//

מטופלי פוריות? כך תשרדו את ארוחת החג בשלום

שאלות חסרות טאקט, ילדים מתרוצצים וסביבה משפחתית לוחצת: מדוע ארוחות החג קשות במיוחד עבור אלה שמתקשים להביא ילדים לעולם ואילו אסטרטגיות מסייעות לעבור זאת בשלום? מטפלת מסבירה
כתבה פרסומית כתבת חסות


עבור אנשים רבים ארוחת החג היא הזדמנות להתלבש בבגדים חגיגיים, לבשל מאכלים מיוחדים ולשמוח בחיק המשפחה וחברים, אך לא כולם חולקים את אותה ציפייה ושמחה לפגוש קרובי משפחה רחוקים ולהתעדכן בשלומם: ישנם זוגות ויחידים שארוחת החג עבורם הינה אתגר קשה מנשוא. אותם זוגות ויחידים שעוברים טיפולי פוריות ו/או חוו אובדן הריון, חרדים ונרתעים מארוחת החג, המפגישה אותם פנים מול פנים עם שאלות חטטניות ועם העובדה שלאחרים יש שפע שכרגע ידם אינה משגת.


קראו עוד: המשמרת השלישית: כך תגרמו לשוויון אמיתי בזוגיות שלכם


מטופלות ומטופלי פוריות עוברים תהליכים רגשיים מטלטלים הנעים בקיצוניות בין תקווה לייאוש, בין אופטימיות לאובדן. לעתים האובדן הוא של תקווה וחלום שנופצו בעקבות סבב שלא הניב את ההריון המיוחל, ולעתים זהו אובדן הריון יקר שהושג בדם יזע ודמעות. ארוחת החג מפגישה אותם עם הצורך לחייך לסביבה למרות הסערה הפנימית שהם חווים. הם מעדיפים שלא להיפגש פנים מול פנים עם הריון טרי או תינוק חדש של בני משפחה אחרים, הם מעדיפים שלא להתמודד עם הקושי שלהם לפרגן ולשמוח בשמחתם של קרובי משפחה אהובים ויקרים, והם מעדיפים שלא להתכווץ אל מול שאלות מביכות וחטטניות של קרובי משפחה חסרי טאקט. הם היו מעדיפים להיות בכל מקום אחר ולהיעלם, מאשר לגייס את כל תעצומות הנפש שלהם כדי לשרוד מספר שעות של ארוחת חג.    



אז מהן האסטרטגיות שעומדות לרשותנו כשאנחנו מתמודדים עם ארוחת החג?


1. הכנה מראש

ראשית כל, נכין את עצמנו מבחינה רגשית ומנטאלית לקראת ערב החג. נבחר מבין האופציות את המקום בו נרגיש הכי בנוח להתארח. נחשוב מראש, מה המשאבים שעומדים לרשותנו שיכולים לסייע לנו להעביר את ערב החג באופן הכי טוב שאפשר. נכין את עצמו לדבר שהכי קשה לנו להתמודד איתו ונערך מראש לקראתו. לדוגמא, אם זה תינוק חדש במשפחה שכרגע קשה לנו להתייחס אליו (ולא משנה כמה אנחנו אוהבים אותו או את ההורים שלו וכמה הוא חמוד), נערך מראש למצב שבו "ידחפו" לנו אותו לידיים ונכין מראש תגובה שתהיה לנו לעזר. נכין מראש תשובה מוכנה לשאלה הידוע לשמצה "נו...מה אתכם? אתם לא רוצים ילדים?".


מומלץ לעשות גם שיחה זוגית לפני ערב החג, בה נגדיר לבן/בת הזוג שלנו מה קשה לנו, מה הציפיות שלנו ממנו/ה וכיצד הוא/היא יכולים לעזור לנו לעבור ביחד את ארוחת החג. אם נשכיל לנהל תקשורת זוגית פתוחה, הזוגיות שלנו תהה לנו אחד המשאבים המשמעותיים ביותר. לדוגמא, אפשר להחליט מראש כמה זמן נשארים ומתי חוזרים הביתה. 


לעתים כדאי לשתף גם את המארחים שלנו, במידה ואנו חשים קרובים מספיק. לדוגמא, ניתן לומר להם שיתכן ויהיו רגעים בהם תלכו הצידה ותצטרכו לקבל את המרחב וההבנה לעשות זאת ללא שאלות מיותרות ודאגת יתר. תוכלו גם לומר להם שאתם מגיעים למעט זמן ושלא יעלבו או ינסו ללחוץ עליכם להישאר יותר.


ככל שתכינו את עצמכם ואת הסביבה הקרובה אליכם יותר טוב, כך תהיה הבנה טובה יותר של הצרכים שלהם וחווית ערב החג תהיה קשה פחות. 



ארוחת החג מפגישה את מטופלי הפוריות עם הצורך לחייך לסביבה למרות הסערה הפנימית שהם חווים



2. תעסוקה ועבודות שירות

אחת האסטרטגיות היעילות ביותר היא להישאר עסוקים: לעזור בהגשה ובפינוי, לקרוא את עיתון החג או להביא משחק או כל תעסוקה אחרת אשר תעזור למיסוך. יש מי שמעדיף להיות דווקא בחברת הילדים ולהשגיח עליהם, כדי להימנע משאלות חטטניות של מבוגרים ויש מי שמתקשה להיות בחברת ילדים, אשר מזכירים לו את ה"אין". חשבו מראש, איזו תעסוקה תהיה לכם הכי נעימה ויעילה במקום בו אתם מתארחים. 



3. התמודדות ישירה

לעתים הדרך הטובה ביותר להתמודד היא דווקא להגיב באופן ישיר לשאלות. זה לא תמיד מתאים לכל אחד או בכל מצב, אך כאשר כן מתאים, עשוי להשיג את השקט הרצוי מצד הסביבה. לעתים אף מוביל לשיחה משמעותית עם עצות טובות ממקור לא צפוי. 


קראו עוד: עודף משקל: המגפה שמאיימת על פוריות האישה והגבר


חשוב לזכור ששאלות הסביבה נובעות מבורות ו/או מרצון טוב ואכפתיות המלווה לעתים בחוסר טאקט. יש מי שמעדיף להגיב לשאלות אלו באופן בוטה, הממחיש לצד השני את חוסר הטאקט שלו, ויש מי שבוחר לענות באופן קורקטי. אין דרך אחת נכונה לעשות את הדברים. כל אחד צריך לבחור מה הכי מתאים לו בכל מצב. אפשר לענות גם "אני מעריך/ה את הדאגה שלך, אך מעדיף/ה לא לדבר על זה", מבלי לפרט.  



4. הימנעות

אפשר לבחור שלא להיות נוכחים בערב החג. בין אם טסים לחו"ל או פשוט נשארים בבית, לעתים ההתמודדות עם ארוחת החג קשה מנשוא והימנעות היא הפתרון הטוב ביותר. לעתים גם כאן יש צורך בהכנת המשפחה המורחבת יחד עם בקשה לכבד את הבחירה שלכם. יתכן מצב בו שני בני הזוג ימנעו מלהגיע לארוחת החג או רק אחד/ת. תזכרו שהתמיכה הזוגית משמעותית ביותר במצבים אלה. הימנעות במקרה זה אינה בהכרח סימן לחוסר תפקוד, אלא דרך לגיטימית להתמודדות עם מצוקה וקושי. נדרשת כאן הכלה ולא ביקורת או שיפוטיות. 


לסיכום, ארוחת החג היא אתגר לא פשוט עבור זוגות ויחידים בטיפולי פוריות. מחשבה והערכות מקדימים עשויים להקל על ההתמודדות עמה. תקשורת טובה מאפשרת מתן לגיטימציה למגוון הרגשות הצפים במצבים אלה. אין דרך אחת נכונה לעשות את הדברים. כל אחד ואחת צריכים למצוא את הדרך המתאימה להם באופן אישי. זכרו – אתם לא לבד. יש באפשרותכם לגייס תמיכה זוגית ומשפחתית. כמו כן, סביר להניח שסביב שולחן האוכל נמצאים עוד אנשים שארוחת החג מפגישה אותם עם קושי, בין אם הם רווקים שנמצאים תחת זכוכית מגדלת או גרושים שנמצאים ללא ילדיהם או כל סיבה אחרת. 



מילה אחרונה למשפחה וחברים שמתכוונים רק לטוב – היו רגישים, הימנעו משאלות חטטניות או הערות חסרות טאקט, גם אם אתם פשוט רוצים לדרוש לשלומם. מצאו דרכים מועילות לבטא את הדאגה שלכם. והכי חשוב, הימנעו משיפוטיות וביקורת.  



הכותבת היא מטפלת אישית זוגית ומשפחתית מוסמכת




פורומים טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
איבוד אמון חיים 03/08/2020 20:44
  • שלום, אני נשוי עם שלושה ילדים. באופן כללי הזוגיות שלנו חוותה עליות ומורדות אבל היה נראה שאנחנו שורדים הכל. לפני כשלוש שנים, אשתי החליטה לעשות שינוי בחייה, רזתה 18 קג (כל הכבוד!) וחזרה לצאת בערבים בעיקר לחוגי ריקוד עם ולאחר מכן לחוגים בקאנטרי (3-4 פעמים בשבוע סה"כ. אף פעם לא ביום שישי). בהתחלה היה די בסדר, אני נשארתי לרוב עם הילדים (גם ריקודי עם ממש לא מעניין אותי וגם אין לנו בייביסטיר קבועה). לפני כשנה וחצי, שמתי לב שהיא מסתירה ממני דברים קטנים, כמו שאחרי החוג היא יוצאת עם חברים לגלידה או משהו כזה ולפני כשנה גיליתי שהיא גם מפלרטטת בטלפון עם בחור אחר. לאחר שגיליתי היא עשתה כל דבר שיכלה כדי להוכיח לי שלא היה כלום מעבר לכמה הודעות ואולי כמה שיחות (לא היו פגישות או משהו) ודי האמנתי לה בנושא הזה. העניין הוא שמשהו באמון שלי נפגע בצורה מאוד רצינית. כרגע כל פעם שהיא יוצאת ואני לא יודע בוודאות של 100% איפה היא נמצאת אני מתחיל לדמיין תרחישים בראש, ההתנהגות שלי משתנה וגם אם אני מנסה לרסן את עצמי, נפלטות לי כל מיני אמירות חצי חוקרות, חצי רומזות שאולי יש דברים שהיא מסתירה. בנוסף, בשנה האחרונה, אישתי חוותה משבר מאוד קשה עם אבא שלה (הסיבות לא חשובות ולא קשורות אליי). היא הייתה מאוד קשורה אליו ולטענתה היא מצאה איזה אדם בן 70-75 (בערך) שבא לאחת ההרקדות שמשמש לה כ"אב חלופי". אני הפכתי את העניין הזה לסרט ממש אצלי בראש ולמרות חוסר ההגיון בזה (גם אם היא תבגוד היא לא תלך עם משהו בן 70+) הייתי בטוח תקופה ארוכה שיש משהו ביניהם. למרות כל ניסיונותיי אני לא מצליח להוציא לי מהראש שהיא מסתירה משהו או בוגדת ואני לא מוכן מקבל הסברים. לדוגמא: אם היא אומרת שהיא הולכת לחוג לקאנטרי וחזרת 30-40 דק מאוחר מידי, אני נכנס ללחץ ישר. אני לא אומר שהיא ישרה כסרגל ושהיא לא טועה. אני בטוח שכן ואני בטוח שהיא גם מסתירה דברים מסויימים (לטענתה חלק מזה כדי לשמור על שלום בית כדי שאני לא אתרגז או אחשוב מחשבות חסרות הגיון). כל המתח הזה והלחץ, הורס לנו את הזוגיות, את האינטימיות (שכבר הולכת ונעלמת) ואני לא יודע איך לצאת מהלופ. מבחינתה היא לא מוכנה לוותר לגמרי על היציאות הללו (הם מכניסות לה אנרגיה אחרי יום מעייף עם הילדים ובעבודה וכו) אבל הסכימה להגביל אותם לפעמיים עד 3 בשבוע. אשמח לעצתכם. מיואש קצת... תודה רבה.

  • + הוסף תגובה
הקושי בתוך הבית מקבל פתרונות מחוץ לבית עדית רונן סתר 07/08/2020 22:08
  • שלום לך, לעתים, אנשים יכולים לחוות מצוקה או קושי ועייפות מחייהם, כפי שםה מכירים אותם. נשמע שאתם יחד כבר שנים רבות, התפתחתם וגדלתם יחד כאנשים, כזוג ואחר כך כמשפחה. היום, עם התיאור שאתה מביא, נשמע שהתערער האמון ביניכם, וכפי שכתבת, רמזים קטנים לחוסר יושר מצטרפים למשבר אמון המקשה מאד להמשיך הלאה "כאילו הכל כרגיל". בין אם מדובר בקשר מחוץ לנישואין, ובין אם מדובר בתחומי עניין חדשים, הקשיים שאשתך חווה או חוותה, מצאו לעצמם ערוץ של הקלה מחוץ לבית, ולא בתוך הקשר ביניכם (בתוך הבית). במצב כזה, מומלץ מאד ללכת לטיפול זוגי מקצועי. דרך טיפול זוגי, תוכלו להיכנס לתהליך שבאמצעותו אולי תוכלו לייצר שוב קשר עין, לפגוש את התחושות זה של זה, ולמצוא דרכים לתת לעצמכם ביטוי אישי מבלי לפגוע בזוגיות. אתה בהחלט צודק שעניין האמון הוא בסיסי - בטיפול זוגי תוכלו לעבוד על החזרת תחושת הבטחון שלכם, הכנות, האוטנטיות והפתיחות. המלצתנו היא טיפול זוגי אצל מטפל זוגי מוסמך, הנה כאן באתר זה :http://www.mishpaha.org.il/ ורצוי לפנות בהקדם, ולא להמתין להחרפת המשבר. כל הכבוד שלך על הנחישות להמשיך להתבונן במה שקורה, ולרצות עתיד טוב בשבילכם כזוג. המון הצלחה

  • + הוסף תגובה
טיפול זוגי יעזור? מיכל 17/07/2020 12:43
  • שלום, אני ובעלי נשואים 27 שנה, יש לנו 4 ילדים, לפני כחודשיים גילתי שבעלי ניהל רומן עם מישהי בעבודה, זה לא הגיע לעניין גופני רק מיילים והודעות ופגישות במקום העבודה, בהלטה מדותפת החלטנו להשאיר את זה מאחור ולנסות ולהמשיך בחיינו, בזמן הזה דיברנו והעלנו כל מה שמפריע והפריע לנו, הוא העלה משהו שהפריע לו בחיינו לפני כ 15 שנה אבל לא אמר אף פעם, ונכון לעכשיו הוא החליט שהוא רוצה לסיים את הקשר ביננו, מה שאני לא מוכנה לוותר כזה מהר, לאחר דברים נוספים הגענו להחלטה לתת נסיון נוסף בעזרת מגשר, מטפל, לא ממש יודעים למי לפנות ואיך והאם במצב שהגענו אליו יש עוד מה לעשות או שזה לא מראש

  • + הוסף תגובה
טיפול זוגי יכול מאד לעזור - להשתקם ולהחלים, כל אחד בזכות עצמו, בנוכחות השני עדית רונן סתר 19/07/2020 18:28
  • שלום לך, טיפול זוגי יכול מאד לסייע להם: להתמודד באופן בריא ונכון עם משקעי העבר, להבין מה מצית היום תחושות של פגיעות, להכיר זה את זו מחדש, ולבנות מערכת זוגית שתוכל להתאים למי שאתם כיום, לאחר כל השנים. מציעה לכם לפנות למטפל/ת זוגי/ת מוסמך/ת (!) דרך האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, ולעשות את התהליך יחד. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
טיפול זוגי מיכל 20/07/2020 10:14
  • אולי לא הצגתי את זה כמו שצריך בשאלה,בעלי מבחינתו לקום ולפרק את הכל עכשיו, אומר שמוכן לתת נסיון למישהו חיצוני לנסות ולגשר ביננו, האם במצב כזה שצד אחד רוצה את הקשר יותר, יש סיכוי עם מטפל זוגי להגיע לשיקום הקשר?

  • + הוסף תגובה
גם אם בן זוג אחד מגלה ספקות לגבי הקשר - עדיין כדאי ללכת לטיפול זוגי! עדית רונן סתר 01/08/2020 20:08
  • התשובה היא כן. גם אם בן זוגך מעוניין לסיים את הקשר, הסיבות לרצון הזה או לספקות, יכולות להיות רבות. עדיין כדאי לנסות טיפול זוגי. לברר את הקושי, התחושות, ואז ביחד עם המטפל/ת לבדוק מהי רמת המוטיבציה של כל אחד, ליצור שינויים ולחיות יחד כזוג או בנפרד. הבירור הזה עם איש מקצוע, בירור קוגניטיבי ורגשי, הוא משמעותי ויסייע לכם בכל מקרה, גם בשיקום היחסים שלכם וגם באפשרות של פרידה . בהצלחה בדרככם

  • + הוסף תגובה
מחלוקת כלכלית אחת 04/07/2020 10:59
  • אני ובן זוגי כחמש שנים יחד ויש לנו תינוקת מהממת. סך הכל היחסים שלנו ממש טובים. היו עליות ומורדות אבל תמיד מצליחים להמריא בחזרה ונראה שאנחנו רק מתחזקים עם הזמן. אני כרגע מטפלת בתינוקת בבית ובן זוגי מפרנס. בן זוגי הגיע מבית שהיו מחלוקות כלכליות קשות מאוד בין ההורים, קרעים וריבים. ההורים שלו מתנהלים כלכלית בנפרד. אני גדלתי בבית שהייתה התנהלות כלכלית משותפת ללא משקעים כלשהם. אז כמובן שגם היום, לבן זוגי יש אישיוז בנושא הנל. יש לנו חשבונות נפרדים וחשבון משותף אחד. שנים התנהלנו כלכלית בנפרד ממש כמו שותפים לדירה, למרות שלי זה היה מוזר. עשינו חתונה (אזרחית, אנחנו על תקן ידועים בציבור) וקיבלנו כספים רבים, החלק הארי הגיע מהצד שלי, אבל אני לא התחשבנתי והיה ברור לי שאנחנו עכשיו גוף כלכלי אחד והכנסנו הכל לחשבון המשותף. ובכלל, אני תמיד מסתכלת עלינו כגוף אחד, והוא מסתכל עלינו כנפרדים. עשינו על זה שיחות רבות, ניסיתי להבין את הלגיטימציה של הצד שלו גם אם לא הסכמתי עם זה וזה דיי עבד עד שהגיעה התינוקת. שנינו היינו באג'נדה שאהיה עם התינוקת לפחות שנה בבית, וגם נאלצתי להתפטר מעבודתי מכיוון שלא נתנו שעות ריאליות לאימהות. הסברתי לו שכעת המצב שונה, שאני מוותרת על הקריירה שלי ומשקיעה זמן עצום בטיפול בילדה שלנו,וגם כשאמצא עבודה במשרת אם, פוטנציאל ההשתכרות שלי צנח מאוד ושהדבר ההוגן לעשות שהרווחים הכלכליים יהפכו למשותפים. הרי החסכונות שלי נפגעים, הפנסיה נפגעת וכו כדי שאוכל לטפל בתינוקת שלנו ולאפשר לו להמשיך לעבוד, הדבר ההוגן לעשות הוא להכניס את כל המשכורת שלו (ושלי כשאחזור לעבוד) לחיסכון משותף, בו נתחלק במקרה וחלילה ניפרד בעתיד.. הוא הסכים איתי בגדול אבל עדיין אני רואה שהוא לא מעביר את כל המשכורת שלו וממשיך להעביר את רוב הסכום ולהשאיר לו קצת בצד. אני מודה שאני מתחילה לאבד סבלנות להתנהלות הזו. לא אמרתי לו כלום כי נמאס לי להתווכח על זה, אבל זה מפריע לי ונראה לי לא הוגן. היינו בעבר הרחוק בטיפול זוגי שעזר מאוד אבל בעלי מאוד לא מעוניין לחזור לזה ואין לשכנע אותו אחרת. אני גם מרגישה שאנחנו מצליחים לתקשר על הכל ולפתור הכל חוץ מהסוגיה הזו.

  • + הוסף תגובה
הקושי אולי רגשי ומההעבר אבל חשוב למצוא פתרון בהווה עדית רונן סתר 04/07/2020 12:53
  • שלום לך, בטוחה שהסיטואציה מורכבת עבורך. את אכן מזהה בעיה משמעותית, שכפי שאת כותבת, עלולה להחריף. גם החוק במדינה מצביע על חשיבות השיוויון בנטל הכלכלי. גם החוק מצביע על כך שבן/בת זוג הנשארים בבית לטפל בילדים, הם חלק מהמפעל הכלכלי המשותף שהם יוצרים. לראיה, בתהליכי פרידה (לא מדובר במצבכם, אך זה יכול לסייע להבין), שני בני הזוג חולקים את כל הנכסים שברשותם (כסף, רכב, נכסים וכדומה) באופן שיוויוני, ללא קשר לרמת ההכנסה של כל אחד ולשאלה לגבי הימצאות בבית או תרומה להכנסה. ישנם זוגות המתנהלים עם חשבון משותף וחשבונות אישיים, אך יש להגדיר מה נכנס לחשבון המשותף ומה יוצא ממנו. אם בן זוגך לא מוכן לעבור תהליך של טיפול זוגי, יהיה צורך לקבל החלטות מושכלות שיקחו בחשבון את העתיד. ייתכן וכדאי לכם להתייעץ עם מגשר, שניכם יחד, ולהבין אילו פתרונות ושיקולים צריכים להיכנס. בנוסף, ישנו היבט רגשי הקשור בסוגיה זו. מה המסר שבן זוגך מעביר לך, בנושאים: אמון ביניכם, דאגה זה לזה, בטחון בקשר. אלה תחומים שיכולים לנקר באופן מכאיב ולהפריע להמשך קשר טוב ותומך. נושאים אלה הם לא לטיפול המגשר ומקומם יותר בטיפול זוגי. אם טיפול זוגי אינו מתאפשר, תוכלי לפנות לטיפול אינדיוידואלי ולהמשיך לחקור בינך לבין עצמך את מה שאת חווה ואת האופן שתרצי להתמודד עם זה בעתיד. כל טוב ובהצלחה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!