לא רק אמיר פיי גוטמן: כך הסרטן מצליח לבלבל את הרופאים

הידיעה על האבחון המוטעה שניתן לכוכב להקת היי פייב יצרה רעש גדול וגרמה לאנשים רבים לאבד אמון במערכת הרפואית. אך האם באמת מדובר ברשלנות רפואית? יצאנו ובדקנו איך זה קורה שהסרטן מצליח "להתחפש" למחלה אחרת ואילו סוגי סרטן הם המבלבלים ביותר

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 30/05/2019

בספרו "הבריאות בידיים שלך", מתאר הסופר אנדריאס מוריץ את הסרטן כ"מנגנון הישרדותי" - ולאו דווקא כמחלה. לדבריו, הסרטן הוא ניסיון נואש וסופי של הגוף להישאר בחיים, ואדם הסובל ממחלות אחרות (שהן למעשה גורמות לסרטן) ימות במהרה אלא אם יגדלו בגופו תאי סרטן. למעשה, כך טוען מוריץ, הסרטן הוא גורם שמאפשר לנו לחיות על "זמן שאול" למרות החולי במחלות אחרות. 


בין אם נקבל טענה זו או לא, הסרטן היה ונשאר אחד מגורמי התמותה המובילים בעולם, ובישראל הוא אחראי ללא פחות מרבע ממקרי המוות כל שנה. לרוב, האבחנה של סרטן היא פשוטה יחסית, אך בחלק מהמקרים נאלצים הרופאים להתמודד עם סרטן ש"מתחזה" למחלות אחרות, דבר שגורם לתהליך האבחנה להיות ארוך יותר, מסובך יותר, ובמקרים מסוימים אף שגוי. 


קראו עוד: משקאות חמים גורמים לסרטן? כך תדעו למה להאמין - ולמה לא


מקרה אחד שעלה לתודעה הציבורית בהקשר של "סרטן מתחזה" הוא המקרה הנדיר של הזמר אמיר פיי גוטמן, שאובחן לפני מספר חודשים עם סרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין (NHL), סוג של סרטן הדם שמערב את התאים הלימפוציטים (Lymphcytes). לאחר מספר סבבים של טיפולים כימותרפיים הכריזו הרופאים כי הייתה טעות באבחנה, ולמעשה הוא סובל ממחלה אחרת, דלקתית, שאינה קטלנית. זהו אומנם מקרה של אבחנה מסוג false positive (אבחנה חיובית למרות שאין מחלה) אך קיימים מקרים אחרים, הפוכים, של חוסר אבחון למרות קיומה של המחלה.



סרטן ש"מתחפש": איך זה קורה?

סרטן הוא למעשה אוסף של מחלות, שהמשותף להן הוא התחלקות אין סופית של תאים עד לכדי נזק לרקמה, לאיבר ולגוף כולו. חקר הסרטן הוא אחד התחומים המתפתחים ביותר ברפואה ורק לאחרונה דיווחנו פה על הטיפול החדשני שמאריך את חיי החולים במלנומה ואף יכול להביא לריפויים.


כאמור, המקרה של אמיר פיי גוטמן הדגים צורה אחת שבה מחלות שאינן סרטן יכולות להידמות לסרטן. אבל מה עם המקרה ההפוך? 


בשנת 2014 גילו חוקרים מבית החולים האוניברסיטאי בטקסס חלבון בשם איולוס (Aiolos) שנמצא באופן טבעי על הממברנה (הקרום הדק) של תאי דם, ומאפשר לגוף לזהות אותם כ"עצמי". בעקבות הזיהוי "השגוי", הגוף אינו תוקף את תאי הדם, זאת בניגוד לתאים זרים שכן יזוהו, דבר שיגרום למתקפה של מערכת החיסון עליהם. החוקרים גילו שחלק מתאי הסרטן מסוגלים לבטא את החלבון הזה על הממברנה שלהם, "להתחפש" לתא של הגוף וכך לחמוק מזיהוי על ידי מערכת החיסון. אם כן, לא רק שלא ניתן לרתום את מערכת החיסון לפעולה כנגד הגידול המקורי – אלא הסכנה להתפתחות גרורות (כתוצאה מתאים שנודדים בזרם הדם) עולה מאוד. 


קראו עוד:סובל משיעול מתמשך? 15 סימני אזהרה שעשויים להעיד על סרטן


החוקרים, שחקרו את ביטוי החלבון בסרטן הריאה, העריכו שנוכחותו של החלבון הזה בתאי הסרטן מובילה לפרוגנוזה(צפי) גרועה בהרבה יותר ביחס לאותו סרטן ללא ביטוי של החלבון, פשוט משום שאפשרויות הטיפול מוגבלות יותר.


סרטן: למי אתה מתחזה?  


מחקר נוסף, שנערך בשנה שעברה בשבדיה, מצא שתאי סרטן מסוגלים להידמות אפילו לתאים של מערכת החיסון עצמה! בדומה למקרה הקודם, גם כאן מדובר על תאי סרטן ש"מסגלים" לעצמם תכונות של תאים בריאים, במקרה הזה לימפוציטים, וכך הם "מוסתרים" ממערכת החיסון. יותר מכך, מאחר והגוף חושב שמדובר בתאים עצמיים של מערכת החיסון, הוא מאפשר להם כניסה חופשית לבלוטות הלימפה וכך עולה הסיכון להיווצרות גרורות. רק כדי לסבר את האוזן, מערכת הלימפה היא הדרך העיקרית שבה תאים סרטניים מהגידול המקורי עוברים למקומות אחרים בגוף, והיווצרות של גרורות היא סימן פרוגנוסטי גרוע במיוחד. 


מקרה ספציפי שמדגים את החשיבות של מערכת הלימפה הוא סרטן השד: כאשר שד אחד נגוע בסרטן, הדרך היחידה של התאים לעבור לצד הבריא היא דרך בלוטות הלימפה, שנמצאות מסביב לעצם החזה (סטרנום). זו הסיבה שבזמן ניתוח להסרת גידול סרטני מהשד מקפידים להסיר גם את בלוטות הלימפה מהצד החולה, כדי "להכיל" את הסרטן ולמנוע ממנו להתפשט לאזורים אחרים בגוף. תאים של סרטן השד יודעים גם לחקות תאי עצב, לעבור את מחסום הדם-מוח ולחדור אל תוך המוח, תוך יצירת גרורות שם. מסיבה זו, אחד הסיבוכים של סרטן השד הוא הופעת גרורות במוח, גם שנים לאחר שהמחלה לכאורה נעלמה.


קראו עוד: האם את בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד? כך תדעי



אילו סוגי סרטן הם הקשים ביותר לזיהוי?

בשונה מהסרטן שמסתתר מתאי הגוף על ידי "התחפשות" לתא בריא, ישנם סוגי סרטן אחרים, שגורמים לסימפטומים קלים או שמתפתחים ללא סימפטומים כלל, והגילוי קורה כשלרוב זה כבר מאוחר מדי.


דוגמא אחת היא נון הודג'קינס לימפומה (NHL), שהוזכרה כבר קודם בהקשר של גוטמן, ויכולה להתבטא בסימנים קלים ולא מכאיבים, כגון נפיחות של בלוטות לימפה בצוואר, מפשעה ובתי שחי. גם הסימנים המאוחרים יותר אינם ספציפיים, וכוללים עייפות וקושי להילחם בזיהומים (בשל הפגיעה בייצור של תאי הדם במח העצם).


דוגמא נוספת היא סרטן בחלל הפה, הנפוץ במיוחד בקרב מעשנים. הוא נוטה להתחבא באזורים נסתרים מן העין, דוגמת רצפת הפה, החך הרך וצידי הלשון. מאחר והוא קרוב לאיברים חיוניים בראש ובחזה, יש לו נטייה לשלוח גרורות מהר יחסית, דבר הגורם לכך שמחצית מהחולים מתים תוך חמש שנים. 


לבסוף, סרטן צוואר הרחם הוא אחד מסוגי הסרטן הנגרמים כתוצאה מזיהום ויראלי: וירוס הפפילומה האנושי (HPV - Human Papilloma Virus) הוא אחד מהזיהומים הנפוצים ביותר בעולם המועברים במגע מיני. על פי ההערכות, כ-98% מהאוכלוסייה יהיו נשאים שלו בשלב מסוים בחיים, רובם מבלי שידעו על כך בכלל. בחלק קטן מהנשאיות (ובחלק אפילו קטן יותר מהנשאים) הוא עלול לגרום לסרטן באיברי המין – סרטן הפין, או נפוץ יותר – סרטן צוואר הרחם. הסימנים שלו אינם ספציפיים וכוללים דימום דמוי וסת או דימום לאחר קיום יחסי מין.



כיצד מצמצמים את הסיכון לחלות בסרטן?

על פי האגודה הישראלית למלחמה בסרטן, ניתן לצמצם את הסיכוי לתחלואה בכ-65% על ידי שמירה על אורח חיים בריא ושמירה על כללים פשוטים:

•הימנעו מעישון – מובן שעדיף להפסיק לעשן, אבל אם אינכם מסוגלים, לפחות תחסכו את ה"תענוג" ואל תעשנו בסמוך לאנשים אחרים או לילדים.


•היו פעילים – איגוד הבריאות העולמי ממליץ על פעילות גופנית של לפחות 150 דקות בשבוע (לדוגמא – 30 דקות, 5 פעמים בשבוע), שילוב של פעילות סיבולת, כוח, גמישות ושיווי משקל.


•הרבו בצריכת ירקות, פירות ומים - והימנעו מצריכה גבוהה של מזון מעובד, שומן רווי כולסטרול או שומן טראנס.


•הימנעו מצריכת אלכוהול - ובכל מקרה אל תעברו את המינון המרבי של מנת אלכוהול אחת ליום.


•הימנעו מחשיפה לשמש – הקפידו להשתמש בקרם הגנה, בגדים מתאימים ומשקפי שמש ובצעו מעקב אחר שומות חשודות.


•לגברים ונשים מעל גיל 50 מומלץ לעבור אחת לשנה בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה.


•התחסנו כנגד צהבת (הפטיטיס) B, ובצעו בדיקת דם לגילוי הפטיטיס C  - שתיהן יכולות לגרום לסרטן הכבד.


•לגברים בסיכון גבוה – מומלץ לבצע אולטרסאונד טרנס-רקטלי (TRU) לגילוי סרטן הערמונית.


•לנשים בסיכון גבוה – מומלץ לבצע ממוגרפיה אחת לשנה מעל גיל 40. לשאר הנשים מומלץ לבצע את הבדיקה אחת לשנתיים, מגיל 50. בנוסף רצוי לבצע בדיקת פאפ (PAP smear) אחת לשלוש שנים החל מגילאי ה-20.



נדב בנדל, הכתב הרפואי של אינפומד, הינו פראמדיק מוסמך וסטודנט לרפואה שנה שנייה.


עדיין מתלבטים? להתייעצות עם שירות אינפומד מחקר אישי השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים, גינקולוגיה אונקולוגית (סרטן צוואר הרחם/שחלות)

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
Hpv אנונימית 21/10/2019 20:33
  • האם בדיקת פאפ תקינה ובדיקת hpv שלילית שוללת בוודאות טרום ממאירות/ממאירות בצוואר ברחם?

  • + הוסף תגובה
וירוס הפפילומה וקונדילומה ענת 21/10/2019 19:24
  • שלום רב לדר ביינר בת 58 כשלושה שבועות אחרי קיום יחסי מין התחלתי להרגיש אי נוחות, צריבה וגרד. כמו כן, הבחנתי ביבלת ליד פי הטבעת. חשוב לציין שנקטתי בכל אמצעי ההגנה האפשריים שכוללים מין מוגן וללא שום חיכוך של איבר מין אחד בשני . פניתי לרופא לצוואר הרחם שעשה לי קולפוסקופיה שיצאה תקינה בצוואר הרחם. הוא לקח לי משטח פאפס דק . המשטח יצא תקין. לגבי היבלת, הרופא רשם שזה קונדילומה hpv הרופא כרת לי את היבלת. כריתה עם שוליים רחבים ושלח לביופסיה. התשובה עדיין לא הגיעה בשל ריבוי החגים. כשבועיים לאחר הכריתה, ראיתי שהעור מתחיל להתקלף לי בכל האזור . אני סובלת מאוד מהתקפים של צריבות קשות בכל איזור הפות, איזור ליד פי הטבעת והעור שמסביבו . מרגישה עקצוצים עזים שמפריעים לי בתיפקוד היומיומי וגורמים למצב רוח ירוד. חשוב לציין שאין לי מחלות מין אחרות לאחר בדיקה למעט חיידק של ג'י. בי. אס שנתגלה בתרבית. 1. האם ייתכן שהקונדילומה יכולה להיות סרטנית? 2. הייתכן שבעקבות הכריתה של היבלת, זה גרם לאזור לקילוף העור ולהתחדשות של עור חדש וזה מה שגורם לי לתופעות הנוראיות הללו? 3. האם ההליך של הכריתה מגביר את המערכת החיסונית להיפתר מהווירוס? 4. האם חיידק הגי, בי. אס יכול להתפרץ ולגרום לתופעות שציינתי קודם? 5. מה יכול להקל על כל התןפעות האלו? ממתינה לתשובתך, תודה רבה ענת

  • + הוסף תגובה
סרטן שחלה ובדיקות גנטיות תקווה 16/10/2019 11:33
  • שלום. ידוע לי שקיימת בדיקת דם לנשאות , בדיקת דם מורחבת ובדיקה של הגודול עצמו. לאחרונה שמעתי שיש בדיקה בשם ריצוף גנטי עמוק. זה שונה מהבדיקות שהזכרתי?

  • + הוסף תגובה
בדיקות גנטיות ד"ר מריו ביינר 21/10/2019 00:17
  • שלום, בבדיקה מוטציה בגן ה-BRCA מקובל לבצע קודם בדיקה ל-14 המוטציות השכיחות ואם לא נמצאה מוטציה, להרחיב את הבדיקה לכל הגן (=ריצוף גנטי). במידה ולא נמצאה מוטציה בתאי הגוף, מחפשים מוטציה סומטית בגידול עצמו. בהצלחה, ד"ר ביינר

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!