החיידק שלא תמיד מגיב לתרופות: הכל על שחפת

יום השחפת מצוין היום ברחבי העולם ובעקבותיו עולה לכותרות סוגית "השחפת העמידה" – זו שאינה מגיבה לתרופות הקיימות כיום. במשרד הבריאות מסבירים כיצד מתמודדים עם הבעיה בארץ ומי בסיכון גבוה לחלות במחלה
כתבה פרסומית כתבת חסות


היום חל יום השחפת הבינלאומי, ולמרות שבישראל מתגלים בכל שנה מקרים בודדים בלבד, משרד הבריאות וקופות החולים משקיעים מאמצים רבים באבחון, מעקב וטיפול בחולים אלו כחלק מהתוכנית הלאומית למיגור השחפת, במטרה שיקבלו טיפול יעיל ונגיש. 


קראו עוד: סיכון מוגבר לשבץ והתקפי לב: כל הנזקים של המעבר לשעון קיץ


כיצד מתמודדים עם שחפת עמידה בארץ ובעולם?

ארגון הבריאות העולמי מעריך כי מספר החולים בשחפת עמידה בעולם כ-480 אלף אנשים בקירוב. אך למרבה הצער, ברחבי העולם מתקבלים דיווחים על מקרים של שחפת שהיא עמידה לרוב התרופות הקיימות כיום (XDR-TB – Extremely drug resistant), דבר אשר מגביל מאוד את אפשרויות הטיפול בחולים שנדבקו בחיידק זה. תופעה זו קיימת ברוב מדינות העולם וגם בישראל, אם כי אותרו מקרים בודדים בלבד של זני שחפת העונים על הגדרה של עמידות קיצונית לתרופות.


במקביל, משרד הבריאות מדגיש כי נטילת טיפול תרופתי לשחפת באופן לא סדיר עלולה לגרום להופעת זנים של חיידק שאינם מגיבים (עמידים) לשתי תרופות עיקריות לטיפול בשחפת:  Isoniazid ו- Rifampicin  או לתרופות נוספות.


המחלקה לשחפת ואיידס, בשיתוף המעבדות הארציות לשחפת והמרכזים לאבחון וטיפול בשחפת ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא בעולם ובישראל, כדי להמשיך ולספק מענה על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר. מאמצים אשר נושאים פרי לאור העובדה שבשנת 2013, ארגון הבריאות העולמי ציין את התוכנית הישראלית לטיפול בחולי שחפת עמידה כ"סיפור הצלחה". 



מהי מחלת השחפת?

ב-1882 התגלה החיידק הגורם למחלת השחפת, מחלה זיהומית הנגרמת על ידי חיידק מיקובקטריום טוברקולוזיס (Mycobacterium tuberculosis), ולרוב פוגעת בבריאות, אך עלולה לפגוע גם באיברים אחרים בגוף, כגון מוח, כליות, עמוד שדרה.


באותה תקופה אחד מכל שבעה אנשים נפטרו מהמחלה באירופה ובאמריקה. למרות התקוות הגדולות שליוו את גילוי החיידק, מתו משחפת מאז ועד היום לפחות עוד 200 מיליון בני אדם ברחבי עולם. משנות ה-80 ואילך אנו עדים לעליה בתחלואה בשחפת בכל העולם, בדגש על מדינות מפותחות. גם בארץ נרשמה עלייה בשיעור השחפת ומשנת 1997 פועלת בישראל התכנית הלאומית למיגור השחפת.


רק חלק קטן (פחות מ-10%) מהאנשים שנדבקו בחיידק השחפת יפתחו מחלת שחפת במהלך חייהם. ואילו רק אנשים עם מחלת שחפת פעילה של דרכי הנשימה (ריאות או גרון ומיתרי הקול) עלולים להדביק אנשים אחרים.



מה הסימפטומים המאפיינים את המחלה?

התסמינים הבולטים ביותר המחלה הם חולשה, היעדר תאבון, ירידה לא מוסברת במשקל והזעות ליליות. שחפת ריאתית עלולה להתבטא גם בשיעול, פליטת כיח דמי וכאבים בחזה.


הכל על שחפת עמידה

שיעול, פליטת כיח דמי וכאבים בחזה: תסמינים של שחפת ריאתית


כיצד מטפלים בשחפת?

על מנת להגיע לריפוי מלא, יש צורך בנטילה סדירה ומלאה של מספר תרופות אנטיביוטיות למשך שישה חודשים, לכל הפחות. טיפול כזה יביא לריפוי מלא ביותר של 90% מהחולים. אי השלמת הטיפול עלולה לגרום לחידוש המחלה ולהמשך הפצת חיידקי השחפת. טיפול בלתי סדיר מביא להתפתחות זנים עמידים לתרופות וסיכון להפצתם. על מנת להבטיח את השלמת הטיפול אצל החולה והיענות טובה, השיטה המועדפת והמומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי והמאומצת על ידי משרד הבריאות היא שיטת טיפול בהשגחה ישירה DOTS (קיצור של Directly Observed Treatment Short-course).  


מי בסיכון גבוה לחלות בשחפת?

מאחר ולא כל אדם שנדבק בשחפת בהכרח יפתח מחלת שחפת, חשוב לדעת לאילו אנשים יש את הסיכון הגבוה ביותר לחלות: אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה, כגון נשאי איידס וחולי סרטן, תינוקות וילדים עד גיל ארבע ואנשים החולים במחלות כרוניות כגון סוכרת ומחלות נשימתיות כרוניות.


הסיכון לפתח מחלת שחפת הוא גבוה ביותר במהלך השנים הראשונות לאחר ההדבקה בחיידקי שחפת, ולאחר מכן הוא במגמת ירידה. 


קראו עוד: עובדים יותר מ-46 שעות בשבוע? אתם בסיכון מוגבר למחלות לב



פורומים שפעת והצטננות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
מדידת חום רקטלי דין 13/10/2020 01:43
  • שלום! האם לא מומלץ למדוד חום רקטאלי מתחת לגיל מסויים בפעוטות או שאין מניעה כזו? שמעתי כי מדידת חום PR עלולה לפצוע מתחת לגיל 6 חודשים, האם זה נכון, ובמדה וכן איך מומלץ למדוד חום?

  • + הוסף תגובה
ההבדל בין אוגמנטין לאמוקסיקלב עוז 11/10/2015 15:29
  • שלום, הרופא המטפל רשם לי אוגמנטין אולם בבית המרקחת קיבלתי אמוקסיקלב, מדובר על כדורים של 875 מ"ג פעמיים ביום. האם יש הבדל ביניהם מבחינת הטיפול? ואם כן האם ניתן לעבור לאוגמנטין אחרי שהתחלתי את הטיפול באמוקסיקלב?. כמו כן המליצו לי על כדורים פרוביוטיים לקחת גם בזמן הטיפול האנטיביוטי. האם נכון?. עד כה לקחתי כדור אחד ויש קצת סחרחורות. תודה מראש.

  • + הוסף תגובה
אנטיביוטיקה ד"ר ראובן שטיינברג 17/10/2015 03:16
  • אוגמנטין זאת התרופה המקורית ואילו אמוקסיקלאב זה גנריקה.למעשה אין הבדל משמעותי בין שתי התרופות למרות שיש כאלו שטוענים שהמקורי יותר יכיל. ממליץ על נטילת פרוביוטיקה להגנה על הקיבה בעת נטילת אנטיביוטיקה בברכה

  • + הוסף תגובה
אמוקסילקב רגישות אור 23/08/2020 10:30
  • אם אחד הבנים במשפחה הגיב תגובה חריפה לאוגמטין יכול להיות שאחיו יהיה רגיש גם כן?

  • + הוסף תגובה
התקררות או אלרגיה איריס 02/04/2020 09:52
  • אני יותר משבוע בבית עם כאבי ראש, גודש בגרון ועייפות נוראיאית לוקחת תרופות נגד אלרגיה אבל זה לא רוצה לעבור. אני עדיין לא מרגישה טוב. לא מרגישה הטבה.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!