מדינה קטנה, יוזמה גדולה: מהפכת הבריאות הדיגיטלית בישראל

ישראל היא אינה עוד מעצמת הייטק בלבד, אלא מנסה ליצור מציאות חדשה גם בעולם הבריאות באמצעות 'מהפכת הבריאות הדיגיטלית': "פתרונות בריאות דיגיטליים המוכוונים אישית למטופלים הופכים את המטופל לשחקן פעיל במניעת מחלות, טיפול במחלות ובקידום הבריאות הכוללת"

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 06/08/2017


מדינת ישראל נחשבת מזה שנים למעצמת הייטק, כשהאמרה "המוח היהודי ממציא לנו פטנטים" הוא אינה עוד בגדר קלישאה ריקה מתוכן, כי אם מציאות שהולכת ומתפתחת לנגד עיננו. היכולת הטכנולוגית, היוזמה והרצון ליצור מציאות חדשה איחדו את אנשי הטכנולוגיה עם אנשי הרפואה, ויצרו מערכת שעתידה לשלב את עולם הרפואה בעולם הדיגיטל. התחום החדש והחם בעולם הרפואה הוא עולם הבריאות הדיגיטלית וה- Digital Health.


"'בריאות' ו'בריאות דיגיטלית' הם מושגים רחבים וחופפים, ולכן קשה לדעת מהו הנפח שתופסת היום הבריאות הדיגיטלית מסך עולם הבריאות כולו. עם זאת ברור שחדירת הטלפונים החכמים, שירותי הענן ויכולות עיבוד big data יצרו מהפיכה בתחום הבריאות, ואני צופה שבעשור הקרוב נראה עליה בכמות של ביקורי הרופא הוירטואליים בשילוב עם מכשירים לאבחון ביתי", אומר ארז גביש, יזם בתחום המכשור הרפואי ומייסד משותף ומנכ״ל חברת 2breathe. גביש מתייחס למהפיכת ה- eHealth שעתידה, לדעת רבים, לחסל אט אט את הרפואה הישנה בצורת "מפגש בין-אישי" ולהפוך אותה לרפואה דיגיטלית, מה שיתן מענה לקשיי נגישות, אי-שוויון וקושי במעקב ארוך טווח. 



בתמונה: ארז גביש, יזם בתחום המכשור הרפואי ומייסד משותף ומנכ״ל חברת 2Breath



לדברי גביש, מהפיכת הבריאות הדיגיטלית עשויה להביא את חברות התרופות להרחיב את סל המוצרים שלהן מתרופות קונבנציונליות בלבד לפתרונות אחסון מידע ותכניות מעקב דיגיטלי אחר מדדי בריאות שונים. "כך למעשה, יציעו חברות התרופות טיפול שלם יותר, שלא רק 'מרפא' אלא גם 'עוקב'. התקווה שלי היא שהטכנולוגיה תאפשר למערכות הבריאות להפנות משאבים גדולים יותר לחקר ומניעה של מחלות".



בעשור הקרוב נראה עליה בכמות ביקרוי הרופא הוירטואליים בשילוב עם מכשירים לאבחון ביתי 



"חברות ישראליות נמצאות בחזית התעשיה הבין-לאומית"

"בריאות דיגיטלית" היא תחום רחב שכולל בתוכו גם את הענף המחקרי, הענף הרגולטורי והשוק הפרטי. המגמות האחרונות בתחום ה- eHealth מתמקדות בפיתוח טכנולוגיות המיועדות לשיפור הבריאות בדרכים שנחקרו והוכחו כיעילות: דוגמה לאחת השיטות היא איסוף נתונים על רמות הגלוקוז, איכות שינה ומשך הפעילות הגופנית של החולה ושיתוף הנתונים עם מי שאחראי על בריאותו (רופא, אחות בקהילה ואפילו פיזיותרפיסט). זוהי למעשה סוג של "רפואה מותאמת אישית" עם דגש על "מניעה", ובאופן מפתיע דווקא חברות הביטוח הן אלו שתומכות ומממנות חלק גדול מהמחקרים הללו. לפי הדיעה הרווחת, השקעה במניעה של מחלות (גם כשאינה כרוכה בחדירה לפרטיות של המטופל) טומנת בחובה חיסכון כספי למערכת וחיסכון בסבל לחולה ומשפחתו. 


ג'ושוע קיי, ראש מערך הבריאות במשרד עורכי הדין DLA Piper (משרד עורכי הדין הגלובלי הגדול בעולם), ביקר לאחרונה בישראל ואף הרצה בכנס ""Digital Health שנערך בשיתוף משרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות'. כעו"ד שעוסק בפיתוח של מודלים עסקיים בתחום הבריאות, קיי העיד כי "ישראל הוכיחה מעל לכל ספק שהיא מדינה חדשנית, שאמון המשקיעים וצמיחת ההון של חברות בה גדלים משנה לשנה". 




בתמונה: ג'ושוע קיי, ראש מערך הבריאות במשרד עורכי הדין DLA Piper



"חברות מתחום הבריאות הדיגיטלית בישראל הפכו מזמן לשחקניות משמעותיות בשוק הבין-לאומי", מוספיה עו"ד יוכבד נובוגרודר-שושן, שותפה במשרד יגאל ארנון ושות' שאף היא הרצתה בכנס. לדבריה, "אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של חברות בינלאומיות שמביעות ענין בשוק המקומי. כך למשל, חברת Samsung Runway , משתפת פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות, וחממת הטכנולוגיה הרפואית MindUp שמנוהלת על ידי Medtronic, IBM ועוד נמצאת בשיתוף פעולה עם המרכז הרפואי רמב"ם. 


לדברי עו"ד קיי, חברות ישראליות השפיעו במיוחד בתחומים של העצמת המטופל הבודד: פיתוח טכנולוגיות סלולריות למשל, המאפשרות לחולים לנצל את הטלפונים החכמים שלהם ככלי מעקב וניהול אישי, מסייעות לא רק בשיפור הסימפטומים ממחלה בודדת אלא גם בשיפור כולל של איכות החיים, תוך מתן "תחושת מסוגלות" שתסייע בהתמודדות הנפשית של החולה.



קראו עוד: רופא במרחק נגיעת מסך: הכל על טלרפואה



משרד הבריאות מציג: התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית

במשרד הבריאות מתגאים בצאתה לדרך של "התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית" ומקווים שהתכנית תתרום לצמיחה כלכלית, צמצום הפערים והפיכת הממשל לחכם, מהיר, ידידותי לאזרח ומוביל עולמי בתחום הדיגיטלי. מזה מספר שנים המשרד מקדם הקמה של תשתיות שיביאו לקידום הטיפול המותאם אישית, קידום בריאות, מניעת חולי ושיפור התקשורת בין משרד הבריאות לגורמים רפואיים אחרים. בין ההישגים של המשרד ניתן למנות את שיפור השירות וקיצור התורים בחדרי המיון, שיפור הרצף הטיפולי (מדינת ישראל היא בין המדינות המתקדמות בעולם בשיתוף מידע בין מטפלים) וקיצור הזמן לקבלת הרישיונות לעיסוק ברפואה. על פי משרד הבריאות - מימוש הפוטנציאל הישראלי בתחום ההייטק מביא כבר היום לשיפור הבריאות ואיכות החיים של תושבי ישראל. 


בהקשר הזה מציינת עו"ד נובוגרודר-שושן את הצהרת שר הבריאות מתחילת השנה, ולפיה בכוונתו לקדם מהלך שיאפשר לכל אזרח להוציא כרטיס אישי, שיכלול פרטים רפואיים כגון תרופות, בדיקות דימות וטיפולי שיניים. מטרת המהלך היא שיתוף פעולה בין כל בתי החולים וקופות החולים, והוא אפשרי רק בעזרת הירתמות של אנשי טכנולוגיה לגורמים רפואיים.




בתמונה: עו"ד יוכבד נובוגרודר-שושן, שותפה במשרד יגאל ארנון ושות'



לאור הביקורת הגוברת על פרויקטים דומים, דוגמת המאגר הביומטרי בהובלת משרד הפנים, אדם עלול לתהות לגבי ההשלכות של דיגיטציה במערכת הבריאות, והאם מדובר בהכרח בדבר חיובי? על פי עו"ד נובוגרודר-שושן "היתרון המרכזי במתן פתרונות בריאות דיגיטליים המוכוונים אישית למטופלים  הוא הפיכת המטופל לעצמאי, העצמה של המטופל והפיכה שלו לשחקן פעיל במניעת מחלות, טיפול במחלות ובקידום הבריאות הכוללת". נובוגרודר-שושן מוסיפה כי "פתרונות כאלה עשויים להקטין את אי השוויון ולאפשר טיפול באוכלוסיות שכיום אינן מקבלות טיפול מיטבי, כגון תושבים בפריפריה, נכים ואנשים עם גישה מוגבלת לשירותי בריאות".


ומה עם האתגרים? עו"ד נובוגרודר-שושן מסכימה (מניסיון אישי – אביה הוא רופא) ש"האתגר של שירותי הבריאות הדיגיטליים הוא בניסיון לשפר את רמת הטיפול תוך שמירה על המרכיבים הבסיסיים של שירותי הבריאות המסורתיים, כמו היחס וההיכרות האישית בין הרופא לחולה".  



יזם בתחום הבריאות? אלה הקשיים העומדים בפניך

כיזם בתחום האביזרים הרפואיים, ארז גביש מכיר מקרוב את הקשיים העומדים בפני יזם בתחום טכנולוגיית הבריאות בישראל. "האתגרים המרכזיים ליזם משתנים לפי תחום הבריאות הספציפי: מכשור רפואי, חומרה, אפליקציות בריאות או שירותי בריאות שונים".


לדברי גביש, האתגר המרכזי ליזם בתחום המכשור הרפואי הוא השנים הרבות הנדרשות לצורך כניסה והטמעה בשוק, במיוחד כשמדובר במוצר חדשני שלא היה מוכר לפני כן. "הדרישה לניסויים קליניים והרגולציה הסבוכה הם החסמים העיקריים", אומר גביש ומוסיף כי "במקרים רבים, מוצר חדשני דורש גם "חינוך מחדש" והכשרה של רופאים וצוות פרא-רפואי, מה שעלול להאריך את זמן ההטמעה עד לעשור שלם ולהגדיל את ההוצאות הכספיות בהתאם".


בהקשר זה מציינת עו"ד נובוגרודר-שושן כי "מצד אחד ובניגוד לטכנולוגיות אחרות, טכנולוגיות דיגיטליות דורשות בדרך-כלל השקעה נמוכה יחסית על מנת להגיע לשלבים מתקדמים של פיתוח מוצר. מן הצד השני – יש לפעול כבר מההתחלה כדי לתת מענה לשאלות אתיות בתחום ההגנה על הפרטיות ושיתוף המידע עם גורמים שאינם מורשים, במיוחד בנושא רגיש כמו פרטים רפואיים חסויים". 


עו"ד ג'ושוע קיי תורם מניסיונו בזירה הבין-לאומית, ואומר כי אחת הטעויות הנפוצות שנעשית השכֶּׅם והערב על ידי חברות מתחום הטכנולוגיה הרפואית היא חוסר היכולת להבין מה המערכת רוצה או צריכה. "ברוב הפעמים, ההצלחה של פרויקט היא תוצאה של שיתוף פעולה מוקדם עם גורם במערכת הבריאות, שיכול להצביע על הצרכים האמיתיים שקיימים במערכת", אומר קיי. 



בריאות דיגיטלית בעתיד – כך תיראה מערכת הבריאות בישראל בעוד 10 שנים

"ישראל היא חלק ממגמה עולמית של הטיית הפוקוס מפתרונות קליניים (המיועדים לרופאים או לבתי חולים) לטובת פתרונות אינדיבידואליים, כגון אמצעים לבישים" אומרת עו"ד נובוגרודר-שושן, ומוסיפה כי "תחום ה-Medical Analytics  או 'ניתוח נתונים רפואיים', מתחיל למלא תפקיד משמעותי באבחון ובטיפול, וחברות ישראליות, כולל מוסדות מחקר אקדמיים, לוקחים חלק פעיל ומרכזי בזה". 

"אנו נמצאים בנקודת מפנה בכל הקשור לתלות בין הפרקטיקה הרפואית והטכנולוגיה", מדגיש עו"ד ג'ושוע קיי. מטופלים, חברות ביטוח, רופאים ובתי חולים מסתמכים יותר ויותר על טכנולוגיות דיגיטליות כדי לשפר את תהליך קבלת ההחלטות בכל הנוגע לטיפול ומימון שירותי בריאות. קיי מוסיף כי טכנולוגיות חדשות, במיוחד בתחום הריצוף המולקולרי והטיפול המותאם גנטית, יאפשרו טיפולים בהתאמה אישית עם אחוזי הצלחה גבוהים יותר ושיעורים קטנים יותר של תופעות לוואי או טעויות. 

ומה קורה עם החינוך של הרופאים בעתיד? "חינוך הדור הבא של רופאים ישים דגש על השימוש בטכנולוגיות חדשות ועל מתן שירותי רפואה אישיים", אומר עו"ד קיי, ועו"ד נובוגרודר-שושן מסכמת: "אני מקווה שהרפואה הדיגיטלית תשולב באופן שיעצים את המטופלים ויאפשר להם למלא תפקיד פעיל בבריאותם, ובכך לשפר את רמת הטיפול הכוללת. לסטודנטים של היום – הרופאים של העתיד – יש תפקיד מפתח בחזון הזה".



פורום ייעוץ תרופתי

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • belviq
  • dora
  • 20/05/2019 14:37
  • אני בת56 שוקלת82 מזה שנה מנסה לרזות ולא מצליחה לפניי חודשיים התחלתי להשתמש בכדורי בלויק פעמיים ביום ולא סותם תיאבון ולא ירדתי במשקל האם להמשיך או להפסיק

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מעבר בין גלולות הנקה
  • נויה
  • 17/05/2019 09:30
  • אני 9 חודשים לאחר לידה. התחלתי לקחת גלולות סרזט ובשל מחסור עברתי לגלולות דיאמילה. האם אני יכולה לחזור שוב לסרזט בלי בעיה? או לקחת ולהמתין שבוע עד קיום היחסים?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • "דואודרט"- 2 שאלות
  • אלחנן
  • 16/05/2019 22:54
  • אני משתמש ב"דואודרט" כשבוע ובשלושת הימים האחרונים מרגיש טעם מר ומתכתי בפה עם כל אוכל. 1.האם זה יכול להיות מהתרופה הנ"ל ? 2.שאלה נוספת: על האריזה מצוין שהתרופה הנ"ל בתוקף 06/2019. האם עד התאריך הזה התרופה אפקטיבית?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ