סובלים מהיצרות עורקים? מה הדבר שאתם חייבים לדעת לפני הצנתור

העין האנושית לא תמיד מסוגלת להעריך נכונה היצרות בינונית של עורקי הלב, דבר שלעתים מוביל לטיפול שאינו מתאים. מהן טכנולוגיות ההדמייה החדשניות שמספקות הערכה מדויקת יותר של חומרת ההיצרויות במהלך צנתור? מומחה מסביר

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 30/08/2016
הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני
בשיתוף עם ד"ר גבריאל גרינברג
קרדיולוג ומצנתר בכיר
הצג טלפון מספר מקשר
i


בצנתור הכלילי מדגימים את עורקי הלב (העורקים הכליליים) על ידי הזרקת חומר ניגוד ישירות אל תוך העורקים הכליליים ובמקביל מבצעים צילומי רנטגן בזויות שונות. התמונות המתקבלות מדגימות את חלל העורק הכלילי דרכו זורם הדם המספק את שריר הלב. בשיטה זו, ניתן להבחין בהיצרויות בעורקים הכליליים הנובעות מטרשת עורקים (אתרוסקלרוזיס), המתפתחת תחילה בדופן העורק עצמו ומתפשטת לכיוון חלל העורק. עם הזמן, היצרות כזו עלולה לגרום להפרעה או אף לחסימה של זרימת הדם ואספקת דם תקינה לשריר הלב, שתגרום לו למצוקה (איסכמיה) במאמץ ואפילו במנוחה.


קראו עוד: תעוקת חזה – סיבות וטיפולים חדשים



כיצד ניתן להעריך את חומרת היצרויות העורקים הכליליים?

הערכה ראשונית של ההיצרות בעורקים הכליליים נעשית בעין בלתי מזוינת. מצנתר מיומן יודע להעריך את חומרת ההיצרות במקטע העורק החולה על ידי השוואתו למקטע בריא של אותו העורק. הרופא שמבצע את הצנתור יכול להעריך די במדויק היצרויות משמעותיות, של 70% לפחות מחלל העורק, והיצרויות קלות של מתחת ל-50%, אך כאשר קיימת היצרות בינונית, של 40%-80% מחלל העורק, היא עלולה ליפול ב"תחום האפור", משום שהעין האנושית יכולה להחמיר, או מאידך לבצע תת-הערכה של חומרת ההיצרות. 


היצרות קשה של העורק דורשת התערבות צנתורית, קרי, השתלת תומכן (סטנט). לעומת זאת, במקרה של היצרות קלה אין צורך בהשתלת סטנט בצנתור וניתן להסתפק בנטילת תרופות בלבד (טיפול שמרני). לפיכך, כשמסתמכים על עינו של המצנתר בלבד, יתכן מצב שבו סטנט מושתל בהיצרות שאיננה מצריכה טיפול כזה, ולחילופין מטופל שיש לו היצרויות קשות יכול להישלח לביתו עם תרופות בלבד.


היצרות בינונית עלולה ליפול ב"תחום האפור"



מהי הטכנולוגיה שמסייעת להעריך את חומרת היצרות העורק?

על מנת למזער הערכות מוטעות, במעבדת הצנתורים ישנם מספר כלים שנועדו להעריך את חומרת ההיצרויות הבינוניות בעורקים הכליליים ואת הסיכון שלהם לגרום לאיסכמיה - בצורה מדויקת יותר מהעין:


Fractional Flow Reserve) FFR)

זוהי טכנולוגיה המודדת את הלחץ משני צדי העורק המוצר - היחס בין הלחץ אחרי ההיצרות לבין הלחץ לפני ההיצרות - בעזרת חיישן המצוי בקצה חוט תייל, המוחדר אל תוך העורק המוצר. המדידה מתבצעת לאחר הזרקת תרופות המרחיבות כלי דם אל תוך העורק הכלילי. המספר המתקבל (FFR) מביע את אחוז הירידה באספקת הדם לשריר הלב והסיכון לגרום לאיסכמיה. לדוגמה, משמעות ההיצרות שבה ערך הFFR- הנמדד הינו 0.8 היא ירידה של 20% בזרימת הדם לשריר הלב. FFR בין 0.8 ל-1.0 נחשב תקין ואיננו מצריך השתלת תומכון (סטנט), ואילו FFR מתחת ל-0.8 נחשב פתולוגי ומחייב השתלת סטנט.


בנוסף, שיטה זו מאפשרת לבדוק האם הסטנט הושתל בצורה אופטימלית, כך שהמבנה שלו איננו מפריע לזרימת הדם. ערך FFR אופטימלי לאחר השתלת סטנט צריך להיות יותר גדול מ-0.9.


Intra-Vascular Ultrasound) IVUS)

בשיטת הדמיה זו, פולשנית אף היא, נעשה שימוש בצנתר עם מתמר אולטרסאונד זעיר בקצהו, שמאפשר לרופא המצנתר לראות תמונת חתך של העורק, המדגימה את השכבות שמרכיבות את דופן העורק מבפנים החוצה. בדיקה זו מאפשרת לאפיין את הרובד הטרשתי שגורם להיצרות בעורק, ולקבוע בצורה מדויקת את ממדי הסטנט (תומכון) הדרוש על מנת לכסות ולטפל בהיצרות. 


באמצעות שיטה זו ניתן גם לנטר את התוצאה הסופית של השתלת הסטנט ולוודא שהוא "דבוק" היטב לדופן העורק. במקרים מסוימים טכנולוגיה זו מאפשרת גם למזער סיבוכים ולמנוע היווצרות קרישים בתוך הסטנט (Stent Thrombosis). לפיכך, לטכנולוגיה זו יש ערך מוסף לתמונה המתקבלת מהצנתור הסטנדרטי והמידע המתקבל בעזרתה יכול, במקרים מסוימים, לשנות את אופן הטיפול שהיה מתבצע אילולא היה קיים.


Optical coherence tomography) OCT)

שיטת הדמיה פולשנית חדשנית, שיוצרת תמונת חתך של דופן העורק מבפנים החוצה בדומה ל-IVUS, אלא שטכנולוגיה זו משתמשת באור אינפרה-אדום (Infrared) במקום אולטרסאונד. הדבר משפר את הרזולוציה של התמונה המתקבלת פי 10, כמו מיקרוסקופ, אך זאת על חשבון יכולת החדירה דרך השכבות של דופן העורק. המשמעות היא שאם קיים רובד טרשתי גדול (הגורם להיצרות), בטכנולוגיית OCT ניתן לראות ברזולוציה מצוינת את השכבות הפנימיות של דופן העורק, אך לא את החיצוניות, עקב בלימת האור האינפרה-אדום על ידי הרובד הטרשתי הקיים. לעומת זאת, בשיטת ה-IVUS  ניתן להדגים את כל שכבות העורק, אך ברזולוציה נמוכה יותר.



מה היישומים של טכנולוגיית ה-OCT

1.הערכת מאפייני הרובד הטרשתי - זיהוי רבדים טרשתיים שבסכנת בקיעה/קרע, דבר המשרה היווצרות קרישי דם שיכולים לחסום את העורק ולגרום לאוטמי לב ואף לתמותה. הטכנולוגיה יכולה אף להדגים קרישי דם בדופן העורקים. ובדומה ל-IVUS אך ברזולוציה טובה יותר מאפשר הערכת ממדי הרובד הטרשתי, המקל על בחירת ממדי הסטנט המיועד לכיסויו.


2.הערכת התגובה של התאים לסטנט המושתל - האם הסטנט כוסה על ידי שכבת תאים החשובה במניעת מגע ישיר בין תאי הדם לסטנט ומונעת את חסימתו וחסימת העורק על ידי קריש דם. בשיטה זו ניתן גם להדגים היווצרות רקמה בתוך הסטנט. רקמה זו עלולה לגרום להיצרות של העורק, ודורשת טיפול.


3.ניטור אופטימיזציה של תוצאות הצנתור - הערכת הידבקות הסטנט לדופן העורק, כיסוי כל הרובד הטרשתי במלואו על ידי הסטנט, הדגמת טראומה וקרעים בדופן העורק המטופל על ידי הקצוות של הסטנט. על סמך המידע שמתקבל הרופא יכול לדעת, למשל, אם יש צורך להדביק את הסטנט ביתר שאת לדופן העורק באמצעות ניפוח בלון בתוך הסטנט או שיש מקום להוסיף סטנט נוסף בחפיפה לזה שכבר הושתל על מנת לכסות את מקטע העורק הטרשתי, החולה במלואו ועוד.



קראו עוד: מחלות לב: הרבה לפני ההתקף עצמו



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר גבריאל גרינברג השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום אי ספיקת לב והפרעות קצב

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • דפיקות לב חזקות לאחר שילוב אלכוהול עם ויאגרה
  • רוני
  • 10/05/2019 23:46
  • שלום, אני בן 23, לפני כשבועיים בהמלך חופשה נטלתי ויאגרה ולאחר מכן שתתי כמות מאוד גדולה של אלכוהול כך שסיימתי את הערב מקיא... יום אחרי הרגשתי קצת לא טוב.. חשבתי שזה כנראה מהאלכוהול.. ובהמשך 3 ימים נוספים אחד אחרי השני נטלי שוב ויאגרה בכל יום בכמות של 50 מג. לאחר אותם ימים התחלתי כבר להרגיש לא טוב, התקפי סחרחורת, דופק חזק, חולשה של השרירים, ראייה מטושטשת מעט. את הדפיקות לב החזקות אני מרגיש כמעט תמיד, אך יש לי התקפים שאני מרגיש סחרחורת ובלבול פתאום וגם מרגיש את הפעימות לב עוד יותר חזק. האם יש קשר כלשהו? האם הגיוני שנגרם לי נזק כלשהו מהערבוב הזה של הויאגרה עם האלכוהול? ומדוע אהי מרגיש את הדפיקות לב כל הזמן(לא דופק מהיר.. פשוט מרגיש את הלב פועם חזק).

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רעידות לאחר שינה קצרה
  • דור
  • 27/04/2019 18:22
  • שלום, אני בת 29 ולעיתים (די רחוקות) קורה לי שלאחר שינה קצרה, בדר"כ שינה על הבטן, אני מתעוררת וכל הגוף שלי רועד בטירוף, בעיקר פלג גוף עליון כולל הידיים. הרעידות הן ממש מעין ויברציה של הגוף ואני מרגישה גם את המיטה רוטטת בעדינות מתחתיי כתוצאה מהרטט של הגוף שלי. בזמן הרעד אני מרגישה שהדפיקות לב שלי מהירות בצורה בלתי רגילה שגם אחרי ספורט אני לא מגיעה לדפיקות כאלו מהירות. הרעד נפסק בערך לאחר דקה או לאחר שאני משנה תנוחה וקמה מהמיטה. האם נורמלי שדבר כזה קורה? לגשת להתייעץ עם רופא המשפחה?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הפרעות קצב יומיומי
  • אורית
  • 26/04/2019 00:38
  • שלום לך, אני פונה אליך בנוגע לבעלי כי אני ממש אובדת עצות, בעלי בן 44 עד לפני 5 שנים היה בעודף משקל קיצוני, שקל 150 קילו, לפני 5 שנים עבר ניתוח שרוול וירד 70 קילו, בעלי סבל מגאוט (חומצה אורית 7.9) לפני הניתוח וממשיך לסבול גם עכשיו, בנוסף לפני שנה התחיל לסבול מהיפוגלקמיה והפרעות קצב באופן יומיומי ומספר פעמים ביום, עקב כך הוא מרבה לשבת ולא עושה פעילות, לצערי הוא גם נמצא בלחץ נפשי עקב מצבנו הכלכלי שנובע בעיקר מכך שהוא מרבה להעדר מהעבודה בגלל הבעיות הבריאותיות, חשוב לציין שעד הניתוח הוא עבר במהלך חייו מעל 10 ניתוחים Acl בברך , שחזור מניסקוס, חגורה בעין, אפנדיציט, סינוס פילונידל×3 , הוצאת אבנים מהכליות, יש לו גם פריצת דיסק וסובל מאבנים בכליות באופן כרוני, אני מאוד מאמינה ברפואה האלטרנטיבית אך מפאת מצבנו הכלכלי אין אנו יכולים להרשות לעצמנו, אודה לחוות דעתך, מה לעשות למי לפנות איפה להתחיל, אני כל יום בוכה מחוסר אונים. תודה לך מראש אורית

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

רופאים בתחום
ד"ר גבריאל גרינברג ד"ר גבריאל גרינברג
מנהל יחידת צינטורי לב בבי"ח השרון . קרדיולוג... קרא עוד
פרופ' יורם אגמון פרופ' יורם אגמון
מנהל היחידה לאקוקרדיוגרפיה (אקו לב) והמרפאה... קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ