התינוק חולה כל שבוע? כל המידע להורים הטריים [מדריך]

אין ספק: השנה הראשונה של הילד במסגרת של גן ילדים, אינה פשוטה עבורו. עליו להתמודד עם חוויות שאינן מוכרות לו, הרגלים חדשים ופנים זרות. גם מערכת החיסון שלו צפויה להתמודד עם אתגרים, שבסופו של דבר מסייעים להתפתחותה ולחיזוקה. מ

"באופן כללי, תינוק בריא נולד כאשר הוא מצויד במערכת חיסון ראשונית המגנה עליו בתקופה שלאחר הלידה", מסבירה ד"ר נופר מרכוס, מומחית לאימונולוגיה ב"מרכז שניידר לילדים". "מדובר במערכת פשוטה, אשר בשלב מוקדם זה אינה משוכללת מספיק כדי להתמודד בצורה מדויקת עם מזהמים, ואינה מזהה חיידקים או וירוסים ספציפיים. עם זאת, היא יודעת לזהות וירוס שחדר לגוף, חיידק או פטריה ואז מתמודדת איתם כמיטב יכולתה. בזמן העובר עד שהתפתחות מערכת החיסון המשוכללת, משלימים את החסר גם הנוגדנים של האם, העוברים דרך השלייה ומהווים מעין  'צידה לדרך' עם לידתו של התינוק. אלה מגנים עליו בתקופה הראשונה לחיים".

לדברי ד"ר מרכוס, אותם נוגדנים המועברים על ידי האם מתכלים בתוך כחצי שנה, ובשלב זה התינוק אמור להתחיל לייצר אותם בעצמו. "במהלך תקופה זו, התינוק חשוף יותר למחלות ולזיהומים, כיוון שטרם הספיק לפתח מערכת חיסון איתנה שתגן עליו בצורה אופטימלית. ההתפתחות אורכת בין שנה לשנתיים, ולמעשה מבשילה בגיל שנתיים, כאשר רוב חלקיה כבר מתפקדים בצורה טובה".

מה עשוי להחליש את המערכת החיסונית ?

ובכל זאת, נראה כי פעוטות מסוימים נוטים לחלות יותר מאחרים. לדברי ד"ר מרכוס העניין נובע ממספר סיבות: "נתחיל מהעובדה שחלקנו התברכנו במערכת חיסון טובה יותר מאחרים, כלומר מדובר בעניין גנטי. חשוב לציין שאחד החלקים הכי חשובים של מערכת החיסון הוא שלב ה"חומה" שחוסם לראשונה את המזהמים מלחדור לגוף, הכולל את העור שלנו והרירית של מערכת העיכול שלנו. פגיעה בשלמות העור והרירית ושינוי אוכלוסיית החיידקים הטובים בה על ידי פעולות או הליכים כגון ניתוח קיסרי או טיפול אנטיביוטי, עלולים לערער אותם ולפגוע בפעולתם החשובה. 

בהקשר זה אפשר לציין גם מחקרים הטוענים כי הנקה עשויה לעזור, שכן הרכבו התזונתי של חלב אם מכיל נוגדנים ומסייע לשיפור פעילותה התקינה של מערכת החיסון".

קראו עוד: דלקות אוזניים בילדים ותינוקות: כל הסוגים, התסמינים ודרכי הטיפול

התאקלמות בגן: מה קורה בגוף הילד בכניסתו לגן?

הפעוט נכנס למסגרת ונדמה לכם שהוא יותר בבית מאשר בגן או במשפחתון? ד"ר מרכוס מסבירה שלמרות שמדובר בתהליך המקשה על הילד ועל תפקוד המשפחה, זהו תהליך טבעי ונורמלי: "הגן הוא מקום לא הגייני. כמעט כל צעצוע נגוע בהפרשות ובזיהומים, הילדים תוחבים ידיים ונוגעים אחד בשני ללא הרף. עבודות שנעשו בנושא מראות שכאשר פעוט נכנס למעון הוא מושפע, בין היתר, מחיידקים עמידים של מישהו אחר. העובדה הזאת גורמת לתהליך הכניסה למעון להיות מלווה בימי מחלה רבים, הנובעת מווירוסים ומחיידקים".

גם מספר הילדים הכללי במשפחתון הוא חלק מהבעיה לדברי הד"ר: "ככל שיש יותר ילדים, כך גדלה החשיפה למזהמים שונים והילד חשוף יותר למחלות. כמו כן, בגנים רבים הצוותים לא תמיד מקפידים על תנאי היגיינה נאותים, אינם שוטפים ידיים ואינם מקפידים על אוורור החדרים, והעניין הופך את המקום לכר פורה אחד גדול להתפתחות חיידקים ווירוסים".

מערכת החיסון של הילד צפויה להתמודד עם אתגרים, שבסופו של דבר מסייעים להתפתחותה ולחיזוקה

מה שלא הורג באמת מחשל?

"כשפעוט בגיל כזה חולה אחת לחודש בממוצע, כל מה שניתן לעשות לדברי ד"ר מרכוס, זה בעיקר להציע לו הרבה נוזלים ומנוחה, ולהבין שזוהי הדרך הטבעית של הגוף שלו להתחזק ולהתחשל. עם זאת, כאשר מדובר בילד שהמערכת החיסונית שלו חלשה יותר, הד"ר מציעה לבדוק את העניין: "כאשר מדובר בילד שמערכת החיסון שלו אינה חזקה מספיק, הוא עלול למצוא את עצמו חולה שוב ושוב, מכיוון שווירוסים נוטים 'להתלבש' לפעמים על גוף חלש וחולה וכך הגלגל ממשיך להסתובב. עניין כזה מלווה באי נעימות רבה לילד וגורמת להורים להפסד עצום של ימי עבודה. במקרה כזה, הייתי ממליצה לשקול מסגרת יותר אינטימית אם זה אפשרי או לפנות לאימונולוג – מומחה למערכת החיסון שיוכל לבצע בדיקות נוספות". 

"כדי להבחין בין ילד שאכן יש לו בעיה במערכת החיסון לעומת ילד שפשוט נדבק בווירוסים רבים, רצוי להתייחס לסימנים מחשידים, ביניהם: צורך הילד באשפוז (אפילו אשפוז בודד), טיפול אנטיביוטי בתדירות תכופה, כאשר קיים זיהום מסכן חיים וכו' ", מחדד את הדברים פרופ' אפי בילבסקי, מומחה למחלות זיהומיות ורופא בכיר במחלקת ילדים ב"מרכז שניידר לרפואת ילדים".

קראו עוד: שקד שלישי בילדים: מה הסיכונים ואיך מטפלים?

מחלות ילדים: מתי המחלה הכי מדבקת?

"זמן ההדבקה משתנה ביחס לסוג המזהם, ולכן אין תשובה אחידה לגבי כלל המחלות. למרבה הצער, לעיתים המחלה מדבקת עוד לפני שמבינים שהילד חולה", אומרת ד"ר מרכוס. "במחלות מסוימות השלב הקריטי ביותר להדבקה הוא השלב הראשון להופעתן, כאשר לרוב עדיין אין לילד חום. ברגע שהחום חולף, המחלה כבר פחות מדבקת. מעבר לכך, יש וירוסים, אם כי נדירים יותר, כגון CMV המאופיין בחום ממושך של כשבוע ולעיתים יותר, אשר עלול לדבק במשך שנה שלמה וגם זמן רב אחרי שהילד הבריא. גם ילד שסובל משלשול עלול לדבק במשך מספר שבועות".

חיידק או וירוס: מה ההבדל ביניהם?

"מחלות חיידקיות הן נדירות יחסית בגיל הילדות - זאת לעומת וירוסים ששכיחותם גדולה, זו הסיבה שלרוב לא ממהרים להציע טיפול אנטיביוטי בגיל מוקדם. כאשר ילד בן חצי שנה עד שנתיים סובל למשל מכאב גרון, לא סביר כי מקורו בחיידק סטרפטוקוק, בניגוד למבוגר שסובל מאותה תופעה ואז נדרשת בבדיקה לזיהוי החיידק ולטיפול אנטיביוטי אם המשטח חיובי. עם זאת, כאשר ילד סובל מדלקת אוזניים או מדלקת ריאות, לעיתים יחליט הרופא על טיפול אנטיביוטי, כדי למנוע סיבוכים היכולים להתפתח לסכנת חיים".

מתי לקחת את הילד לרופא?

אם הילד חולה ואתם לא בטוחים שהגיע הזמן לגשת לרופא, כדאי שתקשיבו לעצות הבאות של ד"ר מרכוס: "ראשית, צריך לקחת בחשבון שכאשר ילד שנכנס לראשונה למסגרת, הוא עלול לחלות עד פעם בחודש בממוצע, כאמור, לרוב כתוצאה מווירוס. כל עוד נראה שהוא גדל ומתפתח בהתאם לעקומת גובה – משקל, סביר להניח שמדובר בשלב התפתחותי חיסוני נורמטיבי. לעומת זאת, אם הוא לא מתפתח בקצב הראוי, או אם הוא חולה לעיתים תכופות יותר, נדרש לאשפוזים לעיתים קרובות או סובל מזיהומים מוכחים (ונזקק למנות חוזרות של טיפול אנטיביוטי או לטיפול תוך ורידי), מומלץ לאבחן האם קיימת בעיה במערכת החיסונית ולפנות לאימונולוג מומחה".

5 מצבים בהם חשוב לגשת לייעוץ רפואי

1. כאשר מדובר בתינוקות בחצי השנה הראשונה לחייהם: במקרה כזה לא כדאי לקחת סיכון ויש לגשת למוקד רפואי בכל מקרה של חום או מחלה, בייחוד כשמדובר בחודשיים הראשונים לחיים. שם יוכלו לבצע בדיקות נדרשות כגון בשלילת דלקת קרום המוח ושלילת דלקת בדרכי השתן.

2. כאשר המחלה מלווה בחום במשך 3 ימים ומעלה: מכיוון שהעניין לעיתים עלול להעיד על זיהום חיידקי

3. בכל מצב של אפתיות או אי שיתוף פעולה (גם לאחר שהחום יורד)

4. כאשר המחלה מלווה בפריחה שאינה נעלמת בעת לחיצתה: העניין עלול להעיד על "קדחת הבהרות" ("אם כי מדובר במחלה נדירה", מציין פרופ' בילבסקי), או על מחלה אחרת שעלולה לסכן

5. בכל מקרה של חום מעל 40 מעלות

נזלת: מטרד נפוץ ביותר בתקופת המעבר לגן

אחד המטרדים המעיקים והנפוצים ביותר בתקופת הגן הראשונה הוא הנזלת. ד"ר מרכוס מסבירה שהתופעה נובעת לרוב כתוצאה מהגדלה של פוליפים הממוקמים בסמוך לאף, המפריעים ליכולת ניקוז הנזלת, המתרחשת לרוב כאמור כתוצאה מווירוסים.

"עם זאת, במקרה שהילד נוחר באופן קבוע, כדאי לבדוק את העניין על מנת לשלול בעיות כגון 'שקד שלישי', הגורם להפסקות נשימה בשינה והפקעה בגדילה ובריכוז. כמו כן, נזלת ירוקה מאוד עלולה להעיד על ריבוי חיידקים או על זיהום חיידקי".

המדריך: 5 הנחיות למניעת מחלות בשנה הראשונה בגן

1. שטפו ידיים: מסתבר כי פעולה כל כך פשוטה כמו שטיפת ידיים היא קריטית לצמצום הסיכון להדבק. "זה רלוונטי בעיקר לאנשי צוות הגן, האמורים לשטוף היטב ידיים במים ובסבון לאחר כל החלפת חיתול".

2. תחסנו: "החיסונים הניתנים כיום במסגרת 'טיפת חלב' נועדו להתמודד עם מחלות מסוכנות שחלקן היו גורמות לתמותה בעבר. הורים שאינם מחסנים את ילדיהם מסכנים את כלל האוכלוסייה. למעשה, די באחוזים בודדים של הורים שלא מחסנים כדי להשיב מחלות שנעלמו מהעולם. כך למשל מחלת הפוליו שכמעט נעלמה מהעולם שבה באזורים מסוימים בגלל התעקשותם של הורים שלא לחסן, ובאופן דומה כך גם מגפת החצבת האחרונה באירופה".

3. ניתן למנוע שפעת: אמנם לא ב 100 אחוז, אבל לדברי ד"ר מרכוס בהחלט ניתן לצמצם באופן משמעותי את התפרצות המחלה על ידי חיסון ייעודי. "השפעת היא מחלה קשה שלעיתים כרוכה בסיבוכים עד כדי תמותה. לכן, חשוב בעיקר לחסן ילדים קטנים, המועדים יותר לחלות באופן טבעי, וכן מבוגרים המטפלים בהם העלולים להידבק ולדבק כמו גם חולים מורכבים הנמצאים בסיכון".

4. השתמשו בתרופה רק לפי הוראות המינון: "מינון גבוה מהמותר של תרופות להורדת חום ולשיכוך כאבים, עלול להוביל להרעלה ולפגיעה בכבד". 

5. השתמשו גם בדרכים הבאות כדי להוריד חום: שהייה קצרה באמבט פושר (לא קר ולא חם מידי!) באופן בטיחותי עשויה לעזור, חשוב להימנע מכיסוי הפעוט בשמיכות עבות או בבגדים עבים מידי, הקפידו על שתייה מרובה של מים ואכילת מאכלים כגון בננה המכילה ויטמינים ומינרליים חיוניים או מרק עוף המסייע בהחזרת המלחים ובפתיחת הריריות.

וכמובן, אל תשכחו הרבה חום ואהבה, זה "מתכון בדוק" שתמיד עוזר לעבור את התקופה בשלום.