מי החלטי יותר- גברים או נשים? 9 טיפים לקבלת החלטות מוצלחת

החלטות הינן חלק בלתי נפרד משגרת יומנו, אך חלקן עוסקות בנושאים מהותיים בלי השפעה משמעותית על מהלך חיינו. מהם השלבים בקבלת החלטה מושכלת והאם אופיו של אדם משפיע על אופן קבלת ההחלטות על ידו? כל התשובות
כתבה פרסומית כתבת חסות



מידי יום אנו נדרשים לקיים אינספור החלטות כחלק בלתי נפרד משגרת יומנו: היכן נשתה את הקפה של הבוקר בבית או בדרך לעבודה? האם נקבע עם חבר או שנשלים התחייבויות קודמות? מהו הזמן הנכון לבקש העלאה בשכר? ישנן החלטות אותן אנו מבצעים באופן אוטומטי ואילו אחרות, דורשות מאיתנו כוחות גדולים ותעצומות נפש, במיוחד כאשר אנו מעוניינים להוביל לשינוי המצב הקיים בתחום מסוים בחיינו. מה מונע מאתנו לנוע קדימה ולבצע את השינוי המיוחל? מהם השלבים בתהליך קבלת החלטה וכיצד עושים זאת בתנאי אי ודאות? מומחית מסבירה.


"אדם הנמנע מקבלת החלטה כתוצאה מפחד, חוסר ודאות וכדומה יוצר מצב בו ההחלטה מתקבלת עבורו, ולו עצמו יש מעט מאוד השפעה אם בכלל, על התוצאה על כל המשתמע מכך" מסבירה אודליה אלכסנדרוביץ מאמנת אישית ועסקית, מרצה ומגשרת מוסמכת, מחברת הספר 'להיות אני במיטבי - המדריך למציאת הייעוד', ומוסיפה: "החשש לקבל החלטה נובע מהאפשרות שלא נקבל את התוצאה הרצויה וגם מהלא נודע. אדם שאינו מאושר במקום עבודתו ואינו מסופק מבחינה אישית, כלכלית ומקצועית מעוניין לעזוב, אבל יותר חושש מהשינוי ולכן נשאר במקומו. חוסר הסיפוק עלול לגרום להיעדר מוטיבציה המובילה לתפקוד לקוי, שבסופו של דבר יכול ליצור מצב בו העובד יפוטר ללא כל יכולת להשפיע על המצב החדש. במידה והיה מחליט בעצמו להתחיל תהליך של שינוי, היה יכול לבצע תהליכים מקבילים בזמן שהוא עדיין שייך למקום העבודה הנוכחי כגון: חיפוש במודעות דרושים, חישוב מצבו הכספי ובחינת האפשרויות העומדות בפניו מבחינה מקצועית". 


כולנו מקבלים עשרות החלטות ביום רובן נעשות באופן אוטומטי ונובעות כתוצאה משיקול דעת שהפעלנו בעבר, מוסיפה אלכסנדרוביץ ומבהירה: "הבעיה מתעוררת כאשר החלטה שקיבלתי או שמישהו אחר קיבל עבורי בעבר, שירתה אותי בנקודת זמן מסוימת וכיום אינה מתאימה לי יותר. במטרה להתמודד עם קיבעון, מומלץ מידי תקופה לעצור, לחשב מסלול מחדש ולבדוק מספר פרמטרים: באיזו מידה ההחלטה משרתת אותי כיום, האם היא אכן נאמנה לערכים שלי ומתאימה לנסיבות חיי נכון לרגע זה".



החלטה על שינוי: איך עושים זאת נכון?

תהליך של קבלת החלטה משמש כמנוף לשינוי, במטרה להשיג תוצאה אחרת מהמצב בו אני נמצא כיום. אלכסנדרוביץ מציגה תשעה שלבים כחלק מתהליך קבלת החלטה - שיאפשרו לצמצם עד כמה שניתן את אי הודאות ולקיחת סיכון מחושב.


1. דמיינו את התוצאה הרצויה 

לפני שמתחילים להכין טבלאות של 'בעד' ו'נגד' או 'יתרונות' ו'חסרונות', חשוב להבין מה אני רוצה לשנות ומהי התוצאה שאני רוצה להשיג, מה אני מייחלת שיקרה. 


במידה ואני מעוניינת לעזוב את מקום עבודתי עלי לדמיין קודם כל את המצב החדש בו אני רוצה להיות. במידה ואני מרוצה מהעבודה אבל מעוניין בהעלאה בשכר או בשעות גמישות יותר, חשוב שאבדוק האם ניתן לעשות זאת במסגרת לה אני שייכת, לפני שאני מחליטה עבור למקום אחר. בשלב הזה חשוב להתייחס לעובדות האובייקטיביות: האם אני מעוניין בקידום? בהעלאת שכר? בשינוי בתפקיד? 



קראו עוד: מדריך מעשי לקבלת החלטות טובות יותר



2. איסוף העובדות האובייקטיביות 

כעת עלי לערוך תחקיר רחב ואובייקטיבי על המצב הקיים, כבסיס לפעולה עתידית. כך לדוגמה, כאשר אני מעוניין לקבל העלאה בשכר עלי לבדוק האם התוספת שאני מבקשת אכן ריאלית ביחס לשוק ולתפקידים דומים לשלי, בנוסף להתחשבות במצבה הכלכלי של החברה בנקודת הזמן בה אני מעוניין לפנות לממונה עלי. 


3. קביעת מספר תרחישים אפשריים

קיימות מספר דרכים להשיג את התוצאה הרצויה. חשוב לבחון שניים שלושה תרחישים אפשריים במטרה להכין לעצמנו מגוון אפשרויות לפעולה ולתגובה וגם כתוכנית מגירה, במידה והתרחיש האופטימלי לא מתאפשר.





דוגמה למספר תרחישים במקרה הנדון: קבלת העלאה בטווח של שלושה חודשים מהיום בו פניתי למנהל, מעבר לחברה אחרת במטרה להשתכר טוב יותר או שילוב בתפקיד נוסף בחברה הקיימת. 


4. בחירת התרחיש שיביא אותי הכי קרוב לתוצאה הרצויה 

לאחר שדמיינתי מספר תרחישים אפשריים והקדשתי לנושא חשיבה נוספת, עלי לבחור את הדרך הטובה ביותר אשר סבירות גבוהה כי תביא לתוצאה הרצויה.


5. תחושת הבטן כמנגנון נוסף בתהליך קבלת ההחלטה

חשוב לתת מקום, בנוסף להגיון גם לרגש ולאינטואיציה. גם אם קיבלנו החלטה הגיונית המבוססת על עובדות אובייקטיביות, ייתכן ולא נרגיש נוח עם התרחיש האופטימאלי ולכן, נחליט לבחור בתרחיש השני עליו חשבנו. 


לדוגמה, גם אם החלטתי להציב אולטימאטום המתנה את המשך עבודתי בהעלאת שכר, ייתכן כי הוותק שלי בחברה ואהבתי לתפקיד ולקולגות שלי, יגרמו לי לפנות לבוס בצורה מתונה יותר ולגלות גמישות. 


6. בחירה וקבלת ההחלטה 

 בשלב הזה החשש והפחד מפנים את מקומם ולו במעט, להרגשה טובה ונוחה לגבי הבחירה אותה עשיתי. כעת אני יודעת מהי התוצאה הרצויה, מהו התרחיש שיקרב אותי ליעד הסופי וכיצד אני פועלת במטרה להתחיל בדרך בה בחרתי ללכת. 


7. שלב הביצוע

גם אם נראה שדרכנו מעתה סלולה, רוב האנשים נעצרים ומנסים לבדוק שוב את ההחלטה שהתקבלה, החל מגילוי עובדות אובייקטיביות חדשות ועד בחינת תרחישים אפשריים נוספים.


חשוב לזכור, במיוחד בשלב הזה, כי החיים דינמיים ולאורך הדרך נמשיך לפגוש במידע חדש, דעות מגוונות ותרחישים נוספים ולכן, לאחר שעברנו את ששת השלבים הראשונים, הצגנו את כל העובדות האובייקטיביות, בחנו מספר תרחישים ועברנו תהליך המשלב הגיון, אינטואיציה ורגש, קיבלנו החלטה שקולה ומחושבת ולכן עלינו ולנוע איתה קדימה. החלטה טובה לא בהכרח תנבא תוצאה טובה וזאת בשל העובדה כי אין לנו שליטה מוחלטת על כל מה שמתרחש. המציאות דינאמית ולעיתים ישנן עובדות להן לא היינו מודעים אותן לא יכולנו לנבא בשלב ההחלטה.


8. בחינה לאחור 

לאחר שקבלנו את ההחלטה והתחלנו ליישם את השינוי, עלינו לבדוק תוך כדי תנועה כי הדבר אכן משרת אותנו. במידה ועולה הצורך או שנכנסו נתונים חדשים, חשוב שנפעל בהתאם ונשנה מעט את המסלול אותו בחרנו.


9. שלב  אחרון – מקצה שיפורים

בשלב זה, נקיים מקצה שיפורים ונהיה עם היד על הדופק, במטרה לוודא שההחלטה שקיבלנו  מתאימה בכל שלב בחיינו. 


"הימנעות מקבלת החלטות נובעת גם מהחשש לחרטה מאוחרת או חשש מקבלת אחראיות על התוצאה " ממשיכה אלכסנדרוביץ ומעניקה טיפ חשוב כחלק בלתי נפרד מהתהליך: "במסגרת תהליך קבלת ההחלטה, תקבלו עצות רבות בין אם תשאלו או לא. חשוב שתלמדו להפריד בין דעות לעובדות. ישנם אנשים שללא כוונה רעה נוטים לייעץ מתוך המצב האישי בו הם נמצאים, שלא בהכרח מתאים לכם, דבר שעלול לערער את ההחלטה שאתם עומדים לקבל. עדיף להיעזר באנשי מקצוע החל מיועץ עסקי מאמן אישי, פסיכולוג או יועץ תעסוקתי, במטרה לקבל החלטות טובות כמנוף לשינוי משמעותי בחיים, שיאפשר לחיות בסיפוק והגשמה".



קראו עוד: מחקר: מצב רוח טוב משפר את יכולת קבלת ההחלטות שלכם



"כך לדוגמה, כאשר אדם מעוניין לעזוב את מקום עבודתו, יהיו שייעצו לו להמשיך הלאה ואחרים דווקא יתמכו במסגרת הקיימת, כל אחד בהתאם ליחסו למקום שלו בעבודה ולמעמדו המקצועי והאישי. אתם מוזמנים תמיד להקשיב לאנשים שאתם מעריכים את עמדתם תוך סינון העובדות האובייקטיביות". מציינת אלכסנדרוביץ ומוסיפה: "לפני שאנו נגשים לשלב קבלת ההחלטה, חשוב שנחיה על פי הייעוד ומהות שלנו, דהיינו, תמצית האישיות שלנו כיחידים, אליה אנו נאמנים. ישנן החלטות שעשויות להיות נכונות באופן אובייקטיבי אך הן אינן מתאימות לכל אחד באופן אישי.



האם ההחלטיות תלויה בגיל או מגדר?

אלכסנדרוביץ מספרת כי הניסיון המקצועי והאישי שלה לימד אותה כי לא קיים הבדל משמעותי ובסופו של דבר - כולם מביעים חשש ופחד מתהליך של שינוי. עם זאת, גברים נוטים יותר להמר על עצמם ולקחת סיכון גדול יותר ובאופן שכיח יותר מנשים, שאינן נוטות לשים עצמם במקום הראשון וחוששות לקבל החלטה שתהיה בעל השפעה טובה פחות על סביבתן. גם הגבר שם את המשפחה במקום הראשון אך מאמין בוודאות גדולה יותר, שכל שינוי שיהיה טוב עבורו, ישפיע לטובה גם על הסביבה.  


"אם נדבר על גיל, אין ספק כי הביטוי 'משבר גיל 40' אינו בהכרח קלישאה ולעיתים יכול למנף לטובה שינויים. שלב הזה רבים עוצרים ובוחנים היכן הם נמצאים בכל אחד מהתחומים של חייהם הבוגרים ומה השינויים ההכרחיים בנקודת זמן זו של חייהם".


כיצד אופן קבלת ההחלטה משתנה בהתאם לאופיו של האדם הרוצה בשינוי?


האימפולסיביים
בדרך כלל ישלפו מהמותן את ההחלטה, לא יתכננו את התוצאה הרצויה ולכן עלולים להגיע למצבי קיצון לטובה או לרעה.

הנמנעים
 אלו שלא מקבלים החלטות אלא מתאימים את עצמם אל המציאות חיים עם ההחלטות שהתקבלו עבורם. הם בבחינת שורדים שעלולים להפסיד הזדמנויות רבות לצמיחה.

הרובוטים
קיבלו החלטה לפני זמן רב או יותר איתה הם חיים גם כאשר נסיבות חייהם משתנות ונוספות עובדות חדשות.



אלכסנדרוביץ מסכמת ואומרת כי כל אחד מאיתנו יקבל אינספור החלטות במהלך חייו, משמעותיות פחות או יותר. חשוב שנהיה נאמנים לעצמנו, נחשוב בהיגיון וגם נקשיב לתחושות הבטן וזאת במטרה לאפשר לעצמנו לפעול ולשנות, במצבים בהם אנו רוצים לכבוש יעדים שירשתו אותנו באופן אישי ומקצועי. זכרו כי לא תמיד ניתן לצפות את התוצאה ויחד עם זאת, כדאי לקבל יתרון של שחקן ולעלות למגרש במקום לעמוד ביציע.




פורומים טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
קורונה וסיר לחץ משפחתי משפחה בבידוד 12/03/2020 12:14
  • אנחנו בבידוד, מטפסים על קירות, רבים כל היום. עזרה.. עצה טובה... משהו..

  • + הוסף תגובה
לייצר מבנה יומי ומבנה משפחתי ברור עדית רונן סתר 12/03/2020 13:10
  • שלום לך, תודה על השאלה הרלוונטית כל כך בימים אלה. לא ברור משאלתך מי נמצא בבית, האם אתם זוג, משפחה, האם ישנם ילדים, סבים וסבתות. אתייחס למצב בו משפחה עם ילדים נמצאת בבית יחד. לצד הוראות משרד הבריאות ועדכוני החדשות, מומלצים מספר צעדים, שיכולים לסייע למשפחה להעביר את הזמן יחד: להמעיט בשידורי החדשות ולהוריד את תכיפות הצפייה בהם, לייצר סדר יום ברור - בו עדיין נשמרת תחושת בוקר / צהריים / ערב, על ידי משימות ברורות וארוחות מסודרות. על אף שקשה להציב גבולות לדרישות, רצוי להציב ציפיות מוגדרות מראש, אשר יגבילו את השימוש במסכים, יציבו אתגר אינטלקטואלי כלשהו (קריאה, שימוש באתרים לימודיים וכו). רצוי להיות פעילים גם בבית - כחלק מזמן עשייה, הילדים יכולים לקחת חלק במשימות ביתיות (כמו כביסה, שטיפת כלים, טאטוא וכדומה). לשמור על שעות שינה והשכמה סבירות. ליזום משחקים משותפים יחד (משחקים פעלתניים או משחקי קופסה, שיכללו את בני הבית) בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
התייעצות לגבי חמותי ובעלי חני 03/04/2017 14:00
  • שלום רב, אני נשואה כבר 26 שנה. בעלי הוא בן יחיד שהוריו התגרשו כשהיה ילד קטן ומי שגידל אותו זה בעצם הסבא כאשר אימו רק היתה בתמונה לא יותר מזה. היא כעת מתגוררת בחו"ל והודיעה שהיא מגיעה לביקור בארץ לחודש.בין חמותי לביני אין חיבה. לאחרונה היה גם אירוע שבו היא אמרה דברים פוגעים שלא היו צריכים להיאמר על ידה והיא אף הודתה שטעתה . בעלי מתעקש איתי שנארח אותה בביתנו. אני מרגישה שהוא דוחק אותי לפינה. יש לציין שאני חולת סרטן וכעת נמצאת לפני תחילת טיפול חדש. כמו כן אני לומדת ויוצא שבזמן שהיא אמורה להגיע יהיו לי מבחנים. עוד דבר שמפריע לי זה שהיא אישה שמעשנת הרבה וקשה להתעלם מהריח שמופץ סביבה. אני מרגישה שאני יכולה לקרוס אם אכן היא תתארח אצלנו. לא מתאים לי בשום צורה . במיוחד לא בעת הזו . אני אובדת עצות. בעלי חושב שאני יכולה להקריב מעצמי כמה ימים ושאעשה זאת בשבילו. אניחא יודעת מה לעשות זה מפריע לי מאד. מה דעתך בנושא?

  • + הוסף תגובה
חמותי ובעלי - היכן המרחב האישי שלי עדית רונן סתר 03/04/2017 22:43
  • שלום לך, את באמת מתארת מציאות מאתגרת מאד, בה רווחתך נמצאת בספק, הן מבחינה בריאותית והן רגשית. אפשר להניח, שבעלך מצוי בין הפטיש לסדן, מנסה לרצות גם את אמו, עמה הקשר היה רופף בשנים מסוימות (ובשנים קריטיות בגידולו). שניכם מצויים בבעיה סביב הנושא, הרי אם אמו מצפה להתארח אצלכם, כיצד ניתן להציע לה פתרון אחר, שיאפשר אוירה נעימה ולא יחולל סערה... הסבך תלוי, אם כן, בכמה גורמים: האם בעלך מסוגל, לדעתך, לראות את הקשיים שאת חווה סביב הביקור הזה, ואת כל השיקולים שהעלית פה? האם הוא מסוגל לתת לך את המקום לבטא את החששות שלך ולהיות קשוב אליך, מהיכרותך עמו? האם אמו של בעלך באמת מצפה להתארח בביתכם ומודיעה על כך, או שזו יוזמה של בעלך? האם היא תהיה מסוגלת להבין את הקושי שלך ולכבד זאת, וללון במקום אחר? האם את מרגישה שיש לך את הכוחות לבטא את דברייך ואת רצונותיך, בשיחה עם בעלך? היבטים אלה משמעותיים ודרכם ניתן אולי, למצוא דלת, דרכה ניתן יהיה לפתוח בדיאלוג. אולי תרצי לפרט לגבי שאלות אלה, וננסה להתקדם. בהצלחה, עדית.

  • + הוסף תגובה
תשובה חני 04/04/2017 09:56
  • תודה רבה על התשובה המהירה. שוחחתי עם בעלי על כל הנקודות שהעליתי כאן שהדבר יגרום לי למתח נפשי, שזה לא יהיה קל עבורי לאור המצב ושזה גם ממש לא העיתוי הנכון .הוא לא מקבל זאת וחושב שניתן לתת לזה צ'אנס. יש מצב גם שזה בא מיוזמתו כך לפחות הבנתי מדבריו.הוא מציע לי להסכים לכמה ימים ואז נראה איך זה מסתדר ושאולי יהיה נחמד. וכן, יש לה אופציה נוספת להתארח אצל קרובת משפחה שגם היא הבנתי לא מרוצה מהענין . אני ממש אובדת עצות.

  • + הוסף תגובה
הקשר עם בעלך עדית רונן סתר 07/04/2017 15:30
  • שלום לך, נשמע שבעלך מעוניין ללכת עם המהלך הזה, להלין את אמו אצלכם, ואולי כך גם מקווה לייצר איזו קירבה משפחתית. אפשר לראות בבירור, מהם הצרכים שלך ומהם שלו. התחושה שלך לגבי יכוללתך להיות בקירבתה, היא חשובה, ומצד שני, נשמע שקשה לעשות צעד בכיוון אחר, (כמו סירוב) שיכול לגרור למתח רב מאד, במערכת כולה וביניכם כזוג. אם היית בוחרת לסרב להלין אותה, כיצד את מדמיינת זאת? כיצד תאמרי לבעלך ומהן ההשלכות לכך בעתיד הרחוק יותר? אם תחליטי להסכים לניסיון הזה, כיצד תשמרי על עצמך ותייצרי לעצמך מספיק מרחב עבור עצמך? אילו שני כיווני מחשבה שאולי יסייעו בידך להחליט. כל טוב עדית.

  • + הוסף תגובה
חושבת שאת יכולה לפנות לייעוץ זוגי דניאל מלי 20/01/2020 15:48
  • אני מכירה יועצת זוגית ומשפחתית מומלצת שאפשר לפנות אליה והיא מצויינת ממש. אני בטוחה שהיא תוכל לעזור

  • + הוסף תגובה
הפנייה למטפלים זוגיים ומשפחתיים. עדית רונן סתר 20/01/2020 17:34
  • פורום זה נועד לייעוץ ותמיכה ולא לשיווק ישיר של עסקים. לכן אנו נאלצים להוריד את הפרטים האישיים שנכתבו בהודעה הקודמת. ניתן לפנות אל אתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, שם מצוייה רשימה של מטפלים מוסמכים על ידי האגודה. בברכה, צוות האתר.

  • + הוסף תגובה
פרישה מוקדמת חיים 13/01/2020 15:30
  • שלום, אשתי פורשת מוקדם, ואני התנגדתי בכל תוקף, דואג לזיקנה.. איך לגשר על נושא כל כך טעון ועקרוני? נכנס הרבה מתח לחיים שלנו. אשמח לעצתך

  • + הוסף תגובה
שינויים בחיים בעקבות פרישה עדית רונן סתר 13/01/2020 23:25
  • שלום לך, דאגתך מובנת וטבעית. אכן, מחקרים רבים העוסקים בגיל הפרישה, מראים על הצורך בהתכוננות ובמציאת עיסוקים בחיים על מנת לצמצם הדרדרות קוגניטיבית, נפשית וחברתית של הפורש/ת. ובאמת, מקומות עבודה רבים מסייעים לעובדיהם להיערך לפרישה באופן המיטבי ביותר: למצוא תחומי עיסוק חדשים, לאתר ולהגדיר תחביבים מבעוד מועד, ליצור מעגלים חברתיים ועוד. על אף שמדובר בנושא רגיש, דאגתך מחממת את הלב ומרגשת, ושיח על זה ממקום של היערכות לפרישה ותכנון סדר יום מובנה, הוא לגיטימי לחלוטין. האם אשתך עוזבת מקום עבודה מסודר? האם סופקו לה פגישות ייעוץ כחלק מההכנה לפרישה? אם לא, ניתן למצוא יועצי פרישה, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים, אשר מספקים ייעוץ פרטני בנושא והרצאות, הן הרצאות בנוכחות והן הרצאות און-ליין באינטרנט. בת כמה אשתך? והאם אתה עובד, וכשכיר או כעצמאי? אלה שאלות חשובות הנותנות תמונה לגבי אורח החיים שלכם. באופן טבעי, בעת פרישה, בני הזוג נמצאים שעות רבות יותר יחד, מאשר בעבר, וסביר שיצופו מתחים, הן על רקע העובדה שאתם יותר זמן יחד ולא מורגלים בכך, והן בעקבות המתח האישי של כל אחד משינוי סדר היום. התחילו משיח פתוח בנושא, והמשיכו בהגדרת ציפיות: 1. ציפיות לגבי ההתמודדות עם תקופת ההסתגלות לפרישה: כיצד התקופה הזו הולכת להיראות. מה כל אחד מכם צריך בתקופה הזו. 2. בידקו כיצד תוכלו לעזור זה לזה כדי להחזיר את הרגיעה. 3. בידקו אאפשרויות לייעוץ לתקופת פרישה. המון הצלחה צוות אינפומד

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!