//

כדאי שתכירו: הדור החדש של התרופות לטיפול בכולסטרול

סטטינים הפכו לשם נרדף לטיפול בכולסטרול, אך הטיפול בהם לא תמיד אפשרי - ולעתים אינו מביא לתוצאות הדרושות. תרופות חדשות, הניטלות בהזרקה אחת לשבועיים, נראות כמי שמובילות את המהפכה החדשה בתחום
כתבה פרסומית כתבת חסות


שנים רבות אנו שומעים עד כמה רע ומזיק הוא הכולסטרול, וכי עלינו להיזהר מפניו ולנקוט פעולות בריאותיות על מנת להפחיתו. זה נכון, אך רק במידה חלקית, משום שלמעשה הכולסטרול הינו מולקולה תקינה וחיונית לתהליכי חילוף החומרים בגוף. בגופנו קיימים מספר סוגי כולסטרול, ביניהם ה-HDL , המכונה כולסטרול "טוב", וה-LDL, המכונה כולסטרול "רע". 


במחזור הדם, צפים גופיפי שומן אשר תפקידם להסיע את תאי כולסטרול מהכבד אל הרקמות בגוף. גופיפים אלה משרים נזק רק כאשר הם חודרים לתוך דופן העורקים. דופן העורק מכיל מספר שכבות, כשהאנדותל היא השכבה הפנימית ביותר, הנמצאת במגע עם הדם. שכבת האנדותליום בנויה מתאים רחבים ודקים ותפקידה להגן על העורק אותו היא מצפה מבפנים. 


גופיפי השומן (הכולסטרול הרע - LDL) אשר עוברים דרך שכבת האנדותל וחודרים לדופן העורק, יוצרים תגובה דלקתית כרונית המוכרת גם בשם "טרשת העורקים". טרשת העורקים עלולה לגרום עם חלוף השנים לחסימה חלקית או מלאה של העורק, ולגרום לתעוקת חזה, המתבטאת בכאבי חזה בעת מאמץ. 


טיפול בכולסטרול. מציל חיים


במקרים דחופים יותר מתפתח אוטם לב ושבץ מוחי בשל היווצרות מקומית של קריש דם (פקיק) בעורק. חשוב לדעת כי גורמי הסיכון הידועים להתפתחות חולי טרשת עורקים (יתר לחץ דם, עישון, עודף בשומני הדם וחוסר בפעילות גופנית) פועלים על ידי השפעתם השלילית על שכבת האנדותליום.



מהם גורמי הסיכון לרמה גבוהה של כולסטרול רע?

לכולסטרול הרע גורמי סיכון סביבתיים וגנטיים. כאמור, הגורמים הסביבתיים הינם עישון, יתר לחץ דם וסוכרת, ואילו גורמי הסיכון הגנטיים משפיעים על תיפקודי הכבד ומתבטאים במחלה היפרכולסטרולמיה משפחתית. מחלת ההיפרכולסטרולמיה היא מחלה גנטית שבה קיים פגם בתפקוד הקולטן LDL, דבר שמוביל לעלייה ברמת ה-LDL מעל ל-300% מ"ג, במידה והפגם קיים בעותק אחד של הגן (מחלה הטרוזיגוטית), ואף מעל ל- 600% מ"ג אם הפגם נוכח בשני העותקים של הגן (מחלה הומוזיגוטית). ניתן במידת מה למתן או להפחית את השפעת גורמי הסיכון באמצעות תזונה ראויה, פעילות גופנית וטיפול תרופתי נכון. 



מהן האופציות לטיפול בכולסטרול?

ראשית יש לבצע בדיקת דם שגרתית במסגרת מרפאת קופת החולים על מנת לדעת מהם ערכי שומני הדם. מדובר בבדיקת דם פשוטה הכוללת את סוגי השומנים בדם ומכונה "פרופיל שומני הדם". אם רמת ה-LDL גבוהה ולפי הערכת הרופא המטפל יש להפחיתו, על המטופל לשנות אורחות חיים, כלומר לשנות את התזונה ולהפחית את ערכה הקלורי, להפסיק לעשן ולעסוק בפעילות גופנית אירובית. 


במקרים בהם תזונה נכונה ופעילות גופנית אינן מספיקות להורדת רמת כולסטרול ה-LDL  בדם, יש לנקוט באמצעים תרופתיים. כיום התרופה השכיחה ביותר להורדת הכולסטרול הרע בדם היא ממשפחת תרופות הנקראת סטטינים, שתפקידן להפחית את ייצור הכולסטרול הרע בכבד, דבר המוביל להפחתה של רמת הכולסטרול בדם. תוצאתו של טיפול זה היא ירידה בסיכון להתפתחות טרשת העורקים. 


הסטטינים הן תרופות חשובות ביותר אך אינן יעילות עבור כולם, ולא פעם גם גורמות לתופעות לוואי כגון כאבי שרירים וסיוטי לילה. תופעות לוואי אלה מקשות על נוטל התרופה להתמיד בנטילתה - דבר אשר מונע את השגת מטרת הטיפול ואת איזון רמות הכולסטרול הרע בגוף. ישנם מטופלים הזקוקים לטיפול בסטטינים יחד עם תרופה בשם איזטרול - המפחיתה את ספיגת ה-LDL  ממערכת העיכול - על מנת להשיג אפקט יעיל יותר של הפחתת הכולסטרול הרע בדם.


לאחרונה הושקה אפשרות תרופתית חדישה לטיפול בעודף כולסטרול, בדמות תרופה שמפחיתה ומאזנת את רמות הכולסטרול LDL בגוף, ללא תופעות הלוואי של הסטטינים או בנוכחות תופעות לוואי קלות. התרופה, הנקראת רפאטה(REPATHA) , או בשמה הגנרי,Evolocumab  מייצגת קבוצת תרופות חדשות ופורצות דרך, אותן ניתן לרכוש באמצעות הביטוחים הפרטיים. 


התרופה מבוססת על נוגדן לחלבון PCSK9, המזרז את הפחתת הכולסטרול הרע בדם. מדובר בנוגדן חד שבטי אנושי לחלבון בשם PCSK9, המעכב את יכולת הכבד להפחית את רמות ה"כולסטרול הרע" בזרם הדם. התרופה נקשרת לחלבון PCSK9 ובכך מאפשרת ירידה משמעותית ברמות ה-LDL. על אף שמשפחת תרופות זו דורשת הזרקה תת עורית אחת לשבועיים, הן נחשבות יעילות מאוד ומהוות אופק חדש בטיפול בחולים או בנבדקים בריאים אשר זקוקים להורדת את רמות הכולסטרול הרע. 


מנתונים שפורסמו לאחרונה נמצא כי רפאטה מפחיתה את רמות ה-LDL בכ-55% עד 75% במגוון רחב של מטופלים. בכל אלו הנמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלה חסימתית של עורקי הלב או המוח, הרגליים, הכליות, וכן לאלו שאינם מגיעים לערכי המטרה שלLDL  בטיפול בתרופות הקיימות. עוד עלה ממחקרים אלו כי עד 94% מהמטופלים הגיעו לערכי המטרה, המוגדרים כיום כ- LDL מתחת ל-70 מ"ג/דצ"ל (מ"ג%). הסיכון לתמותה ותחלואה ממחלות קרדיווסקולאריות פוחת על ידי הפחתת רמות הכולסטרול באופן ניכר. 


את התרופה ניתן להשיג לאחר המלצת קרדיולוג דרך הביטוחים הפרטיים, בתקווה כי בעתיד היא תיכלל בסל הבריאות. תרופות מסוג זה, המכונות מעכבי PCSK9, מאפשרות טיפול יעיל במטופלים עם ערכי כולסטרול רע גבוה, אך אינם מסוגלים ליטול סטטינים או שאינם מגיעים ליעד הטיפולי, ולאפשר להם אופק רפואי בהיר ובריא יותר. 


פרופ' שמחה מיזל, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה טיפול נמרץ לב בבית חולים הלל יפה בחדרה 

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' שמחה מיזל השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אימונים יוני 08/08/2020 02:44
  • היי אני בן 34 ומתאמן כ3 חודשים באיגרוף תאילנדי 2 אימונים בשבוע, עשיתי לאחרונה בדיקת ארגומטריה שהייתה תקינה, האם זה בסדר להוסיף בהדרגה עוד 2 אימונים בשבוע? האם צריך לשים לב לדופק בזמן האימון? כי האימונים אינטנסיביים, תודה רבה מראש.

  • + הוסף תגובה
פענוח בדיקת ארגומטריה לאחר ניתוח מעקפים בלה 21/07/2020 15:49
  • שלום רב, ב-6.8 אבי בן 73 עבר ניתוח מעקפים לאחר שבצנתור הודגמה מחלה תלת כלית קשה עם חסימה תת שלמה של RCA גדול בחלקו השני והיצרויות משמעותיות בשני ענפיו. היצרות משמעותית בחלקו השני של CX וחסימה שלמה של LAD מילוי קולטרלי קלוש בחלקו הדיסטלי מהעורק העוקף שמספק גם קולטרלים ל RCA. הוא עבר ניתוח CABG משך 4 שעות, מהלך הניתוח היה תקין, למעט עצירת שתן והוחל טיפול בקסטראל ולאחר מכן נגמר מקטטר. בביקורת שנערכה אחרי שבועיים בבדיקה גופנית שנעשתה לו על ידי הכירורג נמצא ש קולות לב סדירים. אק.ג קצב סינוס 87 ללא סימני איסכמיה חריפה. ראות כניסת אוויר מעט מופחתת מעל בסיס בריאה השמאלית בטן רכה פצעים ניתוחיים תקינים הוצאו תפרי הנקזים צילום חזה: מצב לאחר סטרנוטומיה תפליטים פלאורליים קטנים יותר משמאל. בתאריך ה-21.7 הוא הופנה ממכון שיקום הלב לבדיקת ארגומטריה. מתוך דו"ח הבדיקה: לפני בדיקה, דופק 90, דיאסטולי 70 סיסטולי 130 שיא המאמץ, דופק 131, דיאסטולי 70, סיסטולי 140 המבחן נמשך : 4:02 הגיע למאמץ של 7.00 METS המבחן הופסק עם הגעה לדופק מטרה הסיכום הוא כושר נמוך לבינוני, תגובת לחץ גדם תקינה, ללא תלונות לבביות, לא נצפו שינויים משמעותיים במקטע של ST במאמץ שבוצעץ הפרעות קצת הולכה: VPBS מרובים במאמץ. מה המשמעות של כך ? אבי לאחר הניתוח הוא פעיל מאוד, מסתובב הרבה ונוסע. האם יש בכך סיכון שהוא יכול לגרום לעצמו נזק ? תודה, בלה

  • + הוסף תגובה
עיבוי עלים במסתם אאורטלי בגיל צעיר עידן 19/07/2020 12:30
  • שלום, אני בן 35 ובבדיקת אקו-לב האחרונה שביצעתי אובחנו עלי מסתם אאורטלי מעובים. אני סה"כ אדם בריא, משקל תקין, מתאמן בחד"כ. מקריאה על הנושא הבנתי שזו תופעה שאמורה להתרחש רק בגיל מבוגר בהרבה (65 ומעלה). מה יכול לגרום לעיבוי של העלים בגיל כל כך צעיר? יתכן שנגרם עקב אימונים עצימים מידי בחד"כ? חוסר איזון תזונתי? אגב באקו שבוצע לפני שנה אובחנה "הסתיידות קלה של העלים", האם האבחנה הנוכחית (עיבוי) אומרת שיש החמרה? תודה

  • + הוסף תגובה
חידוד של השאלה - זיהום חיידקי עידן 21/07/2020 15:23
  • מקריאה על הנושא הבנתי שאחד הגורמים האפשריים לעיבוי עלי המסתם בגיל צעיר הוא זיהום חיידקי. במהלך השנה האחרונה עברתי מספר טיפולי שיניים כירורגים (ללא מתן אנטיביוטיקה) וכן דלקת זיהומית יחסית חמורה בדרכי השתן. הבנתי שברגע שחיידקים מתיישבים על המסתם אז ניתן להיפטר מהם רק בטיפול אנטיביוטי בעירוי. בהתחשב בהחמרה בהסתיידות שהיתה בשנה האחרונה, האם יתכן שעדיין קיימת התיישבות של חיידקים עדיין על המסתם ושהם ממשיכים לגרום להסתיידות שלו עד לטיפול אנטיביוטי?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!