי יכוללתך להיות בקירבתה, היא חשובה, ומצד שני, נשמע שקשה לעשות צעד בכיוון אחר, (כמו סירוב) שיכול לגרור למתח רב מאד, במערכת כולה וביניכם כזוג. אם היית בוחרת לסרב להלין אותה, כיצד את מדמיינת זאת? כיצד תאמרי לבעלך ומהן ההשלכות לכך בעתיד הרחוק יותר? אם תחליטי להסכים לניסיון הזה, כיצד תשמרי על עצמך ותייצרי לעצמך מספיק מרחב עבור עצמך? אילו שני כיווני מחשבה שאולי יסייעו בידך להחליט. כל טוב עדית.

  • + הוסף תגובה
חושבת שאת יכולה לפנות לייעוץ זוגי דניאל מלי 20/01/2020 15:48
  • אני מכירה יועצת זוגית ומשפחתית מומלצת שאפשר לפנות אליה והיא מצויינת ממש. אני בטוחה שהיא תוכל לעזור

  • + הוסף תגובה
הפנייה למטפלים זוגיים ומשפחתיים. עדית רונן סתר 20/01/2020 17:34
  • פורום זה נועד לייעוץ ותמיכה ולא לשיווק ישיר של עסקים. לכן אנו נאלצים להוריד את הפרטים האישיים שנכתבו בהודעה הקודמת. ניתן לפנות אל אתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, שם מצוייה רשימה של מטפלים מוסמכים על ידי האגודה. בברכה, צוות האתר.

  • + הוסף תגובה
פרישה מוקדמת חיים 13/01/2020 15:30
  • שלום, אשתי פורשת מוקדם, ואני התנגדתי בכל תוקף, דואג לזיקנה.. איך לגשר על נושא כל כך טעון ועקרוני? נכנס הרבה מתח לחיים שלנו. אשמח לעצתך

  • + הוסף תגובה
שינויים בחיים בעקבות פרישה עדית רונן סתר 13/01/2020 23:25
  • שלום לך, דאגתך מובנת וטבעית. אכן, מחקרים רבים העוסקים בגיל הפרישה, מראים על הצורך בהתכוננות ובמציאת עיסוקים בחיים על מנת לצמצם הדרדרות קוגניטיבית, נפשית וחברתית של הפורש/ת. ובאמת, מקומות עבודה רבים מסייעים לעובדיהם להיערך לפרישה באופן המיטבי ביותר: למצוא תחומי עיסוק חדשים, לאתר ולהגדיר תחביבים מבעוד מועד, ליצור מעגלים חברתיים ועוד. על אף שמדובר בנושא רגיש, דאגתך מחממת את הלב ומרגשת, ושיח על זה ממקום של היערכות לפרישה ותכנון סדר יום מובנה, הוא לגיטימי לחלוטין. האם אשתך עוזבת מקום עבודה מסודר? האם סופקו לה פגישות ייעוץ כחלק מההכנה לפרישה? אם לא, ניתן למצוא יועצי פרישה, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים, אשר מספקים ייעוץ פרטני בנושא והרצאות, הן הרצאות בנוכחות והן הרצאות און-ליין באינטרנט. בת כמה אשתך? והאם אתה עובד, וכשכיר או כעצמאי? אלה שאלות חשובות הנותנות תמונה לגבי אורח החיים שלכם. באופן טבעי, בעת פרישה, בני הזוג נמצאים שעות רבות יותר יחד, מאשר בעבר, וסביר שיצופו מתחים, הן על רקע העובדה שאתם יותר זמן יחד ולא מורגלים בכך, והן בעקבות המתח האישי של כל אחד משינוי סדר היום. התחילו משיח פתוח בנושא, והמשיכו בהגדרת ציפיות: 1. ציפיות לגבי ההתמודדות עם תקופת ההסתגלות לפרישה: כיצד התקופה הזו הולכת להיראות. מה כל אחד מכם צריך בתקופה הזו. 2. בידקו כיצד תוכלו לעזור זה לזה כדי להחזיר את הרגיעה. 3. בידקו אאפשרויות לייעוץ לתקופת פרישה. המון הצלחה צוות אינפומד

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!