קנאה יכולה גם להועיל? כך תתמודדו עם קנאה בזוגיות או במשפחה

כשנולד אח קטן, כשמישהו מקבל קידום לפנינו בעבודה או סתם כי הדשא של השכן יותר ירוק: כולנו מקנאים לפעמים. מדוע כל כך קשה לנו להודות ברגש הזה וכיצד ניתן להתמודד עם קנאה המתעוררת בתוך המשפחה? פסיכולוגית מסבירה

כתבה פרסומית
מאת: מיכל הלפרין, מערכת אינפומד


קנאה - בואו נדבר על זה רגע. באופן טבעי, סביר להניח שכולנו נחוש את הרגש הזה בשלב כזה או אחר במהלך החיים. ובכל זאת – לא תמיד פשוט להודות שאנחנו מקנאים. מה יש בתחושות הללו שגורם לנו להתבייש בהן ואיך מתמודדים עם העניין בתוך המשפחה? שוחחנו על העניין עם עדי שמיע- עצמון, פסיכולוגית קלינית במכון להתפתחות הילד ב"מרכז שניידר לרפואת ילדים".


"קנאה היא רגש אוניברסלי וראשוני אותו אנו חווים מגיל מוקדם", מסבירה שמיע-עצמון. "הוא לרוב מתעורר כשאנחנו חשים מאוימים על ידי אחר או כאשר נדמה לנו שמשהו עומד להילקח מאתנו.


למעשה, מדובר באחד הרגשות העוצמתיים ביותר וגם, השכיחים ביותר. הוא משפיע על תהליכי עיבוד המידע שלנו ומשליך על תפיסתנו העצמית ועולמנו הרגשי ".


ובכל זאת, רבים מאתנו מתקשים לדבר על הרגש הזה, וזה ההסבר לדברי שמיע- עצמון: "לרוב הקנאה נתפסת כרגש שלילי, המקושר לחוויות של חוסר בטחון או לתחושת נחיתות, כאשר המסר החברתי הוא לרוב - קנאה היא רגש שיש לדכא ולהסתיר. לכן, פעמים רבות מתעוררת בנו תחושת בושה ואשמה על כך שאנו חשים כך. עם זאת, ניתן וחשוב לראות בקנאה גם רגש העשוי להוות כוח מניע, וכן להבין כי אם ניתן לו מקום בחיינו הרגשיים, נברר את מקורו ואת מושא הקנאה, נוכל גם לצמוח ולהתפתח בזכותו מבחינה רגשית. 



הכל מתחיל בפרויד

שמיע – עצמון מסבירה שזיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה התייחס לנושא רגש הקנאה במשפחה: לפי גרסתו, רגש זה, מתעורר באופן טבעי כבר במהלך הילדות, כאשר הילד למעשה 'מתחרה' על אהבת ההורה מהמין השני, עם דמות הורית שניה. ואכן, לא נדיר לשמוע ילדות שאומרות שהן 'מאוהבות' באביהן והיו רוצות להתחתן אתו או ההפך – סיפורי אהבה רומנטית כביכול בין אימהות לבנים שכיחים מאוד בדמיונם של ילדים, ומבטאים את המאבק המדומיין עם האב על מקומם בקשר עם אמם בסולם האהבה המשפחתית.


גם מלני קליין, תלמידתו של פרויד, התייחסה בפירוט לתופעת הקנאה, והדגישה את חשיבות יחסיו המוקדמים של התינוק עם אמו בשנת החיים הראשונה, כזמן בו הוא חווה לראשונה את רגש הקנאה באופן חזק ועוצמתי ולומד לווסת ולהשלים אתו בהדרגה. ובאופן ספציפי יותר, לשיטתה של קליין - התינוק חש חסר שליטה ונתון לחסדי אמו אשר מחזיקה בידה את כל מה שהוא רוצה באמצעות שדה. לעיתים הוא עשוי להגיב אף בתוקפנות  כלפי שד האם, המבטאת את קנאתו בשליטתה, מסבירה שמיע- עצמון. 




קנאה נתפסת לרוב כרגש שלילי, המקושר לתחושת חוסר ביטחון או נחיתות 



הטובה והמכוערת: סוגי הקנאה

שמיע – עצמון מסבירה שנהוג להתייחס לשני היבטים מרכזיים של קנאה: כזו המיוחסת כלפי אדם אחר, אשר לרוב מתעוררת כמישהו נתפס כמאיים לקחת או לפגוע בדבר השייך לנו או כזה שהיינו רוצים -  כדוגמת אובדן אהבת ההורה, בן זוג, תפקיד בעבודה וכדומה. 


סוג אחר של קנאה מתעורר כשאנחנו מעוניינים במשהו כגון תכונה, רכוש או קשר שלמישהו אחר יש. לרוב העניין מלווה בתחושת נחיתות ביחס לאחר ולפעמים מעורר את הרצון להרוס או לקחת ממנו את הדבר אותו היינו מעוניינים לשייך או להשיג לעצמנו. במצבים קיצוניים הדבר עשוי אף להוביל לפגיעה פיזית במושא הקנאה מתוך רצון למנוע מצב שבו מושא הקנאה בעצמו שייך למישהו אחר.


שמיע- עצמון  מסבירה שלהבדיל ממצבים הרסניים כאלה, הקנאה עשויה כאמור להיות  דווקא הזדמנות משמעותית להתמודד עם דברים מהותיים בחיינו: "כשאנחנו מזהים את מקור הרגשות שלנו, קל לנו יותר גם לטפל בהם. תחושת חוסר ביטחון במקום העבודה או בזוגיות, עשויה לעודד את האדם להעמיק בברור תחושותיו ולטפל בהם. לעיתים, קנאה מהווה חלון הזדמנויות המאפשר הצצה לתוך נפשנו, ואם נדע לנתב אותה למקומות הנכונים, נוכל להתפתח והתקדם גם בזכותה.  . 


כאשר אדם מזהה כי הוא מקנא באחר, בתכונות או בהתנהגויות מסוימות שהיה מעוניין להשיג בעצמו,  הרי שזו הזדמנות עבורו להכיר את עולמו הפנימי טוב יותר: מה היה רוצה עבור עצמו, לאן היה מעוניין להגיע, מה היה מעוניין לעשות אחרת בחייו ומה חשוב לו. כך יוכל לנצל את העניין לטובת למידה ושיפור מיומנויות או תכונות שחשובות לו בעצמו. בצורה זו, רגש הקנאה משמש כזרז בידי המקנא. 



קנאה בין אחים: גם במשפחות הכי טובות

כל הורה לילדים מכיר את הסיטואציה: אח נוסף מצטרף למשפחה והשמחה רבה, בכל המובנים. הילד הבכור שעד כה היה מרכז תשומת הלב בבית, מבין שכללי המשחק השתנו ובאופן טבעי, הוא לא תמיד מקבל את העובדה הזאת באהבה. שמיע- עצמון מסבירה כמה חשוב לאפשר לילד לבטא את רגשותיו, גם את השליליים ביניהם, ולא לנסות לטאטא אותם מתחת לשטיח: "בד"כ כשיש משפחה הכוללת מספר ילדים, גם הקנאה תהיה נוכחת בבית. המסר העיקרי שחשוב להעביר לילדים בנושא הזה הוא שמדובר ברגש טבעי ונורמלי שיש לו מקום ושניתן להביע ולדבר עליו ללא חשש. 


בנוסף, פעמים רבות, הורים יוצאים מגדרם כדי שהילד חלילה לא יחווה רגש כזה, ועושים כל שביכולתם על מנת לפצות אותו בדרכים שונות. שמיע- עצמון מסבירה שלרוב תהיה זו טעות לנהוג כך: הורים רבים שואפים להרמוניה בבית, אך דווקא סיטואציות בהן מתעוררים מאבקים וכאשר עולה קנאה בין אחים, הן ההזדמנות של הילד להתמודד עם הרגש הזה במגרש הביתי שלו, במקום הבטוח והנעים ביותר עבורו. במקום לומר משפטים כמו 'אתה לא צריך לקנא', חשוב לשוחח עם הילד על תחושת הקנאה מבלי לשפוט את הרגש כשלילי או מאיים. חשוב להסביר שזה בסדר לחוש כך במצבים מסוימים, ואף לנסות ולזהות יחד אתו מתי הוא מתעורר בדרך כלל ומה אפשר לעשות כשמרגישים כך. חשוב להבין כי לרוב לצד רגש הקנאה בין אחים, מתקיימים במקביל גם רגשות של דאגה לזולת ואהבה, וכי ביטויי קנאה בין אחים אינם מלמדים בהכרח על יחס לא הוגן מצד ההורים, או על יחסים לא טובים בין האחים. 


שמיע -עצמון מסבירה את חשיבות הדיאלוג עם הילד: "חשוב להבין במה הוא בדיוק מקנא ולשמוע את הדברים מפיו. אין צורך להיכנס לבהלה כאשר הוא אומר משפטים כמו 'אני שונא את האח החדש', כי עצם העובדה שהילד מבטא אותם, מעידה על כך שהוא חש בנוח לבטא את רגשותיו וזה בהחלט חיובי. מעבר לכך, על מנת לתת לגיטימציה לרגש מסוג זה, אפשר לשתף את הילד ולספר לו על מצבים שבהם ההורים מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות דומות בחיים שלהם בהווה או בעבר.


לצד זה, חשוב להימנע מהשוואת אחים ומהענקת תארים כגון 'אתה הכי יפה, הכי חכם, אני הכי אוהב אותך', מאחר שהם עלולים לעודד את תחושת ההשוואה והתחרותיות ולהותיר את הרושם  שיש רק מקום עבור ילד אחד על הפודיום.


מעבר לכך, חשוב לתת לילד הזדמנות להתמודד עם הרגש גם במצבים שבהם נדרש להעניק תשומת לב רבה יותר לילד אחר. אפשר להסביר לו שלפעמים אתם יותר איתו ולפעמים עם ילד אחר שיש לו צורך שונה משלו, כמו למשל במצב שבו מגיח תינוק חדש לעולם.


"רוב הילדים ידרשו תשומת לב שלילית כאשר הם מקנאים", מוסיפה נטע לוי, מאמנת אישית, מנחת קבוצות ומרצה לאורח חיים מיטבי לילדים ונוער. " זה יכול להתבטא במרדנות, בכעס ואגרסיביות. לעומתם, ילדים אחרים יעדיפו להסתגר או יבטאו זאת על ידי רגרסיה בתחום מסוים בחייהם, למשל חזרה להרגל של מוצץ או קשיי הרדמות בלילה. חשוב לדבר עם הילד באופן ברור על רגשותיו. משפטים כגון: אני רואה שאתה כועס. 'איך אני יכולה לעזור?' או 'מה אתה מבקש ממני?', יכולים לסייע לו לבטא את תחושותיו וגם להבין שיש מי שמקשיב לו. תופתעו לגלות שלעיתים כל מה שהילד זקוק לו זה חיבוק. ברגע שהוא ירגיש שמקשיבים לו, הוא ימנף את תחושת הקנאה לחוויית פרגון ולקיחת אחריות.


שמיע- עצמון מציינת שלצד המלצות אלה חשוב להעביר גם מסרים ברורים ועקביים ביחס לאופן שבוא אפשר לבטא את הקנאה ולשים גבול בכל הנוגע לפגיעה באחר או הרס של השייך לו:"חשוב לעודד שיתוף ופרגון הדדי, אפשר למשל לאפשר לילד הגדול לסייע במשימות קטנות שקשורות לאח הקטן, כגון נדנוד מיטה, הרגעה וליטוף או הבאת מוצץ.


כשילד אחד חוגג יומולדת למשל, אפשר להכין את האח השני ולהסביר לו שהיום החוגג צפוי לקבל הרבה מתנות, ושגם הוא יחגוג בבוא העת. 


ומה עושים כשהילד מסתגר ולא מביע את תחושותיו? "חשוב  תמיד לדבר באופן פתוח על הילדים ו'לשים את רגשות הקנאה על השולחן'. חשוב לבחון כיצד הוא מגיב לדברים ולעודד אותו לדבר על רגשותיו בצורה פתוחה ולא שיפוטית. גם ספרי ילדים שעוסקים בנושא עשויים לסייע רבות בעניין ולאפשר פתח לשיחה בנושא".


ושוב, שמיע- עצמון מדגישה כי חשוב לאפשר לילדים לחוות תחרות, קנאה ותחושות שלא תמיד קל להתמודד איתן, וכל זה בזירה הכי בריאה שיש. תפקידינו ההורי אינו למנוע מהם להרגיש את תחושת הקנאה, אלא לצייד אותם בכלים כיצד יוכלו להתמודד ולשאת רגש זה, כמו רגשות אחרים עמם יתמודדו במהלך חייהם, בבית ומחוצה לו. 



מתי כדאי להתייעץ עם מומחה?

שמיע- עצמון מסבירה כי במצבים בהם הקנאה של אחד הילדים באחיו תופיע באופן תדיר וטורדני, כמעט בכל היבטי הקשר של היחסים עם האח, לצד מעט גילויי רגשות מסוג אחר,  יש מקום לחשוב ולטפל במצב היחסים בבית. כמו כן, חשוב לזהות מצבים בהם החוויה העיקרית שמלווה את הילד היא חוויית קיפוח וקנאה, כאשר מופיעה תוקפנות כלפי האח או תוקפנות עצמית. גם כאשר הילד מעביר רגשות של קנאה מהבית לסביבה החיצונית וחש מקופח ומקנא גם בחבריו, (עד כדי שהדבר פוגע ביכולתו לשחק וליצור קשר תקין עם בני גילו), יש מקום להתייעץ עם גורם מוסמך".



בין בני זוג

גם כשמדובר במערכת זוגית, שמיע – עצמון מציינת שקנאה היא רגש טבעי ולגיטימי: "דווקא בהיבט הרומנטי, היעדר קנאה עשוי להעיד על אדישות או על חוסר אכפתיות מצד בן הזוג, ולכן בדרך כלל כאשר רגש כזה נוכח במערכות יחסים והוא נורמלי ובריא.


פעמים רבות רגש הקנאה יתעורר בעוצמות גבוהות יותר על רקע איום על הזוגיות. איום כזה עשוי להיות מציאותי, כך למשל בן זוג שנחשב לפלרטטן יכול לעורר רגש של קנאה מצד בת הזוג, ומאידך הוא עלול לנבוע מתוך עולמו הפנימי של המקנא. יש אנשים מסוימים שהמבנה האישיותי שלהם מוביל לנטייה גבוהה יותר לתחושות של חשדנות וקנאה ולעיתים הדבר עשוי להיות מלווה גם בקושי לזאת ולווסת רגש זה. 


לדברי שמיע- עצמון במקרים כאלה, רגש הקנאה עלול להשפיע על ההתנהגות שלהם ביחס לסביבה, ובמקרים מסוימים להוביל לתחושות של  כעס, לאובססיביות או ואף לפגיעה בכושר השיפוט שלהם. 


בדומה להתמודדות עם קנאה מסוג אחר במשפחה, שמיע – עצמון מסבירה שגם במקרה שמדובר בבני זוג, שם המשחק הוא תקשורת: חשוב לדבר על הנושא ולא לשמור רגשות מסוג זה בבטן, כי דינם להתעצם ולהפוך פעמים רבות לעיסוק טורדני המוביל לרגשות שליליים , לפגיעה בתפיסת היחסים ובמקרים קיצוניים, אף לפגיעה בתפיסת המציאות. זוגיות, כמו כל קשר בינאישי אחר, מכילה באופן טבעי קנאה, כמו רגשות אחרים כדוגמת כעס ואהבה. 


עם זאת, חשוב לפנות לטיפול כאשר חשים טרודים, כשהדבר פוגע באיכות ובתפקוד היומיומי וכאשר הוא מופיע גם במקומות נוספים כמו למשל במקום העבודה, במהלך יחסים עם חברים וכדומה. 


"זכרו כי בכל אדם קיים 'ילד קטן' שרוצה שיקשיבו לו. התייחסו אל הילד הקטן שבכם, וכשאתם מקנאים, היו קשובים לו. כשבן הזוג מקנא בכם, זכרו שגם בו יש 'ילד קטן' ותנו לכל רגש את המקום הראוי לו", מוסיפה לוי לסיכום.



פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • התאמת סוג טיפול זוגי/המלצה למטפת
  • קיילי
  • 27/04/2018 04:46
  • שלום כולם, אני ובן זוגי במשבר כבר תקופה ארוכה. הבעיה המרכזית היא ביקורתיות יתר מצדו וחוסר הבנה על ההשלכה עלי.. לצד היותי אדם חרדתי ורגיש לנושאים מסויימים. נוצר בינינו נתק עמוק וחוסר תקשורת.. עם זאת אנחנו מעוניינים לנסות כצ'אנס אחרון טיפול. אשמח לעזרתכם בהתאמת סוג טיפול והמלצה על מטפל מבקעת אונו/רמת גן

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, אכן מקווה שמצאתם טיפול זוגי מתאים עבורכם. מצרפת כאן שני קישורים: קישור אחד, מוביל אתכם לכתבה לגבי בחירת מטפל זוגי בצורה נכונה (מהם השיקולים שכדאי לבחון וכדומה). http://www.mishpaha.org.il/index.php/component/content/article/38-general/577-bodkim-before קישור שני מוביל אתכם לאתר של האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. http://www.mishpaha.org.il/ בהמון הצלחה, עדית.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • משבר זוגיות
  • ח.ב
  • 10/06/2018 08:29
  • לאחר זוגיות של חמישים שנה נתגלה שזוגתי התרועעה עם הרבה בחורים בהיותה בת 15 16 ו 17 איני יודע איך להתיחס לזה זה מאד מפריע לי ומציק לי ואני לא יודע מה לעשות האם צריך להתגרש ? בגיל כזה מתקדם

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, תודה ששיתפת את הדילמה שלך, ואת הקושי לקבל את הגילוי. אפשר להבינך: בסופו של דבר, עולות שאלות, לדוגמה: האם הגילוי מצביע על משהו באופיה של אשתי, שלא שמתי לב אליו? אך יכולות גם לעלות שאלות הקשורות בדאגה לה ולקשר, כמו : האם היא עברה תקופה קשה, שהביאה אותה לפתיחות יתר עם בנים? מה עבר על אשתי כנערה, שהביא אותה למצב שאולי זלזלה בכבודה? ועוד ועוד. ממליצה לכם: לכו לטיפול זוגי. זו תהיה הזדמנות לפתוח, להבין, לסגור, לתקן, ולמרות כל השנים - להכיר יותר זה את זה! בהצלחה עדית.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בעיה בזוגיות פרק ב'
  • מזל
  • 16/06/2018 12:57
  • שלום ותודה על העזרה אני בת 45גרושה פלוס שני ילדים בוגרים אחד נשוי טרי עם ילד ואחת לומדת רחוק מהבית ומגיעה אחת לשבועיים לשישי שבת ,היא גרה עם החבר ולומדים ביחד בקרוב מתחתנים ,אני בזוגיות אם אפשר לקרוא לזה זוגיות עם גבר בן 53 כבר שש שנים ,אני נפרדתי ממנו המון פעמים תמיד זו אני שעשיתי את הצעד הזה ,ובכל זאת חוזרת אליו או ביוזמת או ביוזמתו,הרקע לפרידות הם רבות אחת מהם היא שהוא חוזר בתשובה ואני חילונית שבאה מבית דתי אז יש לי רקע ,הבעיה היא שהוא ממש פאנט לגבי הדת לוקח את זה לקיצון מבחינתי כמובן ,שכחתי לציין שאנחנו נפגשים אחת לשבועיים לשישי שבת וזה עוד שאני מגיעה אליו לשבת ,ניסיתי שיבוא אליי לשבתות אך הוא אומר שזה קשה לו זה לא בית הכנסת שלו וכל מיני דברים כאלה אז עוד הבן הגדול גר איתי ואז החבר אמר שלא נעים לו ,הוא גרוש פלוס שניים שאחד מהם בן 26גר איתו ,שזה מקשה עליי מבחינת פרטיות אבל איכשהו מתגברת על זה,הוא בן אדם מאוד וורבלי,אמין וטוב לב ,אך מאוד ייקי ומאוד מסודר בבית עד כדי כך שמכיר על כל דבר שלא מונח במקום אבל התרגלתי לזה ,התרגלתי לזה שבשבת אני לא יכולה לראות טלוויזיה אצלו שזה מאוד קשה לי ,אני בוהה בקירות אצלו או שהולכת לישון ,הוא קורא ספרי תורה ,הסקס בסדר אבל הוא תמיד מתלונן שאנחנו לא נפגשים הרבה וסקס פעם בחודש זה לא זה ,הוא תמיד אבל תמיד בא אליי בטענות ,שכחתי לציין שאני גרתי במרחק עשרים דקות ממנו אבל עברתי לדרום מרחק של חמישים דקות ממנו אז עכשיו גם על זה הוא מתלונן הוא אומר שעדיף לי לבוא אליו יותר כי זה קרוב לי לעבודה וזה נכון אבל לי חשובה הנוחיות שלי הפרטיות שלי (אני סובלת מocd)אני בטיפול תרופתי שלא עושה לי טוב אבל מנסה להתמודד עם זה והחבר יודע שיתפתי אותו בזהלרגע שמחתי הוא קיבל את זה יפה אבל מצד שני אני מקבלת הרצאות איך התרופות מזיקות לי ויש עוד דרכים לטפל בעצמי לעשות הליכות ולאכול בריא וכל מיני,הוא פאנט בקשר לדת ופאנטלגבי בריאות ,ואני ההפך הגמור הוא כל הזמן מרצה לי על זה ועל כמה שאני מזיקה לעצמי אבל זה לא עוזר לו ,טוב לי עם עצמי ,הוא היה מעדיף שאני אבוא אליו כי פעם אחת הוא ניסה לישון אצלי רק פעם אחת בדרום (כשגרתי קרוב הוא בא אבל ממש מעט גם שם היו תירוצים שעדיף שאני יבוא כי הבן גר איתי בזמנו ביחד עם אשתו רק לתקופה של שנה)בקיצור לא משנה הוא מעדיף את הסביבה שלו הוא אומר לך אין ברירה את עברת רחוק אבל לי יש ברירה אני חמש דקות מהעבודה ואת רוצה שאני אסע כל יום שעתיים הלוך ושוב כדי לגור איתך (הצעתי לו שיעבור לגור איתי)אך הוא לא רוצה ,אני לא רוצה לגור איתו כי לא נוח לי שם בגלל הבעיה שלי הocd שמתבטא אצלי בניקיון יתר כפייתי ברמות ממש ממש מוגזמות אז זה ממש סיפור בשבילי להשתמש בשירותים ואמבטיה שלא שלי כמובן שלא נעים לי להגיד לו את זה כי הוא אומר את חושבת שאת נקייה יותר ממני והוא לא מבין שזה נובע מהבעיה שלי אז אין טעם להסביר הוא משחק אותה כאילו מבין אבל תכלס בשטח הוא לא יודע מה אני עוברת ,איך בכלל שיתפתי אותו בבעיה שלי אני לא יודעת ומצטערץ כי הוא לא באמת מבין אותי ,אנחנו שש שנים ביחד ותמיד תמיד אני נפרדתי ממנו לתקופות קצרות של חודש או חודשיים וחזרנו ביוזמת או ביוזמתו ,הוא אומר שהוא אוהב אותי ויודע לדבר יפה אבל הוא לא מפנק ממש לא וזה חסר לי וניסיתי להסביר לו אך זה לא עוזר למשל בימי הולדת הוא אומר לי אני לא יודע מה לקנות ,קחי את האשראי שלי (שזה קורה פעם בשנה )ותיקני לעצמך אנילא נעים לי כביכול לבזבז כי זה לא נקרא מתנה זה משהו אחר לך תפנק את בת זוגך אבל זה לא קורה ,אני לא יכולה להגיד שהוא קמצן כי הוא כן קנה לי מתנה לבית מקרר שזה עזר לי מאוד ,אני עובדת במרכז אבל בכל זאת מעדיפה לנסוע הביתה ולא אליו כי לא נוח שם הבן שלו שם וכשאני רוצה להתקלח אני לא יכולה לצאת מהחדר איך שאני רוצה בקיצור סיפור ,לשישי שבת איכשהו אני מתגברת על זה אבל ניסיתי יותר ימים להיות שם ופשוט אני מחכה בכיליון עיניים לחזור לפינה שלי ,אני רואה שזה גם מה שהוא עושה בעצם הוא רוצה את הפינה שלו הנוחיות שלו ומה איתי ?חושבת שוב להיפרד אבל אין מציאות בחוץ קשה למצוא מישהו אמין ועם לב טוב ,כשעברתי לדרום נפרדתי ממנו ובלי שום קשר גם שגרתי קרוב אליו לא הרגשתי שיש מישהו לידי אני תמיד יודעת להסתדר לבד תמיד כך התרגלתי כבר הנישואים הקודמים בעלי לא עזר לי בכלום הכל עשיתי לבד ואז לא היה לי קשה לקום להתגרש חוץ מהבחינה הכלכלית שזה פגע בי מאוד אבל מתגברים וחיים את היום אין ברירה אני עובדת המון שעות בשביל הפרנסה ,ועוזרת לבת שלי ,בכל זאת סטודנטית ,החבר אומר לי תבואי אצלי כמה שיותר זה יעזור לך מבחינה כלכלית אבל עם כל הקושי הכלכלי שאני נמצאת בו זה לא מספיק עוזר לי כדי ללכת אליו ,הוא תמיד בא אליי בטענה שאני לא משקיעה בזוגיות אבל גם הוא לא ,הוא הבטיח לי שיבוא אליי פעם בשבוע לדרום לישון אצלי אבל זה קרה רק פעם אחת הוא תירוץ את זה שממנו בחמש בבוקר כדי לנסוע למרכז והוא היה מותש באותו יום ,הוא אומר לי יש לי מרחק נסיעה של חמש דקות למה שאני יאריך את זה עדיף שאת תבואי לפה ,החברים שלי פה הקהילה שלי פה ,ולך אין כלום שם *חוץ מאחותי שגרה פה ובזכות זה עברתי לדרום זה דירבן אותי עקב במצב הכלכלי לא יכולתי לגור במרכז אז עברתי לדרום אבל עדיין עובדת במרכז ומסתדרת בנסיעות עם הרכבת ,כל יום אחרי העבודה אני הולכת לאחותי אוכלת אצלה ועוזרת לה בשיעורים עם הילדים ובהסעות כי אין לה רישיון ובעלה עובד בשני עבודות ,אז היא לבד בעצם עובדת והילדים והכל עליה אז אני ממש שמחה לעזור וכמובן שגם לי זה עוזראני מקווה שזה לא נשמע מנצל ,הם ממש שמחים שעברתי קרוב לידם חיכו לזה המון שנים במיוחד אחותי הקטנה אנחנו בקשר הדוק ממש ,אבל אני נמצאת בדילמה מה לעשות אני לא יכולה לנעול את הבית פה ולעבור לגור עם החבר כי לא נוח לי קודם כל ודבר שני הבת שלי מגיעה לשישי שבת פעם בשבועיים אז אני לא אכפה עליה לבוא לחבר שלי כי שם אין מה לעשות אין טלוויזיה ויש מלא איסורים שעליי קיבלתי אבל למה שהבת שלי תסבול מהם אז בשבת שהיא בבית אנחנו ביחד וטוב לי איתה בשבת שהיא לא פה אני נוסעת אליו זה הסידור בעצם ,באמצע השבוע קשה לי ללכת אליו בקיצור מה לעשות הוא לא מבין אותי ,אני גם לא טובה בלה סביר איכשהו הוא תמיד מנצח אותי במילים בהסברים אני נאלמת לידו סליחה על האורך אבל הייתי חייבת לפרוק אני ציכה עזרה אך אין באפשרותי לממן טיפולים פסיכולוגיים ניסיתי וזה הכניס אותי למינוס יותר גדול אז הפסקתי אשמח לעצה מפה ,לפחות אולי מפה תבוא הישועה . תודה רבה וסליחה על האורך

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, תודה ששיתפת את הפורום המחשבותיך. ממש אפשר היה לחוד מחשבה והרגשה, בזו אחר זו, ולעקוב איתך יחד על מה שמתרחש. הדילמה שלך באמת מורכבת, אם הבנתי נכון: האם להחזיק בקשר הזה?, האם הקשר הזה נותן לך את מה שאת צריכה? האם הרווחים גדולים מהמחירים? ועוד ועוד. נשמע שאת מוכנה לעשות הרבה מאד בשביל להחזיק את הקשר, להיות אמא, להיות בת זוג, להמשיך עם כל העשייה סביבך. ובאמת - קשה לענות עבורך ולפני אפשרות של טיפול זוגי, בכל זאת אמליץ בחום על טיפול פרטני. אם יש דוחק כלכלי, כדאי לשקול לקבל טיפול דרך גורמי הרווחה או דרך עמותות המסבסדות ונותנות מחיר מוזל יותר. ישנם מקומות, המכשירים אנשי טיפול בעבודתם, והטיפולים ניתנים במחיר זול יותר מאשר באופן פרטי. המתמחה מקבל הדרכה מאיש מקצוע ותיק, ואת נתמכת גם על ידי המתמחה וגם על ידי המדריך שלו. זה יכול בהחלט לסייע לך. אפשרות נוספת: הזכרת שאת לוקחת טיפול תרופתי. אם את בקשר עם רופא או פסיכיאטר עבור התרופות, אולי הרופא יכול להמליץ לך על איש טיפול טוב, באזורך, במחיר מוזל. כמו שאמרת, יש גם צורך לפרוק קצת ולעשות סדר במחשבות. המון המון הצלחה, עדית.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל