טרשת נפוצה: כיצד חשיפה לשמש עשויה למנוע את התפרצות המחלה?

כ-5000 ישראלים חולים בטרשת נפוצה. מחקרים רבים מצאו כי קיים קשר ברור בין מחסור בויטמין D לסיכון לחלות בה. האם רק החשיפה לשמש עשויה להיות גורם מונע למחלה ומדוע נשים בהריון מצויות בקבוצת סיכון? פרויקט מיוחד לכבוד שבוע המודעות למחלה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 18/05/2017


טרשת נפוצה היא מחלה מוכרת מאוד – ולמרות מחקרים רבים שנעשו אודותיה טרם נמצאו הגורמים הברורים להתפתחותה, אך ידוע שמדובר במחלה שעל פי רב מתבטאת בתהליך דלקתי במערכת העצבים ובמקביל בתהליכים של ניוון עצבי (לאו דווקא באותם מקומות). חרף חוסר יכולתנו היום להצביע על גורם או גורמים ספציפיים, קיימים מספר גורמי סיכון סביבתיים, שהמוכר בהם הוא מקום מגוריו של החולה: ככל שמתרחקים מקו המשווה ומגיעים לקווי רוחב צפוניים יותר השכיחות של חולי הטרשת הנפוצה עולה. מכאן התפתחה, תפיסה ארוכת שנים שלחשיפה לאור השמש יש השפעה על הסיכוי לחלות במחלה. מה הקשר בין מחסור בויטמין D  לסיכוי לחלות במחלה, אילו דרכים קיימות להעלאת רמת הויטמין בגוף והאם צריך הוא להפוך לתוסף חובה לנשים בהריון? מומחה מסביר.



מהו הקשר בין חשיפה לשמש לבין הסיכוי לטרשת נפוצה?

הרעיון כי מידת החשיפה לאור השמש היא בעלת חשיבות ביצור ויטמין D הועלה כבר בשנות ה-60, ובשנים האחרונות הנטייה המחקרית מתמקדת אף יותר ברעיון זה, אך עם מספר שינויים במהותו: ישנן מספר דוגמאות יוצאות דופן אשר גרמו לחוקרים להתייחס לסוגיה מזווית אחרת. אחת מהן היא העיר טרומסו (Tromsø) הממוקמת בצפון נורבגיה בה כמות כמו האור נמוכה, ועל כן החשיפה לאור השמש מועטה, באופן מפתיע השכיחות של טרשת נפוצה אינה גבוהה באותו אזור. ברם, צריכת המזון בעיר מבחינת דגי הים, העשירים בוויטמין D, רבה ואכן ואצל רבים מבני העיר נמצאו רמות גבוהות של ויטמין D. 



מהו ויטמין D ?

ויטמין D מכונה ויטמין אך זוהי בעצם מולקולה המיוצרת בעור שלנו לאחר חשיפה לאור השמש, ולאחר שהיא מיוצרת היא פועלת בכל הגוף בצורה של הורמון, כאשר הפעולה "הידועה" ביותר שלה היא למטבוליזם של הסידן, המשפיע על חוזק העצמות בגוף. 


לאחרונה מתפתחת ההבנה בקרב החוקרים כי ויטמין D משפיע גם על מערכת החיסון – המערכת הפגועה העומדת בבסיסה של מחלת הטרשת – מחלה אוטואימונית כרונית בה מערכת החיסון תוקפת את מערכת העצבים. במחקר הראשון שבוצע לבדיקת הנושא ופורסם השנה, נבחנה היעילות של נטילת ויטמין D3 במינון גבוה אצל חולי טרשת נפוצה כתוספת לטיפול תרופתי באינטרפרון. נמצא כי בקבוצה שנטלה ויטמין D3 הושגו 32% פחות מוקדי דלקת חדשים מסוג T2,  וגם נטייה לפחות מוקדים חדשים  מסוג T1 – בהשוואה לקבוצת הביקורת ובייחוד בקרב קבוצת הגיל הצעיר.  




יטמין D משפיע  על מערכת החיסון – המערכת הפגועה העומדת בבסיסה של מחלת הטרשת 



בדצמבר האחרון פורסם מחקר דני חדש בכתב העת היוקרתי Neurology אשר בדק את הקשר בין רמות של ויטמין D אצל ילדים, לסיכון שלהם לפתח טרשת נפוצה: המחקר בוצע לאורך 30 שנים, ובדק את רמת ויטמין D מרגע הלידה, ולאחר עשרות שנים בחן מי מהילדים יפתח בעתיד את המחלה. נמצא כי לילדים אשר סווגו כבעלי הרמה הגבוהה ביותר, הסיכון לחלות בטרשת נפוצה בגיל מבוגר יותר נמוך ב כ-30% בהשוואה לילדים עם הרמה הנמוכה ביותר. מכאן התפתחה המחשבה שהסיכון להתפתחות של טרשת נפוצה אצל אדם אינה מושפעת רק ממידת החשיפה לשמש ומצריכת תזונה עשירה בוויטמין D במהלך חייו, אלא גם מרמת ויטמין D אצל אמו במהלך ההיריון. 



קראו עוד: OMS: האם זו התקווה החדשה לחולי טרשת נפוצה?



המחקר החדש, ועבודות נוספות שעתידות להתפרסם בשנתיים הקרובות, מתייחסות לטיפול מניעתי – עוד בטרם התפרצות המחלה. בעקבות הממצאים החדשים עולה השאלה, האם יש צורך – כהחלטת מדיניות  להשקיע במתן תוסף ויטמין D לנשים במהלך ההיריון, בדומה למתן חומצה פולית? יכול להיות מאוד שחשיבות הוויטמין D היא קריטית לא רק במהלך ההיריון ,אלא גם בצמתים חשובים במהלך התפתחות הילד או הנער. התשובה להחלטה תינתן כנראה בשנתיים הקרובות. 


הגישה כיום לטיפול בטרשת נפוצה היא גישה של "לא לוקחים שבויים": היעדים שלנו הם בעצירת המחלה - לא רק במדד הפחתת ההתקפים, אלא גם בעצירת הפעילות הדלקתית הנצפית בבדיקות MRI, עצירת החמרת הנכות, ועצירה או הפחתה בקצב התכווצות המוח (דלדול). האפשרות החדשה שמציעים המחקרים החדשים נותנים לנו זווית נוספת "לתקוף" את המחלה. אם מסתכלים על התגלית ועל שינוי במדיניות שעשוי להתפתח בעקבותיה, ושואלים מה העלות -התועלת הצפויה ממתן ויטמין D לכלל האוכלוסייה, לעומת עלות הטיפולים כתוצאה מהחמרה של טרשת נפוצה, יתכן כי הדבר יהיה בעל ערך בטווח הארוך.


הכותב הוא מנהל המרפאה לטרשת נפוצה בבית חולים מאיר



פורומים, כאבי ברכיים וכאבים בכף הרגל

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
כאב בברך בכיפוף של כ30 מעלות יגאל 25/11/2019 17:45
  • שלום רב, מזה 9 חודשים אני סובל מכאב חד בברך שמאל, ככל הניראה חבלה כתוצאה מרקיעה חזקה בקרקע. הכאב מופיע כאשר אני מבצע כיפוף עם עומס בזוית של כ30 מעלות, לדוגמא עליה במדרגות, או סתם סקוואט על רגל אחת. הכאב מורגש גם בשכיבה כאשר הרגל באויר ואני מכופף אותה. הכאב חולף עם הגדלת הכיפוף או הקטנת הכיפוף. הכאב מורגש בחלק הקידמי של הברך מאחורי הפיקה. בוצעו טיפולי פיזיותרפיה אצל מספר מומחים ללא תוצאות. בבדיקה אצל אורטופד מומחה נרשמו הממצאים הבאים: "ללא צליעה, ברך שמאל- מנח ברך תקין, טווח תנועה 0-140, ללא חריקות בתנועה, ללא נוזל. תנועתיות פיקה תקינה, ללא רגישות מעל גיד הפיקה. ללא רגישות במישוש מרווח מפרקי של הברך. מקמורה שלילי. לחמן שלילי, סימן מגירה קידמי שלילי, פיבוט שלילי. ורוס/ולגוס סטרס - תקין.טחינה וסחיטה מייצרים כאב שאינו דומה לכאב עליו מתלונן." תוצאות הדמיה: צילום - ללא ממצאים. מיפוי עצמות - קליטה בפיקה שמאל. MRI - פגיעה סחוסית של פיקה וציסטה סובכונדרלית. השאלה שלי היא, מה המשמעות של כל הממצאים הללו, כיצד עלי להמשיך מכאן? האם מותר לבצע פעילות ספורטיבית שמפעילה את הבירכיים אבל אינה גורמת לכאב?

  • + הוסף תגובה
כאבי ברכיים- תסמונת כאב פטלופמורלי עודד 16/04/2019 15:04
  • שלום,אני חייל בן 20, ובמהלך הטירונות התחילו לי כאבי ברכיים אשר בהתחלה התעלמתי מהם מתוך השערה כי אלא כאבי מאמץ והם יעברו אחרי זמן מה. לאחר כחודש מתחילת הכאבים התחלתי להבין כי זה כנראה פציעה רצינית אשר לא עוברת ומשככי הכאבים (נקסין,אתופן, כדורים אשר רופא היחידה נתן לי) לא עוזרים מספיק למקרה. יש לציין כי הכאבים הם בדגש לברך שמאל. ניגשתי אל הרופא בבקשה לבדיקות ולאחר כשלושה שבועות או חודש נבדקתי על ידי אורטופד אשר קבע כי יש להפנות אותי לצילום MRI. יש לציין כי המערכת הצבאית אפשרה לי לקבל את הצילום אחר ורק לאחר *4 חודשים שלמים* מרגע הקביעה של אותו אורטופד, בהם הכאב המשיך להחמיר ונוספו מספר מקרים של חבלה/תנועה לא נכונה של הברך במהלך הטירונות והמעבר מתפקיד לתפקיד. הצילום הmri הוצג נזק שחיקתי בפיקה אשר תואר על ידי רופא מומחה שנפגשתי עימו לאחר הצילום כpatellofemoral pain syndrome. הטיפול שהוא נתן לי הוא פיזיותרפיה+ברכיה עם טבעת סיליקון לייצוב הפיקה והמשך טיפול משככי הכאבים. את הטיפול המשכתי עד היום אך הכאבים ממשיכים להחמיר ולא נוצר שום שינוי לא בטיפול ולא בתוצאה חיובית לטיפול. הכאב ממשיך לא משנה מה אני עושה ומה הרופאים אומרים לי לעשות. בנוסף- בהרבה מקרים אני עושה תנועה לו נכונה עם הברך במהלך הליכה ומרגיש כי הפיקה שלי יוצאת ממקומה והכאב עקב הדבר הוא לא נסבל. היום נפגשתי עם רופא אורטופד ברך וגם הוא טוען כי אין מה לעשות וצריך להמשיך בטיפול ולחכות שיעבור מעצמו, ולטענתו הכאבים יכולים להימשך *שנים*. (עוד דבר שחשוב לי לציין-כמעט ולא אחד מהרופאי עימם נפגשתי לא בדק אותי בצורה רצינית לפי תחושתי ובעיניי הם פשוט לא מתייחסים לתיאוריה שלי ולא מנסים אפילו לבדוק את הברך ברצינות). אני מעלה שאלה זו כיוון שאיני מסוגל עוד להמשיך עם הכאב הנל והתחושה כי אין שום התייחסות למקרה שלי, האם באמת יכול להיות שאין שום דבר לעשות עם המקרה? האם הגיוני שעליי פשוט לחכות כלכך הרבה זמן ופשוט להמתין שיום יבוא והכאב יעלם פתאום סתם ככה? והאם הגיוני שפשוט ממשיכים לגרור אותי עם הכאבים בטענה שאין מה לעשות? לא קיים טיפול נוסף חוץ מפיזיותרפיה? לא קיים שום ניתוח כזה או אחר שיוכל לפתור כבר את הסבל שאני גורר איתי כבר יותר מ*שנה וחצי*? (אגב כל הרופאים שבדקו אותי עד היום הינם רופאים מטעם הצבא אם מישהו חושב שזו הסיבה שלא משקיעים בטיפול בי). תודה רבה.

  • + הוסף תגובה
תגובה אופק 20/11/2019 17:10
  • היי, גם אני חיל בחיל הים סובל מאותו דבר כבר קרוב לחצי שנה ומקבל מענה דומה, אתה מטופל בפיזיותרפיה בצורה שמרנית (2-3 טיפולים בשבוע)?

  • + הוסף תגובה
כאבים בכף רגל אילת לירון 12/11/2019 17:26
  • מה פירוש מרקם גרמי פורוטי? תודה מראש על התשובה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!