במיוחד לחג: אחת, אך לא לתמיד - האם חלב אכן בריא לנו?

בשנים האחרונות, אנו נתקלים באין ספור דעות ומאמרים שליליים אודות חלב ומוצריו, לצד אלה המצדדים בצריכתו. הסתירה במידע יוצרת בלבול בקרב הצרכנים, שלא בטוחים - האם כדאי לצרוך חלב, וכמה ממנו?

נתחיל בחדשות הטובות: מאמרים וניירות עמדה, שפורסמו בשנים האחרונות על ידי גופים ברי סמכא, כמו הארגון הקרדיולוגי בישראל ו"עתיד" - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, מתייחסים לשתיית חלב ומוצריו באור חיובי.

החדשות הפחות מעודדות קשורות לשתי העובדות הבאות: ראשית, למרות המחקרים הרבים שנעשים בנושא, לא ניתן לקבוע מסקנות באופן נחרץ, מכיוון שעדיין קיימים סימני שאלה רבים ודרושים מחקרים נוספים. שנית, באופן כללי תוצאות מחקר עשויות להשתנות, ומידי פעם עולות מסקנות שונות, גילויים חדשים ומסרים שונים המחדדים את אלה שקדמו להם.

בכל זאת, ניסינו לבדוק מה אומרים מחקרים גדולים שנעשו בתקופה האחרונה:

"באופן כללי, ידוע כי חלב ומוצריו מהווים מרכיב עיקרי בתזונה היומיומית הישראלית. צריכה מבוקרת שלהם חשובה לשמירה על הבריאות הכללית ואף להפחתת הסיכון למחלות שונות", מסבירה טל טל, תזונאית קלינית R.D. M.sc. ב"כללית מחוז שרון שומרון"

.

"חלב, יוגורט וגבינות רזות, עשירים בחלבון בעל הרכב חומצות אמינו איכותי, במינרלים ובוויטמינים.  מחקרים רבים מציגים את התועלת הקיימות בצריכתם ושילובם בתפריט היומי. 

מנגד להם, קיימים מחקרים המעידים על  חוסר תועלת ואפילו על נזק הקשור בצריכתם, ובשנים האחרונות מתנהל דיון סוער, אודות מקומו ותועלתו של החלב בתזונה המערבית, בין דפי רשת האינטרנט ולעיתים בידי גורמים בלתי מוסמכים".

קראו עוד: חלב עיזים: 5 מיתוסים - והאמת 

בהקשר זה מציינת טל, כי חשוב לבחון היטב מחקרים העוסקים בנושא, ולנסות להבין האם עומד מאחוריהם גורם בעל אינטרס המממן את המחקר: "כדאי לנסות לבחון מהו המקור ומי יזם אותו. בד"כ כאשר מדובר בגוף מכובד ורציני שעומד מאחוריהם, קיים גילוי נאות לגבי מקורו, אם כי לא תמיד".

מעבר לכך, היא מציינת שבמקרים מסוימים נדרשת הגבלה או מניעה של מוצרי חלב והוצאתם מהתפריט היומי. כך למשל, במקרים של אנשים הסובלים ממחלות כליה או כאשר מדובר ברגישות ללקטוז. "בכל מקרה, כאשר רוצים להוריד את החלב ומוצריו מן התפריט, מומלץ להתייעץ עם  תזונאי מוסמך, על מנת למנוע חסרים בתפריט ושמירה על בריאותו הכללית של האדם", מוסיפה טל.

מחקרים חדשים: יוגורט, גבינות רכות וחלב – מסייעים לשמירה על הבריאות 

"באופן כללי, נראה כי מחקרים שונים שבוצעו בתקופה האחרונה, מתמקדים דווקא בהשוואת רכיביהם של מוצרי חלב שונים, ואינם מתייחסים לחלב כמכלול", מסבירה טל.

"בין היתר, נבדקו השפעותיהם של מוצרים כמו יוגורט, חלב ניגר וגבינות רכות. השוואה זו הובילה לשלוש מסקנות מרכזיות אודות השפעתם החיובית על הבריאות":

צריכה מבוקרת של מוצרי חלב חשובה לבריאות הכללית 

1. מסייעים בשיפור הפרופיל המטבולי

אחת מהמסקנות העיקריות של המחקרים, התייחסה לתרומתו של החלב ומוצריו, לשיפור הפרופיל המטבולי של הגוף, הכולל שיפור מדדים של ערכי לחץ דם ולאיזון הסוכר בגוף. כמו כן, הוכח קשר בין צריכתם לבין הפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם (מחלות קרדיווסקולריות). "במחקרים קודמים, שעסקו בקשר שבין חלב למחלות קרדיווסקולאריות, נבחן החלב כמקשה אחת, ולכן גם התוצאות שעלו מהם היו סותרות ולא אחידות. הקושי הופיע בעיקר באלה מהם שהשוו את מוצרי החלב על בסיס תכולת השומן שלהם. 

במחקרים עדכניים של השנים האחרונות נבחנת ההשפעה, באמצעות חלוקה לקריטריונים שונים: אחוז השומן במוצר - עשיר בשומן לעומת דל שומן, סוג המוצר –ניגר רך או קשה, הרכבו הכימי, התסיסה החיידקית שבו וכן, האופן בו הוא נצרך: כמוצר בודד או כחלק ממזון מורכב. 

בהתאם למחקרים, עולה כי צריכה של מוצרי חלב בעלי תסיסה חיידקית, כגון יוגורט וגבינות למשל, הפחיתה את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות. כמו כן, נמצא כי צריכת חלב ומוצריו באופן קבוע, העלתה את רמת חומצת השומן הייחודית 'טראנס-פלמיטולאית', דבר שהביא להפחתה ברמות הכולסטרול הרע, בטריגליצרידים, במדדי דלקת, בהתנגדות לאינסולין, ובמקביל, גם להעלאת רמות ה-HDL-הכולסטרול הטוב בגוף.

2. מסייעים לשפר את תפקודה של מערכת החיסון

חלבוני החלב השונים מכילים הרכב ייחודי של חומצות אמינו איכותיות, בעלות זמינות ביולוגית גבוהה, כלומר הן מתעכלות בקלות במעי. מחקרים קליניים הראו כי אלה בעלות השפעה חיובית על תפקודה של מערכת החיסון בגוף, משום היותן חלק מהחלבונים המרכיבים אותה. כמו כן, נראה כי גם להן השפעה חיובית בכל הקשור לשמירת המדדים המטבוליים שהוזכרו.

קראו עוד: שעועית, סויה או אפונה? בדקנו מהן הקטניות הבריאות ביותר 

3. מפחיתים את הסיכון לסרטן

רבים המחקרים המצביעים על קשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין הפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס, סרטן הקיבה וסרטן השד. מחקרים שבוצעו בעבר, הוכיחו תוצאות שאינן חד משמעיות בדבר הקשר האפשרי בין צריכת מוצרי חלב לבין הגברת הסיכון לסרטן הערמונית. 

ואולם, חלק מהמחקרים האחרונים שנעשו בנושא, סתרו את הטענה לפיה אכן קיים קשר בין צריכת חלב לבין הגברת הסיכון לסרטן הערמונית, ויתרה מכך, אפילו ציינו את השפעתו המונעת בהקשר זה.

4. מסייעים בשמירה על משקל גוף תקין ומונעים סוכרת

"מחקרים עדכניים מוכיחים כי צריכת חלב דל שומן ומוצריו, מפחיתה את הסיכון להשמנה הן בקרב מבוגרים והן בקרב ילדים, הודות להרכב השומן הנמוך שבהם.

 נמצא שאכילה של 200 גרם מוצרי חלב דלי שומן ביום, מפחיתה את הסיכון לסוכרת מסוג 2. בנוסף, אנשים שאכלו לפחות 80 גרם יוגורט ביום חלו פחות בסוכרת, לעומת אנשים שלא צרכו מוצר זה . 

אם כן, גם בנושא השמנה וגם בנושא סוכרת,  קיימות ראיות המעידות על יתרונות החלב במניעתן. ההשערה היא שתכולת הסידן הגבוהה במוצרי החלב, משפיעה לטובה על חיידקי המעי ועל שלמותו של המעי, ובכך משפיעה גם על הפחתת הסיכון להשמנה וגם על איזון טוב יותר של הסוכרת".

כמה מוצרי חלב כדאי לצרוך ביום?

"כיום נהוג להמליץ על  3 מנות של מוצרי חלב שונים ביום. חשוב לציין כי מדובר בהמלצה ולא בהגבלה, ואני בהחלט ממליצה לדבוק בהנחיה זו. ומאחר שהתזונה הקלינית העכשווית מעודדת גיוון בתפריט, לצורך השלמת ויטמינים, מינרליים וכלל רכיבים החיוניים לגוף, כדאי לאכול גם מוצרי מזון שאינם חלביים ועשירים באותם מרכיבי מזון.

בנוסף, לאור תוצאות המחקרים הקודמים וגם הנוכחיים, מומלץ לצרוך יותר מוצרי חלב ניגר או רך,  דלים בשומן בין 3-5%, וכאלה שעברו תסיסה חיידקית. אחת מהסיבות לכך, נובעת מהעובדה שהחלב היוצא מעטיני הפרה מכיל באופן טבעי כ -  3% שומן. לכן, בהחלט לא הייתי ממליצה לצרוך חלב המכיל אחוז שומן נמוך יותר, הדורש התערבות מלאכותית, המפחיתה מערכו התזונתי. מעבר לכך, חשוב לציין כי גם ספיגת ויטמין D החיוני למערכת חיסון תקינה, למניעת מחלות ועוד, פחות יעילה כאשר מדובר במוצרים אלה.

את הגבינות המכילות אחוזי שומן גבוהים, כדאי להגביל, מאחר שהן עלולות להעלות את רמת שומני הדם ואף עלולות להכיל כמות יחסית גבוהה של מלח", מבהירה טל.

האם החלב בארץ עובר פיקוח כיאות?

"החלב הישראלי מאוד מבוקר, וכולל תקנים מחמירים של משרד הבריאות, השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ומועצת החלב.

בהתאם לתקנים הללו, קיים איסור להוסיף לו כל רכיב נוסף. כמובן שהעניין אינו תקף לגבי משקאות חלב כגון שוקו, שלהם נהוג להוסיף מים, וחומרים נוספים בהתאם להחלטת היצרן", מסביר ד"ר יוחנן ערבות, טכנולוג מזון.

"הדבר היחיד שהייתי ממליצה להקפיד עליו כאשר קונים חלב, זה לקנות מוצר המועשר בוויטמין D. זאת מאחר שהפרות בישראל גדלות ברפתות מוצלות, מה שמונע מהן לפתח מספיק מהוויטמין החשוב הזה, שבין היתר אחראי על תקינות מערכת החיסון שלנו", מוסיפה רונית דוידוביץ, טכנולוגית מזון בכירה ויועצת לתעשיית המזון בארץ.