מחקר מצא: כיצד על הורים להתנהג עם ילדים טרנסג'נדרים

בשנים האחרונות ישנה מודעות גוברת לילדים טרנסג'נדרים, כבר מגיל שלוש. מחקר חדש בדק את הקשר בין הבריאות הנפשית של אותם ילדים למידת הקבלה והפתיחות של הוריהם. ואיך זה קשור לאנג'לינה ג'ולי?

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 03/03/2016

ילדים מושפעים מאוד מהסביבה החברתית שבה הם גדלים. ההתנסויות שהם חווים עם הסובבים אותם, ובפרט עם הוריהם, יעצבו את עולמם הרגשי, יקנו להם תחושת ביטחון ויאפשרו להם לפתח מיומנויות שונות שתהיינה הכרחיות בעתיד. 


בשנים האחרונות יש יותר ויותר מודעות לנושא של ילדים טרנסג'נדרים. מדובר בילדים שחשים כבר משלב מוקדם בחייהם כי הם נולדו לגוף הלא נכון. ילדים אלה מזדהים יותר עם המגדר השני ומצויים במשבר זהות. 


הורים לילדים טרנסג'נדרים לא תמיד יודעים כיצד להתמודד עם הסיטואציה המורכבת. חלק מההורים ילכו עם הגחמות של ילדיהם (כמו בנים שרוצים לשים לק או ללכת לחוג בלט או בנות שמעוניינות דווקא בכדורגל), אך אחרים ינסו להכניס אותם לנורמות בכוח ויכפו עליהם התנהגות שמנוגדת לרצונם. ההתמודדות הקשה של הילדים הטרנסג'נדרים, הן בשל הקושי האישי והן בשל הקושי החברתי, גורמת לרבים מהם סבל רב ועלולה להוביל לקשת רחבה של בעיות נפשיות, כגון חרדה ודיכאון.  


שיילו ג'ולי פיט. אחת מהבנים


תמיכה משפחתית: קשורה לבריאות נפשית טובה יותר

מחקר חדש בחן את השפעת ההורים על הבריאות הנפשית של ילדים טרנסג'נדרים ומצא כי ילדים שמרשים להם לחיות בחופשיות עם הזהות המגדרית שלהם, יהיו בריאים וחסינים יותר מבחינה נפשית. החוקרים טוענים כי התמיכה המשפחתית חשובה מאוד כשזה נוגע לבריאות הנפש של ילדים, ושההורים יכולים להקל על ההתמודדות של הילד באופן משמעותי אם ימנעו מלכפות עליו את רצונם וינקטו בגישה של קבלה והבנת הצרכים שלו.



מחקר זה הוא אחד מהגדולים ביותר שבדקו את הבריאות הנפשית של ילדים טרנסג'נדרים שהוריהם הרשו להם לחיות באופן חופשי את המגדר שלהם באופן פומבי, קרי, שינוי שם ושינוי החזות החיצונית. במסגרתו, החוקרים השוו בין 73 ילדים טרנסג'נדרים בגילאים שלוש עד 12 לבין 73 ילדים באותו טווח גילאים שאינם טרנסג'נדרים. המשתתפים במחקר לא עברו טיפול לשינוי מין, וחלק מן ההורים אף הביעו דעה נחרצת נגד הרעיון, על פי המחקר. 


החוקרת הראשית של המחקר, כריסטינה אולסון, פרופ' לפסיכולוגיה באוניברסיטת וושינגטון, טוענת כי רמת החרדה של קבוצת הטרנסג'נדרים הייתה מעט גבוהה יותר בהשוואה לקבוצה השנייה, אבל מלבד זאת, שאר המדדים, כגון דיכאון, היו נורמטיביים לחלוטין. אולסון מדגישה שמסקנות המחקר לא חלות על כל הילדים הטרנסג'נדרים ובייחוד לא על אלה שהוריהם מתנגדים לשינוי מגדרי, ומוסיפה כי הורים שיאפשרו לילדיהם לחיות באופן חופשי ופתוח עם הזהות המגדרית שלהם, יאפשרו להם לעבור את התהליך בצורה בריאה ויחזקו את הביטחון העצמי שלהם.


המחקר בהחלט מצביע על כך שתמיכה משפחתית קשורה לבריאות נפשית טובה יותר, ושילדים שמשנים את החזות החיצונית שלהם בכדי שתתאים לזהות המגדרית שלהם לא יאלצו לחוות בעיות נפשיות בעקבות זאת, לפחות לא יותר מכל ילד אחר. עם זאת, חשוב להסתייג ולציין שהרעיון לא נבדק באופן ישיר והתוצאות אינן מוכיחות כי זהו ההסבר היחידי לבריאות הנפשית של הילדים. מחקרים קודמים בנושא הצביעו על שיעור גבוה של בעיות נפשיות בכללן נטיות אובדניות בקרב ילדים טרנסג'נדרים. אך רוב המחקרים שנעשו בנושא ילדים טרנסג'נדרים עד כה עסקו בילדים שמחביאים את הזהות המגדרית האמיתית שלהם ולא באלו שאימצו אותה באופן פומבי. 


הורים מפורסמים במיוחד לילדה טרנסג'נדרית, אשר מיישמים את תוצאות המחקר הלכה למעשה, הם בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי. ההורים הזוהרים מעולם לא הסתירו את הרצון של בתם הביולוגית שיילו להתלבש ולהתנהג כמו בן. 


כבר ב-2008, בראיון לאופרה ווינפרי, סיפר פיט על הרצון שלה להיקרא ג'ון. בגיל שלוש בלבד, שיילו התעקשה להתלבש "כמו בן", ועם הזמן גם ביקשה שיתייחסו אליה כאל בן. ג'ולי ופיט לא נרתעו לרגע מהמנהגים של שיילו, נהפוך הוא, הם החליטו לאפשר לה לחיות את חייה כבן. בכך שימשו דוגמה ומופת להורים תומכים ומקבלים בפני העולם כולו, שמעל הכול חשוב להם שילדיהם יחושו נאהבים ומוגנים.



פורום פסיכיאטריה ילדים

דר' אולגה קובלצ׳וק

דר' אולגה קובלצ׳וק מומחית בפסיכיאטריה ילדים ונוער
ד"ר אולגה קובלצ'וק מטפלת במרפאה פרטית בחיפה, במגוון הפרעות נפש בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מטפלת בהפרעות התנהגות, הפרעות חרדה, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות מצב רוח, מתן חוות דעת פסיכיאטרית, חוות דעת עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • דה ראליזציה - דחוף! (בן 17)
  • א.
  • 08/05/2019 18:01
  • היי! אני בן 17, ולפני כחודש התחלתי להרגיש כאילו אני בתוך חלום כל הזמן והדבר שהכי מפריע לי הוא שאני כאילו רואה הכל מציאותי מדי\חד מדי וכל התפיסה שלי של דברים מרגישה שונה ומציאותית מדי ואני מרגיש סוג של מנותק למרות שאני מתקשר עם העולם רגיל לגמרי הייתי מטופל פעם בפריזמה והפסקתי עד שהיה לי התקף חרדה וכמעט התעלפתי והגעתי למיון פסיכיאטרי וראיתי פסיכיאטר וקיבלתי פריזמה כרגע אני רק שבוע על פריזמה אבל אני מרגיש כאילו התרופה לא תעזור וזה לא יעבור לי בחיים זה פוגע לי ביום יום ואני בקושי זוכר דברים שעשיתי לפני שעה, ואני לא יוצא מהבית כי כל פעם שאני יוצא אני כמעט מתעלף מחרדה מכל התחושות האלה וכל דבר שאני מסתכל על משהו הוא מרגיש מוזר אני לא מסוגל לנהל חיים נורמליים ואפילו לבית ספר אני כבר בקושי הולך מה לעשות? קראתי באינטרנט שזה כנראה דה ראליזציה ושאין לזה תרופה ודברים כאלה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום פריזמה עלול לגרום להתגברות בחרדה בשבוע שני לטיפול. זאת תופעת לוואי חולפת והחל משבוע שלישי בערך אמורה להיות הטבה בחרדות. לא אוכל לאבחן אם מדובר בדה-ריאליזציה בלי שבדקתי אותך לעומק. אני ממליצה לך לפנות בדחיפות לרופא פסיכיאטר כדי לבדוק אם אכן מדובר בחרדה ולקבל המלצות לגבי טיפול.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • פסיכיאטר
  • א.
  • 09/05/2019 17:13
  • תודה על התגובה! 1. ראיתי פסיכיאטר והוא אמר שזה *כנראה* נובע מהחרדה אבל הוא עוד לא יכול לאבחן כי זו פעם ראשונה שראה אותי ((תהיה לנו עוד פגישה עוד חודש) 2. האם אפשר להעלים דה ראליזציה? אני מרגיש כאילו אני תקוע בחלום וכל הראייה שלי משתנה ואני רואה דברים בצורה ׳מוזרה׳ למרות שהם אותו דבר ולפעמים אני מרגיש קל מאוד

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • האם הוסיף לך טיפול כלשהו לפריזמה להוריד את רמת החרדה עד שפריזמה תתחיל להשפיע? במידה ומדובר בהתגברות של החרדה, נותן להקל עליה תרופתית.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • טיפול
  • א
  • 09/05/2019 17:22
  • כן, קיבלתי קלונקס (1/יום למשך עשרה ימים) הקלונקס טיפה מקל על התחושות של הדה ראליזציה או מה שזה לא יהיה אבל לא מעלים אותן וזה חוזר לי יום אחרי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • קלונקס עשוי להקל זמנית על תופעת לוואי החולפת של פריזמה. במידה והתופעה ממשיכה מעבר לזמן הזה או שחלה החמרה או שמופיעות מחשבות אובדניות יש לפנות לרופא בדחיפות

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תודהא
  • א
  • 09/05/2019 17:28
  • אוקיי תודה על המידע, הקטע הוא שההרגשה הזאת שאני בחלום ואני רואה הכל מוזר התחילה לי לפני הפריזמה ובגלל זה היה לי התקף חרדה וקיבלתי שוב פריזמה מפסיכיאטר

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אטטנט לילד בן 6
  • אסתי
  • 05/05/2019 13:23
  • שלום, לבן שלי ישadhd. התחלנו. טיפול בריטליןו (7 וחצי מ"ג. ההשפעה היתה טובה אבל לזמן קצר והוא גםלא אכל. עברנו לאטנט 10 לפני חודשומאזהוא נהיה עצבני באופןמשמעותי שונה מהרגיך( העלנו את המינון בהדרגה כדי לבדוק איך הוא עם מינונים נמוכים והם כלל לאהשפיעו , רק להיפך). האם העצבנות יכולה להיות השפעה של האטטנט? והאם כמו תרופות פסיכיאטריות לוקח קצת זמן להתרגל או שזה כמו ריטלין(השפעה והפסקת השפעה מיידית)? הרופא המליץ לחזור לריטלין וזהו... אנחנו נשארנו עםהעצבנות.גם בבוקר לפני שלוקח את התרופה. האם כשנפסיק את האטהאטטנט התופעה אמורה לחלוףאו להתמתן? ומה זה בכלל אומר לגבי ההשפעה השלילית של האטטנט עליו? קיוינו שדוק יייטיב איתו... תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום בלי שבדקתי את הילד אין לי דרך לדעת מה הסיבה לעצבנות. במידה וקשורה לתופעת לוואי של הטיפול באטנט, אמורה לחלוף עם הזמן לאחר הפסקת השימוש. תתכן בעיה נוספת להפרעת קשב וריכוז שהתגברה בהשפעת הטיפול או בלי קשר לטיפול. נדרשת בדיקה רפואית מעמיקה על מנת לקבוע. ירידה בתאבון זאת תופעת לוואי שכיחה יחסית של הטיפול בריטלין וגם של אטנט. מומלץ על ארוחת בוקר מלאה לפני הטיפול.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • התקפי חרדה עמידים
  • אנה
  • 29/04/2019 01:56
  • יש לי בן בגיל 9 סובל כבר 3 שנים מהתקפי פאניקה מטורפים, שנמשכים לאורך שעות.היינו מטופלים אצל פסיכיאטרים שונים, בתרופות מגוונות: ריספרדל, פריזמה, סרוקסט, וכו'. בהתקפים רק קלונקס/קסנקס טיפה עוזר.גם לוקח פרוטיאזין, כדי להרדם מההתקף,כי הוא בעצמו לא עוזר להוריד את ההתקף.בנוסף נותנים דרלין לדופק המטורף. כשנה אחרונה, הוא סובל קשות מתסמין של בחילות, ורצון להקיא, כל פעם שמתחיל לאכול, מייד קופץ הדופק, בחילה, וכל ההתקף. היינו אצל רופא גסטרו, ונוירולוג, אומרים שזה נפשי בלבד. מחפשת רופא מומחה בתחום, נמצאים גם בטיפול פסיכולוגי. במידה ומישהו מכיר רופא טוב שיהיה גם אנושי, מבקשת לתת לי פרטים. תודה מראש אנה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בוקר טוב, הפורום לא מיועד למתן המלצות על רופאים או מרפאות. העדר תגובה לטיפול במשך שלוש שנים כפי שתיארת דורש בירור גופני יותר מעמיק. מקווה שבנך ירגיש טוב במהרה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר אמיל בירמן ד"ר אמיל בירמן
רופא בכיר מרפאת משרד הביטחון בי"ח רמב"ם קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ