רפואה מגדרית: האם מדובר באפליה מתקנת?

בניגוד לרוב תחומי החיים שמעודדים שוויון בין שני המינים ללא תלות במגדר, תחום הרפואה מתמקד דווקא בבחינת השוני בין המינים החל משלב אבחון מחלות ועד לטיפול בהן. פרויקט מיוחד ליום האישה: כל המידע על רפואה מגדרית

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 14/03/2017


יום האישה הבינלאומי יצויין ברחבי העולם, וגם בישראל, ביום רביעי ה-8.3. כשמשווים את מצבן של הנשים היום למצבן בעבר ניתן להבחין במודעות הולכת וגדלה לשוויון זכויות, אך ישנם תחומים, כמו תחום הרפואה, בהם אנשי המקצוע דווקא תומכים בהפרדה מגדרית בכל הקשור לשיטות האבחון, הטיפול וההמלצות לאורח חיים בריא, עד כדי כך שקורסים ברפואה מגדרית מועברים במסגרת לימודי הרפואה.


גברים ממאדים, נשים מנוגה

ד"ר ג'ון גריי, הסופר שכתב את הספר "גברים ממאדים ונשים מנוגה" בשנות ה-90, כנראה לא חלם שיום יבוא והכותר שלו יקבל משמעות בעולם הרפואה המודרני. למרות זאת, העובדה היא שהיום יותר ויותר מדענים, רופאים ואנשי פארא-רפואה מבינים את החשיבות של הפרדה מגדרית בתחומים כמו מחקר רפואי, טיפול תרופתי והמלצות בריאותיות.


"רפואה מגדרית" היא מושג חדש יחסית, וכמדע  הוא קורא לפיתוח של כלים שונים לאבחנה וטיפול בגברים ונשים, תוך הבנה שהתפקוד של כל מערכות הגוף מושפע מהמגדר. פרופ'  מרק גלזרמן, יו"ר החברה הישראלית לרפואה המגדרית (ISRAGEM) טוען כי דורות של רופאים התעלמו מהשוני המגדרי בין נשים וגברים, ולמעשה ראו באשה מעין סוג פגום וחלש של הגבר. כתוצאה מכך, במקומות רבים בעולם, מטפלים עד היום בנשים באותן תרופות ומינונים שבהם מטפלים בגברים, כמובן לאחר תקנון לפי משקל. ככל הנראה, התופעה הזו נובעת מכך שרוב המחקרים בנושאי פיזיולוגיה והפתופיזיולוגיה מתבצעים בקרב גברים וכמעט שלא מתבצעים על נשים. 


העובדה הזו מקבלת משנה תוקף בתחום הפרמקולוגיה (מדעי התרופות): שם, חברות התרופות נוהגות לבצע ניסויים קליניים בעיקר על גברים, בין השאר משום שהפיזיולוגיה הגברית אינה כפופה להשפעות המחזור החודשי, מה שמקל על מהלך הניסוי, מונע תוצאות לוואי (false positive / false negative), קל יותר לניתוח ולהצגה ולכן – זול יותר. מעבר לכך, תרופות ניסיוניות עלולות להיות "טֶרָטוגֶניוׄת", כלומר: גורמות למומים מולדים בעובר. הסכנה הזו קיימת בנשים אבל לא קיימת בגברים (טרטוגניוּת לא עוברת בזרע) מה שהופך את המחקר בגברים, שוב, לבטוח וקל יותר.




הרפואה המגדרית קוראת לפיתוח כלים שונים לאבחנה וטיפול בגברים ונשים, תוך הבנה שתפקוד  מערכות הגוף מושפע מהמגדר



מהם ההבדלים הפיזיולוגיים בין גברים לנשים?

הבדלים אנטומיים, פיזיולוגיים והבדלים בהתפתחות העוברית מביאים להבדל בסוג המחלות בין גברים ונשים. מעבר לכך, גם מחלות משותפות מופיעות בשכיחות שונה בגברים ונשים, כאשר הסבר אפשרי לכך הוא ההבדלים ההורמונליים בין המינים ותפקידם השונה בטבע: מחקרים הראו שנשים עמידות מאוד בפני כאב, הרבה יותר מאשר גברים. לדעת החוקרים, הסיבה לכך היא יכולת עמידה טובה יותר בתהליך הקשה של הלידה, שעד להמצאת האפידורל היה מלווה בכאבים קשים, במיוחד בלידה ראשונה.


איבר שבו קיימים הבדלים פיזיולוגיים הוא המוח: מחקר שנערך בבית החולים סורוקה מצא שלמרות שנצפתה ירידה של 50% במקרי השבץ בגברים בשלושים השנים האחרונות, לא נצפתה ירידה דומה אצל הנשים. 


בנושא אחר, נמצא שנשים מייצרות פחות סרוטונין (הורמון "השמחה") ולכן נמצאות בסיכון מוגבר לפתח דיכאון. בנוסף, בכבד של נשים יש יותר אנזים בשם P-450 שתפקידו לפרק תרופות, מה שגורם לכך שנשים שלוקחות תרופות נוגדות דיכאון "נהנות" מהן פחות זמן. העובדה הזו רלוונטית גם לתרופות נגד יתר לחץ-דם, אנטיביוטיקות וסטרואידים, שעדיין מנופקות במינון זהה לשני המינים. 


דוגמא נפוצה נוספת היא אוטם בשריר הלב: נדיר לראות נשים שסובלות מאוטם בגילאים צעירים יחסית, אבל שכיח לראות גברים חולים באותם הגילאים. אומנם השכיחות של מחלות לב בנשים נמוכה יותר בגלל ההשפעה המגנה של הורמונים בגיל הפוריות, אך העליה בתוחלת החיים מביאה לכך שיותר נשים מגיעות לגיל המעבר, שם השפעת ההורמונים פגה והסיכון לאוטם בשריר הלב עולה. למעשה, כיום מהווים התקפי לב ומחלות כלי דם את גורם המוות העיקרי בקרב נשים, ויותר נשים מתות מהם מאשר מכל סוגי הסרטן ביחד. בנוסף, כמעט חמישית מהנשים יסבלו מסימפטומים שונים מאלה של גברים, אבל מכיוון שרוב האנשים לא יודעים את זה (וכך גם רוב הרופאים) – מקרים של אוטם שריר הלב בנשים, גם אם הוא קל, עלול להדרדר במהירות. 



קראו עוד: הוא אוכל, היא אוכלת: הבדלים תזונתיים בין המינים



הצד השני של המטבע - מחלות "נשיות" בגברים

גם גברים, המין ה"חזק לכאורה", אינם חסינים מהפטריארכיה בעולם הרפואה, ופעמים רבות לוקח זמן לאבחן מחלה "נשית" בגבר. דוגמא אחת היא סרטן השד, שבאופן טבעי נפוץ יותר אצל נשים אבל עלול להופיע גם בגברים: אומנם מדובר ב-1% ממקרי סרטן השד בישראל (ההערכות הן שכ-50 גברים מאובחנים בישראל בשנה, לעומת כ-4,500 נשים) אך זוהי יכולה להיות חוויה טראומטית במיוחד עבור גברים, שכן מדובר בסטיגמה של מחלה נשית עם מעט מאוד חולים גברים לחלוק איתם את הנטל. העובדה שרופאים לא ממהרים לאבחן סרטן השד בגברים, בנוסף לעובדה שגברים אינם ששים לפנות לרופא בגלל בעיות בשדיים – מהווה גורם סיכון רציני.


ישנם מצבים אחרים שגורמים ל"נשיות" של הגוף הגברי, כמו גניקומסטיה, מחלה שגורמת לגדילה של רקמת השד בגבר עד למצב של הדמיית שד נשי. הסיבות רבות ומגוונות, וכוללות תזונה, תרופות וגנטיקה, אבל בשורה התחתונה – מדובר בגורם סטרס משמעותי מאוד בגברים, בעיקר צעירים, והטיפול הוא בעיקר כירורגי המלווה לעיתים בטיפול פסיכולוגי.



תחום חדש עם היסטוריה ארוכת שנים

למרות שרק בשנים האחרונות הוגדרה ה"רפואה המגדרית" כדיסציפלינה מדעית, הרי שמבחינה הגיונית העקרונות שלה ידועים לנו כבר שנים רבות. מכל מקום, הרפואה המגדרית כבר פה, וזו עובדה: משרד הבריאות מכיר בה ואפילו ארגן ימי עיון בנושא, ומרכזים לחקר רפואה מגדרית קיימים, חוץ מבישראל, גם בארה"ב, גרמניה, שבדיה, איטליה ויפן. מעבר למחקר המתעצם ברחבי העולם, הרפואה המגדרית היא כבר חלק מתוכנית הלימודים בפקולטות לרפואה מתוך הבנה שרופאי העתיד יצטרכו לתת מענה לנושא.



קראו עוד: כדאי שתדעו: למה נשים זקוקות ליותר שעות שינה ?



המציאות העכשווית מכתיבה שהרופא המטפל צריך לאמץ ראיה שונה עבור גברים ונשים. בנוסף דרושה גישה מערכתית שונה, החל משלב האבחון, דרך הטיפול ועד לשיקום. שוויון אמיתי אין פירושו ש"כולנו נהפוך להיות אותו הדבר", כי אם להפך: שוויון אמיתי פירושו קבלת הזכות של כל אדם להיות שונה. העובדה היא שגברים ונשים נבראו שונים זה מזה בצורה ובתפקוד, והם נעשו שונים יותר זה מזה במהלך האבולוציה. זהו תהליך בלתי נמנע, וככל שנקדים ללמוד אותו, לאמץ אותו וליישם אותו – כך ירוויחו ממנו כולם, נשים וגברים כאחד.



פורום ייעוץ תרופתי

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • מעבר בין גלולות הנקה
  • נויה
  • 17/05/2019 09:30
  • אני 9 חודשים לאחר לידה. התחלתי לקחת גלולות סרזט ובשל מחסור עברתי לגלולות דיאמילה. האם אני יכולה לחזור שוב לסרזט בלי בעיה? או לקחת ולהמתין שבוע עד קיום היחסים?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • "דואודרט"- 2 שאלות
  • אלחנן
  • 16/05/2019 22:54
  • אני משתמש ב"דואודרט" כשבוע ובשלושת הימים האחרונים מרגיש טעם מר ומתכתי בפה עם כל אוכל. 1.האם זה יכול להיות מהתרופה הנ"ל ? 2.שאלה נוספת: על האריזה מצוין שהתרופה הנ"ל בתוקף 06/2019. האם עד התאריך הזה התרופה אפקטיבית?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ויטמין מגנזיום
  • אילנה
  • 16/05/2019 13:45
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ