נוזלים באוזניים בילדים: תופעה שכיחה שסכנותיה רבות

נוזלים באוזניים אצל ילדים היא תופעה שכיחה שיכולה לגרום לליקוי בשמיעה ולאי נוחות. מדוע מצטברים נוזלים בחלל התוף (רמז: זה לא קשור לבריכה), כיצד מטפלים בבעיה ובאיזה שלב עלול להיווצר נזק בלתי הפיך? מומחה מסביר
כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 02/11/2016

נוזלים באוזניים היא אחת התופעות השכיחות בילדים, זאת בעיקר בשתי קבוצות גיל: 1-3 ו- 5-7.  התופעה מתבטאת בתחושת אי נוחות (הכנסת אצבעות לאוזניים), בליקוי שמיעה ובילדים קטנים קושי בהתפתחות דיבור. 



כיצד מצטברים נוזלים באוזניים?

הנוזלים באוזניים מקורם אינו חיצוני. הם נמצאים מתחת לעור התוף בחלל שקרוי "חלל התוף" שבו נמצאות עצמות השמיעה. חלל התוף הוא חלל סגור שפתוח לחלל הלוע-אף דרך צינורית ארוכה – "חצוצרת האוזן". תפקיד החצוצרה הוא להכניס אוויר אל תוך האוזן וכך לאזן את הלחצים בין האוזן לחלל החיצוני. 


הסיבה להצטברות הנוזלים היא חוסר אוורור שהגורם לו הוא אי תפקוד חצוצרת האוזן. מבנה חצוצרת האוזן בילדים קטנים שונה מזה במבוגרים: היא מעוקלת, צרה יותר ולעתים הפתח שנמצא בחלל הלוע-אף מכוסה ברקמת אדנואידים (פוליפים) אשר חוסמים את כניסת האוויר. כתוצאה מאי פעילות חצוצרת האוזן, נוצר תת-לחץ בתוך חלל התוף אשר גורם להפרשת נוזלים לתוך החלל. תופעה זו מלווה באי נעימות וליקוי בשמיעה כמו בעת נחיתה במטוס, שגם אז הסיבה היא הופעת תת-לחץ בחלל התוף.



נוזלים באוזניים: תופעה שעשוייה לגרום לליקוי בשמיעה 



כיצד מאבחנים נוזלים באוזניים?

ניתן לאבחן קיומם של נוזלים באוזניים בשתי צורות: בבדיקה דרך מיקרוסקופ במרפאת הרופא ובבדיקת שמיעה במכון אודיולוגי. בבדיקה המיקרוסקופית הרופא יכול לראות את הנוזלים שנמצאים מתחת לעור התוף ובבדיקת שמיעה ניתן לאבחן את ליקוי השמיעה שנגרם כתוצאה מהנוזלים. ליקוי שמיעה זה נקרא ליקוי הולכתי, שכן הוא נגרם כתוצאה מפגיעה בהולכת גלי הקול ולא בשל פגיעה בעצב השמיעה. בדיקה נוספת שמבוצעת במכון האודיולוגי לעניין זה היא בדיקת לחצים (טימפנומטריה). בדיקה זו משמשת בעיקר כאשר הבדיקה המיקרוסקופית בחדר הרופא אינה חד משמעית. 



כיצד מטפלים בנוזלים באוזניים?

הליקוי בשמיעה והפגיעה בהתפתחות הדיבור בילדים קטנים היא בראש מעיניהם של הרופאים וההמלצה המקובלת במקרים אלו היא החדרת צינוריות אוורור (כפתורים) לעור התוף. ניתוח החדרת הצינוריות לעור התוף הוא ניתוח קצר ופשוט אשר גורם מיידית לאוורור חלל התוף והשמיעה משתפרת. צינוריות האוורור נפלטות מעצמן לאחר כחצי שנה עד שנתיים, ובמרבית המקרים חצוצרת האוזן חוזרת לתפקודה הרגיל.


קראו עוד: לא צריך להימנע ממים: הכירו את ניתוח המסטואיד החדשני



מהם הסיבוכים האפשריים כתוצאה מנוזלים באוזניים?

בפסקה הקודמת הוצג המהלך השכיח והרגיל של תופעת נוזלים באוזניים, אך בחלק מהמקרים, בייחוד בילדים שהוריהם מתנגדים להחדרת צינוריות אוורור לעור התוף, כתוצאה מתת-הלחץ בחלל האוזן, עור התוף נשאב פנימה ושוקע לכיוון עצמות השמיעה וקרקעית חלל התוף. אם תהליך יצירת תת הלחץ לא יפסק על ידי החדרת צינורית אוורור, עור התוף ימשיך לשקוע וידבק לעצמות השמיעה. מגע עור התוף בעצמות השמיעה גורם לדלקת כרונית אשר בהמשך גורמת לכירסום עצמות השמיעה, להופעת נתק בין עצמות השמיעה ולהחמרת הליקוי בשמיעה. 


אם גם בשלב זה לא יוחדרו צינוריות אוורור, עור התוף ימשיך לשקוע עד הדבקותו לקרקעית חלל התוף. מצב זה הינו בלתי הפיך ומצריך התערבות ניתוחית משמעותית שהצלחותיה אינן חד משמעיות. ילד כזה, שמיעתו תשאר לקויה לכל ימי חייו ואסור יהיה לו להכניס מים לאוזניו (אין ים, אין בריכה). 


מסכת הסיבוכים במקרים אלו עדיין לא נגמרה, שכן בשל הדבקות עור התוף לקרקעית חלל התוף עשויה להיגרם דלקת כרונית עם היווצרות רקמת כולסטאטומה שהיא תוצר הדלקת הכרונית. כולסטאטומה באוזן היא רקמה הורסת עצם שיכולה לחדור לאוזן הפנימית, לגרום לפגיעה בשיווי המשקל, לחרשות ולשיתוק. על מנת לסלק את הכולסטאטומה יש לבצע ניתוח מסטואיד שהוא ניתוח נרחב ומסובך הרבה יותר מניתוח להחדרת צינוריות אוורור לעור התוף.


בכל מקרה של הופעת נוזלים באוזניים יש להיוועץ ברופא אף אוזן גרון בשאלת הצורך בהחדרת צינוריות אוורור לעור התוף, ובכל מקרה יש לבדוק מיקרוסקופית בפרקי זמן קרובים שעור התוף אינו מתחיל לשקוע. במקרים אלו קיימת אינדיקציה דחופה להחדרת צינוריות אוורור שיש בהן כדי למנוע את הסיבוכים האפשריים משקיעת עור התוף.  





עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' יונה קרוננברג השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים אף אוזן גרון

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
ברוטראומה שרה 22/01/2020 13:23
  • שלום רב, אני בת 66. לפני 9 ימים נסתמה לי אוזן כשהייתי בסוף צינון וקינחתי אף. ניסיתי לשחרר את הסתימה ע"י פמפום מספר פעמים. בבדיקת רופא אאג נצפתה ברוטראומה עם דמם באוזן תיכונה. בבדיקת שמיעה נמצאה ירידה בשמיעה של 20 דציבל לעומת האוזן הבריאה. אין בדיקה קודמת להשוואה. לאור הממצאים אני מטופלת בפרדניזון 60 מג. שאלתי היא האם ניתן לסמוך על בדיקת השמיעה כשהאוזן סתומה והטנטון חזק? אוסיף שאין לי שום כאב. האם הלחץ החזק שיצרתי לא היה פוגע קודם בעור התוף לפני שהיה מגיע לאוזן הפנימית?

  • + הוסף תגובה
בצקת במיתרי הקול סיגי 21/01/2020 23:01
  • אובחנתי עם בצקת במיתרי הקול. כואב לי מאוד הגרון. מרגישה כאב בבליעה. אין דלקת בגרון. רק אודם. קבלתי 4 ימים סטרואידים. היתה הטבה משמעותית. ואחרי שסיימתי את הטיפול שוב חזר הכאב באותה עוצמה . מה צריך לעשות? ממש קשה לי

  • + הוסף תגובה
נזלות וסינוסיטיס בכל חורף רפי 21/01/2020 17:11
  • שלום, אני בן 42 בריא בד"כ. מאז ילדותי, בכל חורף אני נתקף בדלקות סינוסיטיס שנפתר ע"י מתן מוקסיפן 500 מ"ג. הדלקת ממש משביתה אותי עם כאבי ראש, כאבי עיניים וכו' והבעיה שבשלושת החורפים האחרונים היה לי 3 פעמים בכל פעם בהפרשים של כמה שבועות. כלומר יוצא לי בכל חורף ליטול סך של 3 חבילות אנט' סה"כ. הסיבה היא ככל הנראה שהנזלת שלא מתייבשת מחמירה לאט לאט את המצב ואז מתחיל הדלקת. הייתי אצל א.א.ג שבדק לי את המחילות של האף בעזרת צינורית עם מצלמה ואמר שהכל תקין. שאלתי - מה היית ממליץ לי לקחת כדי לייבש את הנזלת ובכלל, איך לא להגיע למצב שאני מנוזל לכתחילה?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!