האם עודף מחמאות עלול לפגוע בילד שלכם?

מצד אחד, אין כמו מילה טובה לשיפור התדמית והביטחון של הילד. מצד שני – גם עודף מחמאות לא בהכרח יועיל לו. "רוצים לחזק את הביטחון העצמי של ילדכם? אל תגידו לו תמיד שהוא הכי טוב בכל דבר", אומרים המומחים. אז מהו המינון הנכון? כל התשובות
כתבה פרסומית כתבת חסות



מי גאון של אמא? מי הילדה הכי יפה בגן? מי שר הכי יפה ומצייר הכי טוב שיש? כשמדובר בילדים שלנו, רובנו חוטאים בביטויים ובאין ספור סופרלטיבים ומחמאות, שלא תמיד נאחזים במציאות האובייקטיבית. בדרך כלל, יש לנו גם קהל קטן וחמוד במיוחד שנהנה מכל המילים החמות האלה ומצדיק את קיומן.

מאידך, היכן נמתח הגבול בין מחמאות מחזקות לכאלה שעלולות להזיק ומדוע חשוב להקפיד עליו? 

"להיות הורים זו משימה לא פשוטה.  מצד אחד, כולנו רוצים לפנק, לחבק ולגונן על הקטנים ככל שנוכל. מצד שני, העולם שממתין להם בחוץ לא תמיד יהיה ידידותי באותו אופן", אומרת שלי פורפר רוזן, מטפלת MA מדריכת הורים .



"כל ילד זקוק למחמאות ולחיזוקים"

"ילדים לומדים להכיר את עצמם דרך העיניים של הוריהם. לחיזוקים שלנו יש ערך גדול עבורם. חשוב שידעו שבשבילנו הם 'הכי הכי', כי זה למעשה הבסיס לביטחונם. ואכן, סביר להניח שעבורנו הם תמיד יהיו הכי טובים והכי מוצלחים בכל. עם זאת, יש להקפיד גם לשקף את המציאות ואת העולם החיצוני, שבו לא יהיו תמיד הכי מוצלחים בכל דבר שיעשו", מסבירה פורפר רוזן.


נדב הריס, פסיכולוג קליני, מחזק את הדברים: "מחקרים רבים הוכיחו ללא כל ספק, שככל שאנחנו מעניקים לילד יותר אהבה ומשקיעים בו יותר זמן איכות, אנחנו למעשה מחזקים אצלו את תחושת הביטחון ואת תחושת השייכות, וגם עוזרים לו לגבש את זהותו האישית.  גם למבט או לשפת הגוף שלנו יש חשיבות עבורו: עין מאדירה ומתפעלת היא צידה חשובה לדרך עבורו. אם בשנים הראשונות לחייהם, הילדים מגיבים יותר לשפת גוף, לטון דיבור ופחות למלל,  ככל שהם גדלים קיימת חשיבות גם לתוכן המילולי לצד האקטים הנראים לעין".



קראו עוד: כך תעשו זאת נכון: המדריך המלא לשילוב הילדים במטלות הבית 




הילדה הכי יפה בגן – אבל יש גם אחרות

רבים מאתנו גדלו על השיר "לאבא שלי יש סולם מגיע כמעט עד שמיים", מאת תלמה אליגון רוז. פעמים רבות ילדים חשים שהם הכי חזקים או הכי טובים במשהו או לחילופין -  שההורה שלהם הוא הכי טוב בעולם. נשאלת השאלה, איפה נכנס התפקיד שלנו ההורים במקרה הזה?


"למרות האמור, לא הייתי ממליצה להשתמש בביטויים כוללניים מידי. במקום לומר לילד שהוא מצייר 'הכי יפה בעולם', תוכלו לומר לו שהוא השתמש בצבעים מאוד יפים או כמה נפלא שהוא בחר לשלב אלמנטים כאלה ואחרים. חשוב למצוא את הדברים שמייחדים אותו, ההופכיים אותו למי שהוא. כך הוא ילמד להעריך אותם וכמובן את עצמו", אומרת פורפר רוזן.




מצאו דברים אשר מייחדים את הילד שלכם והופכים אותו למי שהוא. כך ילמד הוא להעריך את עצמו



"ילדים רבים שומעים מהוריהם שהם הכי יפים בגן, הכי טובים בכדור או הכי חכמים, וזה בסדר", אומר הריס. ההאדרה הזאת שייכת לעולם הפנטזיה שלהם, ובהחלט יש מקום לטפח ולחזק גם אותו. אך כאמור, חשוב גם לטווח בין הילד לבין העולם החיצוני. לכן, הייתי ממליץ לסייג משפטים, כגון 'אתה הכי יפה בגן' באמירות בסגנון -  'אבל אם נשאל את אמא של עלמה מהגן, סביר להניח שהיא תחשוב שהיא הכי יפה'. כלומר, שם המשחק הוא לשלב בין שני העולמות של הילד – הפנטזיה והמציאות. 


אם הוא גדל בעולם שכולו דמיוני, זה עלול ליצור אשליה וכך גם אכזבה כאשר יגלה שעולמו אינו תואם את זה שבחוץ. זה גם עלול ליצור מצב שבו הוא יחשוש להתמודד עם סיטואציות שבהן יפגוש במציאות שאינה תואמת את יכולותיו האמתיים. מצד שני, גם מחסור בעולם דמיוני ובחיזוקים ייחודיים, עלול להיות בעייתי גם הוא: ילד שלומד להכיר רק את העולם האובייקטיבי, עלול להיות כבוי ופחות יצירתי, ועולם שלם של פנטזיה ודמיון החיוניים להתפתחותו ולעושרו התרבותי והאישיותי עלול להיחסך ממנו. 



"ההשוואה הטובה ביותר היא של הילד כלפי עצמו"

אין כמעט הורה שלא מכיר את הסיטואציה הבאה: הילד חוזר מהחוג ואומר שזהו, שהוא וכדורגל כבר לא. זה יכול להיות בגלל נועם שתמיד מנצח אותו, או העובדה שהוא לא מצליח לעמוד בציפיות של עצמו, או שילד אחר פשוט יותר טוב ממנו. 


"חשוב להשוות את ההישגים של הילד דווקא לאלה של עצמו. במקום לעודד אותו לוותר על כל קושי, או לחילופין לבטל את דבריו ולהמשיך 'למכור' לו אשליות בסגנון 'הוא לא באמת ניצח אותך, אי אפשר לנצח אותך אתה הכי טוב', אפשר לחזק אותו עם משפטים כגון: "אולי אם תתאמן אז בפעם הבאה תצליח יותר', או 'ראיתי שהטכניקה שלך מאוד השתפרה ושאתה קולע הרבה יותר טוב'.


"בנוסף, לפעמים צריך גם להתאים את יכולות הילד למציאות, ולא לשלוח אותו לחוג שבו הוא ירגיש הכי חלש. במקרה כזה חשוב להעביר לו את המסר שיכול להיות שאולי בתחום הזה הוא פחות חזק, אבל שיש חוג אחר שיותר יתאים עבורו. חשוב להיות קשובים להעדפותיו ולרצונותיו, ולעודד אותו להצליח בדרך שבה הוא בוחר. כדאי במקביל, לנסות לעודד אותו לא לוותר בקלות. אם הילד לא מעוניין לרכב על אופניים למשל, ואתם יודעים שזה רק עניין של זמן וניסיון, נסו לרתום אותו לפעולה במשך מספר דקות ביום, או לזמן שיותר מתאים לו. הסבירו לו מה הוא עשויה להרוויח מכך, אילו טיולים משפחתיים או בילוי עם חברים צפויים לו אם ילמד ועוד.



קראו עוד: לחשוב מחוץ לקופסה: כיצד מעודדים יצירתיות בילדים? 



גם דוגמה הורית חשובה בהקשר הזה. משפטים כמו 'נכון שהיום לא הצלחת, וזה באמת קשה, אבל גם אני לפעמים לא מצליח בעבודה ואז אני כועס וגם נרגע'", מסבירה פורפר רוזן.


"למעשה, השוואה יכולה להיות חיובית,  אם מלמדים את הילד לתעל אותה לכיוון זה", אומר הריס. "גם משחקים שיוצרים תחרות הם טובים כי הם מייצרים אינטראקציות בין הילדים, שלומדים גם להתפשר או לוותר לפעמים. אם ילד עצוב מהעובדה שאחר טוב ממנו בפעילות מסוימת, אפשר לעודד אותו בכך שהוא טוב בדברים אחרים – שיוסי אמנם טוב בקליעה לסל והוא טוב יותר בריצה או בציור".



שאלו את עצמכם: האם מאה בחשבון זה באמת הדבר הכי חשוב?

כולנו מעוניינים לראות את הילד שלנו מגיע להישגים טובים, ולשמוע מהמורה שהוא מצטיין בכל דבר או שהוא הכי טוב בכדורסל, אבל מסתבר שהשאיפה הזאת לא תמיד פועלת לטובתו. "במקרים רבים, הורים נוטים לעודד פרפקציוניזם. אבל בשורה תחתונה, חשוב לשאול את עצמנו האם המאה בגאוגרפיה או ציור ללא רבב הוא באמת מה שחשוב. במקום לעודד את הילד לעשות הכי טוב חשוב, הרבה יותר חשוב לשים דגש על התהליך או לתת פידבק למאמץ שהוא משקיע. גם בהיבט הזה הדוגמה האישית חשובה מאוד. אם ניתן דגש גם לתהליכים שאנחנו עושים ולא תמיד דווקא לתוצאות, הילד ילמד שהוא מצליח גם אם לא תמיד יצטיין בכל. הוא גם ילמד שגם לדברים שאינם מושלמים יש ערך גדול מאוד", מסביר הריס.


לסיכום, מחמאות וחיזוקים הם אמנם כלי חשוב הדרוש להתפתחות הילד, אך גם שיקוף המציאות וראייה אובייקטיבית נדרשים, על מנת למנוע ממנו תסכולים וראייה לא נכונה של המציאות. כמו כן, כדאי לתת דגש גם למאמצים, להנאה שבניסיון, לאינטראקציה הנוצרת ולא רק לתוצאות 'על הנייר'. וכמובן שאין כמו דוגמה אישית כדי להמחיש את הדברים.



פורומים טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
התייעצות לגבי חמותי ובעלי חני 03/04/2017 14:00
  • שלום רב, אני נשואה כבר 26 שנה. בעלי הוא בן יחיד שהוריו התגרשו כשהיה ילד קטן ומי שגידל אותו זה בעצם הסבא כאשר אימו רק היתה בתמונה לא יותר מזה. היא כעת מתגוררת בחו"ל והודיעה שהיא מגיעה לביקור בארץ לחודש.בין חמותי לביני אין חיבה. לאחרונה היה גם אירוע שבו היא אמרה דברים פוגעים שלא היו צריכים להיאמר על ידה והיא אף הודתה שטעתה . בעלי מתעקש איתי שנארח אותה בביתנו. אני מרגישה שהוא דוחק אותי לפינה. יש לציין שאני חולת סרטן וכעת נמצאת לפני תחילת טיפול חדש. כמו כן אני לומדת ויוצא שבזמן שהיא אמורה להגיע יהיו לי מבחנים. עוד דבר שמפריע לי זה שהיא אישה שמעשנת הרבה וקשה להתעלם מהריח שמופץ סביבה. אני מרגישה שאני יכולה לקרוס אם אכן היא תתארח אצלנו. לא מתאים לי בשום צורה . במיוחד לא בעת הזו . אני אובדת עצות. בעלי חושב שאני יכולה להקריב מעצמי כמה ימים ושאעשה זאת בשבילו. אניחא יודעת מה לעשות זה מפריע לי מאד. מה דעתך בנושא?

  • + הוסף תגובה
חמותי ובעלי - היכן המרחב האישי שלי עדית רונן סתר 03/04/2017 22:43
  • שלום לך, את באמת מתארת מציאות מאתגרת מאד, בה רווחתך נמצאת בספק, הן מבחינה בריאותית והן רגשית. אפשר להניח, שבעלך מצוי בין הפטיש לסדן, מנסה לרצות גם את אמו, עמה הקשר היה רופף בשנים מסוימות (ובשנים קריטיות בגידולו). שניכם מצויים בבעיה סביב הנושא, הרי אם אמו מצפה להתארח אצלכם, כיצד ניתן להציע לה פתרון אחר, שיאפשר אוירה נעימה ולא יחולל סערה... הסבך תלוי, אם כן, בכמה גורמים: האם בעלך מסוגל, לדעתך, לראות את הקשיים שאת חווה סביב הביקור הזה, ואת כל השיקולים שהעלית פה? האם הוא מסוגל לתת לך את המקום לבטא את החששות שלך ולהיות קשוב אליך, מהיכרותך עמו? האם אמו של בעלך באמת מצפה להתארח בביתכם ומודיעה על כך, או שזו יוזמה של בעלך? האם היא תהיה מסוגלת להבין את הקושי שלך ולכבד זאת, וללון במקום אחר? האם את מרגישה שיש לך את הכוחות לבטא את דברייך ואת רצונותיך, בשיחה עם בעלך? היבטים אלה משמעותיים ודרכם ניתן אולי, למצוא דלת, דרכה ניתן יהיה לפתוח בדיאלוג. אולי תרצי לפרט לגבי שאלות אלה, וננסה להתקדם. בהצלחה, עדית.

  • + הוסף תגובה
תשובה חני 04/04/2017 09:56
  • תודה רבה על התשובה המהירה. שוחחתי עם בעלי על כל הנקודות שהעליתי כאן שהדבר יגרום לי למתח נפשי, שזה לא יהיה קל עבורי לאור המצב ושזה גם ממש לא העיתוי הנכון .הוא לא מקבל זאת וחושב שניתן לתת לזה צ'אנס. יש מצב גם שזה בא מיוזמתו כך לפחות הבנתי מדבריו.הוא מציע לי להסכים לכמה ימים ואז נראה איך זה מסתדר ושאולי יהיה נחמד. וכן, יש לה אופציה נוספת להתארח אצל קרובת משפחה שגם היא הבנתי לא מרוצה מהענין . אני ממש אובדת עצות.

  • + הוסף תגובה
הקשר עם בעלך עדית רונן סתר 07/04/2017 15:30
  • שלום לך, נשמע שבעלך מעוניין ללכת עם המהלך הזה, להלין את אמו אצלכם, ואולי כך גם מקווה לייצר איזו קירבה משפחתית. אפשר לראות בבירור, מהם הצרכים שלך ומהם שלו. התחושה שלך לגבי יכוללתך להיות בקירבתה, היא חשובה, ומצד שני, נשמע שקשה לעשות צעד בכיוון אחר, (כמו סירוב) שיכול לגרור למתח רב מאד, במערכת כולה וביניכם כזוג. אם היית בוחרת לסרב להלין אותה, כיצד את מדמיינת זאת? כיצד תאמרי לבעלך ומהן ההשלכות לכך בעתיד הרחוק יותר? אם תחליטי להסכים לניסיון הזה, כיצד תשמרי על עצמך ותייצרי לעצמך מספיק מרחב עבור עצמך? אילו שני כיווני מחשבה שאולי יסייעו בידך להחליט. כל טוב עדית.

  • + הוסף תגובה
חושבת שאת יכולה לפנות לייעוץ זוגי דניאל מלי 20/01/2020 15:48
  • אני מכירה יועצת זוגית ומשפחתית מומלצת שאפשר לפנות אליה והיא מצויינת ממש. אני בטוחה שהיא תוכל לעזור

  • + הוסף תגובה
הפנייה למטפלים זוגיים ומשפחתיים. עדית רונן סתר 20/01/2020 17:34
  • פורום זה נועד לייעוץ ותמיכה ולא לשיווק ישיר של עסקים. לכן אנו נאלצים להוריד את הפרטים האישיים שנכתבו בהודעה הקודמת. ניתן לפנות אל אתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, שם מצוייה רשימה של מטפלים מוסמכים על ידי האגודה. בברכה, צוות האתר.

  • + הוסף תגובה
פרישה מוקדמת חיים 13/01/2020 15:30
  • שלום, אשתי פורשת מוקדם, ואני התנגדתי בכל תוקף, דואג לזיקנה.. איך לגשר על נושא כל כך טעון ועקרוני? נכנס הרבה מתח לחיים שלנו. אשמח לעצתך

  • + הוסף תגובה
שינויים בחיים בעקבות פרישה עדית רונן סתר 13/01/2020 23:25
  • שלום לך, דאגתך מובנת וטבעית. אכן, מחקרים רבים העוסקים בגיל הפרישה, מראים על הצורך בהתכוננות ובמציאת עיסוקים בחיים על מנת לצמצם הדרדרות קוגניטיבית, נפשית וחברתית של הפורש/ת. ובאמת, מקומות עבודה רבים מסייעים לעובדיהם להיערך לפרישה באופן המיטבי ביותר: למצוא תחומי עיסוק חדשים, לאתר ולהגדיר תחביבים מבעוד מועד, ליצור מעגלים חברתיים ועוד. על אף שמדובר בנושא רגיש, דאגתך מחממת את הלב ומרגשת, ושיח על זה ממקום של היערכות לפרישה ותכנון סדר יום מובנה, הוא לגיטימי לחלוטין. האם אשתך עוזבת מקום עבודה מסודר? האם סופקו לה פגישות ייעוץ כחלק מההכנה לפרישה? אם לא, ניתן למצוא יועצי פרישה, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים, אשר מספקים ייעוץ פרטני בנושא והרצאות, הן הרצאות בנוכחות והן הרצאות און-ליין באינטרנט. בת כמה אשתך? והאם אתה עובד, וכשכיר או כעצמאי? אלה שאלות חשובות הנותנות תמונה לגבי אורח החיים שלכם. באופן טבעי, בעת פרישה, בני הזוג נמצאים שעות רבות יותר יחד, מאשר בעבר, וסביר שיצופו מתחים, הן על רקע העובדה שאתם יותר זמן יחד ולא מורגלים בכך, והן בעקבות המתח האישי של כל אחד משינוי סדר היום. התחילו משיח פתוח בנושא, והמשיכו בהגדרת ציפיות: 1. ציפיות לגבי ההתמודדות עם תקופת ההסתגלות לפרישה: כיצד התקופה הזו הולכת להיראות. מה כל אחד מכם צריך בתקופה הזו. 2. בידקו כיצד תוכלו לעזור זה לזה כדי להחזיר את הרגיעה. 3. בידקו אאפשרויות לייעוץ לתקופת פרישה. המון הצלחה צוות אינפומד

  • + הוסף תגובה
קושי ב"להתחיל" נ 24/12/2019 13:21
  • הבן שלי בן עשרים פלוס, מתקשה להגיע לקשר זוגי. אין סיבה נראית לעין (פרידה קשה או טראומה...), נראה מעולה, מוצלח. האם נכון לשלב טיפול בשלב כזה?

  • + הוסף תגובה
קשר זוגי כאינדיקציה לבריאות עדית רונן סתר 25/12/2019 12:00
  • שלום לך, שאלתך מעלה תשובות וגם שאלות נוספות... ייתכנו סיבות רבות לכך שבנך אינו נמצא בקשר זוגי. האם שוחחתם על זה? האם כוונתך שמעולם לא היה בקשר זוגי כלשהוא (אפילו לא קצר)? באופן כללי, ייתכן שהיעדר קשר זוגי יצביע על קושי כלשהוא. ייתכן אך לא בהכרח, במיוחד לאור גילו הצעיר והנטייה החברתית של צעירים בימנו, להתחיל קשרים זוגיים רציניים בגיל מאוחר יותר, מבעבר. כך שאיני יודעת, מהפרטים שכתבת, אם ישנה סיבה לדאגה לגביו. ולגבי שאלתך האם לפנות לטיפול: טיפול פרטני או כל מסגרת שתספק לו נגישות לתהליכים פנימיים העוברים עליו, אלה יכולים לסייע ולתרום לו. שאלה חשובה הקשורה בהתחלת עבודה תהליכית פנימית, היא מידת הרצון, המוטיבציה שלו לתהליך שכזה. האם התשובה הזו מסייעת? אם תוסיפי פרטים נוספים, ניתן יהיה להתבונן יותר מקרוב. בהצלחה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!