כדאי שתכירו: הדור החדש של התרופות לטיפול בכולסטרול

סטטינים הפכו לשם נרדף לטיפול בכולסטרול, אך הטיפול בהם לא תמיד אפשרי - ולעתים אינו מביא לתוצאות הדרושות. תרופות חדשות, הניטלות בהזרקה אחת לשבועיים, נראות כמי שמובילות את המהפכה החדשה בתחום

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 31/03/2016
הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני
בשיתוף עם פרופ' שמחה מיזל
קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה
הצג טלפון מספר מקשר
i

שנים רבות אנו שומעים עד כמה רע ומזיק הוא הכולסטרול, וכי עלינו להיזהר מפניו ולנקוט פעולות בריאותיות על מנת להפחיתו. זה נכון, אך רק במידה חלקית, משום שלמעשה הכולסטרול הינו מולקולה תקינה וחיונית לתהליכי חילוף החומרים בגוף. בגופנו קיימים מספר סוגי כולסטרול, ביניהם ה-HDL , המכונה כולסטרול "טוב", וה-LDL, המכונה כולסטרול "רע". 


במחזור הדם, צפים גופיפי שומן אשר תפקידם להסיע את תאי כולסטרול מהכבד אל הרקמות בגוף. גופיפים אלה משרים נזק רק כאשר הם חודרים לתוך דופן העורקים. דופן העורק מכיל מספר שכבות, כשהאנדותל היא השכבה הפנימית ביותר, הנמצאת במגע עם הדם. שכבת האנדותליום בנויה מתאים רחבים ודקים ותפקידה להגן על העורק אותו היא מצפה מבפנים. 


גופיפי השומן (הכולסטרול הרע - LDL) אשר עוברים דרך שכבת האנדותל וחודרים לדופן העורק, יוצרים תגובה דלקתית כרונית המוכרת גם בשם "טרשת העורקים". טרשת העורקים עלולה לגרום עם חלוף השנים לחסימה חלקית או מלאה של העורק, ולגרום לתעוקת חזה, המתבטאת בכאבי חזה בעת מאמץ. 


טיפול בכולסטרול. מציל חיים


במקרים דחופים יותר מתפתח אוטם לב ושבץ מוחי בשל היווצרות מקומית של קריש דם (פקיק) בעורק. חשוב לדעת כי גורמי הסיכון הידועים להתפתחות חולי טרשת עורקים (יתר לחץ דם, עישון, עודף בשומני הדם וחוסר בפעילות גופנית) פועלים על ידי השפעתם השלילית על שכבת האנדותליום.



מהם גורמי הסיכון לרמה גבוהה של כולסטרול רע?

לכולסטרול הרע גורמי סיכון סביבתיים וגנטיים. כאמור, הגורמים הסביבתיים הינם עישון, יתר לחץ דם וסוכרת, ואילו גורמי הסיכון הגנטיים משפיעים על תיפקודי הכבד ומתבטאים במחלה היפרכולסטרולמיה משפחתית. מחלת ההיפרכולסטרולמיה היא מחלה גנטית שבה קיים פגם בתפקוד הקולטן LDL, דבר שמוביל לעלייה ברמת ה-LDL מעל ל-300% מ"ג, במידה והפגם קיים בעותק אחד של הגן (מחלה הטרוזיגוטית), ואף מעל ל- 600% מ"ג אם הפגם נוכח בשני העותקים של הגן (מחלה הומוזיגוטית). ניתן במידת מה למתן או להפחית את השפעת גורמי הסיכון באמצעות תזונה ראויה, פעילות גופנית וטיפול תרופתי נכון. 



מהן האופציות לטיפול בכולסטרול?

ראשית יש לבצע בדיקת דם שגרתית במסגרת מרפאת קופת החולים על מנת לדעת מהם ערכי שומני הדם. מדובר בבדיקת דם פשוטה הכוללת את סוגי השומנים בדם ומכונה "פרופיל שומני הדם". אם רמת ה-LDL גבוהה ולפי הערכת הרופא המטפל יש להפחיתו, על המטופל לשנות אורחות חיים, כלומר לשנות את התזונה ולהפחית את ערכה הקלורי, להפסיק לעשן ולעסוק בפעילות גופנית אירובית. 


במקרים בהם תזונה נכונה ופעילות גופנית אינן מספיקות להורדת רמת כולסטרול ה-LDL  בדם, יש לנקוט באמצעים תרופתיים. כיום התרופה השכיחה ביותר להורדת הכולסטרול הרע בדם היא ממשפחת תרופות הנקראת סטטינים, שתפקידן להפחית את ייצור הכולסטרול הרע בכבד, דבר המוביל להפחתה של רמת הכולסטרול בדם. תוצאתו של טיפול זה היא ירידה בסיכון להתפתחות טרשת העורקים. 


הסטטינים הן תרופות חשובות ביותר אך אינן יעילות עבור כולם, ולא פעם גם גורמות לתופעות לוואי כגון כאבי שרירים וסיוטי לילה. תופעות לוואי אלה מקשות על נוטל התרופה להתמיד בנטילתה - דבר אשר מונע את השגת מטרת הטיפול ואת איזון רמות הכולסטרול הרע בגוף. ישנם מטופלים הזקוקים לטיפול בסטטינים יחד עם תרופה בשם איזטרול - המפחיתה את ספיגת ה-LDL  ממערכת העיכול - על מנת להשיג אפקט יעיל יותר של הפחתת הכולסטרול הרע בדם.


לאחרונה הושקה אפשרות תרופתית חדישה לטיפול בעודף כולסטרול, בדמות תרופה שמפחיתה ומאזנת את רמות הכולסטרול LDL בגוף, ללא תופעות הלוואי של הסטטינים או בנוכחות תופעות לוואי קלות. התרופה, הנקראת רפאטה(REPATHA) , או בשמה הגנרי,Evolocumab  מייצגת קבוצת תרופות חדשות ופורצות דרך, אותן ניתן לרכוש באמצעות הביטוחים הפרטיים. 


התרופה מבוססת על נוגדן לחלבון PCSK9, המזרז את הפחתת הכולסטרול הרע בדם. מדובר בנוגדן חד שבטי אנושי לחלבון בשם PCSK9, המעכב את יכולת הכבד להפחית את רמות ה"כולסטרול הרע" בזרם הדם. התרופה נקשרת לחלבון PCSK9 ובכך מאפשרת ירידה משמעותית ברמות ה-LDL. על אף שמשפחת תרופות זו דורשת הזרקה תת עורית אחת לשבועיים, הן נחשבות יעילות מאוד ומהוות אופק חדש בטיפול בחולים או בנבדקים בריאים אשר זקוקים להורדת את רמות הכולסטרול הרע. 


מנתונים שפורסמו לאחרונה נמצא כי רפאטה מפחיתה את רמות ה-LDL בכ-55% עד 75% במגוון רחב של מטופלים. בכל אלו הנמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלה חסימתית של עורקי הלב או המוח, הרגליים, הכליות, וכן לאלו שאינם מגיעים לערכי המטרה שלLDL  בטיפול בתרופות הקיימות. עוד עלה ממחקרים אלו כי עד 94% מהמטופלים הגיעו לערכי המטרה, המוגדרים כיום כ- LDL מתחת ל-70 מ"ג/דצ"ל (מ"ג%). הסיכון לתמותה ותחלואה ממחלות קרדיווסקולאריות פוחת על ידי הפחתת רמות הכולסטרול באופן ניכר. 


את התרופה ניתן להשיג לאחר המלצת קרדיולוג דרך הביטוחים הפרטיים, בתקווה כי בעתיד היא תיכלל בסל הבריאות. תרופות מסוג זה, המכונות מעכבי PCSK9, מאפשרות טיפול יעיל במטופלים עם ערכי כולסטרול רע גבוה, אך אינם מסוגלים ליטול סטטינים או שאינם מגיעים ליעד הטיפולי, ולאפשר להם אופק רפואי בהיר ובריא יותר. 


פרופ' שמחה מיזל, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה טיפול נמרץ לב בבית חולים הלל יפה בחדרה 

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' שמחה מיזל השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום אי ספיקת לב והפרעות קצב

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • דפיקות לב חזקות לאחר שילוב אלכוהול עם ויאגרה
  • רוני
  • 10/05/2019 23:46
  • שלום, אני בן 23, לפני כשבועיים בהמלך חופשה נטלתי ויאגרה ולאחר מכן שתתי כמות מאוד גדולה של אלכוהול כך שסיימתי את הערב מקיא... יום אחרי הרגשתי קצת לא טוב.. חשבתי שזה כנראה מהאלכוהול.. ובהמשך 3 ימים נוספים אחד אחרי השני נטלי שוב ויאגרה בכל יום בכמות של 50 מג. לאחר אותם ימים התחלתי כבר להרגיש לא טוב, התקפי סחרחורת, דופק חזק, חולשה של השרירים, ראייה מטושטשת מעט. את הדפיקות לב החזקות אני מרגיש כמעט תמיד, אך יש לי התקפים שאני מרגיש סחרחורת ובלבול פתאום וגם מרגיש את הפעימות לב עוד יותר חזק. האם יש קשר כלשהו? האם הגיוני שנגרם לי נזק כלשהו מהערבוב הזה של הויאגרה עם האלכוהול? ומדוע אהי מרגיש את הדפיקות לב כל הזמן(לא דופק מהיר.. פשוט מרגיש את הלב פועם חזק).

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רעידות לאחר שינה קצרה
  • דור
  • 27/04/2019 18:22
  • שלום, אני בת 29 ולעיתים (די רחוקות) קורה לי שלאחר שינה קצרה, בדר"כ שינה על הבטן, אני מתעוררת וכל הגוף שלי רועד בטירוף, בעיקר פלג גוף עליון כולל הידיים. הרעידות הן ממש מעין ויברציה של הגוף ואני מרגישה גם את המיטה רוטטת בעדינות מתחתיי כתוצאה מהרטט של הגוף שלי. בזמן הרעד אני מרגישה שהדפיקות לב שלי מהירות בצורה בלתי רגילה שגם אחרי ספורט אני לא מגיעה לדפיקות כאלו מהירות. הרעד נפסק בערך לאחר דקה או לאחר שאני משנה תנוחה וקמה מהמיטה. האם נורמלי שדבר כזה קורה? לגשת להתייעץ עם רופא המשפחה?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הפרעות קצב יומיומי
  • אורית
  • 26/04/2019 00:38
  • שלום לך, אני פונה אליך בנוגע לבעלי כי אני ממש אובדת עצות, בעלי בן 44 עד לפני 5 שנים היה בעודף משקל קיצוני, שקל 150 קילו, לפני 5 שנים עבר ניתוח שרוול וירד 70 קילו, בעלי סבל מגאוט (חומצה אורית 7.9) לפני הניתוח וממשיך לסבול גם עכשיו, בנוסף לפני שנה התחיל לסבול מהיפוגלקמיה והפרעות קצב באופן יומיומי ומספר פעמים ביום, עקב כך הוא מרבה לשבת ולא עושה פעילות, לצערי הוא גם נמצא בלחץ נפשי עקב מצבנו הכלכלי שנובע בעיקר מכך שהוא מרבה להעדר מהעבודה בגלל הבעיות הבריאותיות, חשוב לציין שעד הניתוח הוא עבר במהלך חייו מעל 10 ניתוחים Acl בברך , שחזור מניסקוס, חגורה בעין, אפנדיציט, סינוס פילונידל×3 , הוצאת אבנים מהכליות, יש לו גם פריצת דיסק וסובל מאבנים בכליות באופן כרוני, אני מאוד מאמינה ברפואה האלטרנטיבית אך מפאת מצבנו הכלכלי אין אנו יכולים להרשות לעצמנו, אודה לחוות דעתך, מה לעשות למי לפנות איפה להתחיל, אני כל יום בוכה מחוסר אונים. תודה לך מראש אורית

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

רופאים בתחום
ד"ר גבריאל גרינברג ד"ר גבריאל גרינברג
מנהל יחידת צינטורי לב בבי"ח השרון . קרדיולוג... קרא עוד
פרופ' דוד רוט פרופ' דוד רוט
רופא מומחה בכיר במרכז הלב, בית החולים שיבא - תל... קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ