אוסטיאופורוזיס: כיצד מאבחנים את המחלה נטולת התסמינים?

גילוי מוקדם של מחלת האוסטיאופורוזיס עשוי למנוע נזק בלתי הפיך. מאידך עקב היות המחלה נטולת תסמינים מדובר באתגר מורכב. אילו בדיקות מעידות על קיום המחלה ומהם הסימנים שיעידו על קיומה? מומחה מסביר

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 06/02/2017

עקב היותה של מחלת האוסטאופורוזיס שקטה ונטולת תסמינים, גילוי מוקדם שלה הינו אתגר משמעותי. אבחונה בשלבים הראשונים מאפשר מניעה ומסייע בהפחתת תופעות הלוואי. מאידך, ברוב המקרים המחלה מתגלה רק עם הופעת שברים, המהווים את הסיבוכים הקשים והמסוכנים ביותר של מחלת דלדול העצם. למרות זאת, קיים אור בקצה המנהרה: ביצוע בדיקות תכופות יאפשרו לזהות את האוסטאופורוזיס בזמן ואף יסייעו בעצירת התקדמותה. מהם התסמינים שיהוו תמרורי אזהרה וכיצד ניתן לאבחן? כל התשובות. 


מהם התסמינים שעשויים להעיד על מחלת האוסטאופורוזיס?

מחלת האוסטאופורוזיס גורמת למצב בו עצמות השלד מידלדלות ונעשות פחות חזקות. אם התופעה אינה מטופלת, עצמות השלד נעשות שבריריות, ובתוך כך עלולות להישבר עם כל חבלה קלה או ללא חבלה כלל. מצב זה עלול לגרום לנכות קבועה ולכאב, ובמקרים מסוימים לסיכונים חמורים אף  יותר. בהתאם לכך, ישנה חשיבות רבה להתחיל בטיפול במחלת האוסטיאופורוזיס בשלב מוקדם ולתרום לחיזוק העצמות בטרם יוצרו או יישנו שברים אוסטיאופואוטיים. 


גילוי מוקדם שכזה לרוב לא מתרחש, משום שחלק גדול מהחולים הסובלים מהמחלה כלל לא יודעים על קיומה. לרוב, מחלת האוסטיאופורוזיס היא נטולת תסמינים. העצם הולכת ומתדלדלת ומאבדת מנפחה במשך שנים ארוכות. בתחילת התהליך ניתן לבנותה מחדש, אך איתור המחלה לאחר שנים מראשיתה, כבר אינו מאפשרת בנייתה מחדש של העצם, אלא רק ניסיון למנוע את המשך התדלדלותה. 


במרוץ השנים, עם התקדמות תהליך התדלדלות העצם , עלולים להופיע אחד מהתסמינים הבאים: כאב גב ללא כל חבלה או לאחר חבלה מינורית או שבר אוסטיאופורוטי- שבר הנוטה להופיע בירך, בחוליות או בשורש כף היד, ללא כל חבלה או טראומה או עקב חבלה מינורית. 





אילו בדיקות כדאי לבצע כדי לאפשר גילוי מוקדם?

בשל החשיבות של גילוי המחלה בזמן מומלץ לבצע בדיקות שגרתיות של צפיפות עצם על נשים וגברים מגיל 60 ומעלה לבצע הבדיקה אחת לחמש שנים. נשים מעל גיל 50, שלהן קרוב משפחה הסובל מדרגה ראשונה  של המחלה, שמשקל גופן נמוך מאד או שסבלו משבר אוסטיופורוטי, לעבור את הבדיקה פעם בשנתיים. בנוסף לכך, לגברים ונשים החולים במחלה ונוטלים תרופות לטיפול בה או אלה אשר לוקים במחלה שמעלה את הסיכון ללקות באוסטאופורוזיס או לחלופין אלה אשר נוטלים סטרואידים במשך יותר משלושה חודשים, מומלץ להיבדק בתכיפות רבה הרבה ביותר, בהתאם להמלצת הרופא המטפל.


קראו עוד: אחת משלום נשים סובלת: מהם הגורמים למחלת האוסטאופורוזיס


בדיקת צפיפות עצם, DXA, מודדת את כמות המינרלים שבעצמות באמצעות קרני רנטגן ובוחנת את תגובת העצם להקרנתן, כך שדרך עצם בריאה וצפופה תעבור פחות קרינה. עוצמת הקרינה המועברת מתועדת ומנותחת, וכך מלמדת על צפיפות העצמות השונות בגוף ומצביעה על אלה שהתדלדלו, וכן מלמדת על הסיכון ללקות בשברים אוסטיאופורוטים. כך למעשה, היא מאפשרת מעקב אחר התקדמות המחלה. תוצאות הבדיקה מושוות לממוצע התוצאות המעידות על צפיפות העצם באוכלוסייה צעירה בעלת מסת שריר אופטימלית, או לממוצע התוצאות בקרב אוכלוסייה זהה לנבדק מבחינת גיל ומין. 


במצבים בהם תוצאות הבדיקה הינן נמוכות בהשוואה לקבוצת הבדיקה, אז ניתן יהיה להסיק שהתוצאה שלילית וכי ישנו דלדול עצם. כך למשל, תוצאה מעט נמוכה מהממוצע תוביל למסקנה שקיים חוסר מינרלים בעצם ותוצאה הסוטה משמעותית מהנתונים המאפיינים את קבוצת הבקרה, תוביל לאבחון של דלדול עצם, אוסטאופורוזיס.


הכותב הוא מומחה בכיר לאנדוקרינולוגיה, מנהל היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז הרפואי זיו, צפת.

הכתבה בשיתוף ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ.  עוד על המיזם: www.doctorschanneltube.org

אחת משלוש נשים סובלת: מהם הגורמים למחלת האוסטופורוזיס?




פורום ניתוחי מפרק הירך והברך

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • מפרק ירך
  • לולה
  • 19/05/2019 12:21
  • Sonk בברך
  • עמלי
  • 15/05/2019 10:45
  • אובחנתי בmri עם שבר סובקונדולרי mfc בצקת לישדית בשלבי נסיגה בנוסף קרע ניווני מיניסקוס מדיאלי רגל שמאל אני נחה כבר יותר מחודש לא דורכת על הרגל מה ניתן לעשות חוץ ממנוחה מלאה ומתי אוכל לשוב ללכת תודה מראש עמלי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • Mri ברך
  • שי כהן
  • 14/05/2019 09:50
  • היי דוקטור עהרתי לפני עחודש פציעה בכדורסל ולהלן תוצאת בדיקת הmri שביצעתי..אשמח לשמוע ממך חוות דעת... מודגם פגם אלכסוני לכל עובי הסחוס המכסה את מרכז הטרוכלאה בקוטר 2 מ"מ במישור הצדדי פנימי עם בצקת לשדית מינימאלית סוב-כונדרלית בסמוך. הרצועות הצולבות והרצועות הקולטרליות הודגמו תקינות. מודגם אות חריג הוריזונטלי בהיקף הקרן האחורית של המניסקוס המדיאלי אשר מגיע קרוב מאוד למשטח הפירקי התחתון, לא ניתן לשלול בוודאות קרע. המניסקוס הלטרלי מודגם תקין. המנגנון המיישר מודגם תקין. סחוס הפיקה שמור. הודגם נוזל תוך פירקי בכמות קטנה, ללא עדות ליצירת ציסטה פופליטיאלית . מודגם כיס נוזל בקוטר 1 ס"מ במישור הצדדי פנימי ובגובה 6 מ"מ מאחורי המרווח הטיביו-פיבולרי, ייתכן ציסטה גנגליונית. לסיכום: אות חריג במניסקוס המדיאלי, לא ניתן לשלול בוודאות קרע ופגם בסחוס הטרוכלארי כמתואר

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
פרופ' דן עטר פרופ' דן עטר
מנהל מחלקה אורתופדית סורוקה קרא עוד
ד"ר סמיון קרסניאנסקי ד"ר סמיון קרסניאנסקי
מנהל שירות מפרק הירך במערך אורתופדיה-שיקום של... קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ