לא סתם תחושת בטן: הקשר המוכח בין רגשות למחלות מעיים

התחושה שאנחנו "מרגישים מהבטן" הפכה לאחרונה לעובדה מדעית. האם זה אומר שחוסר איזון רגשי יכול לגרום לכאבי בטן? הכל על ה"מוח הרגשי" של המעיים והאופן שבו הוא קשור למחלות מעיים דלקתיות

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 09/08/2016

כולנו משתמשים בביטויים כמו "אני מרגיש את זה בבטן", "המעיים שלי מתהפכים" ו- "יש לי פרפרים בבטן". אז עכשיו זה רשמי ומוכח מדעית: מסתבר שלמעיים יש "מוח" משלהם, המכונה מערכת העצבים של המעי (Enteric nervous system). 


בהישען על הממצאים הללו, נוכל להסביר ולהדגים באופן מדעי כיצד הרגשות שלנו משפיעים על מערכת העיכול, על המעורבות שלהם ביצירת מחלות, וכיצד טיפול רגשי יכול לעזור לחולי מערכת העיכול כמו תסמונת המעי הרגיז/ש, מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית - להגיע מהר יותר וביעילות לרגיעה.



הגילוי המרעיש: ישנו "מוח" נוסף במערכת העיכול

המעיים הם האיבר שבו מצוי הריכוז הגדול ביותר של עצבים בגוף, אחרי המוח. כבר במאה שעברה, פרופ' מייקל גרשון, ראש המחלקה לאנטומיה וביולוגיה של התא במרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, מצא כי לבני האדם ישנו מוח נוסף שמצוי במערכת העיכול. הוא גילה שמוח זה מורכב ממיליארדי תאי עצב ומשפיע על מצבנו הבריאותי ועל הרגשתנו הכללית. ממש כמו המוח "הראשי" שלנו, המערכת הזו שולחת ומקבלת אותות, מתעדת חוויות ומגיבה לרגשות. המעיים יכולים לייצר הפרעה במוח שלנו ממש כמו שהמוח יכול "להרגיז" את המעי. המוח של המעי מכונה ENS או "המוח הקטן".


המוח של המעי ממוקם במעטפת של הוושט, הקיבה, המעי הדק והמעי גס. הוא פועל באופן עצמאי ויודע ללמוד, לזכור וכמו שאומרים, לייצר תחושות בטן. חוקרים מדווחים שהוא משחק תפקיד מרכזי באושר ובסבל האנושי. השפעתו ניכרת ביותר במחלות מעיים כמו תסמונת המעי הרגיז/ש, קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן.


גם במעיים ישנה מערכת ששולחת ומקבלת אותות, מתעדת חוויות ומגיבה לרגשות



על פחד, הישרדות ותופעות הלוואי שלהם

ככל שהמדע לומד יותר על הקשרים בין שני המוחות (בין המרכזי ל"מוח הקטן" של המעי), כך מבינים יותר את האופן בו אנשים מרגישים ופועלים. כאשר המוח המרכזי נתקל בסיטואציה מפחידה, הנתפסת על ידינו כסטרס, הוא משחרר הורמוני לחץ שמכינים את הגוף לתגובה פיסיולוגית-פסיכולוגית הנדרשת לצורך הישרדות. מצב זה מכונה "ברח, הלחם או קפא" – Fight, Flight or Freeze. הבטן שלנו, המכילה חיישנים עצביים רבים, מגורה על ידי הכימיקלים הללו ומכאן תחושת ה"פרפרים בבטן". במצב מסכן חיים אמיתי, כמו בשדה קרב, המוח המרכזי מורה ל"מוח הקטן" לכבות את עצמו, גם כדי לחסוך במשאבי הגוף וגם, ככל הנראה, כדי להתגבר על רגשות כמו פחד. כל זה במטרה לשרוד.


הבעיה מתחילה כאשר אנחנו מתייחסים למצבים רבים בחיי היום-יום שלנו כמצבים מסכני חיים, ואז אנחנו נמצאים לאורך במצב המכונה "די-סטרס". כלומר, ללא רוגע אך גם לא במצב קצר טווח של התגייסות להשרדות. מצב כזה מערער את הגוף, מאחר שהוא משדר לו כל הזמן תחושות סותרות, דבר המקשה על זרימת דם תקינה למוח ולמעיים, מקשה על אכילה ועיכול בריאים ומייצר עוד שורה של תסמיני מחלה.



חוסר איזון בחומר הכימי משפיע על מצב הרוח שלנו – ועל הקיבה

סרוטונין הוא חומר כימי המעביר מסרים במערכת העצבים. הסרוטונין משפיע על מצב הרוח שלנו, על התנהגות רגשית, שינה, אנרגיה וההרגשה הכללית שלנו. הסרוטונין קשור לתיאבון, הנאה ושיכוך כאבים. ירידה ברמת הסרוטונין מביאה לתופעות כמו אי שקט, מצב רוח ירוד, דיכאון, כאבי ראש, ירידה בזיכרון וביכולת הריכוז, שנת לילה לא טובה ועייפות במשך היום, תשוקה לאוכל, במיוחד לפחמימות ומתוקים. חוסר איזון ברמת הסרוטונין יתבטא בכאבי בטן, שלשולים וגזים בדומה לתסמונת המעי הרגיז.


פחד גורם לעצב התועה, המחבר בין קיבה למוח, להגביר את אספקת הסרוטונין למעי, כך כשהמעי מגיע לגירוי יתר הוא מתחיל להגיב בתנועתיות יתר, שיכולה להתבטא בשלשול. אצל אחרים, מצב כזה יתבטא במתח שרירים מוגבר, כיווץ וכתוצאה – עצירות. באופן דומה, כאשר העצבים בוושט מגורים יתר על המידה בגלל רגשות חזקים, אנשים מרגישים תחושת מחנק וקשיי בליעה.


אותות מתח מהמוח המרכזי יכולים לשבש את התפקוד העצבי בין הקיבה והוושט, וכתוצאה מכך עולים מיצי הקיבה לוושט המתבטאת בתופעות המכונות רפלוקס או צרבת.



סטרס ממושך: גורם לדלקות ולהתפרצויות של מחלות אוטואימוניות 

במצב נורמלי דלקת היא הדרך של מערכת החיסון להגן על הגוף. מחקרים מראים כי במקרים של לחץ קיצוני, המוח המרכזי נרתם להגנה על הבטן ומשחרר חומרים מעודדי דלקת שמפעילים את המעיים להילחם בפולשים, כגון חיידקים ופרזיטים שונים. למרבה הצער, החומרים הללו גם גורמים לשלשולים ולהתכווצויות. התרחשות כזו שמורה באופן טבעי למצבי הישרדות. הבעיה מתחילה כאשר אנחנו חיים במצב של לחץ מתמיד.


הסטרס בחיינו בעל השפעה מרובה ואף מהווה מקור להתפרצויות של מחלות המוגדרות כאוטואימוניות, כמו מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, אך גם אסטמה, פסוריאזיס, דלקת מפרקים, תסמונת המעי הרגיז ועוד. מכאן החשיבות הגדולה של עיבוד הרגשות, בעיקר רגשות הגורמים לעקה- סטרס (stress). הוצאת גורמי הלחץ מהחיים ורכישת כלים להתמודדות נכונה עם העקה, יש בהם כדי להקל על התופעות גורמות הדלקת במעיים.


קראו עוד: יתר לחץ דם, לחץ ומתח נפשי: מה הקשר ביניהם?



האם אנו יכולים "לאמן" את המעיים שלנו?

האם המוח של המעי יכול ללמוד? האם הוא "חושב" באופן עצמאי? מחקרים מראים שהתשובה היא חיובית. מתועד סיפור ידוע על אח רפואי בצבא ארה"ב שהיה אחראי על קבוצה של משותקים בפלג גופם התחתון. מאחר ולא הייתה להם תחושה או שליטה על המעיים, בכל בוקר בשעה 10:00 החולים קיבלו חוקן שהוביל ליציאה מהמעיים. כשהוחלף האח באח חדש, החליט האח החדש לדחות את שעת החוקנים לצהריים. להפתעתו, בשעה 10 בבוקר למחרת, לכולם במחלקה הייתה תנועת מעיים באותו הזמן, בלי חוקנים. האם האח הקודם "אימן" את המעיים של החולים? האם גם אנו יכולים "לאמן" את המעיים שלנו?


במצב של עקה (סטרס) מתמדת לומד המוח שהוא במצב הישרדות מתמיד ומשחרר גורמי דלקת. לשמחתינו, גם תהליך הפוך אפשרי. יחד עם המודעות לתזונה נכונה ואורח חיים בריא, הלימוד כיצד להתמודד עם לחץ ואימון בעיבוד רגשות יש בו כדי ללמד את המעי לתפקד באופן בריא.



אמיר זמורה הינו פסיכותרפיסט במרכז "דרך הבטן" – לבריאות מערכת העיכול


פורומים, נטורופתיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
תמרים ותולעים במעיים עומר 10/02/2019 07:22
  • שלום. יש לי תולעים במעיים, האם אני יכול לאכול תמרים או שעדיף להימנע ממתוק גם אם זה טבעי?

  • + הוסף תגובה
תמרים ותולעים ד"ר רפאל אריאס 10/02/2019 09:57
  • שלום עומר, ככלל, עדיף להימנע ממזונות מתוקים. גם סוכר לבן הוא "טבעי", שהרי הוא מופק מצמחים. יש להתייחס לכמות התמרים ולתזונה הכללית; 1-2 תמרים ביום לא ישפיעו מהותית על התולעים אם הם המזון המתוק היחיד. יחד עם זאת, התולעים אינן ניזונות דווקא מסוכר. הימנעות מסוכר/מתוקים, החשובה כשלעצמה, לא תפתור את הבעיה. נדרש טיפול ייעודי לקטילת התולעים ולמניעת התרבותם. למידע נוסף אתה מוזמן ליצור עמי קשר. בברכת בריאות טובה, ד"ר רפאל אריאס נטורופת טל' 0546475747

  • + הוסף תגובה
.. עומר 10/02/2019 10:43
  • תודה על המענה, אשמח אם תפרט לי יותר מה כדאי לאכול ומה לא כדאי.. ולקבל מידע לגבי הטיפול לקטילת התולעים

  • + הוסף תגובה
.. עומר 10/02/2019 10:45
תולעי מעיים ד"ר רפאל אריאס 10/02/2019 12:25
  • תולעי מעיים ניזונות רובן ממזון אורגני המצוי במעיים או מוצצות דם. מומלץ להימנע ממזון המכיל פחמימות "ריקות/פשוטות" כמו קמח לבן וסוכר. מזונות העשויים לתמוך בטיפול נגד תולעים הם זרעי דלעת, שום, בצל, ג'ינג'ר ומזונות עתירי סיבים. אינני מכיר דרך תזונתית שתיתן ולו מענה חלקי לבעיה. טיפול בתולעי מעיים אמור לכלול אמצעים משמעותיים הרבה יותר וביניהם צמחי מרפא ותוספים שונים. טרם מתן המלצה על טיפול מעשי יש לעשות בירור יסודי ומקיף. הטיפול אמור להינתן במעקב ובהשגחה ולצערי לא אוכל להמליץ על טיפול ייעודי לך בפורום זה.

  • + הוסף תגובה
זה שקר אין שום.צמחי מרפא שהורגים תןלעים מאיה 18/11/2019 21:44
טיפול טבעי - קשב וריכוז , O.C.D , שיפור יכולות קוגנטיביות אדם אחד 07/10/2019 10:49
  • 1. דרכים לטיפול טבעי (לא תרופתי) בתסמינים של O.C.D וקשב וריכוז, הדברים מאוד דומים בינהם (הבדל דק ואני רואה שהם מתארים בערך את אותם תסמינים). 2. דרכים לטיפול טבעי (לא תרופתי) - תוספי תזונה וצמחים לשיפור היכולת הקוגניטיבת באופן כללי ובפרט בעיות קשב (ראיתי תוספים כמו אקטיב בריין ועוד) ? א. האם פוספטידל סרין הוא מוצר טבעי (ללא תופעות לוואי?), יש אותו לכל מיני חברות וקשה לעמו על ההבדלים, אשמח לדעת אם יש תוסף אחד ממולץ (ראיתי את של nutri d בזול) ב. קיימים תוספים כגון Zoom ו VAYACOG שמכילים שילוב של אומגה 3 ופוספטידל סרין, אפשר ליטול אותם גם בנפרד לקבלת אפקט דומה הלא כך?

  • + הוסף תגובה
העלאת אנרגיה והשראת רוגע באופן טבעי אדם אחד 07/10/2019 10:49
  • טיפול טבעי (לא תרופתי) - תוספי תזונה וצמחים , שיטות להשראת רוגע (ללא תחושה "הרדמה ונטרול") + כאלה להעלאת האנרגיה?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!