כיצד ליקוי שמיעה עלול לגרום לכם לסחרחורת?

מטופלים רבים המתלוננים על בעיות בשמיעה לא מבינים מדוע הם נשאלים על בעיות בשיווי המשקל. מומחה מסביר מהן מחלות השמיעה הנפוצות וכיצד הן קשורות לשיווי המשקל

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 27/03/2017
הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני


מטופלים רבים, המתלוננים על ליקוי שמיעה, אינם מבינים מדוע הרופא המטפל שואל אותם האם הם סובלים מסחרחורות ובעיות בשיווי המשקל. למרות שבמבט ראשון נראה כי מדובר בשתי תלונות שונות בתכלית, מבט מעמיק מגלה כי יש קשר הדוק בין שתיהן. 



שמיעה ושיווי משקל

איברי השמיעה ושיווי המשקל מתפקדים לפי עקרון דומה של זיהוי תנודה בנוזל. ההבדל ביניהם נעוץ בעוצמות ותדירויות זיהוי שונות. שני איברים אלו נמצאים בתוך מערכת צינורות מפותלים באוזן הפנימית, אשר זכו לשם "מבוך", וחולקים נוזלים ואספקת דם משותפת,המגיעה מאותו עורק. 


החלק במבוך האוזן הפנימית שאמון על השמיעה, נקרא "שבלול", עקב צורתו השבלולית, ותפקידו להעביר למוח את הצלילים שנכנסים לאוזן דרך האפרכסת, תעלת השמע והאוזן התיכונה עם שלושת עצמימי השמע. החלק במבוך האוזן הפנימית שאחראי על שיווי המשקל כולל שלוש תעלות שצורתן דומה לחצי קשת ובמקום פגישתם נמצאים עוד שני אברונים דמויי שקיקים קטנים. כל רכיב מהמערכת הזו אחראי על זיהוי תנועה במישור אחר: סיבוב, הטייה, עלייה וירידה. 


פגיעה בשבלול תגרום לירידה בחדות השמיעה, ופגיעה באזור שיווי המשקל תגרום לתחושת סחרחורת, נפילה ובמקרים רבים תלווה בבחילה או הקאה.




אברי השמיעה ושיווי המשקל מתפקדים לפי עקרון דומה ומצויים באותו אזור, ועל כן ישנן מחלות המשותפות לשניהם 



מחלות נפוצות

מכיוון שחוש השמיעה וחוש שיווי המשקל חולקים אזור זהה, ישנן מחלות הפוגעות בהם במידה זהה, אך מכיוון שאלו שני אזורים נפרדים בעלי תפקידים שונים, הם גם סובלים ממחלות הייחודיות להם. אספנו עבורכם את המחלות הנפוצות ודרכי הטיפול: 




מחלות הפוגעות בשמיעה ובשיווי המשקל


מנייר

מחלת המנייר תוקפת את מבוך האוזן הפנימית וגורמת להתקפי סחרחורת קשים שנמשכים בין 20 ל-24 שעות ומלווים בליקוי שמיעה, רעש ותחושת לחץ באוזן הפגועה. תדירות ההתקפים משתנה, ומכיוון שהתקפי המחלה מופיעה בהפתעה היא פוגעת קשות באיכות החיים. 



כיצד מטפלים? 

הטיפול מתחיל בדיאטה של הפחתת מלח וקפאין. במקרים קיצוניים יותר מתחילים בטיפול תרופתי ואף בהזרקה של תרופות שונות לאוזן כדי להשתלט על התקפי הסחרחורת.


 

שוואנומה וסטיבולרית 

מדובר בגידול שפיר קטן ,הצומח באיטיות רבה בעצב שיווי המשקל. הגידול הנמצא בתוך תעלת עצם צרה בה עוברים העצבים, לוחץ עליהם וגורם לליקוי שמיעה וכן להפרעות במערכת שיווי המשקל. האיבחון של המחלה נעשה בעזרת בדיקת MRI.



קראו עוד: מדוע לא מצליחים לאבחן את בעיית השמיעה שלי?




כיצד מטפלים? 

מאחר והגידול צומח באיטיות רבה הרי שלעיתים, בעיקר באנשים מבוגרים,אין צורך בטיפול אלא במעקב.כשצריך-הטיפול יתבצע תוך הקרנה ממוקדת לגידול או ניתוח בשיטות שונות בו מוציאים את הגידול.



אירוע מוחי 

אירוע מוחי יכול לגרום לפגיעה באספקת הדם בגזע המוח, שם נמצא העורק המזין את אזור המבוך.  פגיעה זו באספקת הדם יכולה לגרום להתקף סחרחורת חריף מלווה בליקוי שמיעה. יש להבדיל בין ליקוי שמיעה הנובע ממחלת אוזן פנימית לבין ליקוי שמיעה הנובע מאירוע מוחי שכן הטיפול בשני המצבים הוא שונה לחלוטין. 



כיצד מטפלים? 

הטיפול באירוע מוחי הינו דחוף ושונה מהטיפול במחלות האוזן .קיימים מספר ממצאים קליניים בבדיקת החולה שיכולים להבדיל בין שני המצבים לכן מומלץ להגיע לחדר מיון בבית חולים.



קראו עוד: מתי צריך לבצע אבחון? הכל על אבחון לקויות שמיעה בילדים



מחלות הפוגעות בשמיעה או בשיווי המשקל


ליקוי שמיעה פתאומי 

ליקוי זה גורם לפגיעה פתאומית בשמיעה, בדרך כלל באוזן אחת, ללא שום פגיעה בשיווי המשקל. 


כיצד מטפלים? 

הליקוי, בהתאם לחומרתו ולפי קריטריונים מקובלים, מחייב אבחון וטיפול מהיר בסטרואידים דרך הפה או על ידי הזרקה לאוזן הפגועה.


דלקת עצב שיווי המשקל 

דלקת זו גורמת לפגיעה ויראלית במבוך שיווי המשקל ללא שום פגיעה בשבלול. הדלקת פוגעת בדרך כלל רק במבוך אחד ולכן החולים חווים סחרחורת קשה שיכולה להימשך כמה שבועות. 


כיצד מטפלים? 

בדרך כלל אין מטפלים בדלקת, אלא נותנים טיפול מרגיע. מאידך קיימת גישה של מתן סטרואידים כמו בליקוי שמיעה פתאומי.


סחרחורת תנוחתית התקפית טבה 

סחרחורת זו מתאפיינת בהתקפי סחרחורת קצרים בני פחות מדקה המופיעים בשינוי תנוחה, כגון שכיבה, קימה, הרמת ראש והרכנתו. זוהי תופעה שכיחה הנפוצה בעיקר בגילאים המבוגרים. סחרחורת זו נובעת מבעיה מכנית בתעלות מבוך שיווי המשקל הקשתיות עקב נפילת גבישים [קריסטלים] לתוכם ממקומם הטבעי, דבר הגורם לשיבוש פעולתם התקינה.  בנוסף, סחרחורת זו יכולה להופיע בעקבות דלקת בעצב שיווי המשקל או בעקבות חבלת ראש.


כיצד מטפלים?

התופעה יכולה להופיע ולהיעלם מעצמה. במידה והיא נמשכת לאורך זמן, ניתן לטפל בה בעזרת טיפול פיזיותרפי מתאים.


מיגרנה 

למרות שרבים סובלים ממיגרנה, מעטים יודעים כי חוץ מכאבי ראש קשים המיגרנה עלולה לגרום להתקפי סחרחורת משמעותיים וממושכים. כשהמיגרנה גורמת לסחרחורת ללא כאבי ראש היא נקראת מיגרנה וסטיבולרית (של מערכת שיווי המשקל).


כיצד מטפלים?

הטיפול במיגרנה וסטיבולרית זהה לזה הממתן את תסמיני המיגרנה הרגילה. 



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר יהודה הולדשטיין השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום אף אוזן גרון

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • דפיקות באוזן ימין
  • לייקה
  • 05/02/2016 13:22
  • שלום ד"ר, אני בת 29 ובריאה. בחמישה ימים האחרונים אני חשה בתיפופים, כמו קליקים באוזן אחת. זה דומה למצב שנוזלים זזים ומשתחררים במצב של גודש מהצטננות, אך במקרה זה אין גודש בכלל, אינני מצוננת, ומדי פעם אני מרגישה את הקליקים האלה. הם אינם מונוטוניים, זה לא דומה לדופק. חשוב לי לציין שאני סובלת כרגע מטיקים קלים באיזור הפנים (דבר שאצלי בא והולך, לא מטופל תרופתית). זה יכול להיות קשור? תודה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דפיקות באוזן ימין
  • ד"ר אמנון שמושקוביץ
  • 10/02/2016 16:44
  • שלום רב.מצב של הימצאות נוזלים באוזן תיכונה יכולה לנבוע מתפקוד לקוי של חצוצרות השמע שלא מנקזות את המוזלים מהאוזן התיכונה ללוע האף על רקע היצטננות למשל אך יכולים לנבוע גם ממצבים אחרים של לחץ על החצוצרות מבחוץ על ידי גודש רקמתי, או דברים נוספים .רצוי שתפני לבדיקת רופא/ת אאג לבירור העיניין אם מדובר בדבר זמני או מתמשך הדורש הרחבת בירור. רפואה שלמה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • פליז תסתכלי על זה
  • לירון
  • 21/05/2019 01:00
  • אני סובלת בדיוק מאותה בעיה מצאת לזה פתרון? הצליחו לגלות מה גרם לזה? אם כן בבקשה תצרי איתי קשר זה ממש פוגע לי באיכות החיים🙏🏻 תודה, לירון

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תגובה ללירון
  • לייקה
  • 23/05/2019 11:12
  • היי לירון. אני יודעת שזה מוזר אך במקרה שלי זו הייתה תופעה פסיכוסומטית שקשורה למתח נפשי. מאז הפעם ההיא שדיווחתי כאן בפורום, לפני 3 שנים, אני מוצאת שהתופעה הזו חוזרת שאני במצב של מתח. אני מתמודדת עם זה כרגע לבד, מצליחה להירגע, אבל אפשר לנסות גם עם כדור הרגעה שירשום לך רופא המשפחה. אני לא יודעת אם זה מה שיש לך, אבל זה כיוון שמומלץ לנסות.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • צריבה בגרון במשך כל היום
  • בר
  • 21/05/2019 21:43
  • שלום אני בת 27 בריאה בדרכ כבר כמה שבועות יש לי תחושת צריבה בגרון שמתחילה ממש בבוקר בפקיחת עיניים ובאה והולכת לאורך היום הצריבה היא בחיך האחורי ובקיר הגרון האחורי מאחורי הענבל בנוסף יש תחושת גוש בצד שמאל של הגרון מכיוון וכבר אובחנתי ברפלוקס חשבתי שזה זה אבל למרות כל שינויי הדיאטה ולמרות כל שינויי אורח החיים כלום לא השתנה והצריבה נשארה מה זה יכול להיות אם לא רפלוקס?! זה משגע אותי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תחושת צריבה ועצם זר בגרון
  • oliola
  • 17/11/2014 17:02
  • שלום רב ! אני בת 32 , בריאה בד"כ . סובלת מנזלת אלרגית בעונות המעבר. משקל תקין ובכושר פיזי , טוב. לפני כ3 חודשים, סבלתי מהתקף אלרגיה ארוך , המתבטא בנזלת וממספר דלקות גרון חוזרות. לפני חודש, התחלתי להרגיש כאב מוזר בגרון , במקום עמוק יותר מדלקת רגילה. לא כואב בבליעה , אלא הרגשה של צריבה , ממקום עמוק ועד לבסיס הלשון. מתלווה לזה גם תחושה , שבאה והולכת, של עצם זר, קטן שתקוע בגרון. בכמה ימים האחרונים , נוסף גם טעם מר בפה (שבא והולך , גם הוא) וקצת לחץ באוזניים. יש לי חשק למתוקים, רק בכדי להעביר את הטעם המר בפה. בזמן האכילה, מרגישה קצת הקלה אך לאחר מכן, חוזרות כל התחושות יחד. הייתי אצל רופא א.א.ג , שלא ראה שום ממצאים בבדיקה . גם בבדיקת הסיב האופטי לא נצפו שום ממצאים חריגים. נקבעה לי בדיקת אולטרסאונד , אך לצערי התור הוא רק בעוד 3 שבועות. זה מטריד אותי לאורך כל היום. בייחוד שאינני מקבלת הסבר הגיוני לתופעה. אשמח לעזרה, מכל סוג , המון תודה !

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תחושת צריבה וגוף זר בלוע
  • ד"ר אמנון שמושקוביץ
  • 25/11/2014 19:39
  • שלום רב. הרגשת צריבה יכולה להיות על רקע עליית חומצות מהקיבה ללוע - מכונה בשם רפלוקס. תחושת העצם הזר הזר התקוע , כפי שאת מכנה אותו עלולה להיות על רקע אולי שריטה של רירית הלוע במידה ואכן יש לך רפלוקס ( עליית חומצות מהקיבה ללוע) טעם מר בפה, בהחלט יכול להיות קשור לחומצוצ הקיבה העולות למעלה במידה וזבה אכן המצב. לחץ באוזניים - יכול להיגרם כתוצאה מהחומצות העלולות לגרום לבצקת באיזור חצוצרת השמע הנמצאת בלוע האף . בדיקת סיב אופטי יכולה להיות תקינה אך מה שאני ממליץ לפנות לרופא גסטרואנטרולוןג להמשך בירור ושוב לבדיקת סיב אופטי אצל רופא/ת אאג . בהצלחה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • גילית מזה היה בסוף?
  • בר
  • 21/05/2019 21:39

רופאים בתחום
ד"ר ראובן בן-טובים ד"ר ראובן בן-טובים
רופא אא"ג ובעיקר עוסק בעריכת חוות דעת רפואיות... קרא עוד
פרופ' טומס שפיצר פרופ' טומס שפיצר
סגן מנהל המערך לאף אוזן וגרון ניתוחי ראש וצוואר... קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ