//

המשמרת השלישית: כך תגרמו לשוויון אמיתי בזוגיות שלכם

בשנים האחרונות נדמה כי הדרך לשוויון אמיתי בין גברים לנשים במערכות הזוגיות וההוריות קצרה. אך ישנו מקום אחד חשוב במיוחד שבו עדיין מרבית העול הופל על כתפיהן של הנשים. ד"ר יעל עזרא על המשמרת השלישית – ועל השינוי שחייב לקרות
כתבה פרסומית כתבת חסות


קראו עוד: שגרה זה רע: 6 דרכים שיחזירו את התשוקה לזוגיות שלכם


הנה שוב הגיע לו יום האישה הבינלאומי ושוב יציינו בפנינו סטטיסטיקות עגומות על שכר נשים, על תקרת הזכוכית ועל חלוקת התפקידים. ידברו על הכול חוץ מלדבר על רגשות. והרי איך אפשר לדבר על נשים בלי לדבר על רגשות ועל אינטליגנציה רגשית? מאמר זה שואף לתת במה לעבודה הרגשית שנשים עושות, בין אם הן מנכ"ליות או עקרות בית, בין אם הן בזוגיות ללא ילדים או אמהות גאות. עבודה רגשית זו נעשית "במשמרת השלישית" של היום.


החוכמה: לא להפיל את אותו "כדור" כל הזמן

את המושג "המשמרת השלישית" הכרתי לראשונה בשנות ה-20 לחיי, כאשר התחלתי לחקור מגדר וקונפליקט בית-עבודה כחלק מעבודת הדוקטורט שלי. באותה תקופה גמעתי את ספריה של ארלי הוכשילד (Arlie Russell Hochschild) בהם היא מתארת שלוש משמרות של זוגות כפולי קריירה: המשמרת הראשונה - במקום העבודה; המשמרת השנייה - המשמרת התפעולית של הבית (בישולים, ניקיונות, כביסות, הסעות לחוגים וכד'); והמשמרת השלישית – המשמרת הרגשית, בה מנהלים את החיים הרגשיים של כל בני המשפחה. 


ברמה תיאורטית מדובר בשלוש משמרות נפרדות, אך בפועל מתקיימת זליגה מתמדת ביניהן. כך, לדוגמה, לפעמים אנחנו עובדים מהבית, ולפעמים אנחנו עושים סידורים שקשורים לבית במהלך שעות העבודה. אם אנחנו עובדים שעות ארוכות, כדאי שנקפיד בשעות קריטיות במהלך היום להיות בקשר עם בני המשפחה (לדוגמה להתקשר לילדים בצהרים לשמוע איך עבר עליהם היום או להתקשר בלילה לומר לילה טוב אם נחזור אחרי שילכו לישון). 


הורים קרייריסטים מלהטטים במקביל מספר רב של כדורים כל הזמן, וכשמלהטטים, תמיד יפלו מידי פעם כדורים. החוכמה בעיני, היא לא להפיל את אותו כדור כל הזמן. כך, אם "נפיל" באופן קבוע את המשמרת הרגשית זה יבוא לידי ביטוי בתחושות קשות של דיכאון וחרדה, קשרים זוגיים או הוריים רופפים ו/או קונפליקטואליים ותחושה כללית של חוסר סיפוק ושביעות רצון ממערכות היחסים המשמעותיות בחיינו.


המשמרת השלישית: עבודה "שקופה" הנעשית ברובה על ידי נשים

בעוד שאפשר לעשות "outsourcing" למטלות רבות במשמרת השנייה, אין תחליף לעבודה הרגשית במשמרת השלישית. זו המשמרת המאתגרת והמורכבת ביותר בחיינו. מתקיימים בה ללא הרף רגשות של אהבה, סיפוק וקרבה במקביל לתסכול, כאב, רגשות אשם וכדומה. 


לא תמיד פשוט לאזן בין האלמנטים שממלאים אותנו לאלמנטים ששואבים אותנו. לא תמיד נקבל תגמול מיידי או תואם את המאמץ שלנו. אבל יותר מכל, זו עבודה "שקופה", אשר לעתים תכופות מדי נוטים לשכוח שהיא קיימת - ונעשית ברובה על ידי נשים. 


אומנם, קיימים גם גברים אשר מחוברים יותר ומודעים יותר לעולמם הרגשי וניתן לראות ניצנים של מודעות גברית בנושא. אך במקביל, אני פוגשת גברים רבים אשר מתקשים לבטא את רגשותיהם באופן מילולי ומשתוממים לנוכח המילה "הכלה". 


אינני מאשימה אותם. הסוציאליזציה של החברה הישראלית מעבירה מסרים ברורים לבנים להפנים רגשות. ילד צעיר אשר מבטא רגשות כגון עצב ותסכול יתויג על ידי סביבתו כ"רגיש" - ולא באופן חיובי. החברה תעביר לו מסרים ישירים ועקיפים להתמודד עם רגשות אלה באופן שכלתני ולא מוחצן. בעוד שילדה אשר תפגין רגשות דומים תיתקל ביותר הבנה וקבלה מצד סביבתה. 


גבר ואישה מנהלים שיחה על רגשות


רגשות? זה לא מתאים לחיילים טובים

החברה הישראלית מגדלת בנים מגיל צעיר להיות חיילים טובים. לא משנה כמה מחקרים יטענו בדבר כוחה של אינטיליגנציה רגשית, בישראל של שנת 2016 החצנת רגשות נתפסת כחולשה - ולאויב לא מראים חולשה. אבל מה קורה כאשר "האויב" הוא הילד שלי שמסרב ברגע של עקשנות לעשות את מה שביקשתי, או בת הזוג שלי שבאה אלי בטענות למרות מאמצי הרבים? 


גברים רבים נוטים "להתנהג את הרגשות שלהם" במקום לבטא אותן באופן מילולי. כלומר, הם יבטאו קרבה ואהבה באמצעות מגע פיזי, יבטאו עצב בריחוק וניתוק, ויבטאו תסכול באמצעות כעס. הם יתקשו לתמלל את הרגשות שלהם ולכן יתקשו לגייס אמפתיה והבנה מסביבתם, ובוודאי שיתקשו להתפייס באמצעות ליבון הדדי של רגשות. 


השינוי מתחיל בנו

כאן, אנו הנשים נכנסות לתמונה. לנו יש את הכוח הנשי לחולל שינוי אמיתי שיתחיל בבית ויחלחל לחברה כולה. אם נשכיל לקחת על עצמנו את האתגר ללמד את בני הזוג שלנו לבטא רגשות מילולית במקום להתנהג אותם, נרוויח שותפים מדהימים למשמרת השלישית. 


נשים רבות טוענות בפני "למה תמיד אני זו שצריכה להיות זו שמתפייסת ומלבנת? אין לי כוח לגדל עוד ילד בבית". התשובה היא שכמו בכל חלוקת תפקידים טובה, האדם המוכשר ביותר לבצע את המטלה הוא זה שיבצע אותה. 


במידה ורוצים לעשות שינוי בחלוקת התפקידים, נדרשת תקופת הכשרה בה מדריכים את הצד השני לבצע את המשימה. באופן דומה, על מנת לחלוק את המשמרת השלישית, נשים צריכות לגלות הבנה וסבלנות וללמד את בני זוגן כיצד לנהל את רגשותיהם באופן יעיל, במקום לכעוס עליהם שהם אינם מסוגלים לעשות זאת עדיין. בתום תקופת ההכשרה, הן ירוויחו בני זוג אשר מסוגלים ללבן את הרגשות שלהם באופן אפקטיבי, במקום להדחיק אותם. 


השקעה טובה עוד יותר היא בדור העתיד. שימו לב להטיות המגדריות שלכם, אשר מתגנבות באופן לא מודע. למדו את ילדיכם, בנים ובנות כאחד, לבטא את כל קשת הרגשות, מבלי להיות שיפוטיים כלפיהם. ואל תשכחו להיות מודל טוב לחיקוי - כי הם רואים וסופגים הכול. 



פורומים טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
איבוד אמון חיים 03/08/2020 20:44
  • שלום, אני נשוי עם שלושה ילדים. באופן כללי הזוגיות שלנו חוותה עליות ומורדות אבל היה נראה שאנחנו שורדים הכל. לפני כשלוש שנים, אשתי החליטה לעשות שינוי בחייה, רזתה 18 קג (כל הכבוד!) וחזרה לצאת בערבים בעיקר לחוגי ריקוד עם ולאחר מכן לחוגים בקאנטרי (3-4 פעמים בשבוע סה"כ. אף פעם לא ביום שישי). בהתחלה היה די בסדר, אני נשארתי לרוב עם הילדים (גם ריקודי עם ממש לא מעניין אותי וגם אין לנו בייביסטיר קבועה). לפני כשנה וחצי, שמתי לב שהיא מסתירה ממני דברים קטנים, כמו שאחרי החוג היא יוצאת עם חברים לגלידה או משהו כזה ולפני כשנה גיליתי שהיא גם מפלרטטת בטלפון עם בחור אחר. לאחר שגיליתי היא עשתה כל דבר שיכלה כדי להוכיח לי שלא היה כלום מעבר לכמה הודעות ואולי כמה שיחות (לא היו פגישות או משהו) ודי האמנתי לה בנושא הזה. העניין הוא שמשהו באמון שלי נפגע בצורה מאוד רצינית. כרגע כל פעם שהיא יוצאת ואני לא יודע בוודאות של 100% איפה היא נמצאת אני מתחיל לדמיין תרחישים בראש, ההתנהגות שלי משתנה וגם אם אני מנסה לרסן את עצמי, נפלטות לי כל מיני אמירות חצי חוקרות, חצי רומזות שאולי יש דברים שהיא מסתירה. בנוסף, בשנה האחרונה, אישתי חוותה משבר מאוד קשה עם אבא שלה (הסיבות לא חשובות ולא קשורות אליי). היא הייתה מאוד קשורה אליו ולטענתה היא מצאה איזה אדם בן 70-75 (בערך) שבא לאחת ההרקדות שמשמש לה כ"אב חלופי". אני הפכתי את העניין הזה לסרט ממש אצלי בראש ולמרות חוסר ההגיון בזה (גם אם היא תבגוד היא לא תלך עם משהו בן 70+) הייתי בטוח תקופה ארוכה שיש משהו ביניהם. למרות כל ניסיונותיי אני לא מצליח להוציא לי מהראש שהיא מסתירה משהו או בוגדת ואני לא מוכן מקבל הסברים. לדוגמא: אם היא אומרת שהיא הולכת לחוג לקאנטרי וחזרת 30-40 דק מאוחר מידי, אני נכנס ללחץ ישר. אני לא אומר שהיא ישרה כסרגל ושהיא לא טועה. אני בטוח שכן ואני בטוח שהיא גם מסתירה דברים מסויימים (לטענתה חלק מזה כדי לשמור על שלום בית כדי שאני לא אתרגז או אחשוב מחשבות חסרות הגיון). כל המתח הזה והלחץ, הורס לנו את הזוגיות, את האינטימיות (שכבר הולכת ונעלמת) ואני לא יודע איך לצאת מהלופ. מבחינתה היא לא מוכנה לוותר לגמרי על היציאות הללו (הם מכניסות לה אנרגיה אחרי יום מעייף עם הילדים ובעבודה וכו) אבל הסכימה להגביל אותם לפעמיים עד 3 בשבוע. אשמח לעצתכם. מיואש קצת... תודה רבה.

  • + הוסף תגובה
הקושי בתוך הבית מקבל פתרונות מחוץ לבית עדית רונן סתר 07/08/2020 22:08
  • שלום לך, לעתים, אנשים יכולים לחוות מצוקה או קושי ועייפות מחייהם, כפי שםה מכירים אותם. נשמע שאתם יחד כבר שנים רבות, התפתחתם וגדלתם יחד כאנשים, כזוג ואחר כך כמשפחה. היום, עם התיאור שאתה מביא, נשמע שהתערער האמון ביניכם, וכפי שכתבת, רמזים קטנים לחוסר יושר מצטרפים למשבר אמון המקשה מאד להמשיך הלאה "כאילו הכל כרגיל". בין אם מדובר בקשר מחוץ לנישואין, ובין אם מדובר בתחומי עניין חדשים, הקשיים שאשתך חווה או חוותה, מצאו לעצמם ערוץ של הקלה מחוץ לבית, ולא בתוך הקשר ביניכם (בתוך הבית). במצב כזה, מומלץ מאד ללכת לטיפול זוגי מקצועי. דרך טיפול זוגי, תוכלו להיכנס לתהליך שבאמצעותו אולי תוכלו לייצר שוב קשר עין, לפגוש את התחושות זה של זה, ולמצוא דרכים לתת לעצמכם ביטוי אישי מבלי לפגוע בזוגיות. אתה בהחלט צודק שעניין האמון הוא בסיסי - בטיפול זוגי תוכלו לעבוד על החזרת תחושת הבטחון שלכם, הכנות, האוטנטיות והפתיחות. המלצתנו היא טיפול זוגי אצל מטפל זוגי מוסמך, הנה כאן באתר זה :http://www.mishpaha.org.il/ ורצוי לפנות בהקדם, ולא להמתין להחרפת המשבר. כל הכבוד שלך על הנחישות להמשיך להתבונן במה שקורה, ולרצות עתיד טוב בשבילכם כזוג. המון הצלחה

  • + הוסף תגובה
טיפול זוגי יעזור? מיכל 17/07/2020 12:43
  • שלום, אני ובעלי נשואים 27 שנה, יש לנו 4 ילדים, לפני כחודשיים גילתי שבעלי ניהל רומן עם מישהי בעבודה, זה לא הגיע לעניין גופני רק מיילים והודעות ופגישות במקום העבודה, בהלטה מדותפת החלטנו להשאיר את זה מאחור ולנסות ולהמשיך בחיינו, בזמן הזה דיברנו והעלנו כל מה שמפריע והפריע לנו, הוא העלה משהו שהפריע לו בחיינו לפני כ 15 שנה אבל לא אמר אף פעם, ונכון לעכשיו הוא החליט שהוא רוצה לסיים את הקשר ביננו, מה שאני לא מוכנה לוותר כזה מהר, לאחר דברים נוספים הגענו להחלטה לתת נסיון נוסף בעזרת מגשר, מטפל, לא ממש יודעים למי לפנות ואיך והאם במצב שהגענו אליו יש עוד מה לעשות או שזה לא מראש

  • + הוסף תגובה
טיפול זוגי יכול מאד לעזור - להשתקם ולהחלים, כל אחד בזכות עצמו, בנוכחות השני עדית רונן סתר 19/07/2020 18:28
  • שלום לך, טיפול זוגי יכול מאד לסייע להם: להתמודד באופן בריא ונכון עם משקעי העבר, להבין מה מצית היום תחושות של פגיעות, להכיר זה את זו מחדש, ולבנות מערכת זוגית שתוכל להתאים למי שאתם כיום, לאחר כל השנים. מציעה לכם לפנות למטפל/ת זוגי/ת מוסמך/ת (!) דרך האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, ולעשות את התהליך יחד. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
טיפול זוגי מיכל 20/07/2020 10:14
  • אולי לא הצגתי את זה כמו שצריך בשאלה,בעלי מבחינתו לקום ולפרק את הכל עכשיו, אומר שמוכן לתת נסיון למישהו חיצוני לנסות ולגשר ביננו, האם במצב כזה שצד אחד רוצה את הקשר יותר, יש סיכוי עם מטפל זוגי להגיע לשיקום הקשר?

  • + הוסף תגובה
גם אם בן זוג אחד מגלה ספקות לגבי הקשר - עדיין כדאי ללכת לטיפול זוגי! עדית רונן סתר 01/08/2020 20:08
  • התשובה היא כן. גם אם בן זוגך מעוניין לסיים את הקשר, הסיבות לרצון הזה או לספקות, יכולות להיות רבות. עדיין כדאי לנסות טיפול זוגי. לברר את הקושי, התחושות, ואז ביחד עם המטפל/ת לבדוק מהי רמת המוטיבציה של כל אחד, ליצור שינויים ולחיות יחד כזוג או בנפרד. הבירור הזה עם איש מקצוע, בירור קוגניטיבי ורגשי, הוא משמעותי ויסייע לכם בכל מקרה, גם בשיקום היחסים שלכם וגם באפשרות של פרידה . בהצלחה בדרככם

  • + הוסף תגובה
מחלוקת כלכלית אחת 04/07/2020 10:59
  • אני ובן זוגי כחמש שנים יחד ויש לנו תינוקת מהממת. סך הכל היחסים שלנו ממש טובים. היו עליות ומורדות אבל תמיד מצליחים להמריא בחזרה ונראה שאנחנו רק מתחזקים עם הזמן. אני כרגע מטפלת בתינוקת בבית ובן זוגי מפרנס. בן זוגי הגיע מבית שהיו מחלוקות כלכליות קשות מאוד בין ההורים, קרעים וריבים. ההורים שלו מתנהלים כלכלית בנפרד. אני גדלתי בבית שהייתה התנהלות כלכלית משותפת ללא משקעים כלשהם. אז כמובן שגם היום, לבן זוגי יש אישיוז בנושא הנל. יש לנו חשבונות נפרדים וחשבון משותף אחד. שנים התנהלנו כלכלית בנפרד ממש כמו שותפים לדירה, למרות שלי זה היה מוזר. עשינו חתונה (אזרחית, אנחנו על תקן ידועים בציבור) וקיבלנו כספים רבים, החלק הארי הגיע מהצד שלי, אבל אני לא התחשבנתי והיה ברור לי שאנחנו עכשיו גוף כלכלי אחד והכנסנו הכל לחשבון המשותף. ובכלל, אני תמיד מסתכלת עלינו כגוף אחד, והוא מסתכל עלינו כנפרדים. עשינו על זה שיחות רבות, ניסיתי להבין את הלגיטימציה של הצד שלו גם אם לא הסכמתי עם זה וזה דיי עבד עד שהגיעה התינוקת. שנינו היינו באג'נדה שאהיה עם התינוקת לפחות שנה בבית, וגם נאלצתי להתפטר מעבודתי מכיוון שלא נתנו שעות ריאליות לאימהות. הסברתי לו שכעת המצב שונה, שאני מוותרת על הקריירה שלי ומשקיעה זמן עצום בטיפול בילדה שלנו,וגם כשאמצא עבודה במשרת אם, פוטנציאל ההשתכרות שלי צנח מאוד ושהדבר ההוגן לעשות שהרווחים הכלכליים יהפכו למשותפים. הרי החסכונות שלי נפגעים, הפנסיה נפגעת וכו כדי שאוכל לטפל בתינוקת שלנו ולאפשר לו להמשיך לעבוד, הדבר ההוגן לעשות הוא להכניס את כל המשכורת שלו (ושלי כשאחזור לעבוד) לחיסכון משותף, בו נתחלק במקרה וחלילה ניפרד בעתיד.. הוא הסכים איתי בגדול אבל עדיין אני רואה שהוא לא מעביר את כל המשכורת שלו וממשיך להעביר את רוב הסכום ולהשאיר לו קצת בצד. אני מודה שאני מתחילה לאבד סבלנות להתנהלות הזו. לא אמרתי לו כלום כי נמאס לי להתווכח על זה, אבל זה מפריע לי ונראה לי לא הוגן. היינו בעבר הרחוק בטיפול זוגי שעזר מאוד אבל בעלי מאוד לא מעוניין לחזור לזה ואין לשכנע אותו אחרת. אני גם מרגישה שאנחנו מצליחים לתקשר על הכל ולפתור הכל חוץ מהסוגיה הזו.

  • + הוסף תגובה
הקושי אולי רגשי ומההעבר אבל חשוב למצוא פתרון בהווה עדית רונן סתר 04/07/2020 12:53
  • שלום לך, בטוחה שהסיטואציה מורכבת עבורך. את אכן מזהה בעיה משמעותית, שכפי שאת כותבת, עלולה להחריף. גם החוק במדינה מצביע על חשיבות השיוויון בנטל הכלכלי. גם החוק מצביע על כך שבן/בת זוג הנשארים בבית לטפל בילדים, הם חלק מהמפעל הכלכלי המשותף שהם יוצרים. לראיה, בתהליכי פרידה (לא מדובר במצבכם, אך זה יכול לסייע להבין), שני בני הזוג חולקים את כל הנכסים שברשותם (כסף, רכב, נכסים וכדומה) באופן שיוויוני, ללא קשר לרמת ההכנסה של כל אחד ולשאלה לגבי הימצאות בבית או תרומה להכנסה. ישנם זוגות המתנהלים עם חשבון משותף וחשבונות אישיים, אך יש להגדיר מה נכנס לחשבון המשותף ומה יוצא ממנו. אם בן זוגך לא מוכן לעבור תהליך של טיפול זוגי, יהיה צורך לקבל החלטות מושכלות שיקחו בחשבון את העתיד. ייתכן וכדאי לכם להתייעץ עם מגשר, שניכם יחד, ולהבין אילו פתרונות ושיקולים צריכים להיכנס. בנוסף, ישנו היבט רגשי הקשור בסוגיה זו. מה המסר שבן זוגך מעביר לך, בנושאים: אמון ביניכם, דאגה זה לזה, בטחון בקשר. אלה תחומים שיכולים לנקר באופן מכאיב ולהפריע להמשך קשר טוב ותומך. נושאים אלה הם לא לטיפול המגשר ומקומם יותר בטיפול זוגי. אם טיפול זוגי אינו מתאפשר, תוכלי לפנות לטיפול אינדיוידואלי ולהמשיך לחקור בינך לבין עצמך את מה שאת חווה ואת האופן שתרצי להתמודד עם זה בעתיד. כל טוב ובהצלחה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!