עיוות נרכש ומולד של הלסתות: כל המידע על ניתוחים אורטוגנטים

הפרעה תפקודית של הלסתות ומפרקי הלסת הינה מצב בו שתי הלסתות אינן מצויות במנח האנטומי הנכון שיאפשר תפקוד תקין. מעבר להיות הבעיה פגם אסתטי היא עשויה לגרום לבעיות באכילה, בדיבור ואף בנשימה. כיצד מאבחנים ומהן דרכי הטיפול? מומחה מסביר

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 05/02/2017


הפרעה תפקודית של מפרק הלסת (TMJ), של הלסת העליונה או התחתונה משמשת כדי לתאר עיוות בלסתות, הנגרם בשל הפרעות גדילה לא פרופורציונלית של אחת הלסתות ביחס לשנייה, ואף מקרי גדילה של שתיהן, במקרים בהם הלסת התחתונה ניצבת במנח אחורי מדי או באחרים בהם הלסת העליונה נמצאת במנח קדמי, ואף במצבים בהם מפרק הלסת גדל ביתר או שאחת הלסתות גדלה ביתר באחד המימדים (במימד הרוחב, מימד הגובה ואף במימד העומק). 


הפרעה זו עשויה להופיע כמום מולד, כתוצאה מפגיעה בכלי דם בלידה או בתקופת ההיריון, או להתפתח עם ההתבגרות עקב גדילת יתר. מעבר להיותה פגם קוסמטי, ההפרעה הפונקציונלית עלולה לגרום לבעיות שונות, לרבות בעיות נשימה, קשיים בדיבור ובאכילה והפרעות סגריות קשות. כיצד מאבחנים את הבעיה הנפוצה ומהן דרכי הטיפול בה? כל התשובות. 



כיצד ניתן לאבחן הפרעה פונקציונלית בלסתות?

אבחונה של ההפרעה מתבצע באמצעות בדיקות שונות, כמו בדיקת הדמיה, בהן מזוהה הליך גדילה לא פרופורציונלי, בדיקה קלינית ומדידות מתמטיות מורכבות. בבדיקת המדידה, בוחר הרופא המטפל נקודות ייחוס קבועות בגולגולת שאינן נתונות במרבית המקרים לשינוי עקב עיוותים, ומודד את המרחק בניהן לבין עצמות הפנים. בעזרת מדידה זו, מתבצע אבחון ספציפי של הפגם (בין אם מום מולד או גדילת יתר של אחת הלסתות או המפרקים) ומתגבשת האסטרטגיה הכירורגית. בנוסף, בעזרת המדידה, ניתן לחזות את מראה המטופל לאחר הניתוח באמצעות ההבנה של מידת התנועה והשינוי של הרקמות הרכות ביחס לתנועת עצמות הפנים.



מי נחשב כמועמד מתאים לניתוח האורטוגנטי?

בני נוער מגילאי 16-17 ומעלה, אשר סיימו את הגדילה. במקרים מסוימים יתבצע ההליך גם במהלך הגדילה, במטרה למנוע עיוות נרחב יותר בתום הליך הגדילה. לרוב ניתוח בשלבי הגדילה עלול ליצור עיוות נוסף ובכך להוביל לנסיגה של התוצאה הרצויה שהתקבלה בסיום הניתוח הראשוני.  



כיצד מתבצע הניתוח האורטוגנטי?

האסטרטגיות לביצוע הניתוח האורטוגנטי משתנות בהתאם לאבחון הבעיה. ככלל, מתבצע ניסור של הלסת והתאמתה עד להגעה לסגר נכון ותקין, ולאחר מכן מקבעים את הלסתות על ידי פלטות טיטניום וברגים. בנוסף, במקרים מסוימים תתבצע סגירה של הפה באמצעות סד מיוחד (וויפר), או ללא הסד במידה והסגר שמתקבל יציב באופן חד משמעי. במקרים קלים לא יהיה צורך בסגירת לסתות כלל. כמו כן, ברוב הטיפולים משולב גם הליך אורתודנטי מכין או הליך אורתודונטי מאוחר.




 עיוות בלסתות, נגרם בשל הפרעות גדילה ועשוי לגרום לבעיות שונות, לרבות בעיות נשימה, קשיים בדיבור ובאכילה



ניתוח לסת תחתונה

הליך זה מתבצע כולו בחלל הפה, במהלכו מפצל המנתח את הלסת התחתונה ומתאים על ידי כך את מיקומה החדש. לאחר מכן, מקבע אותה בעזרת ברגים קטנים או לוחיות מטיטניום. 


ניתוח לסת עליונה

הליך זה מתבצע אף הוא כולו בחלל הפה, ללא צלקות חיצוניות, ובמהלכו מתבצע חתך מעל לשורשי השיניים בלסת העליונה, אשר מאפשר גישה ישירה אל עצם הלסת העליונה. הלסת מנותקת במספר מקומות ומנויידת. לאחר מכן מבוצעת התאמה מחודשת של מיקום הלסת בממד החסר או העודף, והיא מקובעת בעזרת ברגים קטנים או לוחיות טיטניום חזרה למקומה החדש בהתאם לסגר בין הלסתות.



קראו עוד: כמה עולה טיפול שיניים? כל הסוגים - כל המחירים 



ניתוח דו לסתי

ישנם מקרים בהם מבוצעים ניתוחים דו לסתיים: במצבים בהם הפגם האנטומי קיים בשתי הלסתות, או במקרים בהם סובל המטופל מתסמונת דום נשימה (OSA). מדובר בטיפול בעל אחוזי הצלחה גבוהים (קרוב ל-100%), במסגרתו נכללת הזזה של שתי הלסתות קדימה, הגדלת חלל האורופרינקס (אזור הפה ולוע) והפסקת דום הנשימה והבעיות הרבות הנלוות אליו.


ניתוח סנטר (גניופלסטי)

הליך זה אינו מבוצע תוך הזזת אחת הלסתות, אלא באמצעות הזזת עצם הסנטר בלבד וגם הוא מתבצע כולו בחלל הפה, באמצעות חתך באזור השפה התחתונה, ניסור של עצם הסנטר והזזה אל מיקומה החדש. במרבית המקרים בהם ישנו חוסר ומיקום הסנטר הוא אחורי, התאמת תותב סיליקוני כפי שמבוצע בחלק מהפעמים אינו פותר את הבעיה. למעשה, הפתרון המוחלט יתאפשר בעזרת הזזת עצם הסנטר. כך ימנעו מקרים של תזוזת השתלים הסיליקוניים וזיהומים מיותרים.


רוב הניתוחים האורטוגנטיים ישלבו גם טיפול אורתודנטי שיתבצע לפני הניתוח או לאחריו. במקרים בהם הטיפול האורתודנטי יתבצע טרם לניתוח, האורתודנט המטפל יכין את השיניים והסגר לפעולה הכירורגית ולרוב נמשך עד כשנתיים. בשיטת "כירורגיה ראשונית", מתבצע הניתוח טרם לטיפול האורתודנטי, וכך מביאים את הלסתות לסגר הכי יציב שניתן, או שמשתמשים בסד (וויפר) להגעה לסגר תקין במהלך הפעולה הכירורגית. ההליך האורתודנטי יתבצע לאחר מכן. במקרים של כירורגיה ראשונית הטיפול האורתודונטי של הזזת השיניים לקבלת סגר תקין ותיקון העיוותים הדנטליים שנוצרו מתרחש מהר משמעותית בעקבות השינויים הגרמיים שנוצרו בשל הניתוח האורטוגנטי ומשכך כל השלב האורתודנטי מתקצר משמעותית.


האם הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה או מקומית?

הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה. במסגרתו מבוצעים גם התיקונים הקוסמטיים הנוספים שנדרשים של השפה והאף, כולל עיצוב קצה האף, הארכת או קיצור השפתיים, וצמצום מחיצת האף וכל זאת לשם השגת סימטריה באזור הפנים ומניעת הפרעות שעלולות להיגרם בעקבות השינויים הדרמטיים בעצמות הפנים והלסתות. 



קראו עוד:  האם אתם סובלים מבעיות שיניים?



מהו זמן ההחלמה מהניתוח?

ברוב המקרים, הסרה של הסד או חוטי המתכת אשר שימשו לקיבוע הלסת, תתבצע לאחר שבועיים עד לארבעה שבועות. במהלך פרק זמן זה הזנת המטופל תהא נוזלית . לאחר כשבוע מיום הניתוח ניתן יהיה לחזור לפעילות מתונה. 


האם יש סיכוי להישנות הבעיה?

במקרים בהם המדידות אשר בוצעו טרם לניתוח לא היו מדויקות, או שלא אובחנו כל בעיותיו של המטופל ישנו סיכוי להישנות הבעיה. כמו כן, במצבים בהם הרגלי המטופל הם אלה אשר גרמו להיווצרות ההפרעה, כמו לדוגמה דחיפת לשון, הבעיה תחזור במידה ואלה לא יפסקו. 



פורומים, כירורגיה פה ולסת

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
האם סד לילה יכול לגרום לשינוי במנשך ? קרן 05/12/2019 19:20
  • שלום, אני ישנה עם סד לילה קשיח מזה 5 שנים (שמתלבש על השיניים העליונות) . בשנה האחרונה חל שינוי במנשך והשיניים הקדמיות העליונות לא נוגעות בתחתונות. בנוסף לזה יש לי קליקים מזה כמה שנים בלסת. רופאת פה ולסת מצאה שהלסת התחתונה זזה כמה מילימטרים אחורה ושלחה אותי לצילום פנורמי שיצא תקין ולבדיקות אימונולוגיות שיצאו לא תקינות ובעקבות זאת הובחנתי בתסמונת שיוגרן. שאלתי היא - האם יתכן שהשינוי במנשך ותזוזת הלסת נובעים מהסד ? האם סד (שהותאם לי ע"י רופא שיניים) יכול לגרום לנזק שכזה ?

  • + הוסף תגובה
עקירת שן בינה - מצב מורכב מטופלת 04/12/2019 18:07
  • שלום ד"ר, יש לי חור בשן בינה שהתגלה לפני חצי שנה. כירורג שעובד מול הקופה לא הסכים לקחת הסיכון לעקור אותה בשל קרבה לעצב, והופנתי לבית חולים למחלקת פה ולסת. בשל זמינות התורים והזמן שחלף, הכאבים לאחרונה התחזקו וזה מאוד מציק לי. בבית החולים בבדיקה הוסבר לי שיש סיכון מסוים לאובדן תחושה אך להערכתם הוא נמוך מאוד עד זניח, ונקבע לי תור לעוד קרוב לשנה לעקירה כירורגית. בשל הכאבים הטורדניים פניתי לרופא מנתח שעובד מול בית חולים פרטי ע"מ לקצר את העניין, ולטענתו הסיכון גבוה יותר בהרבה, אך לא ניתן לנקוב באחוזים. הוא הציע לבצע עקירה חלקית במקום מלאה, אך לא ממש הצלחתי לקבל תשובה לגבי החסרונות בביצוע תהליך כזה. מה גם, שעד הפגישה איתו עברו על צילום הCT ארבעה כירורגים שונים ולמרות שהוסבר שהפרוצדורה לא תהיה קלה, אף אחד לא העלה אפשרות כזאת ולא הצלחתי למצוא מידע על זה ברשת. אשמח לשמוע על הסיכונים לעומת היתרונות בביצוע הליך כזה. תודה מראש.

  • + הוסף תגובה
בת 26 יש לי שאלה לוברבום 14/11/2019 23:43
  • כל הכבוד אני גם באותו בעיה כמו הבחור הייתי היום אצל הרופא שיניים שאמר לי שיש לי קליק בלסת תחתונה בצד שמאל ( בגלל שאני לוקחת אצבע בפה ויש לי קושי נשימה בשינה חשבתי אני אצטרך לעשות יישור שיניים אבל בסוף עוד לא דברו על זה) הרופא והסייעת מאוד התפעלו מזה ושלחו אותי לרופא פה ולסתות בביתחולים על מה זה יכול לעיד אני בדרך כלל לא משועממת ולא מחפשת הפרתקאות האם עושים מזה ענין ומה זה אומר תודה רבה

  • + הוסף תגובה
שלום ד"ר נבות גבעול 03/12/2019 09:08
  • צריך לבדוק ע"מ לתת לך תשובה. את מוזמנת ליצור קשר עם המרפאה שלי ותאם תור לבדיקה.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!