האם נמצא הגורם למחלה? כל מה שצריך לדעת על פרקינסון

מחלת הפרקינסון נותרה בגדר תעלומה ועד היום החוקרים לא היו בטוחים ממה היא נגרמת וכיצד לרפא אותה. האם כל זה עומד להשתנות בעקבות גילוי חדש? ואילו טיפולים מוצעים כיום בשוק? הכל על פרקינסון
כתבה פרסומית כתבת חסות
תאריך עדכון: 18/11/2020


כבר שנים שמחלת הפרקינסון (בעברית: "רטטת") מעסיקה את הרופאים והחוקרים מסביב לעולם. המחלה הכרונית-פרוגרסיבית הזו, שעד היום נחשבת לחשוכת מרפא, כוללת מאפיינים פיזיים ונפשיים ופוגעת מאוד באיכות חייהם של החולים בה. למרות שידוע מה הליקוי במוח שגורם לה – עדיין לא ברורות לגמרי הסיבות שמביאות לאותו ליקוי, והמחקרים בנושא, שמתפרסמים חדשות לבקרים, מנסים לשפוך אור על אחת התעלומות בעולם הרפואה.



רעד ו"פני מסכה": מחלת הפרקינסון ותסמיניה

פרקינסון היא מחלה נוירולוגית, המערבת את המוח ומערכת העצבים המרכזית. המחלה נגרמת בעקבות פגיעה ב"גרעינים הבזליים" – צבר של נוירונים שממוקם בחלק העמוק של המוח. אמנם יש  מספר גרעינים ולכל אחד ישנם מספר תפקידים, אך המחלה נגרמת בגלל פגיעה בגרעינים מסוג Substantia Nigra, האחראים לייצור ההורמון "דופמין". ירידה בריכוז הדופמין במוח גורמת לתמונה קלינית של פגיעה בתנועה, נוקשות שרירית, בעיות בשיווי-משקל וירידה בקואורדינציה. 


סימפטום נוסף שמזוהה מאוד עם המחלה הוא רעד במנוחה (resting tremor) שמפסיק כאשר החולה מתחיל תנועה בכיוון מסוים. זאת, בניגוד לרעד בתנועה (רעד צרבלרי, intention tremor) שנגרם בשל פגיעה במוח הקטן, או ה"צרבלום". מסיבה זו, הקושי של החולים הוא בעיקר בהתחלת התנועה, ועם הזמן הקושי מתגבר והתנועה הופכת אטית יותר.  


שרירי הפנים אף הם מושפעים מכך, ואחד הסימנים למחלה מתקדמת הוא "פני מסכה" (mask face) – מצב שמתאפיין בחוסר הבעות פנים. אם ישנה פגיעה בשרירים שאחראים על תיבת הקול ועל תפקוד פונטי – גם הדיבור הופך למסובך, אטי ולא מובן. הפגיעה במוח מובילה גם לפגיעה בעצבי מערכת העיכול, לעצירות, לבעיות במתן שתן ולבעיות עור. כל אלה גורמים לרבים מהחולים לפתח דיכאון, ויש חשיבות עצומה לטיפול נפשי במקביל הפיזי במחלה על מנת להימנע מפגיעה נוספת באיכות החיים.



לא רק במבוגרים: מי חולה בפרקינסון? 

למרות שהמחלה מזוהה בייחוד עם אנשים מבוגרים, הגיל הממוצע להופעתה הוא סביב גיל 58 ואבחנות מבוצעות גם בחולים בגילאי 40 או פחות. המחלה נפוצה יחסית ופוגעת ב-1% מהאוכלוסייה בקבוצת הגיל הנ"ל, קרי, כ-20 אלף איש בישראל סובלים מהמחלה בדרגות חומרה שונות.



הקשר בין זיהום לפרקינסון: האם התעלומה קרובה לפתרון?

כאמור, למרות שנים של מחקר בתחום והשקעה כספית של מיליארדי דולרים, עדיין אין תשובה חותכת לשאלה מהו הגורם הבסיסי לפגיעה ב"גרעינים הבזליים" ולהופעת מחלת הפרקינסון. על פי מחקרים מהשנים האחרונות, נראה שיש גורם גנטי שקשור להתפרצות המחלה, כשל-15%-20% יש בן משפחה חולה. בנוסף, זוהו גורמים שונים כמו חשיפה לחומרי הדברה, פחמן חד-חמצני ומתכות שונות ככאלה היכולים לגרום להרס של ה"גרעינים הבזליים" ולקדם את התפתחות המחלה. תיאוריה נוספת מציעה שחלבון מסוים, אלפא-סינוקלאין, מצטבר בתא העצב ומונע ממנו לייצר דופמין. 


לאחרונה, יותר ויותר מחקרים חושפים את הקשר שבין זיהום ויראלי לפרקינסון: בין היתר זוהו הליקובקטור פילורי (הגורם לכיב כיבה) ווירוס השפעת כגורמים אפשריים למחלה, אם כי באופן עקיף. סיבות אפשריות נוספות הן פגיעות ראש וזיהומים במוח בתקופת הילדות, שבץ, גידולים מוחיים ובעיות בבלוטת התריס. יש לציין שגם היום, למרות אינספור שנים של מחקר, רוב מקרי הפרקינסון הם "אידיופטיים", כלומר, מתפרצים ללא סיבה ידועה. 


התעלומה עוד רחוקה מפתרון



מתרופות ועד מכות חשמל: כל הטיפולים לפרקינסון

הטיפול שמהווה קו ראשון הוא טיפול תרופתי: מכיוון שתאים מייצרי דופמין מתים ויש ירידה בריכוז הדופמין במוח – נהוג להתחיל את הטיפול עם מתן אוראלי של התרופה L-dopa (שם מסחרי: Levodopa), חומר המוצא של דופמין. הסיבה שלא ניתן לתת דופמין באופן ישיר היא שהדופמין לא עובר ממחזור הדם אל המוח, ומלבד זאת, לדופמין יש השפעות סיסטמיות על הלב וכלי הדם.


תרופות נוספות הן אגוניסטים לדופמין, תרופות שמחקות את פעילות הדופמין במוח על ידי קישור לרצפטורים שלו והפעלה שלהם. פעמים רבות ניתנות התרופות הללו בשילוב עם Levodopa כדי לחזק את ההשפעה שלו. סוגים נוספים הם תרופות מעכבות אצטיל-כולין (Ach inhibitor), מעכבי MAO-B (סלג'ילין) ותרופות אנטי-וירליות.


ישנן גם שיטות לא-תרופתיות לטיפול בפרקינסון: החל מטיפול באמצעות מציאות מדומה, טיפול בקנאביס רפואי, גירוי מוחי עמוק (Deep Brain Stimulation – DBS) ושימוש בגלי אולטרסאונד - טכניקה שבוצעה בפעם הראשונה בישראל לפני מספר חודשים. 


קראו עוד: ה"פוקימון-גו" של עולם הרפואה: טיפול בעזרת מציאות מדומה


חשוב לציין גם את השיטה הטבעית לטיפול בפרקינסון, שנקראת "טיפול אורתומולקולרי"": שיטה זו עושה שימוש בחומרים שנמצאים בגוף באופן טבעי, ודוגלת במתן שלהם בכמות גבוהה, ביניהם: קואנזים Q-10, NADH ונוגדי חמצון (כגון ויטמין E, GSH ואחרים). בו בזמן יש לבדוק את הרמה של הויטמינים: D, B12 וניאצין (B3) ולהשלים חוסרים שלהם, מה שעשוי להאט את קצב התקדמות המחלה.


למרות שבישראל מקפידים לציין את "שבוע המודעות למחלת הפרקינסון" במהלך חודש מרץ, התרופות לפרקינסון עדיין אינן כלולות בסל הבריאות. יחד עם זאת, חשוב לזכור שאבחון מוקדם, טיפול נכון ומתן תשומת לב לכלל הרבדים של המחלה (טיפול פיזי, נפשי ומשפחתי) – יאפשרו חיים נורמליים ופרודוקטיביים. בינתיים לא נותר לנו הרבה מלבד לנקוט בצעדים שהוכחו כיעילים במניעה של מחלת הפרקינסון: להרבות בצריכה של פירות וירקות, סיבים תזונתיים ואומגה 3 ולהמעיט בצריכת בשר ומוצרי חלב. 



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם שירות אינפומד מחקר אישי השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים אפילפסיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
התאמת כדור יהודית 26/03/2020 16:01
  • בני נוטל DEPALEPT 500 MG ועד היום תמיד הבאתי לו כדורים מהארץ כאשר נסעתי אליו להולנד. כאמור הוא מתגורר בהולנד וחייב למצא תרופה זהה מ אחר ובהולנד אין DEPALEPT אבקש לדעת אם DEPAKINE היא תרופה זהה והוא יכול ליטול אותה ללא חשש מאחר והוא נשאר שם ללא תרופות.

  • + הוסף תגובה
תתייעצי עם נוירולוג יובל 04/06/2020 12:36
  • התשובה לשאלה היא כנראה כן. אבל אני לא רופא ולא מכיר את המקרה. חשוב לקבל איבחון מקצועי

  • + הוסף תגובה
תוצאות של MRI אסף 16/04/2020 20:22
  • שלום רב אני סובל כבר כשנתיים מאנצפליטיס. עברתי מספר בדיקות MRI ואני מטופל בכדורים על מנת למנוע התקפים אפילפטיים. עברתי 4 התקפים בשנתיים האחרונות. רציתי לדעת אם ניתן בבקשה לקבל פירוש מפורט יותר על התוצאות הMRI "מודגמים אותות חריגים האדרתיים בפונס וסביב חדרי המוח הלטרליים וכן מוקדים תת קורטיקליים במיקום דומה לבדיקות קודמות, בולטים יותר בהשוואה לבדיקה הקודמת" "רטנציה ציסטית בסינוס המקסילרי השמאלי . הפרשות בכמות קטנה בתאי המסטואיד" אם אפשרי לקבל הסבר כלשהו על הממצאים תודה רבה

  • + הוסף תגובה
אפילפסיה וליקויי למידה ראשלצי 05/04/2020 21:12
  • בגיל 22 אובחנתי עם אפליפסיה בעקבות מספר התקפים ,מאז קיבלתי טיפול תרופתי ואני מאוזן כבר 18 שנים , במהלך השנים חשתי שיש לי ליקויי למידה ובמהלך לימודי במכללה חשתי שאני קולט לאט יותר את החומר הנלמד לעומת חבריי לספסל הלימודים האם יש קשר בין אפילפסייה לבין ליקויי למידה?

  • + הוסף תגובה
יש קשר סטיסטי. דוד 16/04/2020 00:44
  • בסוגי אפילפסיה מסוימים. למשל ב JME. למי שיש לקוי למידה סיכוי גדול יותר לאפילסיה.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!