מתי צריך לבצע אבחון? הכל על אבחון לקויות שמיעה בילדים

ליקויי שמיעה מולדים או כאלו שמופיעים בשלב מאוחר יותר משפיעים על חייו של הילוד לאין שיעור. מהם הגורמים, אילו שיטות אבחון קיימות והאם זה ניתן לריפוי? מומחה מסביר
כתבה פרסומית כתבת חסות


לפי ההערכות, בין אחד לשלושה ילודים מתוך אלף יסבלו מלקות שמיעה עם לידתם. אמנם ליקויי שמיעה מולדים אינם שכיחים, אך עד גיל 5 שכיחותם מוכפלת, זאת עקב ליקויים שמתקדמים בהדרגה מהלידה או ליקויים שמופיעים בשלב מאוחר יותר. כמו כן, ככל שהליקוי בשמיעה חמור יותר, כך השפעתו על חייו של היילוד תהיה הרסנית יותר: הלקות תשפיע על כל מהלך חייו של לקוי השמיעה, הן כילד והן כבוגר, ותפגע ביכולתו לדבר כראוי, לתקשר עם סביבתו ולהשתלב בשוק העבודה.


קראו עוד: המילון המלא: כל מה שאתם צריכים לדעת על בעיות שמיעה


שמיעה תקינה הינה חשובה עבור האדם בשני מישורים: המישור הקיומי (SURVIVAL) והמישור החברתי\תקשורתי. למישור הקיומי חשיבות עליונה בשמירה על חייו של אדם שנמצא בתנאים מסכני חיים. בעבר, תנאים אלו כללו זיהוי מוקדם של טורף שמאיים על חיי האדם, ואילו כיום חשוב לזהות סימני אזהרה קוליים כמו צפירת מכונית או רעש בלימה פתאומית וכדומה.


בחברה האנושית המודרנית, רוב התקשורת האנושית היא קולית (דיבור) ומיעוטה ויזואלית (שפת גוף, קריאת שפתיים). אם כך, התפקיד המרכזי של יכולת השמיעה הינו במישור החברתי/תקשורתי. מאחר ולקות בשמיעה משפיעה על התקשורת החברתית, היא עלולה לנתק את לקוי השמיעה מסביבתו. מסיבה זו היכולת של לקוי השמיעה להשתלב בחברה הינה משמעותית ביותר, שכן השתלבות חברתית מוצלחת עשויה לסייע ללקוי השמיעה לממש את שאר יכולותיו. 


מה גורם לליקויי שמיעה?

ליקויי השמיעה לרוב נובעים מפגיעה באחד או יותר ממרכיבי מערכת השמע:

א.האוזן החיצונית והתיכונה אשר הינן מכניות בתפקודן.

ב.האוזן הפנימית, אשר ממירה את גלי הקול באוויר לזרמים חשמליים לפי תדירותם.

ג.עצב השמיעה אשר מעביר את הזרמים החשמליים לכיוון המוח החל מגזה המוח עד לקליפתו.

ד.המוח אשר מבצע את ניתוח ועיבוד הזרמים החשמליים הללו לאורך הרמות השונות שלו במורכבות הולכת ועולה, כך שבקליפת המוח השמיעתית אנו למעשה שומעים ממש. פגיעה במערכת זו יכולה לגרום למצב בו אנו שומעים אך לא מבינים.


קראו עוד:

 האם גדל פה דור של חרשים?


מתי יש לבצע אבחון שמיעה?

חשוב לאתר ולטפל בליקוי שמיעה מוקדם ככל האפשר - בכל גיל. האבחון יתבצע בעקבות חשד של הנפגע או של סביבתו. הקושי בכך הוא שליקוי שמיעה אינו נראה לעין ואינו גורם לכאב ולכן במקרים רבים אינו מאותר אלא אחרי שחולף זמן רב.


חשד לפגיעה בשמיעה עשוי לעלות בעקבות מצב שבו אדם שואל "מה" לעתים קרובות או מגביר את הווליום בטלוויזיה באופן חריג. יתכן גם שיופיע זמזום טורדני באוזניו (טנטון), דבר אשר יוביל אותו לבדיקה. ילדים לרוב לא יתלוננו אך ההורים עשויים להבחין בכך שהילד אינו מגיב כמקודם. 


באוכלוסיות "בעייתיות" ישנן תכניות סינון שמיעה מובנות שמטרתן לאתר את לקויי השמיעה מוקדם ככל האפשר. תכנית כזו מופעלת במטרה לאבחן ליקוי שמיעה עם לידתם או לכל המאוחר תוך 3 חודשים, במטרה להתחיל טיפול ושיקום תוך 6 חודשים. החיסרון בתכנית זו, המופעלת גם בישראל, הוא בכך שאינה מאתרת את הליקויים שמתפתחים בשנים הבאות ולכן אינה מושלמת (בעולם הוחל ביישום תכניות אבחון גם בשנים מאוחרות יותר). חסרון נוסף הוא שאחוז הנכשלים בבדיקת הסינון הראשונית בבית החולים יכול להגיע ל-4% או אף יותר ורק מיעוטם הוא ליקוי אמתי. 


תוצאה של כישלונות אלה גורמת לחץ נפשי רב להורים עד השלב שבו הנושא מתבהר בבדיקות נוספות. תכנית מעקב שמיעה מופעלת גם לאנשים שעובדים ברעש חזק באמצעות רופאים תעסוקתיים במטרה לצמצם את הנזק שנגרם להם.



כיצד מתבצע אבחון שמיעה?

מטרת האבחון היא לענות על שתי שאלות: 

1.האם יש ליקוי ומה חומרתו?

2.איזה חלק במערכת השמע פגוע ומאיזו סיבה?

על מנת לענות על שתי שאלות אלה קיימים מספר כלי אבחון:


בדיקת שמיעה התנהגותית סובייקטיבית הנעשית בעזרת מכשיר בדיקה הקרוי אודיומטר, באמצעותו משמיעים צלילים לנבדק על ידי אוזניות והנבדק מסמן מתי הוא מתחיל לשמוע. בדיקה זו ישימה לנבדקים שמשתפים פעולה באופן מלא. לא ניתן ליישמה באוכלוסיית נבדקים שאינם מסוגלים לשתף פעולה (יילודים ותינוקות למשל) או אינם מעוניינים לשתף פעולה.


סוג אחר של בדיקות, שאינן מצריכות שיתוף פעולה פעיל מצד הנבדק, הן בדיקות אובייקטיביות אשר בודקות חלקים שונים של מערכת השמע ומספקות מידע חשוב ביותר על רמת השמיעה ועל מיקום הנזק. כלי אבחון אלה משמשים במערך אבחון מוקדם ביילודים:


•בדיקת טימפנומטריה ורפלקס אקוסטי - בודקת את האוזן התיכונה ועצב השמע עד גזע המוח וגם את שלמות עצב הפנים (פציאליס).


•בדיקת פלט אקוסטי שבלולי(OTOACOUSTIC EMMISIONS OAE), המוכרת יותר בשם "הדים קוכלאריים" היא הבדיקה המרכזית לסינון שמיעה ביילודים. בדיקה זו מאתרת את פעילותם התקינה של תאי שיער באוזן הפנימית. היא יעילה מאחר ורוב נזקי השמיעה המולדים הם באוזן הפנימית. בדיקה זו אינה מאתרת פגיעות בעצב השמע כמו עקב צהבת יילודים ולשם כך נעזרים בבדיקה הבאה.


•BERA או פוטנציאלים מעוררים של גזע המוח. בבדיקה זו ,שהיא מסורבלת יותר מבדיקת ה-OAE ולכן אינה מחליפה אותה, מדביקים אלקטרודות ומשמיעים צלילים ומקבלים תגובות לאורך מערכת השמע כולל רוב גזע המוח.


מכלול בדיקות אלו משמש לאבחון לא רק ביילודים, אלא בשילוב הבדיקה ההתנהגותית משמש לאבחון יסודי ומלא של ליקויי שמיעה מסוגים שונים בכל קבוצת גיל. שיטה זו נקראת TEST BATTERY APPROACH ומשמשת להצלבת המידע המתקבל בין כלל הבדיקות שהוזכרו לעיל כדי להגיע לאבחנה מקיפה של מצב האוזניים והשמיעה.


האם ניתן לרפא ליקויי שמיעה?

מרבית הנזקים לשמיעה (ליקויים מולדים, נזקי רעש וגיל) הם עקב פגיעה בשבלול האוזן הפנימית וברוב המקרים הם בלתי ניתנים לתיקון אלא לשיקום בלבד. יוצא מכלל זה הוא ליקוי פתאומי, בדרך כלל באוזן אחת, אשר אם יטופל במהירות יכול להתרפא. כמו כן, פגיעות באוזן החיצונית והתיכונה הן ברובן ניתנות לטיפול רפואי ולתיקון בעזרת אמצעים שונים כגון ניקוי פקק שעווה, ניקוז נוזלים מהאוזן התיכונה וניתוחי עצמות השמע.


פגיעות בעצב השמע מופיעות במיעוט המקרים בלבד (גידולים, צהבת היילוד בצורה קשה, פגמים גנטיים ונזקי גיל) והן קשות יותר לשיקום. אך אפשר להתעודד בכך שהטכנולוגיה העומדת לרשותנו לטיפול בליקויי שמיעה משתפרת ללא הרף ומאפשרת שיקום טוב למשתמשים בה.



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר יהודה הולדשטיין השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים דלקת אוזניים ושיקום שמיעה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
האם המכשיר ear popper אפקטיבי ? אשר 12/01/2020 01:21
  • נבדקתי ע"י רופא א.א.ג בעקבות סתימה באוזן (שנגרמה בגלל ליחה ונזלת). נאמר שעלי לקחת תרופות לייבוש הליחה והנזלת ואם התהליל לא יעלה יפה יבוצע ניתוח כפתורים. קראתי ברשת על מכשיר ששמו ear popper המסייע לפתוח את התעלות שמנקזות את הנוזלים. האם ידוע משהו על האפקטיביות של המכשיר הנ"ל, והאם שימוש בו עשוי למנוע צורך בכפתורים. אודה מאוד לתשובתכם.

  • + הוסף תגובה
המכשיר ear popper לא עזר לי כלל דורית 14/01/2020 07:51
  • כבר לפני עשור התחלתי לסבול מ-ETD והאוזן השמאלית היתה סתומה כל הזמן בצורה קיצונית ואף היו לי תחושות של הדף באוזן מה שהפריע לי לתפקד ולישון ופשוט חיפשתי כל פתרון אפשרי כולל המכשיר.למותר לציין שזה מצב בלתי נסבל והייתי מוכנה לנסות הכל בלבד שאפתור את הבעיה. לא זו בלבד שלא עזר למצבי אלא לעתים זה החמיר עוד יותר, זאת למרות שהקפדתי על השימוש בהתאם להוראות. לאחר שעברתי להשתמש בטיפות אף מאמריקה זה השתפר אך חזר לאחר כחמש שנים ומאז עשיתי פעמיים ניתוח כפתור שהוא בעצם צינורית אוורור וזה ממש עוזר.

  • + הוסף תגובה
כאב בלחיים הדר 13/01/2020 10:23
  • שלום אני כבר שבוע אחרי מתן סטרואידים למשך 3 ימים כדור ביום ( הייתי צריכה 6 ימים אבל זה עבר והרופאה אישרה שאפסיק טיפול) עקב תופעות מהטיפול פנים ואוזניים אדומות מאוד והתרחבות הפנים (היה לי פקק באוזן ימין וירידה בשמיעה ב 2 האוזניים) באמצע הטיפול ועד עכשיו משהו כמו שבוע אני מרגישה לחיים כואבות לסירוגין ותחושה של לחיים מתוחות ( מזכיר אולי הרגשה של אחרי הרדמה בטיפולי שיניים) ההרגשה רק בלחיים האם יכול להיות עדיין תופעת לוואי של הפרדניזון? נטלתי 3 ימים כדור אחד בלבד.. רוצה להבין האם יכול להיות שזה אחת מתופעות למרות שעבר כבר שבוע או שפשוט צץ משהו אחר שמצריך בדיקה :(

  • + הוסף תגובה
נוזלים באוזן וסינגולייר Seraya 07/01/2020 09:46
  • לבן שלי בן השנתיים דלקות חוזרות ונשנות, וכן נוזלים באוזניים. רופא שראה אותו לפני כשבוע המליץ על ניתוח כפתורים, כי הנוזלים לא צפויים להיספג בקלות בתקופת החורף, אך אנחנו מעוניינים לבחון פתרונות לא פולשניים בשלב ראשון. מזה כשבוע הוא מקבל סינגולייר, אבל שני לילות הוא בקושי ישן, מאוד לא רגוע, ומוטרד באופן שאינו אופייני לו, ולהבנתנו סיוטי לילה הם תופעת לוואי אפשרית של התרופה. האם אכן כך? איזה טיפולים חלופיים כדאי לשקול?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!