כל מה שחשוב לדעת על הפרעה דיכאונית בגיל המבוגר

כיצד מבחינים בין דמנציה או תחושת אבל כתוצאה מאובדן – להפרעה דיכאונית ומדוע טיפול תרופתי אינו בהכרח אפקטיבי? כל מה שחשוב לדעת על דיכאון במבוגרים ודרכי ההתמודדות
כתבה פרסומית כתבת חסות


דיכאון הוא אחד ממצבי הבריאות המגבילים ביותר בעולם והוא מופיע בשכיחות גבוהה בגיל השלישי. מפאת זאת, שכיחותו באוכלוסייה צפויה לעלות בתוך שנות דור עם הזדקנות האוכלוסייה העולמית. 


בגיל המבוגר עולה הביטוי לתחלואה גופנית, לצד ההתמודדות עם שינויים פיזיים ורגשיים. בעקבות זאת נוצר בסיס להתפתחות מצבי דיכאון. במקרים רבים לא ניתן לאבחן באופן חד משמעי כי מדובר בדיכאון, בשל הקושי לבודד משתנים רבים, כגון משתנה סוציאלי - אובדן, משתנה רפואי - מחלות כרוניות ומשתנה תרופתי- תופעות לוואי לתרופות. גורמי הסיכון לדיכאון בקרב מבוגרים כוללים בדידות, ריבוי תחלואה גופנית, ריבוי תרופות  ואלכוהוליזם.



מהי הפרעה דיכאונית ראשונית?

הפרעה דיכאונית ראשונית היא מחלה רפואית, העשויה לגרום לבעיות רגשיות וגופניות, ודורשת טיפול משולב תרופתי ולא תרופתי. דיכאון עשוי, בין היתר, להגביל את כושר החשיבה, התחושות, הרגשות, התפקוד היומיומי וההתנהגות האישית והחברתית. הביטוי לדיכאון הוא תחושה של עצבות מתמשכת ואיבוד עניין בפעילויות שבעבר גרמו להנאה וסיפוק. 


קראו עוד: דיכאון, עצבנות או בלבול בקשישים – לפעמים הבעיה בכלל פיזית


מחקרים מצביעים על כך שהפרעה דיכאונית נושאת אופי כרוני בשליש מהמקרים, בשליש היא מאופיינת בהפוגה חלקית עם מוגבלות חלקית וכשליש חווים מצב של הפוגה מלאה – החלמה. 


אחד מסוגי הדיכאון שאופייניים יותר לבני הגיל השלישי מכונה דיכאון ווסקולארי. הביטוי הקליני הוא חוסר הנאה מביצוע פעולות מהנות בעבר, ומתאפיין לרוב ללא רגשות אשם. הסובלים מסוג דיכאון זה לרוב סובלים גם מגורמי סיכון קרדיו-ווסקולארים (יתר לחץ דם, עישון, סוכרת, היפרליפידמיה) ומבנה אופייני בבדיקות דימות של המוח (CT או MRI). תת סוג נפוץ הוא דיכאון שלאחר אירוע מוחי (STROKE –POST) המתפתח בכ- 20%-50% כעבור 12-24 חודשים לאחר אירוע מוחי.


תחושה של עצבות מתמשכת ואיבוד עניין בפעילויות שבעבר גרמו להנאה וסיפוק



מדוע קיים קושי באבחון הפרעה דיכאונית במבוגרים?

בגילאים מבוגרים, האבחנה "מורכבת" ומסובכת יותר משום שהסימפטומים של הפרעה דיכאונית עשויים להיות זהים לאלו של מחלה גופנית-פיזית. מבוגרים הסובלים ממחלה גופנית לא מאוזנת עשויים לסבול מתגובת דיכאון ו/או הפרעה הסתגלותית, הקשורה למחשבות טורדניות על המוות. הטריגר לאובדנות, לרוב נובע מחוסר אונים הקשור בכאב כרוני, מוגבלות תפקודית או נכות הקשורה  בהפרעת ניידות. 


לדוגמה, במצבים של סוכרת לא מאוזנת, תת או יתר פעילות של בלוטת התריס, דיכאון הוא תוצאה ישירה של מצב גופני אליו נלווית לרוב הפרעה במצב הרוח (חרדה). כמו כן, תסמונת דיכאונית  שכיחה בקרב חולי פרקינסון, חולי דמנציה ובחולים הסובלים ממחלה גידולית של מערכת העיכול (ממאירות ממקור לבלב).


לפיכך, כל מחלה שמופיעה בגיל השלישי עשויה להוביל לחוסר עניין והנאה מביצועים או משימות שבעבר הסבו אושר, ולכן לא ניתן לשייך כל דיווח או תלונה על מצב רוח ירוד להפרעה דיכאונית ראשונית. על פי ה-DSM (ה"תנ"ך" של הפסיכיאטרים), על מנת לאבחן דיכאון ראשוני נדרש שהסימפטומים הדיכאוניים לא יהיו תוצאה של מצב רפואי, מחלה גופנית או תופעת לוואי לטיפול תרופתי במחלה גופנית או רגשית.



הקו הדק שמפריד בין דיכאון לדמנציה

דיכאון ראשוני עשוי להיות הביטוי הראשון המוקדם של תהליך דמנטיבי, ולעתים מתפתח לאחר הופעה של ירידה קוגניטיבית. למעשה, כ-20% מהמטופלים הסובלים ממחלת אלצהיימר בשלבים מוקדמים, סובלים גם מסימפטומים העונים לקריטריונים שמגדירים דיכאון ראשוני.    


האבחנה המבדלת בין דיכאון לדמנציה עשויה להיות קשה, מאחר ודיכאון מלווה בסימפטומים שניתן לשייך לדמנציה, כגון אפתיה וקושי בריכוז ובקבלת החלטות. כך למשל, אדם מבוגר הסובל מדיכאון ללא דמנציה עשוי להתלונן על אובדן זיכרון וירידה בריכוז, וכן עשוי להתמהמה בביצוע מבחנים קוגניטיביים או להציג יכולת מוגבלת בביצוע – זאת בדומה לתסמיני הדיכאון. 


בדומה לכך, מטופלים הסובלים מדמנציה עשויים לסבול מסימפטומים ה"מחקים" מצבי דיכאון כולל איטיות פסיכומוטורית, מצב רוח ירוד, ירידה בתיאבון, הפרעות שינה ואפתיה. עם זאת, הירידה ביכולת הקוגניטיבית של אדם מבוגר הסובל מדיכאון ללא דמנציה עשויה להיות הפיכה עם השיפור במצב הרוח, ואבחנה זו יכולה לשמש כמבדלת. 


לאבחון דמנציה נדרשת התרשמות קלינית וביצוע מבחני חשיבה. כחלק מתהליך האבחון נשללת סיבה גופנית או רגשית הפיכה. מדובר בתסמונת האופיינית בגיל המבוגר, אך מלווה גם מצבי בריאות בגיל צעיר יותר (ריבוי תחלואה, מחלות נוירולוגיות, מחלות דלקתיות - ווסקוליטיס, מחלות זיהומיות בעלות אופי כרוני - עגבת, שחפת).



דיכאון במבוגרים וטיפול תרופתי

טיפול במבוגרים באמצעות תרופות פסיכיאטריות עשוי להיות "חרב פיפיות" בחלק מהמקרים משום שבגיל מבוגר יש נטייה לרגישות יתר לחומרים כימיים ולתופעות לוואי שכיחות לתרופות. כך לדוגמא, תרופות נוגדות דיכאון מקבוצתSSRI  וחלק מקבוצת SNRI עשויות לגרום לירידה ברמת המלח (=נתרן) בדם בשכיחות גבוהה בקרב מבוגרים ביחס לצעירים. 


השוני בסבילות לתרופה זו או אחרת תלוי במשתנים פיזיולוגיים הקשורים לגיל, כגון תפקודי הכליה והכבד, כוח וסיבולת שריר, יציבה, שיווי משקל והליכה, לצד המצב הקוגניטיבי של המטופל (למשל ירידה קוגניטיבית קלה או דמנציה בדרגות שונות). משתנים אלו משפיעים על פיזור והשפעת התרופה בגוף האדם כתלות בחילוף החומרים של המבוגר. מסיבה זו, המינונים המקובלים לטיפול חייבים להיות נמוכים יותר ביחס לאוכלוסייה צעירה, לנוכח הרגישות הגבוהה לתופעות הלוואי והאפשרות לפתח רעילות. לדוגמא, פוחת פינוי של תרופה נוגדת דיכאון מקבוצת SNRI ב- 1% לשנה בין הגילאים 25 ל- 75, דבר שעשוי להגביר את רעילותה במבוגר כשנלקחת במינון המקובל בצעיר.


מטופלים בגיל המבוגר הסובלים מריבוי מחלות כרוניות, לרוב יגיבו חלקית לטיפול בדיכאון מסיבות הקשורות לנזק מצטבר לאיברים חיוניים הקשורים בפינוי ופירוק התרופה (כבד, כליות) ואיברי מטרה (מערכת העצבים המרכזית).



הטווח שבין תגובת אבל לדיכאון ראשוני

יש הגורסים שתגובת אבל עשויה להוביל לדיכאון. אבחנה של הפרעה דיכאונית ראשונית לא תתבצע בנוכחות תגובת אבל, מאחר והאבחון עשוי לשנות תהליך טבעי ונורמאלי של תגובת הסתגלות לאובדן, המאובחן בטעות כהפרעה נפשית. ישנם הגורסים שתגובת האבל היא "קרקע פורייה" להתפתחות הפרעה דיכאונית, בדומה לגורמים "מלחיצים" אחרים, כגון פיטורין, תקיפה פיזית או מינית או תגובה לאסון, תאונה או קרב. 


יחד עם זאת, ניתן לראות הבדלים מובהקים בביטוי של תגובת אבל לעומת הפרעה דיכאונית: בתגובת אבל הרגש המכאיב בא ב"גלים" ולרוב קיים עירוב של עצב עם זיכרונות חיוביים מהנפטר. לעומת זאת, בדיכאון ראשוני מצב הרוח והחשיבה שליליים באופן קבוע. כמו כן, לרוב תגובת האבל אינה פוגעת בערך העצמי או בתפקוד של האדם, אלא אם כן היא משולבת עם דיכאון ראשוני. רגשות של חוסר ערך עצמי ותחושת אשם, לעומת זאת, אופייניים להפרעה דיכאונית. 


תגובת אבל עשויה לגרום להתפתחות דיכאון ראשוני (ואף להוות סימן מבשר), במיוחד באנשים "רגישים" שחוו אובדן או סבלו מהפרעה דיכאונית שטופלה בעבר, אך כשדיכאון ותגובת אבל מופיעים יחדיו הביטוי הקליני לרוב מתבטא בעוצמה חזקה וממושכת יותר.


בקרב מבוגרים הסובלים מתגובת אבל, המתבטאת בעצבות, הפרעה בשינה ואובדן תיאבון – הביטוי הוא לרוב זמני ונמשך עד כחודשיים. יחד עם זאת, למעלה מ-10% מהמטופלים יפתחו דיכאון ראשוני תוך שנתיים מהאובדן. תגובת אבל שמסתבכת בדיכאון ראשוני מתאפיינת ברגשות אשם, רעיונות או כוונות אובדניים מעבר למחשבות של אידיאליזציה ורצון להתייחדות עם הנפטר/ת.



כיצד מטפלים בדיכאון ראשוני?

הפרעה דיכאונית לרוב מצריכה התערבות רפואית מקצועית, במיוחד בשלבים הראשונים הקשורים באבחון ובטיפול ההמשכי. הטיפול בהפרעה נחלק לשלושה שלבים: טיפול בשלב החריף להשגת הפוגה בסימפטומים, המשך טיפול (אחזקה) במטרה למנוע התלקחות ומניעת הישנות ההפרעה. 


המשך הטיפול נועד לשמור על התאוששות למינימום שישה חודשים מיד לאחר הפוגת הסימפטומים. תחזוקה למניעת הישנות אורכת שלוש שנים לכל הפחות, על מנת למנוע התקף חוזר, אולם הישנות הכוללת אובדנות או פסיכוזה עשויה לחייב טיפול לכל אורך החיים.                              

גישה טיפולית הכוללת נוגדי דיכאון, פסיכותרפיה וטיפול בנזעי חשמל (ECT) נחשבת ליעילה בקרב צעירים ומבוגרים. טיפול משלים באמצעות ריפוי בעיסוק וסדנאות לתמיכה קבוצתית ו/או פרטנית נמצאו אף הם יעילים כחלק מהטיפול המשולב. מרבית המטופלים מעדיפים טיפול במסגרת רפואה ראשונית, אך נמצא כי במרפאות אינטגרטיביות המשלבות טיפולים תרופתיים ושאינם תרופתיים, התאוששות מלאה צפויה בכ-50% מהמקרים, תוך כשלושה עד שישה חודשים מתחילת הטיפול. 


מניעת הדיכאון בראש וראשונה טמונה באיזון גורמי הסיכון. כידוע מחלות כרוניות לא "נעלמות" מהפרופיל הרפואי שלנו. יחד עם זאת, הן עשויות להתבטא באופן מתון יותר ככל שמתבגרים ועם הירידה בפעילות הגופנית, ירידה בגורמים "מלחיצים" (לוח זמנים, עבודה, קשרים בין אישיים) ושינויים מטאבוליים והורמונליים בגיל המבוגר. 


קראו עוד: שלום לבדידות: אף פעם לא מאוחר להכיר אנשים חדשים


השינוי בהרכב הגוף (החלוקה בין תכולת המים, השומן ורקמת השריר) אף הוא משפיע על ספיגה, פיזור, פירוק ופינוי התרופות, ובכך קובע את יעילותן. מסיבה זו, קיימת חשיבות רבה לטיפול בגורמי הסיכון, כגון איזון לחץ הדם, סוכרת, יתר שומני הדם, בד בבד עם שינוי אורח החיים – הפסקת עישון, הימנעות מסמים, הגבלת אלכוהול, תזונה ושמירה על פעילות גופנית סדירה. תמיכה סוציאלית משפחתית, פעילות חברתית ועיסוק מנטאלי קוגניטיבי מסייעים אף הם בשמירה על יציבות, במיוחד בגיל המבוגר. לסיכום, המבוגר הפעיל הוא הצפוי להזדקן בכבוד תוך שמירה על יכולת פיזית, מנטאלית, חשיבתית ותפקודית. 





עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר רון בן יצחק השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים גריאטריה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
מחלת הנשיקה או שלבקת חוגרת גוד 25/03/2020 07:41
  • בת 69 אני מזה חודש וחצי מרגישה תשושה שאין לי כח ללכת או להרים משהו, קושי ללכת בקצור חולשה כללית תשישות איומה, אחרי שבועיים כאב גרון ושעול אבל בלי חום. לפני שבועיים נחלשתי יותר ובכל פעולה קטנה יש לי פעימות לב חזקות שמגיעות ל 104 פעימות .עשיתי בדיקות דם לפני כחודש ותפקודי כבד בתוך הנורמה רק המונוציטים מעל הנורמה 13.5% (כשהנורמה 13%). כמו כן  EBNA IGg posituv EBV past infection CMV IGg 123.3 CMV IGm שלילי יש לי גם קטע של 12 ס"מ בעור מתחת לשד הימני שהתחיל להפריע לי היה שם קצת אדום וחשבתי שזה מהחזיה אבל עד היום המקום שורף לי. האם אני חולה במחלקת הנשיקה?או זה הרפס זוסטר. כמה זמן המחלות האלה נמשכות?

  • + הוסף תגובה
אבחון מרחוק ד"ר רון בן יצחק 25/03/2020 11:02
  • שלום רב לצערי לא אוכל לעזור לך באבחון מרחוק. האבחנה המבדלת היא הרבה יותר רחבה ממה שאת מציגה. אני מציע לנסות תחילה ייעוץ מרחוק ובמידה ולא מתאפשר, אזי לבוא ולהיבדק שלבקת חוגרת היא מחלה עורית עם ביטוי מאוד בולט- שלפוחיות נרחבות על פני מחצית הגוף באזור שונה גוו או גב או חזה או בטן או פנים (אבל רק מחצית...) ולרוב מלווה בכאב עיצבי לא פשוט מבחינת עוצמתו אני מציע לבדוק : אנמיה מצב לבבי והתפתחות אי ספיקת לב? מחלה דלקתית- מחלת פרקים דלקתית? בהצלחה רון ד"ר בן יצחק

  • + הוסף תגובה
הורים מבוגרים עדן 24/03/2020 16:43
  • היי הוריי הם למעלה משמונים 2 אין מתעקשים להמשיך לבקר אותם למרות שהם אנשים לא בריאים מה עושים?

  • + הוסף תגובה
הורים מבוגרים בעידן הקורונה ד"ר רון בן יצחק 24/03/2020 17:32
  • שלום רב לצערי ההנחיות הם חד משמעית למנוע חשיפה של מבוגרים לאוכלוסיה צעירה יחד עם זאת- הבדידות אף היא לא מוסיפה נחת אושר ובריאות, ועל כן יש להתייחס בכל מקרה לגופו. זמן חשיפה קצר, במרחק שמעבר ל- 2 מטר, כפפות אלכוג'ל ומסיכה מאותם שלא שבו מחו"ך ולא נחשפו לחולי קורונה ולא נמצאים בבדוד ייתכן ומפגש שבועי קצר עשוי להיות מועיל ופחות מסוכן בהתחשב בהקפדה כנ"ל ד"ר בן יצחק

  • + הוסף תגובה
Sun down sindrom נדיה 18/03/2020 18:36
  • שלום.אימי בת 88 עברה ניתוח החלפת פרק ירך ההרדמה כללית.טרם הניתוח סבלה מירידה קוגניטיבית קלה.לאחר הניתוח נכנסה לדליריום.היום כעבור שבוע מיום הניתוח,בשעות הבוקר היא פחות מבולבלת,אך מהצהריים יש החמרה בהתמצאות במקום,זכרון לטווח קצר כמעט אפסי,בזכרון לטווח ארוך גם יש פגם מסויים. שאלה-האם תופעה שהזכרתי מתאימה יותר לביטוי דמנציה או שאולי מדובר בתופעה שאולי תחלוף עם הזמן?תודה

  • + הוסף תגובה
מצב בלבולי חריף- דליריום ודימנציה ד"ר רון בן יצחק 19/03/2020 08:30
  • שלום רב מצב בלבולי חריף עשוי להתרחש במהלך שינוי מקום מגורים או בזמן מחלה חריפה (מחלת חום) או כאב עז משך הדליריום משעןת עד חצי שנה ולפעמים גם שנה! דימנציה, לרוב ווסקולארית, מתאפיינת בתנודתיות במצב הרגשי עם הופעת אי שקט בעיקר עם שינוי היום-לילה (לקראת רדת החשיכה). דליריום הוא מצב חירום, הדורש התייחסות רפואית, לרוב עזרה ראשונה רפואית בייצוב מצב גופני, מיטאבולי או נוירולוגי. הפרעות התנהגות בדימנציה מטופלות בדרך תרופתית ושאינה תרופתית בהצלחה ד"ר רון בן יצחק

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!