המשמרת השלישית: כך תגרמו לשוויון אמיתי בזוגיות שלכם

בשנים האחרונות נדמה כי הדרך לשוויון אמיתי בין גברים לנשים במערכות הזוגיות וההוריות קצרה. אך ישנו מקום אחד חשוב במיוחד שבו עדיין מרבית העול הופל על כתפיהן של הנשים. ד"ר יעל עזרא על המשמרת השלישית – ועל השינוי שחייב לקרות

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 14/03/2016

קראו עוד: שגרה זה רע: 6 דרכים שיחזירו את התשוקה לזוגיות שלכם


הנה שוב הגיע לו יום האישה הבינלאומי ושוב יציינו בפנינו סטטיסטיקות עגומות על שכר נשים, על תקרת הזכוכית ועל חלוקת התפקידים. ידברו על הכול חוץ מלדבר על רגשות. והרי איך אפשר לדבר על נשים בלי לדבר על רגשות ועל אינטליגנציה רגשית? מאמר זה שואף לתת במה לעבודה הרגשית שנשים עושות, בין אם הן מנכ"ליות או עקרות בית, בין אם הן בזוגיות ללא ילדים או אמהות גאות. עבודה רגשית זו נעשית "במשמרת השלישית" של היום.


החוכמה: לא להפיל את אותו "כדור" כל הזמן

את המושג "המשמרת השלישית" הכרתי לראשונה בשנות ה-20 לחיי, כאשר התחלתי לחקור מגדר וקונפליקט בית-עבודה כחלק מעבודת הדוקטורט שלי. באותה תקופה גמעתי את ספריה של ארלי הוכשילד (Arlie Russell Hochschild) בהם היא מתארת שלוש משמרות של זוגות כפולי קריירה: המשמרת הראשונה - במקום העבודה; המשמרת השנייה - המשמרת התפעולית של הבית (בישולים, ניקיונות, כביסות, הסעות לחוגים וכד'); והמשמרת השלישית – המשמרת הרגשית, בה מנהלים את החיים הרגשיים של כל בני המשפחה. 


ברמה תיאורטית מדובר בשלוש משמרות נפרדות, אך בפועל מתקיימת זליגה מתמדת ביניהן. כך, לדוגמה, לפעמים אנחנו עובדים מהבית, ולפעמים אנחנו עושים סידורים שקשורים לבית במהלך שעות העבודה. אם אנחנו עובדים שעות ארוכות, כדאי שנקפיד בשעות קריטיות במהלך היום להיות בקשר עם בני המשפחה (לדוגמה להתקשר לילדים בצהרים לשמוע איך עבר עליהם היום או להתקשר בלילה לומר לילה טוב אם נחזור אחרי שילכו לישון). 


הורים קרייריסטים מלהטטים במקביל מספר רב של כדורים כל הזמן, וכשמלהטטים, תמיד יפלו מידי פעם כדורים. החוכמה בעיני, היא לא להפיל את אותו כדור כל הזמן. כך, אם "נפיל" באופן קבוע את המשמרת הרגשית זה יבוא לידי ביטוי בתחושות קשות של דיכאון וחרדה, קשרים זוגיים או הוריים רופפים ו/או קונפליקטואליים ותחושה כללית של חוסר סיפוק ושביעות רצון ממערכות היחסים המשמעותיות בחיינו.


המשמרת השלישית: עבודה "שקופה" הנעשית ברובה על ידי נשים

בעוד שאפשר לעשות "outsourcing" למטלות רבות במשמרת השנייה, אין תחליף לעבודה הרגשית במשמרת השלישית. זו המשמרת המאתגרת והמורכבת ביותר בחיינו. מתקיימים בה ללא הרף רגשות של אהבה, סיפוק וקרבה במקביל לתסכול, כאב, רגשות אשם וכדומה. 


לא תמיד פשוט לאזן בין האלמנטים שממלאים אותנו לאלמנטים ששואבים אותנו. לא תמיד נקבל תגמול מיידי או תואם את המאמץ שלנו. אבל יותר מכל, זו עבודה "שקופה", אשר לעתים תכופות מדי נוטים לשכוח שהיא קיימת - ונעשית ברובה על ידי נשים. 


אומנם, קיימים גם גברים אשר מחוברים יותר ומודעים יותר לעולמם הרגשי וניתן לראות ניצנים של מודעות גברית בנושא. אך במקביל, אני פוגשת גברים רבים אשר מתקשים לבטא את רגשותיהם באופן מילולי ומשתוממים לנוכח המילה "הכלה". 


אינני מאשימה אותם. הסוציאליזציה של החברה הישראלית מעבירה מסרים ברורים לבנים להפנים רגשות. ילד צעיר אשר מבטא רגשות כגון עצב ותסכול יתויג על ידי סביבתו כ"רגיש" - ולא באופן חיובי. החברה תעביר לו מסרים ישירים ועקיפים להתמודד עם רגשות אלה באופן שכלתני ולא מוחצן. בעוד שילדה אשר תפגין רגשות דומים תיתקל ביותר הבנה וקבלה מצד סביבתה. 


גבר ואישה מנהלים שיחה על רגשות


רגשות? זה לא מתאים לחיילים טובים

החברה הישראלית מגדלת בנים מגיל צעיר להיות חיילים טובים. לא משנה כמה מחקרים יטענו בדבר כוחה של אינטיליגנציה רגשית, בישראל של שנת 2016 החצנת רגשות נתפסת כחולשה - ולאויב לא מראים חולשה. אבל מה קורה כאשר "האויב" הוא הילד שלי שמסרב ברגע של עקשנות לעשות את מה שביקשתי, או בת הזוג שלי שבאה אלי בטענות למרות מאמצי הרבים? 


גברים רבים נוטים "להתנהג את הרגשות שלהם" במקום לבטא אותן באופן מילולי. כלומר, הם יבטאו קרבה ואהבה באמצעות מגע פיזי, יבטאו עצב בריחוק וניתוק, ויבטאו תסכול באמצעות כעס. הם יתקשו לתמלל את הרגשות שלהם ולכן יתקשו לגייס אמפתיה והבנה מסביבתם, ובוודאי שיתקשו להתפייס באמצעות ליבון הדדי של רגשות. 


השינוי מתחיל בנו

כאן, אנו הנשים נכנסות לתמונה. לנו יש את הכוח הנשי לחולל שינוי אמיתי שיתחיל בבית ויחלחל לחברה כולה. אם נשכיל לקחת על עצמנו את האתגר ללמד את בני הזוג שלנו לבטא רגשות מילולית במקום להתנהג אותם, נרוויח שותפים מדהימים למשמרת השלישית. 


נשים רבות טוענות בפני "למה תמיד אני זו שצריכה להיות זו שמתפייסת ומלבנת? אין לי כוח לגדל עוד ילד בבית". התשובה היא שכמו בכל חלוקת תפקידים טובה, האדם המוכשר ביותר לבצע את המטלה הוא זה שיבצע אותה. 


במידה ורוצים לעשות שינוי בחלוקת התפקידים, נדרשת תקופת הכשרה בה מדריכים את הצד השני לבצע את המשימה. באופן דומה, על מנת לחלוק את המשמרת השלישית, נשים צריכות לגלות הבנה וסבלנות וללמד את בני זוגן כיצד לנהל את רגשותיהם באופן יעיל, במקום לכעוס עליהם שהם אינם מסוגלים לעשות זאת עדיין. בתום תקופת ההכשרה, הן ירוויחו בני זוג אשר מסוגלים ללבן את הרגשות שלהם באופן אפקטיבי, במקום להדחיק אותם. 


השקעה טובה עוד יותר היא בדור העתיד. שימו לב להטיות המגדריות שלכם, אשר מתגנבות באופן לא מודע. למדו את ילדיכם, בנים ובנות כאחד, לבטא את כל קשת הרגשות, מבלי להיות שיפוטיים כלפיהם. ואל תשכחו להיות מודל טוב לחיקוי - כי הם רואים וסופגים הכול. 



פורומים, טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
חברה של בני ג'ולי 14/10/2019 02:07
  • שלום רב לבני בן ה 25 יש חברה כשנה. שניהם מוצלחים משרתים בקבע ביחידה מובחרת. יש לי קושי רב עם צורת ההתנהלות / האופי שלה. במשך השנה הזו ראינו אותה בדיוק פעמיים כאשר הפעם השנייה הייתה כשהסברתי לבן שלי שלא ייתכן שהם יוצאים שנה שלמה ואנחנו בכלל לא מכירים אותה. הוא טען שהיא ביישנית, שהיא עובדת קשה ואין לה זמן. (היא גרה במרחק של כשעתיים מאיתנו)..לאחר השיחה איתו היא הגיעה כאילו לסמן וי ומאז לא ראינו אותה.זה היה לפני כחודשיים. הרצון שלי שתבוא אינו כדי לערוך לה ועדת קבלה אלא כדי לראות אותם יחד ושתהיה חלק מהמשפחה. דבר נוסף: הוא הולך אליה מדיי פעם ורואה תמיד את האמא ואת אחותה ולא את האבא. היא טוענת שהוא עובד הרבה בחו"ל ואני שואלת האם ייתכן שהאבא לא מגיע מדיי פעם לארץ ולא מבקש לראות את החבר של בתו? אולי היא מסתירה משהו? והעניין העיקרי: היא טוענת שהיא לא אוהבת להצטלם..היו ביחד כמה פעמים בצימר, במלון ולאחרונה בחו"ל ואין אף תמונה שלה או שלהם יחד..על אף שבפייסבוק שלה ראיתי תמונות שלה. ההתנהלות הזו נראית לי מאוד מוזרה - יותר מדיי מופנמות ומסוגרות. אני חוששת שאולי זה מעיד על אופי דכאוני.הוא טוען שטוב לו איתה ואני לא רוצה שירגיש שאני לא אוהבת אותה. אני לא מכירה אותה מספיק בשביל לאהוב אותה או לא. אני גם בחיים לא אומר לו להיפרד ממנה אבל אני מרגישה בכל זאת סוג של מועקה. אני ממש לא יודעת איך להתנהל בנושא.... תודה מראש על התשובה

  • + הוסף תגובה
החברה של הבן עדית רונן סתר 15/10/2019 12:31
  • שלום לך ומועדים לשמחה, תודה שאת כותבת לפורום בנושא כה חשוב! זה יכול לסייע להורים רבים, שצריכים להסתגל להרחבת משפחתם, דרך בני הזוג של הבנים והבנות. אפשר לשמוע במילותיך את הרצון שלבן שלך יהיה טוב. כמה קשה בשביל כולנו כהורים, ללוות את הילדים ולתת להם מרחב של בחירה, למרות הדאגות שלנו. אני גם שמה לב למשפט שלך בסוף הטקסט, בו את מספרת שאת לא מכירה אותה מספיק, ואת הרצון לתת לבנך לבחור בעצמו. האם בנכם גר אתכם בבית? בדירה אחרת? האם הוא גר איתה? אלה פרטים משמעותיים. מה שאת מספרת הוא שדפוסי ההתנהגות לא לגמרי ברורים לך. ישנם כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון: זכרי, שיש דרכים רבות להראות אכפתיות, אהבה, דאגה. כך, ייתכן והיא מעניקה לבנך יחס אוהב ומעריך, גם אם לא בנוכחותך. בנוסף, קשר של בני זוג עם ההורים של השני הוא קשר שיכול להתקדם לאט ובזהירות, ולא תמיד מעיד על טיב הקשר בין בני הזוג. לשאלתך, מה עושים: ראשית, ממליצה לשקול ולחשוב על שני הנושאים הכתובים כאן, ולראות איך את חשה לגביהם. נוסף לכך, הייתי ממליצה לא לתחקר את בנך לגבי היחסים של חברתו עם אביה, או נוכחות אביה ואמה כשהם נמצאים אצלם. שאלות כאלה עלולות לפגוע באיכות היחסים בינך ובין בנך. זה יכול לייצר מרחק, הסתרה, אותם את הרי מנסה למנוע בכזו תבונה ורגישות. כמו כן, כל פעם שמזדמן לך לפגוש את חברתו, נסי להיות חברית, פתוחה, לתת מקום ומרחב, להתעניין בשלומה ובתחומי עיסוקיה, לשתף אותה ואת בנך בנושאים שקשורים אליך (קלילים, לא כבדים מדי), ובאופן כללי, לנסות לייצר אוירה פתוחה ונעימה. ככל שיהיה יותר נעים ובטוח, חומות ההגנה ירדו. עם זאת, אינך צריכה לפתח חברות עמוקה וחוצת גבולות איתה, אלא רק לייצר מרחב נעים. הסימן לכך שהאוירה מותאמת, תהיה אצל בנך: את הרי מכירה אותו, וכשהוא ירגיש בנוח, את תדעי שיצרתם אוירה טובה. בהצלחה צוות אינפומד ועדית רונן-סתר

  • + הוסף תגובה
החברה של בני ג'ולי 15/10/2019 13:26
  • שלום עידית אני כל כך מודה לך על התגובה. עשה לי קצת סדר במחשבות. הוא גר בדירה משלו עדיין לא איתה ותודה לאל מגיע רוב השבתות אלינו.מאוד משתדלת לא ללחוץ עליו מכיוון שהיחסים ביני לבין בני הם מעולים ואני לא רוצה שזה ישתנה. עכשיו אני מבינה שכנראה יש באמת סוג של חומות הגנה - הוא עדיין מנסה בעצמו ללמוד איך להתנהל כי זו החברה הראשונה הרצינית שלו. מקווה שאכן חומות אלו ירדו. פשוט תודה תודה ומועדים לשמחה

  • + הוסף תגובה
סדר במחשבות, אמפתיה, דאגה אימהית עדית רונן סתר 17/10/2019 19:29
  • בשמחה רבה, כשיש לנו סדר במחשבות, ממש כפי שכתבת, אנחנו פנויים יותר לראות מה נמצא שם. לבנך יש אמא נהדרת, שמתבוננת, אוהבת, דואגת, ויודעת לתת מרחב... ;-) כמה טוב כבר יש לכם, וימשיך ויתפתח. המון הצלחה עדית.

  • + הוסף תגובה
חברה של בן דוד שלי נטלי 12/10/2019 05:13
  • היי , כשאני וחברה של בן דוד שלי מדברות בציבור היא כל הזמן מסתכלת על גברים תוך כדי שהיא מדברת ולא מסתכלת לי בעיניים, גם כשהוא קם לרגע היא בוהה בבנים ומחכה למשהו, זה די לא נעים כי היא חברה של בן דוד שלי, ועוד היא עושה את עצמה קדושה, שיתפתי אותה כמה פעמים שגברים התחילו איתי וביקשו ממני טלפון והיא אמרה "בחיים לא נתתי את הטלפון שלי למישהו שאני לא מכירה" או שהתחילו איתי צעירים ממני היא אמרה"אין להם מה להציע לך חוץ ממשהו אחד" היא אף פעם לא מפרגנת שאני מספרת לה על דברים כאלה לנתק ממנה קשר? ממה זה נובע?

  • + הוסף תגובה
קשר עם חברה, בת הזוג של בן הדוד עדית רונן סתר 14/10/2019 23:04
  • שלום לך, ומועדים לשמחה בחג הסוכות, תודה שאת כותבת לפורום. את מתארת כאן בשני תחומים. הראשון, קשור בתחושת חוסר הנוחות שלך עם מבטי החיפוש אחר גברים, כפי שאת מפרשת. והשני, הקשר הספציפי של שתיכן. לגבי הנושא הראשון, אכן, מבטי החיפוש שאת עדה להם, מעמידים אותך בתחושה לא נעימה, שאת יודעת דבר-מה שאינו ידוע לבן דודך, ושאת חשה שיכול לפגוע בו ובאמון בין ובין חברתו. זה אכן היבט סבוך. אם יש ביניכם קשר מספיק פתוח, אולי כדאי לשוחח איתה על זה: לבדוק האם היא מרגישה מחויבת לבן הדוד שלך, ולספר באופן פתוח על התחושה שלך, כשאת יוצאות יחד. אגב, ייתכן והיא אכן מחויבת אליו, ייתכן והיא מורגלת בחיפוש תשומת לב מגברים, גם אם יש לה חבר קבוע. ההיבט השני קשור ביחסים של שתיכן. בך ובה כחברה. בדקי עם עצמך, ממה את נהנית בקשר איתה וממה לא. אילו עוד תחומי עניין יש לכן. כדאי לבדוק זאת בינך לבין עצמך, לפני ניתוק היחסים איתה. גם יחסים קיימים יכולים להשתנות כדי להתאים לשתיכן. המון הצלחה, צוות אינפומד

  • + הוסף תגובה
צ'אט עם בחורה מוריה 20/09/2019 09:15
  • שלום לאחרונה בעלי מתעסק המון במשחק רשת שנפתח לו צ'אט. גיליתי שהוא התחיל לדבר בואטס אפ הפרטי עם אחת המשחקות במשחק. ממה שראיתי היא יודעת שהוא נשוי עם ילדים אבל תוכן השיחה לעיתים מאוד פלרטטני . היא מחו"ל. כשניסיתי לדבר איתו על זה הוא אמר שאין כלום ומחק את השיחה הפרטית ביניהם. אנחנו דתיים ומבחינתי שיחה פרטית עם כל אחת לא מקובלת , כמו שאני לא מדברת בפרטי עם בחורים ומוחקת דברים. גם פניתי אליה באופן אישי ואמרתי לה להתרחק, שאנחנו דתיים וזה לא מקובל. מה לעשות?

  • + הוסף תגובה
גם צ'אט יכול לייצר קשר המאופיין באינטימיות עדית רונן סתר 21/09/2019 17:18
  • שלום לך, תודה שכתבת לפורום. את מתארת מספר פעולות שאת עושה בכדי לעצור זאת, ובצדק, מתוך שמירה על הקשר הזוגי שלכם. בין אם הנכם דתיים או חילוניים, ללא קשר לכך, את מתארת מצב בו מתפתחת אינטימיות בקשר של בן זוגך עם מישהי אחרת. רצוי למצוא את הדרך לחדש את העניין בתוך הקשר שלכם, ולשמור על פתיחות ואמון בתוך הקשר. לשם כך, רצוי מאד לפנות לטיפול זוגי, שיסייע לכם להבין ולהגדיר מה הייתם רוצים בקשר ביניכם, ומה ישמור על הקשר שלכם. כפי שכתבתי בכותרת, בן/בת זוג עלולים לפגוע באמון בקשר או באינטימיות הזוגית אפילו מבלי להבין זאת, על ידי קשר חברי-עמוק עם מישהו אחר, או עיסוק כלשהו המהווה תחליף לקשר זוגי עמוק ומתפתח. טיפול זוגי יוכל לסייע לכם לצעוד זה אל זו, ולמצוא דרך לשמור על הקשר וגם על המרחב האישי בתוכו. על מנת למצוא מטפל זוגי מוסמך, רצוי לפנות לאגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, באתר האינרטנט. בהצלחה עדית וצוות אינפומד

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!