את לא לבד: המדריך המלא לבעיות נפוצות במערכת השתן התחתונה

נשים רבות סובלות מבעיות במערכת השתן התחתונה, אשר פוגעות באופן משמעותי באיכות חייהן. מהן הבעיות הנפוצות וכיצד ניתן לטפל? מומחית מסבירה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 30/01/2017


בעיות במערכת השתן התחתונה הינן שכיחות ביותר, בעיקר בנשים. מעבר לאי הנוחות הפיזית הן פוגעות באופן ניכר באורח החיים ואף עשויות לגרום לדיכאון, התבודדות ולייאוש. מאידך, קיים אור בקצה המנהרה: לתופעות השכיחות קיימים מגוון פתרונות, הכוללים דרכי טיפול התנהגותיות, תרופתיות ואף כירורגיות אשר נועדו למתן ואף לפתור את הבעיה. כיצד מאבחנים את המחלות הנפוצות ומהן דרכי הטיפול? כל התשובות. 



דחיפות במתן שתן וקושי בהתאפקות

מדובר בתופעה שכיחה מאוד המוכרת גם כסינדרום השלפוחית הרגיזה (Over Active Bladder). היא מאופיינת בצורך עז ולעיתים בלתי נשלט למתן שתן ובעקבות כך, להליכה תכופה לשירותים במהלך היום והלילה. בעיה זו עשויה להופיע במהלך היום באופן ספונטני או עקב גירוי חיצוני פסיכולוגי המערב קרבה לשירותים. במקרים מסוימים הדחיפות במתן השתן עשויה להיות קיצונית ואף להתדרדר למקרי בריחת שתן בעת הופעת גירויים שונים, כמו ההגעה הביתה וסיבוב המפתח במנעול, או פתיחת ברז מים. 



ממה נובעת הפרעת הדחיפות במתן השתן?

מקורה של התופעה הינה בפעילות יתר של שריר הדטרוזור (שריר השלפוחית). בנוסף, קיימים מספר גורמי סיכון, לרבות זיהומים, הזדקנות, ניתוחים לרצפת אגן, הקרנות וכימותרפיה, הפרעות עצביות, תאונות, חסימת מוצא השלפוחית וגנטיקה, אשר מעלים את הסבירות להתפרצות הראשונה. כתוצאה משינויים אלה, נגרמת הפרעה באיזון העצבי של שריר השלפוחית ומופיעות התכווצויות בלתי רצוניות שעלולות אף להגיע למצב של דליפת שתן.



כיצד מאבחנים את התופעה?

האבחנה נעשית על ידי תשאול מפורט של האישה לגבי הרגליה, התרופות אותן היא נוטלת, מצבה הבריאותי וניתוחים קודמים. כמו כן מתבצעת בדיקה גופנית מקיפה. לעתים האישה מתבקשת למלא יומן יומי בו היא מתעדת את זמני וכמויות השתן. 


קושי בהתאפקות (דחיפות), התרוקנות תכופה, כמויות שתן קטנות והשתנה לילית מרמזות על שלפוחית רגיזה. בנוסף, יש לשלול גורמים אחרים אשר עשויים לגרום לסימפטומים דומים אך הם מצריכים התייחסות נפרדת ובירור נוסף. 



קראו עוד: דלקות בדרכי השתן? מה צבע השתן אומר על הבריאות שלך



מהן דרכי הטיפול בה?

בעיקרו, הטיפול משלב שיטות שמרניות התנהגותיות עם טיפול תרופתי. על האישה להימנע מצריכת מזון ומשקאות עתירי קפאין, אלכוהול, לדאוג לאיזון סכרת, להימנע מעישון ולהתמיד בפעילות גופנית. בנוסף, אימון השלפוחית (Bladder Training) מלמד את האישה להאריך את פרקי הזמן בין השתנה להשתנה תוך שימוש בשיטות הסחה שונות, המקנה לאישה "יכולת חדשה" לאגור שתן בנפחים גדולים יותר ולמשך זמן ארוך יותר. אימון השלפוחית הוכח כמעלה את נפחי ההשתנה וכמפחית את מידת התכיפות והדחיפות. פיזיותרפיה לרצפת האגן מסייעת אף היא בשיפור הרפלקסים של מנגנון ההשתנה, תורמת לאיזון העצבי ומקלה על התסמינים. 


הטיפול התרופתי כולל כדורים משתי קבוצות עיקריות. הראשונה, תרופות אנטיכולינרגיות והשנייה, תרופות בטא אגוניסטיות. אלה עובדות במנגנון שונה על שריר שלפוחית השתן ומפחיתות את הכיווץ הבלתי נשלט שלה. התוצאות מטיפול זה אינן ניכרות באופן מידי, אלא רק לאחר מספר שבועות מתחילתו ויש להדריך את המטופלות לגבי תופעות לוואי שונות שעלולות להופיע בעקבותיו. לנשים בגיל המעבר ניתן לתת תוספת אסטרוגן וגינלי אשר נספג מקומית מהנרתיק לשלפוחית וצינורית השתן ומקל על הסימפטומים. במקרים קשים שאינם מגיבים לטיפולים הרגילים, ניתן לטפל בפעולות פולשניות. אחת מהמקובלות שבהן הינה הזרקת רעלן הבוטוליניום טוקסין A (בוטוקס) לשלפוחית השתן. זה מעכב את הפעילות העצבית של השריר, מפחית את ההתכווצויות הלא רצוניות, משפיע על סיבי תחושה בשלפוחית ומאפשר אגירת נפחי שתן גדולים יותר ובכך ממזער את הצורך לריצה מתמדת לשירותים. 


טיפול חדשני נוסף הנו השתלת קוצב בעמוד השדרה התחתון. הקוצב משפיע על עצבוב השלפוחית ומאזן את הכיווץ הבלתי נשלט. במקרים הקשים ביותר יש צורך בניתוח להגדלה או החלפה של שלפוחית השתן. כיום קיים גם טיפול משולב, התנהגותי ותרופתי, מביא לשיפור משמעותי באיכות חיי המטופלת ומאפשר ניהול של אורח חיים נורמלי ללא הפרעה חברתית או תעסוקתית. 




בעיות במערכת השתן הינן שכיחות מאד בקרב נשים ומעבר לתחושת אי נוחות פיזית הן פוגעות באופן ניכר באיכות החיים 



בריחת שתן (אי נקיטת שתן)

בריחת שתן  הינה תופעה נפוצה מאוד במסגרתה מתרחש אבדן שתן לא רצוני. ההפרעה הופכת שכיחה עם הגיל ואף עשויה להופיע בקרב  40% מהנשים בגיל המבוגר ולכן מהווה בעיה חברתית, היגיינית ורפואית. נשים הסובלות מבעיה זו מתביישות לספר על כך לסובבים אותן, נמנעות מאירועים חברתיים, פעילות ספורטיבית או טיולים, מחשש לאירוע דליפה וריח לא נעים ובשל כך מתקשות בניהול אורח חיים תקין. בריחת שתן יכולה בסופו של דבר לגרום לדיכאון, התבודדות ופגיעה משמעותית באיכות החיים. 


קיימים שני סוגים מרכזיים של דליפות השתן. הראשון, הינו בריחת שתן בדחיפות. מקורה בהתכווצות ספונטנית של שלפוחית השתן. הסוג השני, בריחת שתן במקרי מאמץ, שיעול,צחוק, עיטוש, בזמן ספורט ובשינוי תנוחה. מקורה של השנייה הינו בחולשת רקמות רצפת האגן התומכות בצינורית השתן ולעתים אף במנגנון הסגירה של צינורית השתן.


כיצד ניתן לטפל בתופעות אלה?

הטיפול בכל אחת מההפרעות הגורמות לדליפה הנו שונה. טיפול בדליפה על רקע דחיפות מתמקד בשינוי אורחות החיים, התמדה בפעילות גופנית, הקפדה על זמני השתנה, הפחתת צריכת קפאין ואלכוהול, הימנעות מעישון וביצוע תרגילי הסחה בעזרת פיזיותרפיסט. בנוסף, משולב גם טיפול תרופתי בתרופות אנטיכולינרגיות או בטא אגוניסטיות שמפחיתות את תדירות התכווצות שלפוחית השתן ומפחיתות את אירועי הדליפה. במקרים מסוימים נבחרת דרך טיפול פולשנית אשר מתבצעת באמצעות הזרקת בוטוקס לשלפוחית השתן או השתלת קוצב בעמוד השדרה.


הטיפול בדליפת שתן במאמץ מתבצע בשלב הראשון בעזרת פיזיותרפיה לרצפת האגן שמטרתה חיזוק מערכת התמיכה השרירים והרצועות של רצפת האגן וצינורית השתן ובכך מסייעים במניעת דליפה במאמץ. במצבים בהם נכשל הטיפול הפיזיותרפי הדליפה נמשכת, נשים יכולות לבחור בין שימוש בעזרים שונים כגון טמפונים, פדים או חיתולים אל מול ניתוח אשר מפסיק את דליפת השתן בשיעורים שבין 85-90% מהמקרים. מדובר בניתוח מסוג TVT,  ניתוח תיקון פשוט יחסית שבמהלכו מונח סרט רשת תחת צינורית השתן המעניק חיזוק של רצפת האגן ושל מנגנוני התמיכה בצינורית השתן. ההחלמה מהניתוח קלה יחסית והתוצאות נשמרות לאורך שנים רבות.


כיום קיימים טיפולים חדשניים נוספים אשר נותנים מענה מספק למגוון הפרעות של רצפת האגן ודליפת שתן, לרבות טיפול בלייזר וגינלי, גלי רדיו (Radio Frequency) או בהזרקת חומרי מילוי סביב צינורית השתן. האחרונים טובים גם לנשים הסובלות מדליפת שתן ושטרם סיימו את תכנית הילודה. 



קראו עוד: חשוב שתכירי: 7 מחלות שאינן מאובחנות בזמן אצל נשים



כאבים בדרכי השתן בעת התאפקות או בעת השתנה

תופעה זו עשויה להיגרם בשל מספר בעיות בדרכי שתן, כאשר העיקריות ביותר הן דלקות חוזרות בשתן וסינדרום השלפוחית הדואבת. גורמים נוספים שכיחים הינם אבנים בדרכי שתן, גידולים בדרכי שתן ועוד. 


דלקות חוזרות בדרכי שתן תחתונות 

מי מאתנו לא חוותה את הכאב העז והפתאומי אשר מופיע פתאום והישיבה האינסופית על האסלה. למעשה, זוהי אחת מההפרעות המטרידות והכואבות ביותר. כדי להגדיר דלקת בדרכי השתן כתופעה חוזרת, צריכים להישנות לפחות שני אירועים בתקופה של כחצי שנה או שלושה אירועים בשנה (בנוכחות תרבית שתן חיובית). הגורם העיקרי האחראי לכ- 80% מדלקות השתן החוזרות בנשים הוא חיידק בשם אי קולי המגיע ממערכת העיכול. 


מהם הגורמים לתופעה?

גורמי הסיכון לדלקת חוזרות בדרכי השתן שונים בקרב נשים בגיל הפריון ונשים בגיל המעבר. אצל נשים צעירות, הדלקות החוזרות נגרמות לרוב עקב קיום יחסי מין וריבוי בני זוג, שימוש בחומרי סיכה, קוטלי זרע, דיאפרגמה, היסטוריה משפחתית, דלקות חוזרות בילדות, אבנים בכליות ובדרכי שתן, מבנה אנטומי חריג של דרכי השתן והכליות, מבנה אנטומי חיצוני של קרבה בין צינורית השתן לפי הטבעת. מנגד, אצל נשים לאחר גיל המעבר מתווספים גורמי סיכון, כמו חסר באסטרוגן (אטרופיה וגינלית), צניחת אברי אגן ובעיקר צניחת שלפוחית (ציסטוצלה), ניתוחי רצפת אגן, הפרעות נוירולוגיות הגורמות לשארית שתן גדולה, או מחלות כרוניות כגון סכרת. 


התסמינים של הדלקות החוזרות דומים לאלה של דלקת חד פעמית, וכוללים הליכה תכופה לשירותים, תחושת צריבה, כאב במתן שתן וכאב בבטן התחתונה. אצל חלק מהנשים מופיעה גם דחיפות וקושי בהתאפקות שעשויה להגיע עד לדליפת שתן ולעתים אף עשוי להופיע דם בשתן. כאשר התופעה חוזרת על עצמה והכאב מופיע שוב ושוב, נגרם סבל רב לאותן נשים בשל הכאבים, אי הנוחות, הצורך בריצה לרופאים, הפסד ימי עבודה, הימנעות מקיום יחסי מין, תסכול רב ואף דיכאון. 


כיצד מאבחנים דלקות חוזרות בדרכי השתן?

ראשית, יש לתשאל את האישה לגבי תדירות ההפרעה ובנוסף יש לסקור את ההיסטוריה הרפואית,לבצע בדיקה גופנית, בדיקת שתן ותרבית שתן לזיהוי סוגי החיידקים. בדלקות חוזרות יש חשיבות לביצוע הדמיה של הכליות ודרכי השתן בניסיון לאתר הפרעה אנטומית או נוכחות של אבנים. 


מהן דרכי הטיפול בתופעה?

הטיפול בדלקת חד פעמית הנו טיפול אנטיביוטי, אולם בדלקות חוזרות ישולבו טיפול התנהגותי ותרופתי מניעתי. הראשון כולל הסבר מפורט לאישה על גורמי הסיכון בפעילות המינית, הדרכה למתן שתן לאחר קיום יחסים ושימוש באמצעי מניעה שאינם קוטלי זרע ודיאפרגמה. במסגרת הטיפול התרופתי, יש ליטול אנטיביוטיקה באופן יומיומי במינון נמוך או באופן חד פעמי לאחר כל מגע מיני. אנטיביוטיקה היא הטיפול המוצלח ביותר ושיטות אחרות עדין לא הוכחו כחלופות יעילות לה. יש להקפיד על נטילת אנטיביוטיקה מקבוצה המותרת לנטילה ממושכת, במינון נמוך שאינה גורמת לעמידות של חיידקים ושאינה פוגעת בשאר מערכות הגוף.


בקרב נשים בגיל המעבר, כדאי ליטול אסטרוגן וגינלי אשר הוכח כיעיל במניעה של דלקות חוזרות, זאת עקב הגדלת כמות החיידקים הידידותיים בנרתיק והעלאת החומציות. תוספת של מתנאמין (Hiprex) הגורם לחיטוי דרכי השתן וכן תוספת של חמוציות, פרוביוטיקה ודי- מאנוז נבדקו מחקרית ובחלק מהמקרים נמצאו כיעילים בהורדת הסיכוי לדלקות חוזרות בדרכי השתן.




הגורמים לדלקות חוזרות בדרכי השתן שונים בקרב נשים צעירות או אלה הנמצאות בגיל המעבר



סינדרום השלפוחית הדואבת (Interstitial Cystitis – IC או Painful Bladder Syndrome – PBS)

סינדרום השלפוחית הדואבת, IC, היא מחלה המסבה סבל רב ופוגעת באופן ניכר באיכות החיים של האישה. בעיקרה, מתבטאת בכאבים עזים באזור שלפוחית השתן והאגן בעיקר בעת אגירת שתן ובנוסף בסימפטומים של תכיפותו דחיפות ניכרת במתן שתן במהלך היום והלילה. 


התסמונת נחשבת להפרעה כרונית ומשכך קיימות בה תקופות התלקחות והקלה, אשר תלויות בין השאר במצבי דחק נפשי, שינויים הורמונאלים, פעילות גופנית, אכילת מזון חריף, קפאין, אלכוהול, עישון, יחסי מין ודלקות בשתן. 


הגורם למחלה אינו ידוע, אולם התוצאה הסופית הנה פגיעה בשכבת הציפוי הפנימית המגנה על שלפוחית השתן ובשל כך לחדירה של חומרים המגרים את דופן שלפוחית השתן וגורמים לדלקת מקומית ולכאב עז. הופעת מחלות נלוות כגון מעי רגיז ופיברומיאלגיה, שכיחה בקבוצת נשים זו. 


כיצד ניתן לאבחן את התופעה?

הקריטריונים להגדרת המחלה אינם חד משמעיים ובשל כך הקושי באבחון. בראשית הבירור יש לתשאל את האישה לגבי הסימפטומים, בהמשך יש לשלול גורמים אחרים לכאב, כגון דלקות, אבנים, גידול, הפרעה עצבית או אנטומית. השלמת האבחנה תתבצע בעזרת ביצוע של בדיקה גופנית, בדיקות שתן חוזרות, בדיקת ציטולוגיה של השתן ואולטרסאונד כליות ודרכי שתן.


בנוסף ניתן לבצע בדיקת ציסטוסקופיה אבחנתית. במסגרתה מתבצעת צפייה בחלל השלפוחית וצינורית השתן בעזרת מצלמה זעירה. הבדיקה מסייעת בקידום אבחנת המחלה, שלרוב תתבטא בצורת מראה דלקתי ושטפי דם קטנים המדממים לאחר מילוי וריקון השלפוחית. בנוסף, הופעת כיבים (Hunner's Ulcer) וביופסיה של השלפוחית אשר חושפת סימנים של דלקת כרונית, יהוו גם הם אינדיקציה לקיום מחלת ה-IC. 


בשל חוסר מודעות של צוותים רפואיים למחלה, נשים רבות מתמודדות עם אבחנה מאוחרת או שגויה. הכאבים העזים והעדר טיפול מוקדם, מביאים לכך שאחוז ניכר מהנשים מפתחות תלות במשככי כאבים, סובלות מדיכאון ונושרות ממקומות עבודתן. אבחנה מוקדמת חוסכת בדיקות וטיפולים מיותרים, ומעל הכול משפרת את איכות חיי המטופלות. 


מהן דרכי הטיפול ב-IC?

טרם נמצא טיפול בודד יעיל בעבור הסובלות מ- IC  והעיקרון הטיפולי בנשים אלה הנו טיפול רב תחומי. ניתן לחלק את הטיפולים השונים למספר קבוצות הכוללות: טיפול התנהגותי, טיפול משלים (דיקור סיני, הומיאופתיה), פיזיותרפיה, תרופות וניתוחים. 


הטיפול ההתנהגותי

טיפול התנהגותי כולל שינוי בדיאטה הימנעות מקפאין, אלכוהול, משקאות חומציים או מוגזים הימנעות ממאכלים חריפים ומתובלים, היכולים להחמיר את התסמינים. בנוסף, אימון השלפוחית (Bladder Training) ולימוד תרגילי הסחה ודחייה מקנים לנשים דרכים שבעזרתן ניתן לדכא את תחושת הדחף והתכיפות. 


פיזיותרפיה וטיפול משלים

פיזיותרפיה, ביופידבק ועיסוי מיופסציאלי להרפיית שרירי האגן והקלה על הכאב, נחשבים אף הם כטיפולים מקובלים למטופלות הסובלות מ-IC.


טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי משלב בין תרופות המפחיתות את הכאב והדלקת (קבוצת TCA, אופיאטים, SSRI'S), ותרופות המפחיתות את הדחיפות והתכיפות (אנטיכולינרגיות,  בטא 3- אגוניסטיות).  בעבר, אלמירון נחשבה כתרופה אשר עשויה לתקן את הנזק שבשכבת הציפוי של השלפוחית, אך מחקרים עדכניים העלו דופי בטענה זו. 


בנוסף, טיפול בשטיפות שלפוחית השתן בעזרת תרכובות חומרים או נגזרות של חומצה הילורונית, מסייעים בריפוי שכבת ציפוי השלפוחית הפצועה, מפחיתים דלקת ומקלים על הכאב. השטיפות המקובלות כיום הנן DMSO, CYSTISTAT, HYACYST. 


קיימים גם טיפולים פולשניים להקלה על תסמיני המחלה, כגון ציסטוסקופיה ומילוי שלפוחית בלחץ (Cystodistension) ,הזרקת רעלן הבוטוליניום (Botulinum Toxin A) או השתלת קוצב סקרלי (SNS)- טכנולוגיה חדשנית המביאה לשיפור תפקוד השלפוחית והקלה על הסימפטומים והיא מקובלת בנשים שנכשלו בטיפולים הקונבנציונליים המקובלים. ניתוחים של שלפוחית השתן הנם האופציה הטיפולית האחרונה ויעשו רק בהעדר פתרון אחר. 



פורומים, אורו-גינקולוגיה, בריחת שתן ורצפת האגן

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
כאבים בבטן תחתונה לאחר כריתת רחב ותיקון דליפה בשלפוחית שתן עדה 14/11/2019 11:27
  • דר אלקלעי שלום , אני בת 58 ולפני כשנתיים עברתי על ידך בהצלחה ניתוח לכריתת רחם ותיקון דליפת שלפוחית השתן בשיטה וגינלית . בזמן האחרון התחלתי להתאמן בפילטיס מכשירים ומזה כשבועיים יש לי כאבים חזקים בבטן התחתונה ואף פחדתי שיש לי דלקת בשתן . עשיתי בדיקה והתברר שלא והפסקתי עם הפילטיס . הכאבים חזקים במיוחד בזמן הטלת שתן . האם גרמתי לנזק ? מה כדאי לי לעשות ?

  • + הוסף תגובה
גזים מהפות אחרי ישיבה משרדית רמונה 10/11/2019 16:05
  • שלום, בשנתיים האחרונות התחלתי לעבוד בעבודה משרדית. אחת לכמה ימים/שבועות כשאני קמה מהכיסא יש לי קולות של גזים מהנרתיק. לאיזה רופא עליי לפנות? למה זה קורה ואיך אמיתי לטפל בזה?

  • + הוסף תגובה
צניחת רחם לאחר לידה אנונימית 27/10/2019 00:00
  • יולדת נואשת! שבוע לאחר לידה! צניחת רחם מחוץ לנרתיק כאבים מטורפים בגב התחתון ובטוסיק. ניסיתי להחזיר את הגוש פנימה אך הוא צונח חזרה. מה עושים??? אני לא יכולה לחכות 6 שבועות משכב לידה, לא יכולה ללכת לא יכולה לעמוד. יש פתרון זמני לבינתיים?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!