חולים כרוניים? 6 דברים שחשוב שתדעו

אנשים רבים מתמודדים עם מחלות כרוניות הדורשות טיפול לטווח הארוך. ריכזנו עבורכם 6 נקודות שיעזרו לכם לטפל בצורה יעילה במחלה הכרונית

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 16/01/2017

בגיל מבוגר אנשים רבים מפתחים מחלות כרוניות הדורשות תרופות רבות והקפדה על הנחיות רפואיות. עם זאת, ריבוי התרופות, אינו דורש רק זמן רב ומשאבים כלכליים אלא גורם גם לבעיות שכיחות, כגון נפילות, בלבול, ישנוניות, ירידה קוגניטיבית, דיכאון, סחרחורות ועוד. מכיוון שתופעות אלה מיוחסות לרוב לזקנה, הופעתם גורמת לבירורים נוספים המובילים למתן תרופות נוספות לטיפול או הפניה להערכה גריאטרית כוללנית. כיום, הערכות שונות מראות כי כ־34% מהמרשמים הניתנים הינם מיותרים, וש־20-60% מהתגובות הבלתי רצויות לתרופות ניתנות למניעה. ריכזנו עבורכם את המידע שחשוב לדעת על מחלות כרוניות ודרכי הטיפול, שיסייע לכם להחליט האם חפיסת הכדורים הבאה היא אכן הכרחית.  


1. הצעד הראשון: בדקו אם אתם אכן מוגדרים כחולים כרוניים

על פי חוזר משרד הבריאות, אדם מוגדר כחולה במחלה כרונית כאשר מתקיים לגביו אחד משלושת התנאים הבאים:

1.הוא מטופל במנה חודשית בקביעות בתרופה מתוך רשימת התרופות המפורטת באתר משרד הבריאות.

2.הוא חולה במחלה מתוך רשימת מחלות שמשרד הבריאות הגדיר ככרוניות.

3.הוא מקבל תרופה אחת או תרופות שונות, על-פי מרשם רופא, במשך חצי שנה לפחות ברציפות.

על המטופלים לברר בקופת חולים אם הם רשומים כחולים כרוניים. במידה ולא, עליהם לפנות לרופא משפחה שיכין מכתב רפואי שמסכם את מחלתם ומגדיר אותם כחולים כרוניים. לאחר שמעמדם הרפואי כחולים כרוניים מאושר במשרדי הקופה, הקופה תחשב אוטומטית את תקרת התרופות אליה הם נזקקים בסוף כל רבעון.


2. תוודאו כי קיים גורם מוסמך אשר מרכז את הטיפול בכם 

הדבר החשוב ביותר כשמתמודדים עם מחלה כרונית הוא לוודא שישנו רופא מטפל אחד המרכז את הטיפול הרב מקצועי. חשוב לשתף אותו בכל שימוש בתוספי מזון, תכשירים ללא מרשם, טיפולים אחרים וכל מידע רלוונטי שיכול להשפיע על בחירת האסטרטגיה הרפואית. כמו כן, יש לשתפו בבעיות שיכולות להשפיע על נטילת הטיפול או מילוי הוראות רופא כגון קשיים חברתיים, לוגיסטיים, כלכליים ואחרים.


במידה ומתייעצים עם רופא חדש מומלץ לרכז את כל החומר הרפואי המודפס בתיקייה מסודרת. רצוי לחלקה לפי נושאים רלוונטיים כמו ביקורי רופאים, בדיקות מעבדה, הדמיה, א.ק.ג, מרשמים והפניות, תרופות וכל נושא אחר שעוקבים אחריו.


קראו עוד: המגיפה השקטה: כל המידע החיוני על מחלת כליות כרונית 


3. האתגר המרכזי: נטילת התרופות באופן קבוע 

הקושי העיקרי של חולים כרוניים הוא הקושי לזכור לקחת את התרופות במועד הקבוע. על פי מחקרים שבדקו את התגובה של חולים כרוניים לטיפול תרופתי, במדינות מפותחות התגובה של חולים כרוניים מהמעמד הבינוני והגבוה ירדה ל-50% כעבור שנה מתחילת הטיפול התרופתי הקבוע, כשמספר הנושרים עולה ככל שיורדים במעמד הסוציו- אקונומי. אחת הסיבות העיקריות לירידה בתגובה הייתה שרבים מהם טופלו במספר תרופות ונדרשו לקחתן כמה פעמים ביום אך שכחו מכך. בניסיון לעלות  את אחוזי התגובה לתרופות, החוקרים בחרו לתזכר את החולים בעזרת הודעות טקסט למכשירים הניידים של החולים. שיטה זו הצליחה להעלות את אחוז התגובה מ- 50% ל- 67.8%. 


שליחת הודעות טקסט הינו פתרון פשוט ויעיל, אך קשה ליישום לאנשים פרטיים. פתרונות נוספים שיכולים להועיל הוא להוריד אפליקציות ייעודיות המזכירות באופן אוטומטי וקבוע על הצורך ליטול תרופות, או להגדיר את השעון המעורר כך שיצלצל בזמן שצריך לקחת את התרופה. 




 כחולים כרוניים, עליכם להיוועץ ברופא המטפל בנוגע לאסטרטגיית הטיפול ולהקפיד על נטילתן באופן קבוע 



4. בדקו את יעילות התרופות

טיפול בתחלואה כרונית כרוך בריבוי תרופות, דבר שיכול להעלות את הסיכון לתופעות בלתי רצויות. בנוסף, קיימת שונות גבוהה בקרב המטופלים בתגובה ובהצמדות לטיפול ולהנחיות רופא המטפל, הנובעות לעיתים מקשיי העברת מידע בין רופא למטופל ומהשפעות של גורמים חברתיים, תרבותיים וכלכליים. 


לפי חוזר מנהל הרפואה של משרד הבריאות, יש לבדוק את תדירות בדיקת הטיפול התרופתי וההוראות לטיפול במספר מקרים: בעת מתן מרשם לתכשיר חדש, או חידוש מרשם לתכשיר הניתן באופן קבוע יש להיוועץ עם הרופא המטפל על התאמת הטיפול, במקרה של אשפוז ובסמוך למועד השחרור של המטופל כדאי להיוועץ עם הרופא המטפל. בנוסף ישנה המלצה לייעוץ באופן ייעודי פעם בשנה.


5. נהלו מעקב גם בשגרה

במהלך המעקב הרפואי אחר המחלה הכרונית, חשוב לבדוק את הדברים הבאים: 

1. מהם יחסי גומלין בין מכלול הטיפול התרופתי. חשוב לקבל את ההדרכה הנכונה לנטילת תרופות ובמקרה שניתנות תרופות ממטפלים אחרים כדאי שהן יבדקו על ידי הרופא המטפל. 


2. שימוש בתוספי תזונה, תכשירים ללא מרשם, הרגלי תזונה, עישון וצריכת אלכוהול.


3. על הרופא המטפל לוודא כי המטופל משתמש בתכשירים באופן קבוע, וכן כי כל המידע הקיים מהמטופל או ממטפלים אחרים, לרבות רופא, אחות או רוקח, מצוין ברשומה הרפואית.


4. יש לנהל מעקב ולבדוק האם הטיפול התרופתי גורם לשיפור, החמרה או עוזר ליציבות המחלה הכרונית. 


5. על החולה להקפיד ולבחון האם הטיפול גורם לתופעות לוואי שונות. במידה וכן, יש לדון עם הרופא על אפשרות החלפת הטיפול.


שימו לב שמטרת הבדיקה היא התאמת הטיפול התרופתי למצבו הבריאותי העדכני של המטופל, ושקלול התועלת הרפואית מול היתכנות תופעות בלתי רצויות, לכן הקפידו לתת מידע מלא ומקיף על מצבכם. 



קראו עוד: חולים בסוכרת? הכירו את 4 הזכויות ששוות לכם הרבה כסף




6 .דעו מהן זכויותיכם 

חולים כרוניים בישראל זכאים להטבות בביטוח הלאומי וברכישת תרופות בקופות החולים, במקרים בהם הסכום אותו הם משלמים חורג מהתקרה שנקבעה. התקרה חלה על כל התרופות שצורך החולה, כולל אלה אשר אינן מיועדות לטיפול במחלתו הכרונית, וכלולות במסגרת הסל הבסיסי.  



פורום סוכרת

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • ריח חמוץ מתוק בזיעה רק מהביצים
  • אלי
  • 15/03/2019 02:10
  • יש לך כלב?
  • עמית רומם
  • 15/05/2019 17:02
  • טרום סוכרת ? מה עוד אפשר לעשות?
  • שי
  • 15/05/2019 16:57
  • שלום בן 47 אבא עם סוכרת סוג 2 מגיל 55. עד גיל 44 רמות הסוכר בדם בבדיקה בצום שנתית היו לכל היותר 91, ואז יום אחד לפני 5 שנים רמת סוכר בצום 102. מאז בבדיקה כל שנה רמות סוכר ב 12 שעות צום בין 98 ל 112 לא מגמתיות ברורה. רמות המגלובין מסוכרר בין 5.2 ל 5.5 אחוז גם ללא מגמתיות. בדיקות סוכר בתיות מראות 110 עד 115 בבוקר לאחר צום, 95 ל 100 לפני האוכל, ו לכל היותר 125 שעתיים לאחר ארוחה גדולה. אני רזה טבעוני, עוסק בספורט, נמנע מכל מאכל עם סוכר וצורך מעט מאד בחמימות (בננה ותפוח אחד ביום, לחם זרעי פשתן עם רק 3 גר בחמימות ל 100 גר). אין ספק שהארוחות דלות פחמימות כי הן מקפיצות את הסוכר לאחר שעתיים בלא יותר מ 20 יחידות. השאלה היא אם המצב הזה יציב כבר 5 שנים, האם אני נחשב טרום סוכרתי? רופא המשפחה לא יודע לתת תשובה, כי לפי צום אני כן אבל לפי A1C אני לא, גם לא לפי רמות לאחר ארוחה. האם כדאי להתחיל טיפול במטפורמין במקרה כזה? אני כבר בדיאטה ללא עודף משקל, ומתאמן גם אירובי, גם משקולות ומאמץ. יותר מזה אין לי מה לעשות. מה בכל זאת? תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • העמסת סוכר 75 לאחר לידה
  • מיה35
  • 14/05/2019 23:22
  • שלום, ביצעתי בדיקה להעמסת סוכר 75 גרם- חצי שנה אחרי הלידה, והתוצאות: 95 בצום, ואחרי שעתיים : 174, מה השלב הבא? מה עליי לעשות כעת? לגשת לדיאטנית? לאנדוקרינולוג?? האם זה מצב שהשלב הבא הוא בוודאות סכרת או שניתן למנוע זאת דרך תזונה או ספורט?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
פרופ' איתמר גרוטו פרופ' איתמר גרוטו
מנהל שירותי בריאות הציבור קרא עוד
ד"ר אודי קלינר ד"ר אודי קלינר
סגן ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ