פשוט ובטוח יותר: כל המידע על דרכי הטיפול באיידס

האיידס הינה מחלה נגיפית קשה של מערכת החיסון וב-30 השנים האחרונות יותר מ-25 מיליון בני אדם מתו כתוצאה ממנה. חלק בלתי נפרד מהתמודדות עם המגיפה הינו ביצוע בדיקות מקיפות, ללא קשר לקבוצת סיכון או התנהגות מסוכנת. מהן דרכי הטיפול במחלה והאם ביכולתם לרפא לחלוטין? כתבה שלישית בסדרה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 09/01/2017

וירוס ה HIV, או בשמו המוכר איידס, פוגע במערכת החיסון עד שהוא הורס לגמרי את תפקודה. זוהי מחלה נגיפית קשה של מערכת החיסון אשר גבתה קורבנות רבים מאז גילוייה בראשית שנות ה-80. מאידך, ההצלחה בפיתוח טיפולים חדשניים, הפכה אותה מקטלנית לכרונית, וכיום ניתן לחיות עמה, תוך שמירה על איכות חיים ואף להאריך ימים.


המחקר רב ההיקף וחובק העולם אודות וירוס הHIV ומחלת האיידס רשם פריצת דרך משמעותית עם פיתוחם של טיפולים תרופתיים המונעים את התפרצותה של המחלה. מאידך, לא נמצאה עדיין דרך לחיסול מוחלט של הנגיף והפיכת החולים במחלה לבריאים. עם זאת, קיימות תרופות המאפשרות למתמודדים עמה לחיות כמעט כאנשים מן השורה. כיום, נשא או חולה איידס, יכול להיעזר במגוון טיפולים שיסייעו לו לחיות עם המחלה, לתפקד כמעט כאדם רגיל וליהנות מתוחלת חיים ארוכה ואיכות חיים גבוהה. 


למרות שהטיפולים התרופתיים לא מחסלים לחלוטין את וירוס הHIV, הם מצליחים בפעולת נגד בדרך של דיכוי שעתוק, כלומר, בתקיפת הנגיף ועצירת יכולת ההתרבות וההתפשטות שלו. כתוצאה מכך, הכמות של הווירוס בתאי המערכת החיסונית, המכונה גם "העומס הנגיפי", יורדת לרמה נמוכה וכך אינה פוגעת בתפקודם של תאים נוספים. בכך נמנע מהלך המחלה הכולל את הפסקת פעילות מערכת החיסון, תחלואה מגוונת ובסופו של התהליך אף תמותה. מהם הטיפולים הקיימים ומדוע שיתוף פעולה עם הנשאים הינו הכרחי להצלחתם? מומחה מסביר. 



 



מהן דרכי הטיפול נגיף ה-HIV?

הטיפול בנשאי נגיף ה-HIV הפך בשנים האחרונות לפשוט, בטוח ונסבל יותר, עבור רוב נשאי הנגיף. למעשה, הוא שואף להגשמת שלוש מטרות עיקריות: המטרה הראשונה, היא דיכוי מוחלט של שכפול הנגיף, מניעת התרבותו והתפשטותו, וירידת העומס הנגיפי בדם לרמה נמוכה ככל הניתן. השנייה, היא שיקום ותחזוקה של המערכת החיסונית של החולה באמצעות העלאת כמות ואיכות תאי מערכת החיסון, כדי למנוע הופעת מחלות קליניות ומעבר לשלב התפרצות המחלה ולבסוף, הטיפול מנסה להביא לשמירה על איכות החיים, מניעת פגיעה בתפקוד החולה וצמצום תופעות לוואי ותסמינים הנובעים מהטיפול התרופתי.


קיימות כיום תרופות יעילות רבות לטיפול באיידס. התרופות פועלות באמצעות עיכוב אחד האנזימים החיוניים להתרבות הנגיף או באמצעות חסימת חדירתו של הנגיף לתא. ישנן מספר קבוצות של טיפולים: NRTI, NNRTI, PI, Integrase inhibitors, Entry Inhibitors.  כדי שאסטרטגיית הטיפול תהא יעילה ותצליח לגבור על נטיית הנגיף לפתח עמידות לטיפול, יש לשלב מספר תרופות ("קוקטייל") בכל טיפול. 


כיום, הטיפול מורכב משלוש תרופות, משתי משפחות שונות לפחות. אלה מעכבות את התפתחות המחלה, ואם הן נלקחות בשלב מוקדם וברצף, הן מאטות ולעתים אף מונעות את שלב התפרצות המחלה. כלומר, הנדבק, שנוטל את התרופות, נשאר בשלב הנשאות נטול התסמינים ולא חווה את שלב ההתפרצות של המחלה, אשר גובה מחיר כבד מהגוף. 


גם בקרב מטופלים שכבר חוו התפרצות, המכונים "חולי איידס", יצליח הטיפול במקרים רבים לתרום לתפקוד טוב יותר והארכת תוחלת החיים. 


הצלחתו של הטיפול התרופתי אינה תלויה רק בצוות המקצועי, אלא היא מצריכה שיתוף פעולה מצד החולה. הלכה למעשה, יש מספר פעולות אשר צריכות להתבצע לצורך הבטחת יעילותו. הראשונה, הנה הגילוי המוקדם. ככל שהמחלה תיחשף בשלב ראשוני יותר, כך ניתן יהיה למנוע ביעילות רבה יותר את התפרצותה. שנית, על החולה להתמיד בנטילת הקוקטייל. כדי שהטיפול יצליח, יש ליטול את כל הכדורים, במשך כל הזמן, מבלי לדלג על כדור, לשכוח או להתבלבל, למשך כל החיים. מומלץ לשמור על רצף הטיפול. הפסקות, גם אם הן מבוקרות, מגבירות את הסיכון לתחלואה ולתמותה. נטילה לא סדירה של הטיפול התרופתי מאיצה את קצב התפתחות העמידות של הווירוס לטיפול. היות והיצע התרופות כנגד HIV  מוגבל ומדובר בטיפול לשנים רבות, ההחלטה לגבי החלפת טיפול תרופתי צריכה להיעשות באופן מושכל, וזאת כדי למנוע ניצול לא יעיל ובזבזני של הטיפולים הקיימים והגעה למצב של היעדר אופציות טיפוליות בעתיד. בנוסף יש לבצע מעקב פעיל. מטופלים חייבים להיות תחת השגחה תכופה במשך כל חייהם ולבדוק באופן שגרתי את רמת הנגיף בדם ויעילותו של הטיפול. כמו כן, יש להיות קשובים לגוף ולהתייחס לתופעות הלוואי של הטיפול ולהשפעותיו על בריאות המטופל ותפקודו. לבסוף, הטיפול צריך להיות מותאם ומתוכנן. ממועד תחילת הטיפול, בחירת הטיפול הראשוני ועד לתכנון ארוך טווח של סדר הטיפולים, כך שיספיק לנשא למשך כל חייו, תוך התייחסות לגורמים שונים, כמו יעילות, בטיחות, סבילות, איכות חיים, ויכולת הבנה והתמדה. על החולה לקחת בחשבון את סך הגורמים אשר ישפיעו על הצלחת הטיפול ועל תוחלת חייו של המטופל.


כיצד ניתן למנוע את ההדבקות במחלה?

על אף שמחלת האיידס כבר אינה גובה קרבנות רבים במדינות המערב, בזכות טיפול יעיל, חשוב מאד לנסות ולהימנע מלהידבק בה. ניתן לעשות זאת על ידי קיום יחסי מין מוגנים באמצעות קונדום. למשתמשים בסמים, מומלץ להשתמש במזרקים חד פעמיים. מדיניות של בדיקה המונית לצורך לגילוי נגיף ה-HIV, יכולה למנוע בעצמה הידבקויות חדשות בו במספר צורות, בעיקר בכך שאדם שמודע לכך שהוא נשא של הווירוס, יהיה זהיר יותר, וכן בכך, שאם אדם מטופל כנגד הוירוס, הסיכון להדבקה יורד בצורה משמעותית.



כתבות נוספות בסדרה:

כבר לא סופנית? כל המידע על מחלת האיידס

המחלה השקטה: מהן דרכי האבחון של ווירוס ה-HIV?



הכותב הוא מומחה בכיר למחלות זיהומיות ורפואת איידס במרכז הרפואי קפלן. הכתבה בשיתוף ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ. 

עוד על המיזם: www.doctorschanneltube.org




פורום חיסונים

פרופ' איתמר גרוטו

פרופ' איתמר גרוטו
פרופ' איתמר גרוטו, מנהל את שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. כמו כן, אחראי על תחום הרפואה המונעת בישראל ובכלל זה תחום החיסונים.בנוסף, אחראי על נושאי בריאות הסביבה, בדגש על איכות מי השתיה עוד...

ד"ר אודי קלינר

ד"ר אודי קלינר
ד"ר אודי קלינר הינו רופא מומחה בבריאות הציבור. מכהן כסגן ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות.תחום עיסוקו של ד"ר אודי קלינר הוא רפואה מונעת (אפידמיולוגיה), חינוך וקידום לבריאות, וחיסונים. עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • חיסון נגד חצבת
  • ענת
  • 22/05/2019 11:43
  • שלום רב אני ילידת 73 ולפי פנקס החיסונים אצל הוריי קיבלתי חיסון אחד לחצבת. עשיתי בדיקת נוגדנים MEASLES VIRUS IgG והתשובה שקיבלתי היא Positive. למרות זאת אמרה לי חברה שכיוון שקיבלתי חיסון אחד בלבד אני צריכה להתחסן שוב אם אני נוסעת לחו"ל. האם זה נכון? האם התשובה חיובי לא אומרת שאני מחוסנת כמו מי שקיבל מנת דחף שנייה?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • חצבת
  • איילת
  • 20/05/2019 21:43
  • אני בת 41 ובעלי בן 44. שנינו איבדנו את פנקס החיסונים הישן בו יש חיסונים שעשינו לקראת נסיעה להודו ותאילנד לפני כ15/20 שנה. בפנקס החדש, שנינו קיבלנו מנה אחת של חצבת לפני נסיעה נוספת למזרח. שאלתי היא האם בסבירות גבוהה קיבלנו חיסון לחצבת בנסיעה הראשונה להודו לפני 15/20 שנה (שאין לנו תיעוד עליה)?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • חיסון חצבת
  • דורית
  • 20/05/2019 19:34
  • היום חוסנתי נגד חצבת (מכיוון שלא חוסנתי בילדותי), לאחר החיסון נזכרתי כי חוסנתי נגד אדמת לפני הכניסה להריון הראשון..(לא זכור לי כי חוסנתי פעמיים אז), לא מצאתי עדות. שאלותי: האם זו אני צריכה לקבל את המנה השניה והאם יכול להיות נזק בזה שחוסנתי אולי פעמיים... תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר כרמי גלר-ברנשטיין ד"ר כרמי גלר-ברנשטיין
רופאה מומחית לאלרגיה ואימונולוגיה קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ