לא קולעת לטעם של כולם אבל בריאה מאוד: הכל על כוסברה

מדוע יש נטייה להירתע מכוסברה, מי סביר יותר שימנע מלאכול את הירק הריחני ומהן סגולותיו הרפואיות? כל מה שכדאי לדעת על כוסברה מתוך הספר "איך לא למות"

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 22/05/2016

אחד הסימנים לשינויים שחלו בהרכב הדמוגרפי בארה"ב הוא שהסלסה החליפה את הקטשופ כרוטב האהוב ביותר על האמריקאים. אחד המרכיבים הפופולאריים ביותר בסלסה הוא הכוסברה, שהיא אחד המזונות השנויים ביותר במחלוקת בעולם. יש אנשים שאוהבים אותה מאוד ואחרים שונאים אותה באדיקות לא פחותה. למרבה העניין, אוהבי הכוסברה ושונאי הכוסברה חווים את טעמה בצורה שונה. אלה שאוהבים כוסברה מתארים אותה כרעננה, ריחנית ובעלת טעם שמזכיר פירות הדר, ואילו אנשים שלא אוהבים אותה מדווחים שיש לה טעם של סבון, עובש, לכלוך או חרקים. אני לא מבין איך אנשים מכירים את טעמם של חרקים, אבל אין ספק שזהו המזון שהדעות לגבי טעמו חלוקות באופן הדרמטי ביותר. 


קראו עוד: העלים הירוקים הכי בריאים בצלחת שלכם

כוסברה: או שאתה אוהב אותה או שאתה שונא

הסלידה מכוסברה עשויה להשתנות על-פי השיוך האתני. לדוגמה, יהודים אשכנזים נמנים עם השונאים המובהקים ביותר של כוסברה. רמז נוסף לכך הגיע ממחקרים שנערכו בקרב תאומים וגילו כי היחס לכוסברה היה זהה אצל תאומים זהים. לעומת זאת, אצל תאומים לא זהים לא התגלה מתאם כזה. הקוד הגנטי האנושי מכיל כ-3 מיליארד אותיות, ולכן, היינו צריכים לנתח את הדנ"א של כ-10,000 איש כדי למצוא את הגן הקשור לכוסברה. אין ספק שלמדענים העוסקים בגנטיקה יש דברים טובים יותר לעשות מאשר לקחת על עצמם אתגר כזה, נכון? 


אולי לא. מחקרים גנטיים שנערכו בקרב יותר מ-25,000 משתתפים שסיפרו לחוקרים על היחס שלהם לכוסברה גילו אזור מסוים בכרומוזום 11 שעשוי להיות המפתח להבנת הנושא. מה יש שם? גן שנקרא OR6A2, שמאפשר לנו להריח תרכובות מסוימות כמו E-(2)-decenal ומשמש הן מרכיב עיקרי בכוסברה והן מנגנון הגנה של חרקים שמפיצים ריח רע כדי להבריח טורפים. אם כך, אולי בכל זאת לכוסברה יש טעם של חרקים! ייתכן שאוהבי הכוסברה הם פשוט מוטציות גנטיות בעלות יכולת להריח את התרכובת הבלתי נעימה הזו. 


קראו עוד: מדוע הוא נחשב ל"גיבור העל של הטבע"? הכל על קייל


יתרונות בריאותיים של הכוסברה

אהבת כוסברה עשויה להיות יתרון, שכן, היא בריאה מאוד. אמא-טבע תוארה כ"בית המרקחת הגדול ביותר בכל הזמנים", ואין ספק שהכוסברה היא אחד המרשמים הצמחיים הראשונים שהיא ניפקה לאנושות. כ-20 גבעולי כוסברה ביום במשך חודשיים הפחיתו דלקת והקטינו ב-50% את רמת חומצת השתן בדם אצל חולי דלקת מפרקים, מה שהוביל את החוקרים למסקנה שכמות גדולה של כוסברה עשויה לעזור לחולי שיגדון.


נלקח מהספר החדש "איך לא למות, גלו את המזונות המוכחים מדעית למניעה ולטיפול במחלות", מאת ד"ר מייקל גרגר, בהוצאת פוקוס. הספר כולל המלצות תזונתיות מפורטות למניעה ולטיפול ב-15 גורמי התמותה המובילים בעולם, מתייחס למחקרים חדשים ומעניק עצות מעשיות לריפוי. 


עריכה מדעית: אופיר פוגל, נטורופת.


להשיג בכל חנויות הספרים בארץ ובהוצאת פוקוס בטלפון: 1-700-700-212




הצטרפו לאינדקס הרופאים!