סובלים מהיצרות עורקים? מה הדבר שאתם חייבים לדעת לפני הצנתור

העין האנושית לא תמיד מסוגלת להעריך נכונה היצרות בינונית של עורקי הלב, דבר שלעתים מוביל לטיפול שאינו מתאים. מהן טכנולוגיות ההדמייה החדשניות שמספקות הערכה מדויקת יותר של חומרת ההיצרויות במהלך צנתור? מומחה מסביר
כתבה פרסומית כתבת חסות



בצנתור הכלילי מדגימים את עורקי הלב (העורקים הכליליים) על ידי הזרקת חומר ניגוד ישירות אל תוך העורקים הכליליים ובמקביל מבצעים צילומי רנטגן בזויות שונות. התמונות המתקבלות מדגימות את חלל העורק הכלילי דרכו זורם הדם המספק את שריר הלב. בשיטה זו, ניתן להבחין בהיצרויות בעורקים הכליליים הנובעות מטרשת עורקים (אתרוסקלרוזיס), המתפתחת תחילה בדופן העורק עצמו ומתפשטת לכיוון חלל העורק. עם הזמן, היצרות כזו עלולה לגרום להפרעה או אף לחסימה של זרימת הדם ואספקת דם תקינה לשריר הלב, שתגרום לו למצוקה (איסכמיה) במאמץ ואפילו במנוחה.


קראו עוד: תעוקת חזה – סיבות וטיפולים חדשים



כיצד ניתן להעריך את חומרת היצרויות העורקים הכליליים?

הערכה ראשונית של ההיצרות בעורקים הכליליים נעשית בעין בלתי מזוינת. מצנתר מיומן יודע להעריך את חומרת ההיצרות במקטע העורק החולה על ידי השוואתו למקטע בריא של אותו העורק. הרופא שמבצע את הצנתור יכול להעריך די במדויק היצרויות משמעותיות, של 70% לפחות מחלל העורק, והיצרויות קלות של מתחת ל-50%, אך כאשר קיימת היצרות בינונית, של 40%-80% מחלל העורק, היא עלולה ליפול ב"תחום האפור", משום שהעין האנושית יכולה להחמיר, או מאידך לבצע תת-הערכה של חומרת ההיצרות. 


היצרות קשה של העורק דורשת התערבות צנתורית, קרי, השתלת תומכן (סטנט). לעומת זאת, במקרה של היצרות קלה אין צורך בהשתלת סטנט בצנתור וניתן להסתפק בנטילת תרופות בלבד (טיפול שמרני). לפיכך, כשמסתמכים על עינו של המצנתר בלבד, יתכן מצב שבו סטנט מושתל בהיצרות שאיננה מצריכה טיפול כזה, ולחילופין מטופל שיש לו היצרויות קשות יכול להישלח לביתו עם תרופות בלבד.


היצרות בינונית עלולה ליפול ב"תחום האפור"



מהי הטכנולוגיה שמסייעת להעריך את חומרת היצרות העורק?

על מנת למזער הערכות מוטעות, במעבדת הצנתורים ישנם מספר כלים שנועדו להעריך את חומרת ההיצרויות הבינוניות בעורקים הכליליים ואת הסיכון שלהם לגרום לאיסכמיה - בצורה מדויקת יותר מהעין:


Fractional Flow Reserve) FFR)

זוהי טכנולוגיה המודדת את הלחץ משני צדי העורק המוצר - היחס בין הלחץ אחרי ההיצרות לבין הלחץ לפני ההיצרות - בעזרת חיישן המצוי בקצה חוט תייל, המוחדר אל תוך העורק המוצר. המדידה מתבצעת לאחר הזרקת תרופות המרחיבות כלי דם אל תוך העורק הכלילי. המספר המתקבל (FFR) מביע את אחוז הירידה באספקת הדם לשריר הלב והסיכון לגרום לאיסכמיה. לדוגמה, משמעות ההיצרות שבה ערך הFFR- הנמדד הינו 0.8 היא ירידה של 20% בזרימת הדם לשריר הלב. FFR בין 0.8 ל-1.0 נחשב תקין ואיננו מצריך השתלת תומכון (סטנט), ואילו FFR מתחת ל-0.8 נחשב פתולוגי ומחייב השתלת סטנט.


בנוסף, שיטה זו מאפשרת לבדוק האם הסטנט הושתל בצורה אופטימלית, כך שהמבנה שלו איננו מפריע לזרימת הדם. ערך FFR אופטימלי לאחר השתלת סטנט צריך להיות יותר גדול מ-0.9.


Intra-Vascular Ultrasound) IVUS)

בשיטת הדמיה זו, פולשנית אף היא, נעשה שימוש בצנתר עם מתמר אולטרסאונד זעיר בקצהו, שמאפשר לרופא המצנתר לראות תמונת חתך של העורק, המדגימה את השכבות שמרכיבות את דופן העורק מבפנים החוצה. בדיקה זו מאפשרת לאפיין את הרובד הטרשתי שגורם להיצרות בעורק, ולקבוע בצורה מדויקת את ממדי הסטנט (תומכון) הדרוש על מנת לכסות ולטפל בהיצרות. 


באמצעות שיטה זו ניתן גם לנטר את התוצאה הסופית של השתלת הסטנט ולוודא שהוא "דבוק" היטב לדופן העורק. במקרים מסוימים טכנולוגיה זו מאפשרת גם למזער סיבוכים ולמנוע היווצרות קרישים בתוך הסטנט (Stent Thrombosis). לפיכך, לטכנולוגיה זו יש ערך מוסף לתמונה המתקבלת מהצנתור הסטנדרטי והמידע המתקבל בעזרתה יכול, במקרים מסוימים, לשנות את אופן הטיפול שהיה מתבצע אילולא היה קיים.


Optical coherence tomography) OCT)

שיטת הדמיה פולשנית חדשנית, שיוצרת תמונת חתך של דופן העורק מבפנים החוצה בדומה ל-IVUS, אלא שטכנולוגיה זו משתמשת באור אינפרה-אדום (Infrared) במקום אולטרסאונד. הדבר משפר את הרזולוציה של התמונה המתקבלת פי 10, כמו מיקרוסקופ, אך זאת על חשבון יכולת החדירה דרך השכבות של דופן העורק. המשמעות היא שאם קיים רובד טרשתי גדול (הגורם להיצרות), בטכנולוגיית OCT ניתן לראות ברזולוציה מצוינת את השכבות הפנימיות של דופן העורק, אך לא את החיצוניות, עקב בלימת האור האינפרה-אדום על ידי הרובד הטרשתי הקיים. לעומת זאת, בשיטת ה-IVUS  ניתן להדגים את כל שכבות העורק, אך ברזולוציה נמוכה יותר.



מה היישומים של טכנולוגיית ה-OCT

1.הערכת מאפייני הרובד הטרשתי - זיהוי רבדים טרשתיים שבסכנת בקיעה/קרע, דבר המשרה היווצרות קרישי דם שיכולים לחסום את העורק ולגרום לאוטמי לב ואף לתמותה. הטכנולוגיה יכולה אף להדגים קרישי דם בדופן העורקים. ובדומה ל-IVUS אך ברזולוציה טובה יותר מאפשר הערכת ממדי הרובד הטרשתי, המקל על בחירת ממדי הסטנט המיועד לכיסויו.


2.הערכת התגובה של התאים לסטנט המושתל - האם הסטנט כוסה על ידי שכבת תאים החשובה במניעת מגע ישיר בין תאי הדם לסטנט ומונעת את חסימתו וחסימת העורק על ידי קריש דם. בשיטה זו ניתן גם להדגים היווצרות רקמה בתוך הסטנט. רקמה זו עלולה לגרום להיצרות של העורק, ודורשת טיפול.


3.ניטור אופטימיזציה של תוצאות הצנתור - הערכת הידבקות הסטנט לדופן העורק, כיסוי כל הרובד הטרשתי במלואו על ידי הסטנט, הדגמת טראומה וקרעים בדופן העורק המטופל על ידי הקצוות של הסטנט. על סמך המידע שמתקבל הרופא יכול לדעת, למשל, אם יש צורך להדביק את הסטנט ביתר שאת לדופן העורק באמצעות ניפוח בלון בתוך הסטנט או שיש מקום להוסיף סטנט נוסף בחפיפה לזה שכבר הושתל על מנת לכסות את מקטע העורק הטרשתי, החולה במלואו ועוד.



קראו עוד: מחלות לב: הרבה לפני ההתקף עצמו



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר גבריאל גרינברג השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
תחושת עילפון סחרחורת הקאות ושילשולים Hb 15/02/2020 19:46
  • שלום רב, לפני כשבוע נשכבתי לישון ובאמצע הלילה התעוררתי עם תחושה של סחרחורת, זעה קרה, חולשה קשה. זו תחושה שתוקפת אותי לפעמים, בעיקר באמצע הלילה. ייחסתי זאת עד היום לירידה בלחץ דם ובכל פעם שהרגשתי כך הייתי מרימה את הרגליים מעלה והתחושות הלא נעימות היו חולפות כעבור מספר שניות עד דקות. הפעם, התסמינים היו עוצמתיים ביותר ממש הרגשתי שאני על סף עילפון וטישטוש מוחלט. ניסיתי להרים את הרגליים אך זה לא עזר. בשלב מסויים חשתי כאב בטן חד וצורך ביציאה. כשאני מדדה בקושי לשירותים שילשלתי שילשול מימי לחלוטין ולאחר מכן הקאתי. כשחזרתי לשכב התחלתי לחוש נימלול בקצות האצבעות של הידיים. באותו לילה מידי כמה שעות התעוררתי עם אותם תסמינים והמשכתי להקיא ולשלשל. למחרת בבוקר החום שלי היה נמוך יחסית,35.6 ועם היום עלה עד ל38.5. חשתי עייפות קשה,חולשה וכאבי שרירים אך השילשולים וההקאות פסקו לחלוטין. אחרי שישנתי כמעט כל אותו יום התעוררתי למחרתבטוב עם מעט בחילות וכאב בטן קל אך לא מעבר לכך. האם תסמינים אלו יכולים להיות קשורים לסיבה קרדיאלית לדעתך ? ולמה ניתן לייחס אותם במידה ולא. אני בריאה בדר"כ בשנות השלושים לחיי.. מודאגת, ומרגישה קצת בטראומה מהתחושות שחוויתי במהלך אותו לילה.. אודה לתשובתך.

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 15/02/2020 19:53
  • הלילה הקשה שתיארת הוא כנראה תוצאה של איזה וירוס מעיים שתפסת שהתבטא בשלשולים והקאות וגם עליית חום למחרת. משהו שבהחלט יכול לסביר גם את החולשה, הזעה והסחרחורות. לגבי ארועים קודמים של סחרחורות בלילה, אם הם קורות כאשר את קמה מהמיטה לשירותים למשל זה דבר אחד ואם סחרחורת וחולשה קשה תוקפות אותך בשכיבה זה עניין אחר. ממליץ לגשת לרופא משפחה, להתחיל ממנו את הבירור לעניין. לשאלתך, שלשולים והקאות המלווים בעליית חום בהמשך, הם לא תסמינים לבעיה קרדיאלית. את הסחרחורות והחולשה צריך לברר.

  • + הוסף תגובה
תודה על התגובה המהירה Hb 15/02/2020 20:11
  • תודה רבה לך על התגובה המהירה. הרגעת אותי קצת ובכל זאת אלך לרופא משפחה ולברר במידת הצורך. שבוע טוב

  • + הוסף תגובה
בדיקת אקג קרין 15/02/2020 13:58
  • שלום. הייתי כבר כמה וכמה פעמים בבדיקות לב ומיונים עקב קצב לב מהיר, קוצר נשימה, הרגשת נימול ביד שמאל, והרגשה מעורפלת, לחץ דם גבוהה.. בבדיקת אקג התוצאה הייתה סינוס - טאכיקרדיה היוך גל T בליד 3, הייתי רוצה לדעת מה זה אומר?

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 15/02/2020 17:01
  • אין לי את כל הפרטים אבל בגדול, סינוס טאכיקרדיה זה דופק מהיר (יותר מ-100 פעימות בדקה) שמקורו ב״קוצב הלב הטבעי״ (שנקרא סינוס), הנותן את קצב הלב ברוב האוכלוסיה. הכוונה היא בעצם לדופק ״רגיל״ אבל מואץ. סינוס טאכיקרדיה היא דבר טבעי ותקין בזמן מאמץ, לחץ פיזי או נפשי, ויכול להיות גם משני לחוסר איזון הורמונלי ועוד. היפוך T בליד 3 באק״ג הוא ממצא תקין לחלוטין. ממליץ להיות בקשר איתי או עם מומחה אחר להפרעות קצב לב לברר את העניין. לעיתים יש סינוס טאכיקרדיה שלא תואמת את המצב של המטופל שצריך לברר אותה ואם זה מפריע מאוד אז יש גם אופציות טיפוליות לעניין.

  • + הוסף תגובה
אולטראסאונד בטן ואאורטה בטנית דפנה 11/02/2020 22:58
  • דר שלום רב, אולי תדע לענות לי, לפני חודש עשיתי U.s בטן וגם אאורטה בטנית לאחר כאבי בטן מחרידים למטה במיוחד, צד ימין למעלה, שמאל לא יודעת כבר איפה שמעירים אותי כל לילה. עשיתי במכון מכבי ולא באסותא שהיה לי גם תור. במכבי אמרו לי שהמתמר (לא הכי מבינה בזה) בודק גם את חלל הבטן, כבד, כליות, טחול וכו' וגם אאורטה. באסותא נאמר לי שזה הולך בנפרד. האם המכשיר במכבי שכולל גם איברי הבטן ואאורטה שונה מהמכשיר מאסותא רק לאיברים פנימיים, הכוונה המתמר שונה? יש במכשיר הכוללני מסוכנות לגוף? אציין שהטכנאית היתה אגרסיבית הגיעה לי כמעט לגב שהתמקדה במקום מסוים שצרחתי (חבל שלא קמתי מייד) ועד היום אני סובלת מהבדיקה מכאבים שלא היו קודם בבטן , לפתע כאב ברגל כאילו אין תחושה פתאם והפחד שלי שלא לחצה חזק ופגעה לי בכלי דם או באיברים הפנימיים חלילה, שגרמה לי נזק רציני. יש דבר כזה? קרה פעם? תודה על אורך השאלה שהיא גם קצת שונה ואחרת. חושב לי לדעת. תודה רבה רבה, דפנה.

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 15/02/2020 09:44
  • דפנה שלום, אין ״מסוכנות״ לגוף במתמרים השונים (המכשיר הוא אותו מכשיר לרוב, המתמר שונה לפי הצורך). בדיקת הבטן יכולה להיות לעיתים די ״אגרסיבית״ כדי להגיע לבדוק את הדברים השונים בצורה טובה. אני לא מכיר שום בעיות או פגיעה שיכולות להיגרם מבדיקת US בטן, מעמיקה ככל שתהיה, אבל זה לא תחום המומחיות שלי. את מעלה את השאלה בפורום הפרעות קצב לב.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!