שנה חדשה – החלטות חדשות: הטיפים לשנה מאושרת ובריאה יותר

שנה חדשה היא אחת מנקודות הציון הרבות בה אנו בוחרים לעשות חשבון נפש, להחליט אילו הרגלים אנחנו משאירים מאחור ואילו שינויים אנחנו רוצים לאמץ. אך כמו בכל דבר, כך גם בנוגע להחלטות הקשורות לאורח החיים שלנו – קל יותר להגיד מלעשות: כדי להקל על האתגר – אספנו עבורכם את כל הטיפים לשינוי לשנה החדשה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 04/01/2018


שנה חדשה מעוררת בקרב רבים מאתנו את הצורך לעשות החלטות חשובות בנוגע לשינויים בחיים היומיומיים שלנו. אתם אומרים את המילים לעצמכם ולפעמים גם לאחרים, מתחייבים ונשבעים בכל היקר לכם שהפעם תתמידו בשינוי. אך כשההחלטות הגורליות מגיעות לכדי יישום אנו מבינים שהדברים אינם פשוטים כמו שהם נראים. למה כל כך קשה ליישם החלטות חשובות ואיך אפשר לחולל שינוי מוצלח בחיים? כל הטיפים שיעזרו לכם לפתוח את 2018 – קצת אחרת.



1. שברו הרגלים

הרגלים הם דפוסים שקל מאוד ליצור, אך שינוי עשוי להיות משימה קשה משנראה. מסיבה זו, שבירת הרגלים תפסה חלק נכבד מהמחקר הפסיכולוגי במשך עשורים רבים. מחקר מסוים מצא לדוגמה כי אנשים ששינו את מקום עבודתם, עדין ניסו להגיע אל המיקום החדש באותה הדרך אליה הם רגילים, למרות שמדובר בצורה פחות יעילה שגוזלת זמן רב. בדומה לכך, גם החלטות על אורח החיים עשויות להיות מורכבות יותר ממה שהן נראות. ההבנה המשמעותית ביותר בכל הנוגע לשינוי, היא כי תהיו חייבים לוותר על משהו אחר. בחרתם להצטרף למכון כושר? תצטרכו לפנות לכך זמן ולוותר על דברים אחרים בשגרה, החלטתם להיפרד מהפחמימות? תצטרכו לנהל אחרת את רשימת הקניות ואת התפריט היומי ולמצוא תחליפים להן. כשאתם רוקמים את רשימת ההחלטות שלכם לשנה הבאה, התחילו מלשבור את הדפוסים הקיימים ולייצר לכם חדשים: הציבו לכם יעדים לחיים בריאים יותר ונסו לעמוד בהם לאורך זמן, הקדישו מחשבה לאופן בו ההרגל החדש יוכל להשתלב לכם בכל תחומי החיים – הלכה למעשה. 





2. מצאו תחביב ספורטיבי

מחקרים רבים מתמקדים בתפקיד של פעילות גופנית בחיינו, אך לא רק בכל הנוגע לשמירה על הכושר, אלא גם בקשר שבין פעילות גופנית לבריאות הנפשית. כך לדוגמה, מחקר שבוצע ב- University of British Columbia in Okanagan, Canada מצא כי פעילות גופנית שיפרה את תפיסת הדימוי העצמי של נשים שביצעו אותה בקביעות. האפקט על פי המחקר הוא מידי ואינו תלוי במצב הרוח או ברמת הכושר. יתרה מכך, אינספור מחקרים עדכניים הראו שפעילות גופנית יכולה למתן ואף למנוע דיכאון. אם אתם נאבקים כדי לשמור על מוטיבציה ולהתמיד בריצה או באימון הכוח, תשמחו לדעת שהפתרון הראשון הוא פשוט לעשות מה שהופך אתכם למאושרים, ללא תלות בסוג האימון. מצאו לכם את הענף שמתאים לכם ביותר, כך תוכלו להתמיד שגרת הכושר.






3. הקפידו לישון מספיק

מחקרים רבים שפורסמו בשנת 2017 התמקדו בתפקיד המהותי של השינה בחיינו ובהשפעתה על הבריאות המנטלית והפיזית. שינה, כמו שכולנו יודעים, חשובה לזיכרון והיא מסייעת בשמירה על המוח ותורמת לתפקוד היומיומי. למעשה, הקשר בין השינה לחיים בריאים ומאוזנים יותר הוא מעגלי: מחקר שבוצע ב- University Feinberg School of Medicine in Chicago מצא כי אנשים בעלי מטרות מוגדרות וברורות, זוכים לשינה איכותית ומלאה יותר. 



קראו עוד: אומנות ההקשבה לפעימות הלב: הכל על שיטת המיינדפולנס 



בשנה הקרובה, אל תזלזלו באפקטים שיש לשינה על הבריאות שלכם ופנו זמן בלוח הזמנים למנוחת לילה מספקת ומשקמת, הקפידו על היגיינת שינה, תרגלו מדיטציה לפני שאתם נכנסים למיטה והשאירו את הסמארטפון מחוץ לחדר המיטות. 






4. שמרו על דיאטה מאוזנת 

הטיפ הבא כנראה ברור לכולנו: מה שאנחנו אוכלים משפיע על מצב הרוח שלנו: מחקר שפורסם בתחילת השנה טען כי התמדה בדיאטה המבוססת על פירות וירקות מסייעת בהגברת המוטיבציה ובהעלאת רמות האנרגיה. בנוסף, דיאטה מאוזנת המבוססת בעיקרה על פירות, ירקות, דגים ודגנים מלאים, יכולה לסייע במניעת דיכאון. אך למרבה ההפתעה, גם שוקולד יכול להצטרף לתפריט שלכם לשנה החדשה: מחקר מסוים שפורסם בכתב העת Nutrition Reviews גילה כי קקאו יכול לחולל ניסים בכל הנוגע למצב הרוח שלכם ואפילו לשפר את הביצועים הקוגניטיביים. 






5. פנו זמן לבילוי בחיק הטבע

מחקר שבוצע ב- University of British Columbia הראה כי אנשים שהקדישו זמן בתיעוד פריטים קטנים בטבע ובפענוח האפקט הרגשי הנוצר כתוצאה מבילוי בסביבה ירוקה, היו מאושרים יותר ואף התחשבו יותר באחר. כדי לשפר את החיים שלכם ב-2018 הקפידו לבלות זמן מחוץ לארבעה קירות: תוכלו להתמיד בהליכה יומית בפארק הקרוב, או לצאת לטיולים בסוף השבוע בשלל מקומות על המפה. 





6. היו אדיבים כלפי אחרים, וגם כלפי עצמכם

לבסוף, אבל חשוב לא פחות, כדי להשיג תחושה חזקה יותר של רווחה בחייכם, חשוב להתייחס לאחרים ולעצמכם בחמלה וקבלה. מחקר שבוצע ב- University of Hertfordshire in the U.K.  מצא כי למרות שקבלה עצמית היא הרגל שיכול להוביל לתחושת אושר, רבים מתקשים בו. בנוסף נמצא כי הכרה בחסרונות ובמגבלות, מצמצמת את הסיכוי להנצחתם ומעלה את הסבירות להשלמה עצמית. אהבה וקבלה עצמית בהחלט צריכות להיכנס לרשימת המטרות לשנה החדשה, אך באותו זמן הקפידו גם לקבל את אחר. דאגה לאחרים יכולה לתרום גם היא לתחושת האושר ולמעשה, נדיבות כלפי הזולת נקשרת לתחושת האושר אותה אנו חשים. זכרו להוקיר תודה על האנשים שסובבים אתכם ועל מי שאתם, והשתדלו להתמקד בדרך שלכם ולא להשוות אותה לזו של הקרובים לכם, כך תזכו במערכות יחסים הדדיות וקרובות בחייכם ותרגישו יותר מאושרים ושלמים. 







פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

 עדית רונן סתר

עדית רונן סתר
עדית רונן-סתר הינה מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. את הכשרתה (תואר שני ולימודי הטיפול המשפחתי) עברה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז אלומה. כמו כן, עברה הכשרה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • חוסר משיכה בזוגיות
  • יסמין
  • 19/05/2019 16:38
  • שלום, אני בקשר זוגי במשך שבע שנים, מתוכן נשואה שנה. שנינו בגילאי 30+. יש פער ביני ובין בעלי יחסית מהרגע הראשון - לי מאוד חשוב לדאוג לאיך שאני נראית, מאוד לא מזניחה את עצמי, לא מתה על אימונים אבל נהנת מהתוצאות ולכן מקפידה על תדירות גבוהה של ספורט. אוהבת אוכל וכל מה שקשור אליו אך יודעת לעצור את עצמי כשצריך ויודעת לעמוד בפיתויים. הוא - בדיוק ההיפך, ממש בכל רמח איבריו. אנחנו חברים מאוד מאוד טובים, התקשורת מצויינת, אבל בכל מה שקשור למשיכה - פחות. מבחינתי כמובן. במשך שנים רבות סחבתי אותו לאימונים, עשינו דברים ביחד אבל תמיד הרגיש לי שאם אני לא אזום - הוא לא יעשה שום דבר מיוזמתו. אחרי שנים רבות של טיפולים פסיכולוגיים הצלחתי להניח לו ובאמת להבין שזו אחריות מלאה שלו. מהרגע ששוחרר הרסן - הוא עלה בערך 20 קילו. וזה רק הולך ומחמיר. מיותר לציין שאני מתוסכלת מזה ברמות קשות. נורא קשה לנו לחשוב על פרידה בגלל שאנחנו מסתדרים מצויין, ואין איזה פיצוץ או בגידה, אבל אני בטוחה ב - 99% שאני לא אוכל להיות מאושרת או שלמה עם הקשר הזה אף פעם. ואני בטוחה שגם הוא לא רוצה לחיות חיים של שיפוטיות לגבי כל מה שקשור לאוכל. ועדיין, קיים האחוז הבודד הזה בתוך תוכי שמקווה שיקרה אחרת, שהוא כן ירצה בחיים אחרים בשביל עצמו.. ואז מזכירה לעצמי שאם אחרי כל כך הרבה שנים לא קרה כלום.. כנראה גם לא יקרה.. :( אני חושבת שסוג של התרגלתי לחיים בתסכולים, כי ברגע שאני חושבת שלא אראה אותו יותר, אפילו במחיר של השקט הנפשי שארוויח מכך (ובהחלט גם הוא) - מתכווץ לי הלב, ממש כואב. זה מרגיש כאילו אני צריכה להחליט על איזה איבר בא לי לוותר. ואני כבר מותשת מלבכות, כל כך.. כל סופ"ש מתחיל בשיחות על מה עושים, על זה שאנחנו לא רוצים חיים שכאלה, ובסוף בוכים אחד עם השניה, מתוסכלים מהעובדה שאף אחד לא מסוגל לקום וללכת. אני כל כך אוהבת ומעריכה אותו, הוא ממש אדם נדיר, אוהב, מכיל, מפרגן, לא עוקץ, מייעץ, תומך, תמיד תמיד שם בשבילי.. לא היינו בייעוץ זוגי כי התקשורת בינינו מאוד טובה וכל יועצ.ת שניסיתי לשאול אותה האם יש טעם להגיע - אמרה שאם אנחנו מתקשרים אז אין ממש בשביל מה. מסכן הוא ומסכנה אני. החיים שלנו לא זזים מטר קדימה כי הדבר הזה כל הזמן עוצר אותנו. כל הקשר הזה נע סביב האם הוא עולה במשקל או לא. קשה לי עם המחשבה שאני עוצרת אותו (והוא אותי), שיכול להיות שאם היה עם מישהי אחרת כבר היו לו ילדים בשלב זה של החיים. אני מאוד רוצה לפרק את הקשר, לטובת שנינו, אבל אני לא מסוגלת לתאר כמה זה קשה. יחד עם זאת, אני לא רוצה חיים ללא משיכה ותשוקה. אשמח לעצות איך לעשות את זה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בעיות בזוגיות
  • אני
  • 11/05/2019 20:27
  • שלום רב, אני ובעלי נשואים כשלוש שנים + תינוקת בת חצי שנה. בעלי בן בכור הגדל בבית שהאב לא מתפקד והוא לקח על עצמו את תפקיד המבוגר האחראי. חמתי מקפיצה את בעלי על כל דבר, מהפרטים הקטנים כמו נשרפה לי נורה, תיקח לי את האוטו לטסט ועד ללכת איתה לרופא. חמתי טיפוס קשה לעיגול, יש לה תמיד הערות על כל דבר, היא לא מכבדת בקשות המגיעות ממני הקשורות לילדה, מרשה לעצמה להגיע אלי בלי להודיע, מתקשרת לצרוח על בעלי כאשר לא מקבלת את מבוקשה (לדוגמא שנבוא כל שבוע לארוחת צהריים בשבת) ומכניסה הרבה "רעל" אלינו הביתה. חמתי הקדישה את חייה לטיפול בסבתא וכעת כשהסבתא נפטרה נראה שהיא מחפשת למלא את החלל שנוצר (היא זרקה לי בשבעה שהיא מתכוונת לבוא אלי כמעט כל יום). בעלי אשר לקח על עצמו את תפקיד המבוגר האחראי מצפה ממני למלא את החלל החסר הזה ואני מרגישה כי הציפייה ממני גדולה מידי ולא ראלית. לאחר מחשבות רבות החלטתי שאני מסוגלת להכיל אותה פעמיים בשבוע (היא באה כשבעלי לא בבית) ואמרתי לבעלי שבמידה והיא תרצה לבוא יותר היא מוזמנת לקפה בשעות הערב כשהוא בבית. כמו כן אמרתי לו שעליו לעשות איתה שיחת תיאום ציפיות כדי שלא תחווה עוגמת נפש ולהימנע מהריבים. בעלי אשר מפחד מהתגובות שלה הולך בשיטת היהיה בסדר ומניסיון העבר זה לא עובד. איני יודעת מה לעשות על מנת שבעלי יבין שהוא צריך לכבד את רגשותיי והחלטותיי, נראה כי חמתי מפעילה עליו לחצים שפשוט קל לו להעביר אותם אליי מאשר להתעמת איתה. אשמח לעזרה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • כאב ועצב
  • יעל
  • 08/05/2019 18:54
  • נשואה ואם לשלושה בנים. הבכור בן 31,האמצעי בן 28 נשוי מזה חצי שנה,והצעיר בן 19. עלי לציין שעברנו טיפול משפחתי בעקבות זה שהבכור והאמצעי לא מדברים מזה 10 שנים,הבכור הגיע לדקה וחצי לחתונה והלך. מלפני חתונת הבן האמצעי הבן הבכור הפסיק לבוא הביתה,נמנע מלהיפגש איתנו,לא מגיע לחגים ולאירועים משפחתיים. היום לאחר שצפיתי בטלויזיה ושמעתי משפחות שכולות,מרגישה כמוהם,הבן הבכור השאיר חלל ריק,לא מגיע לחגים,לסופי שבוע ולאירועים משפחתיים. מה עלי לעשות?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, תודה שכתבת לפורום. אחחח, המפגש עם החלל הריק של יום הזיכרון, הידהד את החלל הריק שאת חווה במשפחתך. אכן כל כך הרבה עצב וכאב. וזה נמשך זמן רב, ובוודאי מכאיב מאד. כדי שנוכל להבין ולהמליץ על המשך הדרך, אם תוכלי לספר קצת יותר על הטיפול המשפחתי שעברתם: כמה זמן ארך הטיפול, מי מהמשפחה היה שותף לטיפול, האם השתנו דברים בעקבות או בזמן הטיפול. בשלב זה, ניתן כבר להעלות את האפשרות של טיפול נוסף, בין אם עבורך באופן פרטני, או משפחתי, בכדי לעבד את תהליכי האובדן שאת ואתם חווים, ולנסות להתחיל לעבוד על ריפוי. אולי תוכלי להסביר את מידת הנכונות לטיפול של בני המשפחה. בינתיים מחזקת את ידיך, ובתקווה לימים של שינוי, עדית וצוות הפורום.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
גב' רונית שניר גב' רונית שניר
יועצת בתחומי יעוץ ארגוני, משאבי אנוש, ניהול... קרא עוד
מחלות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ