חוששים שאתם סובלים מחרדה חברתית? 6 תכונות שיקבעו

כולנו מכירים את התחושות הבאות: אתם עומדים בפני פרזנטציה חשובה בעבודה והגרון הופך יבש, אתם מוזמנים למפגש חברתי רב משתתפים וחוששים מהרושם שתותירו, או שעומדים בפני ראיון עם מנכ"ל החברה ופעימות הלב מתגברות. סיטואציות חברתיות עשויות להיות עניין מלחיץ, אך עבור אלה הסובלים מחרדה חברתית מדובר בפחד של ממש: מה היא חרדה חברתית, וכיצד מחקר פורץ דרך מסייע באבחונה – באמצעות 6 תכונות בלבד? כל התשובות

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 18/01/2018


חרדה חברתית היא הפרעה שכיחה הנמנת בין הפרעות החרדה. אדם הסובל ממנה, חווה פחד עז מפני השפלה פומבית והערכה שלילית על ידי חברים ומכרים ועשוי להיות ביישן ומופנם. חרדה חברתית, מביאה להימנעות מסיטואציות פומביות רבות ולעיתים גם מאינטראקציה חברתית. 


למרות שחלק מהאנשים עשויים להרגיש כי הם היחידים הסובלים מההפרעה, חרדה חברתית היא תופעה נפוצה ורבים נאבקים בפחדים אלה. 12-15% מאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית ברמות שונות, אך הגורם שמעורר את התסמינים המאפיינים אותה, משתנה מאדם לאדם. אנשים מסוימים חווים חרדה ברוב הסיטואציות החברתיות, בעוד שעבור אחרים, החרדה מתקשר למצבים חברתיים מסוימים, לרבות דיבור עם זרים, השתלבות בסיטואציות חברתיות גדולות או הופעה אל מול קהל. בין הטריגרים לחרדה החברתית נמנות סיטואציות, כמו מפגש עם אנשים חדשים, יצירת שיחות חולין, דיבור בפומבי או על במה, חשש מהפיכה למרכז תשומת הלב, חשש מפני התבוננות באופן ההתנהגות על ידי אנשים אחרים, פחד מביקורת, פיתוח שיח עם גורמים סמכותיים או חשובים, ניהול מערכות יחסים אינטימיות, חרדת בחינות, הימנעות מאכילה ושתייה בפומבי. 


מחקר פורץ דרך שבוצע באוניברסיטת אריאל, ניסה להבין את המקור להפרעה באמצעות שש חוזקות אופי עיקריות. מטרת המחקר הייתה להראות כי ניתן לאבחן סימפטומים של הפרעות נפשיות שונות ואף לטפל בהם באמצעות פסיכולוגיה חיובית. המחקר מהווה חלק מפרויקט פורץ דרך, המנסה להחליף התייחסות פסיכיאטרית להפרעות שונות בהתייחסות לא מתייגת, אופטימית ומצמיחה. 




המחקר ניסה להראות כי ניתן להחליף התייחסות פסיכיאטרית להפרעות שונות, כמו חרדה חברתית בפסיכולוגיה חיובית 




במהלך המחקר נתבקשו הנבדקים, שחלקם סובלים מחרדה חברתית וחלקם לא, לענות על שאלון שבעזרתו ניתן לאבחן את חרדה חברתית. מהממצאים עולה כי שילוב ייחודי בשימוש מופרז בחלק מחוזקות האופי ושימוש מופחת באחרות, מאפשר זיהוי של אנשים הסובלים מהפרעת חרדה חברתית. לדוגמה, אדם המשתמש בסקרנותו יתר על המידה על ידי הצגת שאלות מרובות,  עלול להיתפס כחטטן וכחודר לתחומים שלא לו.  גם שימוש מופחת בחלק מהחוזקות, כמו חוסר שימוש בחוזקת הנדיבות עלול להיתפס כקמצנות.



מענווה קיצונית ועד לחוסר הומור: 6 חוזקות אופי לאבחון חרדה חברתית 

1. שימוש מופרז באינטליגנציה חברתית

אלה המבצעים שימוש מופרז באינטליגנציה החברתית, מנתחים יתר על המידה את המחשבות והרגשות שלהם עצמם ושל אחרים. 


2. שימוש מופרז בענווה

ענווה היא אמנם תכונה חיונית וחשובה, אך אנשים שאינם מרגישים כל צורך לדבר על עצמם או על הישגיהם, חשים מובכים כאשר מקבלים שבחים או חיזוקים חיוביים, חווים את תחושת הצניעות באופן קיצוני שעלול לפגוע בהם. 


3. חוסר התלהבות

אנשים אשר אינם נהנים מסיטואציות חברתיות, ואף הסביבה תופסת אותם כחסרי אנרגיה וחיוניות, עלולים להיתפס כמונעים על ידי אינטרס אישי, וככאלה שאינם מעוניינים בקרבתם של אחרים.


4. חוסר הומור

הומור הוא אמנם דבר אינדיווידואלי, ודבר מה שגרם לאחד לצחוק, עשוי שלא להעלות חיוך על שפתיו של אחר. אך רצינות יתרה במצבים חברתיים מסוימים והיעדר צחוק, עשויים להעיד על חוסר בהומור. למרות שהדבר עשוי להיתפס בעיניי החברה כהתנהגות נאותה וקורקטית, הומור הוא חלק אינטגרלי ממצבים מסוימים. 


5. חוסר באינטליגנציה חברתית

אנשים עם חרדה חברתית עשויים גם לפרש לא נכון רמזים ושפת גוף, והם אינם קשובים במיוחד לרגשותיהם או לרגשות אחרים. פעמים רבות, הם אינם שמים לב לרמזים חברתיים, לשפת הגוף שלהם או של הסובבים אותם ואינם מודעים לנסיבות החברתיות המרכיבות את הסיטואציה בה הם לוקחים חלק.


6. חוסר בוויסות עצמי

אלה המאופיינים בחוסר בוויסות עצמי, חווים קשיים בניהול תגובותיהם שלהם או אלה המופנות כלפי אחרים ובנוסף עשויים להתקשות בניהול רגשות או הרגלים. כתוצאה מכך הם עשויים להיתפס כפחות מתונים וחסרי משמעת בכל הנוגע לאופן הדיבור וההתנהגות שלהם. 



המחקר התבצע במסגרת עבודתו של הדוקטורנט פבל פריידלין, בהנחייתה של פרופ' הדסה ליטמן-עובדיה, אוניברסיטת אריאל 



פורום חרדה

ד"ר יששכר הרמן

ד"ר יששכר הרמן
ד"ר יששכר הרמן הינו פסיכיאטר, אחראי על הבקרה בכל בריאות הנפש בישראל (עד ינואר 2016).כמו כן ד"ר הרמן כיהן כמנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים ביפו, כיהן כחבר מועצה ברשות למלחמה בסמים וחבר בועדות של עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • חרדה ופוסט טראןמה
  • ענת
  • 25/05/2019 12:28
  • שלום.לפני שנתיים וחצי הובחנתי בהפרעת חרדה ו-ocd.חוויתי את התקף החרדה הראשון עקב מגורים של חודשיים בבית של קרוב משפחה וראיתי מהצד את התנהגות ביתו בת ה12 שהתנהגה באופן אלים מילולי ואף השליכה כסא על הרגל של אימה וגרמה לה לצלוע מספר ימים ובנוסף ראיתי את הילדה רודפת אחרי אחותה הקטנה עם מבט מפחיד בעיניים ורצונה להכותה שלא להזכיר שעל בסיס יומי נחשפתי לצרחות שלה ברמה שאני ומשפחתי התחלנו לחשוש מפניה.בשבועיים האחרונים של שהותי בביתם הילדה הפנתה את התנהגותה הבעייתית אליי ושינתה מילה שאמרתי וטענה שקיללתי אותה בפני אמה.דבר שלא קרה במציאות.מכאן המצב הדרדר והילדה ואמא שלה הפסיקו לדבר איתי וביום האחרון שהייתי לבד בביתם ביחד עם האמא והבת חששתי שהילדה תיכנסי לחדרי ותרביץ לי ולצערי קיבלתי את התקף החרדה הראשון שלי.אני נוטלת כרגע ציפרלקס 15 מיליגרם וויפאקס 150 מיליגרם ובמקרים קיצוניים נוטלת קלונקס.לצערי אני עדיין סובלת מתסמיני חרדה על בסיס יום יומי.עברתי מעל 30 טיפולים של סיביטי אך אלו לא עזרו לי .בחודשים האחרונים אני נמצאת במצב של דריכות:הלסת שלי ננעלת חזק והשריר ברגל שלי נמתח כל הזמן.בנוסף אני מאוד רגישה לרעשים יחסית קצת גבוהים מהמקובל ,קשה לי שמישהו מניח את היד שלו עלי,אני נבהלת אם בטעות הראש שלי נוגע בחפץ כלשהו וגם מרגישה שמי שנמצא קרוב אליי פיזית שהתנועתיות שלו מהירה מדיי.האם הפרעת חרדה יכולה להתפתח להפרעת פוסט טראומה?הפסיכיאטר שלי אמר לי בפגישה האחרונה שאני מתחילה לחוות סימנים שאנשים שיש להם פוסט טראומה מרגישים.הגיוני שמסיפור כזה אפתח פוסט טראומה או שמדובר בתסמיני חרדה רגילים?(דריכות יתר,בהלה,רגישות לרעשים חזקים...)

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אוסידי
  • מורי
  • 23/05/2019 23:20
  • שלום וברכה,אנסה לתת קצת רקע על מצבי אני סובלת מאז היותי בת 17 מocd מחשבות טורדניות קשות .בהיותי בת 17 נבהלתי מתוך שינה והסביבה מוות של בן דודי הופיע הocd בהתחלה לא הבנתי בכלל מזה המחשבות הללו אם הזמן התחלתי לטפל והבנתי שיש לי הפרעה שנקראת ocd והתחלתי לקחת טיפול תרופתי אז אני לא זוכרת מה היה כיום אני מטופלת כבר המון שנים הפאקסט בהתחלה התחלתי ב20 מג אח''כ העלו לי ל40 הייתה לי תקופה ממש טובה של 5 שנים שאומנם היו מחשבות אבל למדתי להתמודד איתם ועם הכדור והייתי מאוזנת פחות או יותר התחתנתי עברתי שני הריונות שני לידות וחשבתי שנפטרתי קצת מocd אבל לפני חודשים הוא החליט לבוא לבקר שוב באופן קשה אני אומנם עובדת במשרד והכל ומטפלת בילדים אבל סובלת ממחשבות קשות ובוכה המון הפסיכיאטרית הציעה לי לעלות את המינון של הפאקסט ל50 מג נכנסתי לאינטרנט וקראתי שאנשים שנטלו תרופות מסוג ssri במינון גבוה יכולים לקבל התקף פסיכוטי מאותו רגע אני מפחדת לעלות את המינון מפחדת להחליף תרופה בקיצור מפחדת מהכל. לפני 10 שנים בערך שגם הייתה לי תקופה קשה הפסיכאטרית ניסתה לשלב לי אנטי פסיכוטים עם ssri כדי שהמחשבות יפחתו אך אחרי 3 ימים בגלל פרפנאן 4 מג הגעתי לבית חולים כי הפה שלי התעקם והפסיקו לי את הכדור המיידית. שאלתי היא כך האם אכן זה נכון שהמינון גבוה אפשר לקבל התקף פסיכוטי והאם עם אני מעלה ל50 יכול להיגרם לי איזה התקף פסיכוטי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בעיות שינה - הפסקת טיפול ssri עקב החמרה בבעיות שינה
  • יונתן
  • 23/05/2019 14:48
  • שלום ד"ר , נתנו לי לוסטרל בבוקר לבעיות שינה ובונדורמין בלילה , אני כבר חודש במינון של 25-50 מ"ג . האבחנה היא אינסומניה פסיכופיזיולוגית וחרדה משינה . הממה הבונדורמין כלל לא משפיע כאילו אני אוכל אותו והבעיות שינה החריפו , גם יש לי דחף לקום מהמיטה ואני לא שולט על זה (כאילו משהו מחכה לי בחוץ , כמו שקמים שמתרגשים ממשהו ) יש הסבל הוא רב , הפסקתי את הלוסטרל והשינה הקלילה של הכמה דקות ביום חזרה ושוב פיתחתי לחץ משינה . אני לא מבין ? למה נותנים כדור מעורר למישהו שסובל מחוסר שינה , כמו לוסטרל , ועוד לתת בונדורמין\סטילנוקס שאני כבר נרקומן מהכדורים האלה שלא עוזרים (בהתחלה עזרו יופי). הרגשתי שאני עומד למות , אמנם הייתי רגוע מאוד שבמחינה סוביקטיבית זה מיותר , כל עוד אני לא ישן , מה זה שווה ? אין לי מושג עכשיו מה לעשות הרופא יצא לחופשה . כרגע אני בלי כלום . אין לי שקט בראש מחשבות על מחשבות . אני רוצה שקט בראש זה הכל ואז אני נרדם בקלות הבעיה היא היקיצות .

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
גב' אריאלה בר דויד גב' אריאלה בר דויד
MA , פסיכולוגית מומחית להפרעות אכילה, מרפאה... קרא עוד
מחלות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ