פרפור פרוזדורים: מתי רצוי לבצע אבלציה ניתוחית?

הפרעה בקצב הלב הינה תופעה נפוצה, בייחוד בקרב בני הגיל השלישי, הפוגעת באיכות החיים ואף מעמידה אותם בסכנה. מתי לגשת לטיפול, מהי אבלציה ובאילו מקרים נדרש ניתוח? אחד מהמנתחים המובילים כיום בארץ בתחום ניתוחי לב עם כל התשובות
כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 15/03/2017

פרפור פרוזדורים (עליות הלב) היא הפרעה במערכת החשמלית של הלב, ממנה סובלת כ-2% מהאוכלוסייה בעולם המערבי. שכיחותה של המחלה עולה עם הגיל, כך שמגיל 75 ומעלה הסיכוי עולה ל-5%, ומגיל 80 ל-10%. לבד מהיותה הפרעה בלב, פרפור פרוזדורים היא תופעה מסוכנת שמעלה את הסיכון לשבץ מוחי פי כמה ביחס למי שאינו סובל מהפרעה זו.


קראו עוד: האוייב השקט שלקח את איינשטיין: הכל על מפרצות באבי העורקים


בשל העלייה בתוחלת החיים, האוכלוסייה המבוגרת גדלה ולכן הבעיה משמעותית יותר משהייתה לפני 20 שנה. במקביל עולה המודעות לאיכות חיים ואנשים בגילאי ה-70 פלוס מרגישים שזו תקופה בה הם יכולים לטייל, לבלות ולהנות. על מנת לעשות זאת – הם צריכים להרגיש טוב, וזה מביא אותם לחפש פתרונות לתחלואה. החדשות הטובות: בארץ, הסיכוי לתיקון ההפרעה באבלציה ניתוחית עומד על כ-85% גם אצל אלו הסובלים מפרפור קשה ומעל 90% במקרים קלים יותר.



האם פרפור פרוזדורים הינו מצב מסוכן?

במקרים מסויימים, החולים חיים זמן רב עם פרפור פרוזדורים ולא סובלים מסיבוכים כלל. עם זאת, מדובר בתופעה מסוכנת ורבת סיבוכים, בייחוד כשנמנעים מלטפל בה בזמן. אחד הסיבוכים הנפוצים והמסוכנים ביותר כתוצאה מפרפור פרוזדורים הינו אירוע מוחי (שבץ). לעתים, קריש דם שנוצר בעלייה השמאלית של הלב "עף" למוח. תופעה זו, המכונה תסחיף, גורמת לאירוע מוחי ונפוצה במצב של פרפור. כשמדובר באירוע מוחי חמור הוא עלול לגרום לנכות קשה. 


כמו כן, במקרים רבים פרפור פרוזדורים גורם לאי ספיקת לב ולבעיה בתפקוד לב. בעיות אלה עשויות להיווצר כתוצאה מהתרחבות החדרים של הלב, מאי ספיקת מסתמים, וכן משום שפרפור במקרים רבים גורם לדופק מהיר ולא סדיר. ירידה בתפקוד הלב הינה תופעה שמסכנת חיים וגורמת לנכות. 



אי ספיקת לב ואירוע מוחי: כלא מטפלים בבעיה - לפרפור עלולות להיות תוצאות הרסניות



באיזה אופן התופעה פוגעת באיכות החיים?

התדירות וחומרת ההפרעה משתנות מאדם לאדם, ולכן היא משפיעה על חיי היומיום של כל חולה באופן אחר. חלק מהחולים לא חווים התקפים כלל וחיים עם המחלה ב"שלום" יחסי. אחרים סובלים מהתקפים בתדירות נמוכה מאוד (למשל אחת לחצי שנה) וישנם חולים הסובלים מהתקפים תכופים – מספר פעמים בשבוע ואפילו ביום. ככל שעובר הזמן חלה החמרה במחלה וההתקפים מתרחשים בתדירות גבוהה יותר ויותר. 


במקרים בהם החולה סובל מהתקפים איכות חייו נפגעת באופן ניכר: החולה חיי בחשש תמידי מפני ההתקף הבא, הוא לא יודע איך ומתי זה יגיע והדבר גורם לחרדה ומתח רב. 



מתי רצוי לפנות לטיפול?

פרפור מתבטא בדופק לב לא סדיר, זיעה וירידה בלחץ הדם. התקף פרפור שנמשך למעלה מ-48 שעות יכול לגרום להיווצרות קריש דם ולכן חשוב לגשת לבירור רפואי באופן מיידי. באופן כללי, ככל שהתופעה נמשכת זמן רב יותר – כך קשה יותר לטפל בה. לעתים, לאחר שלושה שבועות מהתפרצות המחלה מתפתחת אי ספיקת לב, לכן חשוב להיות מודעים לסימנים ולגשת לטיפול בזמן.  



כיצד מטפלים בפרפור הפרוזדורים?

ישנן מספר שיטות טיפול לבעיה: במקרים קלים יינתן טיפול תרופתי או מכת חשמל. מקרים קשים, או כאלה שטיפול תרופתי אינו יעיל עבורם, מטופלים באבלציה הנעשית בצנתור או בניתוח לב. טיפול מוצלח ואפקטיבי יכול לשפר את תפקוד הלב, להסדירו ולהחזירו לנורמה. 



מהי אבלציה?

אבלציה היא טיפול בהפרעות קצב נשנות על ידי גרימת "צלקות" על העליות של הלב, ובייחוד על גבי פרוזדור שמאל, בהליך המכונה מייז (מבוך). היות והפרעה בקצב הלב היא הפרעה חשמלית, כאשר גורמים לשינויי מוליכות בדופן הלב ניתן להשפיע על הפרפור. צלקת פועלת כמבודד חשמלי בגלל שהמוליכות חשמלית שלה נמוכה מאוד. לכן, לאחר ביצוע צריבה מתוכננת של צלקות (אבלציה), זרימת החשמל מתבצעת רק לאורך הצלקת וכך יש ביכולתה לבודד את הפרפור.


קראו עוד: 23 מאכלים שיצילו לכם את הלב


ניתן לבצע אבלציה באמצעות צנתור, שיטה שנחשבת לפחות פולשנית, אך מניבה תוצאות טובות בעיקר במקרים קלים, או באמצעות ניתוח – שיטה שנחשבת ליעילה במקרים קשים יותר. לרוב, טיפול בפרפור פרוזדורים הוא הליך נלווה לניתוח בעקבות בעיות לב אחרות, כגון ניתוח מעקפים, החלפת מסתם ועוד. אך חשוב להדגיש שגם במקרים קשים של פרפור, יש מקום לעשות ניתוח - גם אם אין סיבה נוספת. בשנים האחרונות, מבוצעים יותר ויותר ניתוחים לטיפול בפרפור בלבד, כאשר לרוב, מדובר בניתוח קטן, הניתן לביצוע באופן זעיר פולשני דרך חתך קטן מהצד.


אחוזי התחלואה בקרב הסובלים מפרפור פרוזדורים לאחר ניתוח הינם נמוכים מאוד. בכ-90% מהחולים נשמר קצב לב תקין בחמש השנים הראשונות שלאחר הניתוח, ותוצאותיו נשמרות בכ-70% מהחולים לאחר חמש שנים. כך שעל אף הפעולה הכירורגית והפולשנית  – מדובר בטיפול שמניב את התוצאות הטובות ביותר.  



פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
לחץ דם שלום 23/03/2020 14:01
  • שלום וברכה רציתי לדעת אני בן 20+ והרופא מסתפק האם יש לי לחץ דם או שזה חלוק הלבן שברגע שאני רואה מד לחץ דם אני מתחיל לישתגע ההיתי צריך לעשות בדיקות לראות אך עדין לא עשיתי מזה אומר לגבי קורונה ולחץ דם לצעירים האם זה נחשב מי הקבוצות סיכון שצריך ליזהר כמו מבוגרים או שזה פחות מסוכן מי מבוגרים

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 26/03/2020 10:52
  • היי שלום, מעטים מאוד יחסית האנשים בגילאי ה-20 שסובלים מיתר לחץ דם. בקבוצה זאת גם כאלה שסובלים מל״ד גבוה, הדבר לא פעם נובע מסיבות אחרות שחשוב לבדוק ולשלול אותן. בגלל שהנושא הוא נושא חדש אין ממש מידע על מה שסיכון של בן 20+ עם יתר לחץ דם אבל במקומך לא הייתי חושב על הקורונה בכלל. הסיכון שלך, גם אם טיפה גבוה יותר, עדיין קטן מאוד אבל אם חלילה יש משהו בגוף שלמשל מפריש הורמונים שמעלים לחץ דם, ולא מגלים אותו בזמן, זה עלול להיות מסוכן. בקיצור. חשוב לעשות בירור מלא ולהבין האם בכלל יש יתר לחץ דם ואם יש, מה יכולה להיות הסיבה שלו.

  • + הוסף תגובה
דליפה קלה-בינונית וקורונה ארתורו 19/03/2020 18:31
  • שלום רב, יש לי דליפה קלה עד בינונית במסתם המיטראלי. הדליפה יציבה ומולדת - נובעת ממבנה מסתם מוארך. קראתי שמכיוון שהוירוס תוקף את הלב, אנשים בעלי בעיות דליפה שבאופן רגיל נסבלות עלולים להינזק מהמחלה. האם אני נחשב בקבוצת סיכון שצריכה לנקוט בזהירות יתר נגד הידבקות בוירוס הקורונה? תודה האבחנה שלי: Mitral Regurgitation non-rheumatic Mild-Moderate MR LA32mm MVP Posterior Leaflet > Ant with mild-moderate MR

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 26/03/2020 10:45
  • ארתורו שלום, הוירוס תוקף בעיקר את הריאות. אנשים עם מחלות לב אכן נמצאים בסיכון מוגבר אך אין עדיין נתונים לכמת את הסיכון המוגבר בכל סוג של מחלת לב. הבעיה שאתה סובל ממנה היא בעיה קלה בסה״כ. כמו כל אזרח במדינה, ממליץ גם לך לשמור על הכללים וההוראות בקפדנות, ללא קשר לרמת הסיכון שלך.

  • + הוסף תגובה
הפרעת קצב לב יפעת 19/03/2020 12:52
  • היי שלום רב אני יפעת בת 23 לאחרונה עברתי ניתוח כריתת כיס מרה בעקבות אבנים ואני אחרי לידה 4 חודשים, בחודשיים האחרונים אני חשה פעימת לב מוזרה כל כמה דקות בעיקר בשעות הלילה כאילו קופץ הלב וזה מאוד מלחיץ אותי. יש לציין שאני בכלל לא פעילה גופנית מאז תחילת ההריון. אשמח לייעוץ תודה.

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 26/03/2020 10:42
  • היי יפעת, סליחה על התגובה המאוחרת, תקופה עמוסה. מה שאת מתארת מתאים מאוד ל״פעימות מוקדמות״ שהינן תופעה מאוד רווחת וברוב המוחלט של המקרים חסרת כל סיכון או משמעות למעט העובדה כי יכולה להפריע לאנשים מסויימים. מומלץ לעשות בירור בסיסי שכולל אקו לב (לראות שהלב תקין מבחינת מבנה ותפקוד), בדיקת הולטר (מקליטה 24 שעות את קצב הלב ומכמתת את הפעימות הללו) ומבחן מאמץ לראות מה קורה בזמן מאמץ מבחינת קצב הלב והפעימות. בהנחה שאין לך סיפור משפחתי של מוות פתאומי ולא היו ארועי התעלפות בלתי מוסברים בזמן האחרון, אין שום דחיפות בעניין. ניתן להשלים את הבירור לאחר שענייני הקורונה יכנסו לשליטה.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!