מטופלי פוריות? כך תשרדו את ארוחת החג בשלום

שאלות חסרות טאקט, ילדים מתרוצצים וסביבה משפחתית לוחצת: מדוע ארוחות החג קשות במיוחד עבור אלה שמתקשים להביא ילדים לעולם ואילו אסטרטגיות מסייעות לעבור זאת בשלום? מטפלת מסבירה
כתבה פרסומית כתבת חסות


עבור אנשים רבים ארוחת החג היא הזדמנות להתלבש בבגדים חגיגיים, לבשל מאכלים מיוחדים ולשמוח בחיק המשפחה וחברים, אך לא כולם חולקים את אותה ציפייה ושמחה לפגוש קרובי משפחה רחוקים ולהתעדכן בשלומם: ישנם זוגות ויחידים שארוחת החג עבורם הינה אתגר קשה מנשוא. אותם זוגות ויחידים שעוברים טיפולי פוריות ו/או חוו אובדן הריון, חרדים ונרתעים מארוחת החג, המפגישה אותם פנים מול פנים עם שאלות חטטניות ועם העובדה שלאחרים יש שפע שכרגע ידם אינה משגת.


קראו עוד: המשמרת השלישית: כך תגרמו לשוויון אמיתי בזוגיות שלכם


מטופלות ומטופלי פוריות עוברים תהליכים רגשיים מטלטלים הנעים בקיצוניות בין תקווה לייאוש, בין אופטימיות לאובדן. לעתים האובדן הוא של תקווה וחלום שנופצו בעקבות סבב שלא הניב את ההריון המיוחל, ולעתים זהו אובדן הריון יקר שהושג בדם יזע ודמעות. ארוחת החג מפגישה אותם עם הצורך לחייך לסביבה למרות הסערה הפנימית שהם חווים. הם מעדיפים שלא להיפגש פנים מול פנים עם הריון טרי או תינוק חדש של בני משפחה אחרים, הם מעדיפים שלא להתמודד עם הקושי שלהם לפרגן ולשמוח בשמחתם של קרובי משפחה אהובים ויקרים, והם מעדיפים שלא להתכווץ אל מול שאלות מביכות וחטטניות של קרובי משפחה חסרי טאקט. הם היו מעדיפים להיות בכל מקום אחר ולהיעלם, מאשר לגייס את כל תעצומות הנפש שלהם כדי לשרוד מספר שעות של ארוחת חג.    



אז מהן האסטרטגיות שעומדות לרשותנו כשאנחנו מתמודדים עם ארוחת החג?


1. הכנה מראש

ראשית כל, נכין את עצמנו מבחינה רגשית ומנטאלית לקראת ערב החג. נבחר מבין האופציות את המקום בו נרגיש הכי בנוח להתארח. נחשוב מראש, מה המשאבים שעומדים לרשותנו שיכולים לסייע לנו להעביר את ערב החג באופן הכי טוב שאפשר. נכין את עצמו לדבר שהכי קשה לנו להתמודד איתו ונערך מראש לקראתו. לדוגמא, אם זה תינוק חדש במשפחה שכרגע קשה לנו להתייחס אליו (ולא משנה כמה אנחנו אוהבים אותו או את ההורים שלו וכמה הוא חמוד), נערך מראש למצב שבו "ידחפו" לנו אותו לידיים ונכין מראש תגובה שתהיה לנו לעזר. נכין מראש תשובה מוכנה לשאלה הידוע לשמצה "נו...מה אתכם? אתם לא רוצים ילדים?".


מומלץ לעשות גם שיחה זוגית לפני ערב החג, בה נגדיר לבן/בת הזוג שלנו מה קשה לנו, מה הציפיות שלנו ממנו/ה וכיצד הוא/היא יכולים לעזור לנו לעבור ביחד את ארוחת החג. אם נשכיל לנהל תקשורת זוגית פתוחה, הזוגיות שלנו תהה לנו אחד המשאבים המשמעותיים ביותר. לדוגמא, אפשר להחליט מראש כמה זמן נשארים ומתי חוזרים הביתה. 


לעתים כדאי לשתף גם את המארחים שלנו, במידה ואנו חשים קרובים מספיק. לדוגמא, ניתן לומר להם שיתכן ויהיו רגעים בהם תלכו הצידה ותצטרכו לקבל את המרחב וההבנה לעשות זאת ללא שאלות מיותרות ודאגת יתר. תוכלו גם לומר להם שאתם מגיעים למעט זמן ושלא יעלבו או ינסו ללחוץ עליכם להישאר יותר.


ככל שתכינו את עצמכם ואת הסביבה הקרובה אליכם יותר טוב, כך תהיה הבנה טובה יותר של הצרכים שלהם וחווית ערב החג תהיה קשה פחות. 



ארוחת החג מפגישה את מטופלי הפוריות עם הצורך לחייך לסביבה למרות הסערה הפנימית שהם חווים



2. תעסוקה ועבודות שירות

אחת האסטרטגיות היעילות ביותר היא להישאר עסוקים: לעזור בהגשה ובפינוי, לקרוא את עיתון החג או להביא משחק או כל תעסוקה אחרת אשר תעזור למיסוך. יש מי שמעדיף להיות דווקא בחברת הילדים ולהשגיח עליהם, כדי להימנע משאלות חטטניות של מבוגרים ויש מי שמתקשה להיות בחברת ילדים, אשר מזכירים לו את ה"אין". חשבו מראש, איזו תעסוקה תהיה לכם הכי נעימה ויעילה במקום בו אתם מתארחים. 



3. התמודדות ישירה

לעתים הדרך הטובה ביותר להתמודד היא דווקא להגיב באופן ישיר לשאלות. זה לא תמיד מתאים לכל אחד או בכל מצב, אך כאשר כן מתאים, עשוי להשיג את השקט הרצוי מצד הסביבה. לעתים אף מוביל לשיחה משמעותית עם עצות טובות ממקור לא צפוי. 


קראו עוד: עודף משקל: המגפה שמאיימת על פוריות האישה והגבר


חשוב לזכור ששאלות הסביבה נובעות מבורות ו/או מרצון טוב ואכפתיות המלווה לעתים בחוסר טאקט. יש מי שמעדיף להגיב לשאלות אלו באופן בוטה, הממחיש לצד השני את חוסר הטאקט שלו, ויש מי שבוחר לענות באופן קורקטי. אין דרך אחת נכונה לעשות את הדברים. כל אחד צריך לבחור מה הכי מתאים לו בכל מצב. אפשר לענות גם "אני מעריך/ה את הדאגה שלך, אך מעדיף/ה לא לדבר על זה", מבלי לפרט.  



4. הימנעות

אפשר לבחור שלא להיות נוכחים בערב החג. בין אם טסים לחו"ל או פשוט נשארים בבית, לעתים ההתמודדות עם ארוחת החג קשה מנשוא והימנעות היא הפתרון הטוב ביותר. לעתים גם כאן יש צורך בהכנת המשפחה המורחבת יחד עם בקשה לכבד את הבחירה שלכם. יתכן מצב בו שני בני הזוג ימנעו מלהגיע לארוחת החג או רק אחד/ת. תזכרו שהתמיכה הזוגית משמעותית ביותר במצבים אלה. הימנעות במקרה זה אינה בהכרח סימן לחוסר תפקוד, אלא דרך לגיטימית להתמודדות עם מצוקה וקושי. נדרשת כאן הכלה ולא ביקורת או שיפוטיות. 


לסיכום, ארוחת החג היא אתגר לא פשוט עבור זוגות ויחידים בטיפולי פוריות. מחשבה והערכות מקדימים עשויים להקל על ההתמודדות עמה. תקשורת טובה מאפשרת מתן לגיטימציה למגוון הרגשות הצפים במצבים אלה. אין דרך אחת נכונה לעשות את הדברים. כל אחד ואחת צריכים למצוא את הדרך המתאימה להם באופן אישי. זכרו – אתם לא לבד. יש באפשרותכם לגייס תמיכה זוגית ומשפחתית. כמו כן, סביר להניח שסביב שולחן האוכל נמצאים עוד אנשים שארוחת החג מפגישה אותם עם קושי, בין אם הם רווקים שנמצאים תחת זכוכית מגדלת או גרושים שנמצאים ללא ילדיהם או כל סיבה אחרת. 



מילה אחרונה למשפחה וחברים שמתכוונים רק לטוב – היו רגישים, הימנעו משאלות חטטניות או הערות חסרות טאקט, גם אם אתם פשוט רוצים לדרוש לשלומם. מצאו דרכים מועילות לבטא את הדאגה שלכם. והכי חשוב, הימנעו משיפוטיות וביקורת.  



הכותבת היא מטפלת אישית זוגית ומשפחתית מוסמכת




פורומים טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
התייעצות לגבי חמותי ובעלי חני 03/04/2017 14:00
  • שלום רב, אני נשואה כבר 26 שנה. בעלי הוא בן יחיד שהוריו התגרשו כשהיה ילד קטן ומי שגידל אותו זה בעצם הסבא כאשר אימו רק היתה בתמונה לא יותר מזה. היא כעת מתגוררת בחו"ל והודיעה שהיא מגיעה לביקור בארץ לחודש.בין חמותי לביני אין חיבה. לאחרונה היה גם אירוע שבו היא אמרה דברים פוגעים שלא היו צריכים להיאמר על ידה והיא אף הודתה שטעתה . בעלי מתעקש איתי שנארח אותה בביתנו. אני מרגישה שהוא דוחק אותי לפינה. יש לציין שאני חולת סרטן וכעת נמצאת לפני תחילת טיפול חדש. כמו כן אני לומדת ויוצא שבזמן שהיא אמורה להגיע יהיו לי מבחנים. עוד דבר שמפריע לי זה שהיא אישה שמעשנת הרבה וקשה להתעלם מהריח שמופץ סביבה. אני מרגישה שאני יכולה לקרוס אם אכן היא תתארח אצלנו. לא מתאים לי בשום צורה . במיוחד לא בעת הזו . אני אובדת עצות. בעלי חושב שאני יכולה להקריב מעצמי כמה ימים ושאעשה זאת בשבילו. אניחא יודעת מה לעשות זה מפריע לי מאד. מה דעתך בנושא?

  • + הוסף תגובה
חמותי ובעלי - היכן המרחב האישי שלי עדית רונן סתר 03/04/2017 22:43
  • שלום לך, את באמת מתארת מציאות מאתגרת מאד, בה רווחתך נמצאת בספק, הן מבחינה בריאותית והן רגשית. אפשר להניח, שבעלך מצוי בין הפטיש לסדן, מנסה לרצות גם את אמו, עמה הקשר היה רופף בשנים מסוימות (ובשנים קריטיות בגידולו). שניכם מצויים בבעיה סביב הנושא, הרי אם אמו מצפה להתארח אצלכם, כיצד ניתן להציע לה פתרון אחר, שיאפשר אוירה נעימה ולא יחולל סערה... הסבך תלוי, אם כן, בכמה גורמים: האם בעלך מסוגל, לדעתך, לראות את הקשיים שאת חווה סביב הביקור הזה, ואת כל השיקולים שהעלית פה? האם הוא מסוגל לתת לך את המקום לבטא את החששות שלך ולהיות קשוב אליך, מהיכרותך עמו? האם אמו של בעלך באמת מצפה להתארח בביתכם ומודיעה על כך, או שזו יוזמה של בעלך? האם היא תהיה מסוגלת להבין את הקושי שלך ולכבד זאת, וללון במקום אחר? האם את מרגישה שיש לך את הכוחות לבטא את דברייך ואת רצונותיך, בשיחה עם בעלך? היבטים אלה משמעותיים ודרכם ניתן אולי, למצוא דלת, דרכה ניתן יהיה לפתוח בדיאלוג. אולי תרצי לפרט לגבי שאלות אלה, וננסה להתקדם. בהצלחה, עדית.

  • + הוסף תגובה
תשובה חני 04/04/2017 09:56
  • תודה רבה על התשובה המהירה. שוחחתי עם בעלי על כל הנקודות שהעליתי כאן שהדבר יגרום לי למתח נפשי, שזה לא יהיה קל עבורי לאור המצב ושזה גם ממש לא העיתוי הנכון .הוא לא מקבל זאת וחושב שניתן לתת לזה צ'אנס. יש מצב גם שזה בא מיוזמתו כך לפחות הבנתי מדבריו.הוא מציע לי להסכים לכמה ימים ואז נראה איך זה מסתדר ושאולי יהיה נחמד. וכן, יש לה אופציה נוספת להתארח אצל קרובת משפחה שגם היא הבנתי לא מרוצה מהענין . אני ממש אובדת עצות.

  • + הוסף תגובה
הקשר עם בעלך עדית רונן סתר 07/04/2017 15:30
  • שלום לך, נשמע שבעלך מעוניין ללכת עם המהלך הזה, להלין את אמו אצלכם, ואולי כך גם מקווה לייצר איזו קירבה משפחתית. אפשר לראות בבירור, מהם הצרכים שלך ומהם שלו. התחושה שלך לגבי יכוללתך להיות בקירבתה, היא חשובה, ומצד שני, נשמע שקשה לעשות צעד בכיוון אחר, (כמו סירוב) שיכול לגרור למתח רב מאד, במערכת כולה וביניכם כזוג. אם היית בוחרת לסרב להלין אותה, כיצד את מדמיינת זאת? כיצד תאמרי לבעלך ומהן ההשלכות לכך בעתיד הרחוק יותר? אם תחליטי להסכים לניסיון הזה, כיצד תשמרי על עצמך ותייצרי לעצמך מספיק מרחב עבור עצמך? אילו שני כיווני מחשבה שאולי יסייעו בידך להחליט. כל טוב עדית.

  • + הוסף תגובה
חושבת שאת יכולה לפנות לייעוץ זוגי דניאל מלי 20/01/2020 15:48
  • אני מכירה יועצת זוגית ומשפחתית מומלצת שאפשר לפנות אליה והיא מצויינת ממש. אני בטוחה שהיא תוכל לעזור

  • + הוסף תגובה
הפנייה למטפלים זוגיים ומשפחתיים. עדית רונן סתר 20/01/2020 17:34
  • פורום זה נועד לייעוץ ותמיכה ולא לשיווק ישיר של עסקים. לכן אנו נאלצים להוריד את הפרטים האישיים שנכתבו בהודעה הקודמת. ניתן לפנות אל אתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, שם מצוייה רשימה של מטפלים מוסמכים על ידי האגודה. בברכה, צוות האתר.

  • + הוסף תגובה
פרישה מוקדמת חיים 13/01/2020 15:30
  • שלום, אשתי פורשת מוקדם, ואני התנגדתי בכל תוקף, דואג לזיקנה.. איך לגשר על נושא כל כך טעון ועקרוני? נכנס הרבה מתח לחיים שלנו. אשמח לעצתך

  • + הוסף תגובה
שינויים בחיים בעקבות פרישה עדית רונן סתר 13/01/2020 23:25
  • שלום לך, דאגתך מובנת וטבעית. אכן, מחקרים רבים העוסקים בגיל הפרישה, מראים על הצורך בהתכוננות ובמציאת עיסוקים בחיים על מנת לצמצם הדרדרות קוגניטיבית, נפשית וחברתית של הפורש/ת. ובאמת, מקומות עבודה רבים מסייעים לעובדיהם להיערך לפרישה באופן המיטבי ביותר: למצוא תחומי עיסוק חדשים, לאתר ולהגדיר תחביבים מבעוד מועד, ליצור מעגלים חברתיים ועוד. על אף שמדובר בנושא רגיש, דאגתך מחממת את הלב ומרגשת, ושיח על זה ממקום של היערכות לפרישה ותכנון סדר יום מובנה, הוא לגיטימי לחלוטין. האם אשתך עוזבת מקום עבודה מסודר? האם סופקו לה פגישות ייעוץ כחלק מההכנה לפרישה? אם לא, ניתן למצוא יועצי פרישה, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים, אשר מספקים ייעוץ פרטני בנושא והרצאות, הן הרצאות בנוכחות והן הרצאות און-ליין באינטרנט. בת כמה אשתך? והאם אתה עובד, וכשכיר או כעצמאי? אלה שאלות חשובות הנותנות תמונה לגבי אורח החיים שלכם. באופן טבעי, בעת פרישה, בני הזוג נמצאים שעות רבות יותר יחד, מאשר בעבר, וסביר שיצופו מתחים, הן על רקע העובדה שאתם יותר זמן יחד ולא מורגלים בכך, והן בעקבות המתח האישי של כל אחד משינוי סדר היום. התחילו משיח פתוח בנושא, והמשיכו בהגדרת ציפיות: 1. ציפיות לגבי ההתמודדות עם תקופת ההסתגלות לפרישה: כיצד התקופה הזו הולכת להיראות. מה כל אחד מכם צריך בתקופה הזו. 2. בידקו כיצד תוכלו לעזור זה לזה כדי להחזיר את הרגיעה. 3. בידקו אאפשרויות לייעוץ לתקופת פרישה. המון הצלחה צוות אינפומד

  • + הוסף תגובה
קושי ב"להתחיל" נ 24/12/2019 13:21
  • הבן שלי בן עשרים פלוס, מתקשה להגיע לקשר זוגי. אין סיבה נראית לעין (פרידה קשה או טראומה...), נראה מעולה, מוצלח. האם נכון לשלב טיפול בשלב כזה?

  • + הוסף תגובה
קשר זוגי כאינדיקציה לבריאות עדית רונן סתר 25/12/2019 12:00
  • שלום לך, שאלתך מעלה תשובות וגם שאלות נוספות... ייתכנו סיבות רבות לכך שבנך אינו נמצא בקשר זוגי. האם שוחחתם על זה? האם כוונתך שמעולם לא היה בקשר זוגי כלשהוא (אפילו לא קצר)? באופן כללי, ייתכן שהיעדר קשר זוגי יצביע על קושי כלשהוא. ייתכן אך לא בהכרח, במיוחד לאור גילו הצעיר והנטייה החברתית של צעירים בימנו, להתחיל קשרים זוגיים רציניים בגיל מאוחר יותר, מבעבר. כך שאיני יודעת, מהפרטים שכתבת, אם ישנה סיבה לדאגה לגביו. ולגבי שאלתך האם לפנות לטיפול: טיפול פרטני או כל מסגרת שתספק לו נגישות לתהליכים פנימיים העוברים עליו, אלה יכולים לסייע ולתרום לו. שאלה חשובה הקשורה בהתחלת עבודה תהליכית פנימית, היא מידת הרצון, המוטיבציה שלו לתהליך שכזה. האם התשובה הזו מסייעת? אם תוסיפי פרטים נוספים, ניתן יהיה להתבונן יותר מקרוב. בהצלחה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!