לחשוב מחוץ לקופסה: כיצד מעודדים יצירתיות אצל ילדים?

"בתוכו של כל ילד קיים אמן, הבעיה היא לדעת כיצד להישאר כזה כשהוא גדל" משפטו של פיקאסו עשוי לעורר הזדהות אצל כל הורה לילדים המגבשים את זהותם. אך האם ניתן לגרום לילדכם "לחשוב מחוץ לקופסה" גם במסגרות הפורמליות וכיצד יצירתיות מסייעת בפיתוח האישיות? מומחית מסבירה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 08/02/2017


תינוק נולד עם פוטנציאל אדיר שלפעמים מתגלה ולפעמים לא. הוא מתחיל לחקור את העולם באמצעות חמשת חושיו, ובהדרגה נתקל בהכוונה מצד הסביבה ובשיטות שונות שעלולות להשפיע וגם לפגוע בחופש היצירה. הנחיות כמו, לצייר רק בתוך הקווים, לשנן מידע ולא להתמקד בחקירתו, הערכה באמצעות מבחנים שגורמת להאחדה, וחוסר יכולתם של בתי ספר אחדים, להעניק לתלמידים שיעורים נוספים ללימודי הליבה באמצעותם יחוו הראשונים תחומי עניין נוספים, הם רק חלק מהדוגמאות למצב זה. כיצד אם כן נוכל לשמור על הייחודיות שאנו מזהים בילד שלנו ועל חדוות היצירה בתחום בו הוא מתעניין, מוכשר, ובוחר?  המדריך המלא לפיתוח היצירתיות בילדכם.



מהי יצירתיות וכיצד מסייעת בפיתוח אישיותו של הילד?

"יצירתיות היא תכונה, מולדת ואוניברסלית, אך גם משהו שניתן לפתח ולעודד. כאדם וכהורה, חשוב שנאפשר לעצמנו להיות גם במקום שפותח ושואל שאלות. האפשרות להיות במקום אשר בודק, מנחש ומשער עשויה להשפיע לטובה על פיתוח היצירתיות"  מסבירה נעמה שמש פסיכולוגית קלינית ופסיכותרפיסטית לילדים ומבוגרים ומרחיבה: "קיימת נטייה לקשר בין יצירתיות לתחומי האומנות השונים, כאשר בפועל היא רלוונטית לכלל התחומים כולל מדע וחשבון. היצירתיות מאפשרת למידה עם תשוקה וסקרנות אינטלקטואלית המבקשת לחקור ולבטא, יכולת לחשוב 'מחוץ לקופסה', להמציא ולפתח רעיונות מקוריים. חשוב להבין כי מדובר על 'מסע' שסופו לא בהכרח ידוע, אבל משהו קורה ומתרחש בדרך. היצירתיות גם מאפשרת מגע וקשר בין העולם הפנימי והעולם החיצוני, ובין עצמי לאחר. כך לדוגמה, ויניקוט, פסיכיאטר ילדים ופסיכואנליטיקאי, שפיתח את הטיפול הפסיכולוגי בילדים באמצעות שימוש במשחק, ראה ביצירתיות דרך ביטוי, דרך לתקשר עם עצמך ועם האחר תחושות, רגשות ומשאלות. הוא האמין כי באמצעות היצירתיות, ניתן להעביר לרובד החיצוני בחוץ את העולם הפנימי של הילד" 


לצד המרכיב התקשורתי שביצירה, ישנו מרכיב של גילוי. בתהליך עצמו יש משהו שנולד, מתהווה ושיש בו חידוש. תחושת הגילוי עצמה, מובילה פעמים רבות להנאה ולחדווה. כך, ניתן לראות את ההנאה כשהתינוק מגלה את היכולת שלו להזיז את גופו וליצור תנועה, או כשהילד מגלה את היכולת שלו ליצור ולהפיק צלילים (כשהוא מוחא כפיים, או מקיש על סירים עם כף).  


היצירתיות הנה תכונה גנטית ולעתים גם נרכשת. במטרה לאפשר לילד לפתח את היצירתיות מומלץ שההורה או הצוות החינוכי ,יהיו גם במקום שמאזין ומתבונן. במידה והילד מצייר שמש אדומה אפשרו לו ואל תתקנו אותו לגבי צבעה "האמתי" של השמש, כך גם לגבי יציאה מהקווים השאירו מקום לדמיון ולמשחקי תפקידים, להתנסות בחומרים שונים ומגוונים, לבחירת החוג כדרך לביטוי אישי של הילד וכל פעילות המאפשרת מרחב פעולה ללא עמדה שיפוטית או סדר התנהלות מובנה. הקפידו שלא להוביל אותו באופן שיטתי לקיים את הפעילות שאתם מעוניינים לעשות ושימו לב מה הוא רוצה לעשות כדי לבטא את עולמו הפנימי. התיווך חשוב אבל לא בכל גיל ובכל מקרה.




היצירתיות מאפשרת חשיבה לא שגרתית ומקורית ומהווה צורת ביטוי לצורך קישור בין עולמו הפנימי של הילד לעולם החיצוני




האם מסגרות החינוך עשויות להיות קרקע פורייה לפיתוח היצירתיות?

"החיים בעולם המערבי טומנים בחובם התמודדות עם יעדים, צורך ב"יעילות" ושילוב בחברה תחרותית המעריכה דברים מדידים ולא תמיד מפנה מקום ליצירתיות וחשיבה ייחודית. כבר במהלך הלימודים בבית הספר, גם בלי להתכוון, קיימת התנהלות שיטתית של העברת ידע מכיוון המורה לתלמיד, ומדידה באמצעות ציונים, יעדים מוגדרים ותוצאות. קיים אתגר בתוך השיטתיות, לשמור על מקום של התאמה אישית, חשיפה של תחומי עניין ועידוד הסקרנות והחקירה" טוענת שמש ומוסיפה: "למרות היותם של גן הילדים ובית הספר מסגרות חינוכיות המשתייכות למערכת עם יעדים מוגדרים, גם הם יכולים להפוך למרחב יצירתי בו כל אחד מהילדים יכול להביא לידי ביטוי את אופיו, יכולותיו ותחומי ההתעניינות שלו. פעילות בפינת החי, גינה לימודית, , עבודה בקבוצות קטנות בתחומי ספורט, מלאכת יד, סדנאות ושפה, ושילוב מקצועות מיוחדים, כמו טניס, קפוארה, אוריגאמי, תיאטרון, מדעים, מסייעים בפיתוח הייחודיות. פינת הבובות, הקוביות, המטבח, הספרייה וארגז החול הממוקמים בגן מאפשרים גם הם יכולת בחירה ומשחק תפקידים המעודדים את הסקרנות, הדמיון והיצירתיות. למרבה הפלא, גם מריבות בין אחים הן קרקע פורייה ליצירתיות ומציאת פתרונות".



קראו עוד: כך תעשו זאת נכון: המדריך המלא לשילוב הילדים במטלות הבית 



שמש מסבירה כי גם במסגרת הלימודים הדידקטיים ניתן לאפשר לתלמידים ביטוי אישי. דוגמה לכך היא הפעילות המתקיימת בשיעור מלאכה או אמנות. גישת הוראה אחת טוענת כי חשוב שכל הילדים יעבדו לפי הוראות מדויקות ובלתי גמישות ואילו אחרות, יאפשרו לילדים לפעול במסגרת הקיימת תוך בחירת השימוש בחומרים, הצעות קריאטיביות ליצירת מוצר מסוים, אופן העבודה וכדומה. חשוב למצוא את האיזון בין הובלה לבין מרחב המאפשר חשיבה, חקירה, יצירה ועידוד הסקרנות. בתחום החשיבה מתמטית והפיזיקלית ניתן לאפשר גם כן כיוונים שונים של חקירה. כאשר ישנה גמישות מחשבתית, חשיבה עצמאית וסקרנית, ויכולת להסתגל למצבים חדשים, ניתן למצוא פתח ליצירתיות. היצירה מאפשרת תקשורת, הנאה, פיתוח עמדה גמישה פעילה ויוזמת, אפשרות למנוחה ותחושת רצף. פרמטרים אילו משמעותיים לפיתוח ובניית העצמי עם כוחות ויכולת התמודדות, לכן חשוב לראות היכן אנחנו יכולים לאפשר יצירתיות. לעתים חשוב למנוע משוב מהיר על התוצאה ולהתעכב על הדרך, במטרה לאפשר לילד ליהנות מהתהליך עצמו.  




אפשרו להם להטיל ספק וליהנות מהדרך: 3 טיפים לפיתוח היצירתיות

1.  אפשרו לילדים להטיל ספק

ריצ'רד פיינמן, פיזיקאי זוכה פרס נובל לפיזיקה ומרצה רב השראה של המאה העשרים, האמין כי אחת מהסכנות הגדולות המאיימות על החברה המודרנית היא "אפשרות הפיקוח על המחשבה", כלומר צמצום היכולת לחשוב באופן אישי וביקורתי. לדבריו, שאלת הספק והאי ודאות, היא המקום שממנו צריך להתחיל. 


עזרו לילדכם לקבל בהבנה ולהיות מסוגל להכיל אפשרויות נוספות להתמודדות עם מצב מסוים וכך להתמודד עם קיבעון מחשבתי. למעשה, לא מדובר רק על חברי המשפחה הצעירים. תנו גם לעצמכם לא תמיד לדעת מה "נכון" ומה הכי טוב עבור הילד, נסו לשלב בתהליך קבלת ההחלטות גם הקשבה והתנסות.


כך לדוגמה, במצב בו ילד מעוניין לפרוש מחוג בו הוא לוקח חלק, ההורה יכול להחליט עבורו האם להמשיך או לא. במטרה לעודד את החשיבה העצמאית והיצירתיות, חשוב לתת לילד לבחון את הגורמים להחלטה, האלטרנטיבות והפתרונות היצירתיים כבסיס לקבלת ההחלטה הסופית. 


2. כבדו שאלות לא שגרתיות של ילדכם  

בררו עם הילדים מה כוונתם כשאומרים משפט מסוים, ואל תמהרו לחשוב כי אתם מבינים. לעיתים תהיו מופתעים ששימוש במונח מסוים, כוונתו שונה לגמרי ממה שאתם חשבתם.



3. סייעו לילדכם ליהנות גם מהדרך ולא לחשוש מכישלון

כל שהוא ייהנה מהדרך, כך הוא יאפשר לעצמו להיחשף לאתגרים חדשים ויקבל הזדמנויות להיות סקרן ולחקור, ללא קשר לתוצאה. לעיתים ההבדל הוא באופן הצגת הדברים: כאשר מבקשים מהילד לבנות מגדל קוביות הכי גבוה שאפשר, מציבים לו אתגר קבוע מראש. החלופה היא להציע לילד לבנות מקוביות כל דבר שהוא רואה בדמיונו וכך לאפשר לו מרחב חקירה ויצירה. כך גם לגבי מגוון פעילויות אחרות, כמו זריעה והנבטה של שתיל, התוצאה של ערבוב צבעים, בחירה של סוג הלבוש, סידור וארגון החדר, בחירת התחפושת לפורים, שימוש בדמיון מודרך, קיום הצגות משותפות משפחתיות, יצירת סיפור בהמשכים, קריאת ספרים וניהול שיחה על הסיפור, ניסויים, אפייה ובישול, טיפוח תחביבים וכתיבת יומן.           

             

שמש מסכמת ואומרת כי חשוב לזכור כי לצד עולם הדמיון והיצירה ישנה מסגרת של כללים וחוקים. האתגר הוא לתת מקום לשני העולמות, ולדאוג לאיזון ולאזור ביניים שמאפשר קשר ביניהם. 




פורום פסיכיאטריה ילדים

דר' אולגה קובלצ׳וק

דר' אולגה קובלצ׳וק מומחית בפסיכיאטריה ילדים ונוער
ד"ר אולגה קובלצ'וק מטפלת במרפאה פרטית בחיפה, במגוון הפרעות נפש בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מטפלת בהפרעות התנהגות, הפרעות חרדה, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות מצב רוח, מתן חוות דעת פסיכיאטרית, חוות דעת עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • דה ראליזציה - דחוף! (בן 17)
  • א.
  • 08/05/2019 18:01
  • היי! אני בן 17, ולפני כחודש התחלתי להרגיש כאילו אני בתוך חלום כל הזמן והדבר שהכי מפריע לי הוא שאני כאילו רואה הכל מציאותי מדי\חד מדי וכל התפיסה שלי של דברים מרגישה שונה ומציאותית מדי ואני מרגיש סוג של מנותק למרות שאני מתקשר עם העולם רגיל לגמרי הייתי מטופל פעם בפריזמה והפסקתי עד שהיה לי התקף חרדה וכמעט התעלפתי והגעתי למיון פסיכיאטרי וראיתי פסיכיאטר וקיבלתי פריזמה כרגע אני רק שבוע על פריזמה אבל אני מרגיש כאילו התרופה לא תעזור וזה לא יעבור לי בחיים זה פוגע לי ביום יום ואני בקושי זוכר דברים שעשיתי לפני שעה, ואני לא יוצא מהבית כי כל פעם שאני יוצא אני כמעט מתעלף מחרדה מכל התחושות האלה וכל דבר שאני מסתכל על משהו הוא מרגיש מוזר אני לא מסוגל לנהל חיים נורמליים ואפילו לבית ספר אני כבר בקושי הולך מה לעשות? קראתי באינטרנט שזה כנראה דה ראליזציה ושאין לזה תרופה ודברים כאלה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום פריזמה עלול לגרום להתגברות בחרדה בשבוע שני לטיפול. זאת תופעת לוואי חולפת והחל משבוע שלישי בערך אמורה להיות הטבה בחרדות. לא אוכל לאבחן אם מדובר בדה-ריאליזציה בלי שבדקתי אותך לעומק. אני ממליצה לך לפנות בדחיפות לרופא פסיכיאטר כדי לבדוק אם אכן מדובר בחרדה ולקבל המלצות לגבי טיפול.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • פסיכיאטר
  • א.
  • 09/05/2019 17:13
  • תודה על התגובה! 1. ראיתי פסיכיאטר והוא אמר שזה *כנראה* נובע מהחרדה אבל הוא עוד לא יכול לאבחן כי זו פעם ראשונה שראה אותי ((תהיה לנו עוד פגישה עוד חודש) 2. האם אפשר להעלים דה ראליזציה? אני מרגיש כאילו אני תקוע בחלום וכל הראייה שלי משתנה ואני רואה דברים בצורה ׳מוזרה׳ למרות שהם אותו דבר ולפעמים אני מרגיש קל מאוד

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • האם הוסיף לך טיפול כלשהו לפריזמה להוריד את רמת החרדה עד שפריזמה תתחיל להשפיע? במידה ומדובר בהתגברות של החרדה, נותן להקל עליה תרופתית.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • טיפול
  • א
  • 09/05/2019 17:22
  • כן, קיבלתי קלונקס (1/יום למשך עשרה ימים) הקלונקס טיפה מקל על התחושות של הדה ראליזציה או מה שזה לא יהיה אבל לא מעלים אותן וזה חוזר לי יום אחרי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • קלונקס עשוי להקל זמנית על תופעת לוואי החולפת של פריזמה. במידה והתופעה ממשיכה מעבר לזמן הזה או שחלה החמרה או שמופיעות מחשבות אובדניות יש לפנות לרופא בדחיפות

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תודהא
  • א
  • 09/05/2019 17:28
  • אוקיי תודה על המידע, הקטע הוא שההרגשה הזאת שאני בחלום ואני רואה הכל מוזר התחילה לי לפני הפריזמה ובגלל זה היה לי התקף חרדה וקיבלתי שוב פריזמה מפסיכיאטר

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אטטנט לילד בן 6
  • אסתי
  • 05/05/2019 13:23
  • שלום, לבן שלי ישadhd. התחלנו. טיפול בריטליןו (7 וחצי מ"ג. ההשפעה היתה טובה אבל לזמן קצר והוא גםלא אכל. עברנו לאטנט 10 לפני חודשומאזהוא נהיה עצבני באופןמשמעותי שונה מהרגיך( העלנו את המינון בהדרגה כדי לבדוק איך הוא עם מינונים נמוכים והם כלל לאהשפיעו , רק להיפך). האם העצבנות יכולה להיות השפעה של האטטנט? והאם כמו תרופות פסיכיאטריות לוקח קצת זמן להתרגל או שזה כמו ריטלין(השפעה והפסקת השפעה מיידית)? הרופא המליץ לחזור לריטלין וזהו... אנחנו נשארנו עםהעצבנות.גם בבוקר לפני שלוקח את התרופה. האם כשנפסיק את האטהאטטנט התופעה אמורה לחלוףאו להתמתן? ומה זה בכלל אומר לגבי ההשפעה השלילית של האטטנט עליו? קיוינו שדוק יייטיב איתו... תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום בלי שבדקתי את הילד אין לי דרך לדעת מה הסיבה לעצבנות. במידה וקשורה לתופעת לוואי של הטיפול באטנט, אמורה לחלוף עם הזמן לאחר הפסקת השימוש. תתכן בעיה נוספת להפרעת קשב וריכוז שהתגברה בהשפעת הטיפול או בלי קשר לטיפול. נדרשת בדיקה רפואית מעמיקה על מנת לקבוע. ירידה בתאבון זאת תופעת לוואי שכיחה יחסית של הטיפול בריטלין וגם של אטנט. מומלץ על ארוחת בוקר מלאה לפני הטיפול.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • התקפי חרדה עמידים
  • אנה
  • 29/04/2019 01:56
  • יש לי בן בגיל 9 סובל כבר 3 שנים מהתקפי פאניקה מטורפים, שנמשכים לאורך שעות.היינו מטופלים אצל פסיכיאטרים שונים, בתרופות מגוונות: ריספרדל, פריזמה, סרוקסט, וכו'. בהתקפים רק קלונקס/קסנקס טיפה עוזר.גם לוקח פרוטיאזין, כדי להרדם מההתקף,כי הוא בעצמו לא עוזר להוריד את ההתקף.בנוסף נותנים דרלין לדופק המטורף. כשנה אחרונה, הוא סובל קשות מתסמין של בחילות, ורצון להקיא, כל פעם שמתחיל לאכול, מייד קופץ הדופק, בחילה, וכל ההתקף. היינו אצל רופא גסטרו, ונוירולוג, אומרים שזה נפשי בלבד. מחפשת רופא מומחה בתחום, נמצאים גם בטיפול פסיכולוגי. במידה ומישהו מכיר רופא טוב שיהיה גם אנושי, מבקשת לתת לי פרטים. תודה מראש אנה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בוקר טוב, הפורום לא מיועד למתן המלצות על רופאים או מרפאות. העדר תגובה לטיפול במשך שלוש שנים כפי שתיארת דורש בירור גופני יותר מעמיק. מקווה שבנך ירגיש טוב במהרה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ